רוברט טאוב / צילום: nyxnoah
שני אקזיטים גדולים בהיסטוריה של הביומד הישראלי רשומים במידה רבה על שמו של רוברט טאוב, יזם ומשקיע יהודי בלגי, שהיה בעבר פעיל מאוד בארץ. האקזיט הראשון היה של חברת אומריקס שייסד ונמכרה ב-2008 ב-438 מיליון דולר לתאגיד ג'ונסון אנד ג'ונסון, והשני של חברת נוירודרם, שטאוב היה מהמשקיעים המובילים בה ויו"ר פעיל שלה. היא נמכרה ב-2017 לחברת מיצובישי טנאבה היפנית ב-1.1 מיליארד דולר.
היום טאוב מוביל כיו"ר וכמשקיע עיקרי חברה ישראלית נוספת - ניקסואה (Nyxoah), שקמה ב-2009 ומפתחת מוצר לטיפול בדום נשימה בשינה. למעשה, זו חברת מדעי החיים הישראלית האחרונה שנכנסה לפורטפוליו של טאוב לפני שהצהיר חגיגית שהוא עוצר את השקעותיו בישראל.
הדבק הביולוגי שניתק בין טאוב לישראל
הסיבה לטריקת הדלת של טאוב הייתה תביעה בסך חצי מיליארד שקל שהגישה מדינת ישראל נגדו ונגד חברת אומריקס אחרי האקזיט שלה - יותר מ-30% מכספי האקזיט כולו.
המדינה טענה שאומריקס, שהוקמה על בסיס ידע של ד"ר אוריאל מרטיבוניץ', רופא שהועסק בבית החולים תל השומר, אך לא נתנה לבית החולים ולחוקר את התמלוגים המגיעים להם. אומריקס טענה מצדה שמרטיבוניץ', שהועסק בחברה במקביל לתפקידו בתל השומר, הגה את הרעיון למוצר מחוץ לשיבא ואומריקס שילמה את כל המגיע לו על עבודתו.
לבסוף, אומריקס שילמה 60 מיליון שקל במסגרת הליך פשרה, אבל התביעה העליבה את טאוב באופן אישי. הוא נפגע מכך שהמדינה פוגעת בו כך לאחר שבחר, לדבריו מתוך ציונות, למקם את עסקיו בישראל. הוא אף טען שג'ונסון אנד ג'ונסון הפסיקה להשקיע בישראל בעקבות התביעה הזאת. בתקופה הזאת אכן לא נרשמו השקעות רבות של החברה בארץ, אבל קשה לומר בוודאות שזו הסיבה.
לפני כמה שנים מכרה אומריקס את המפעל המפואר שבנתה בירושלים, לאחר שמוצר הדגל שלה, מדבקה ביולוגית למניעת דימומים, לא הצליח בשוק בגלל המחיר הגבוה שלו. כיום החברה ממשיכה לפעול מנס ציונה ומבנק הדם בתל השומר ולייצר את המוצרים הוותיקים ביותר שלה. מ-500 עובדים בשיא, אומריקס מעסיקה היום 300 עובדים, לא עניין זניח.
לדברי טאוב, המוצר שעליו נבנה האקזיט הוא יקר לייצור ולכן הוא אינו שיא הרווחיות עבור ג'ונסון, "אז הם לא כל כך משווקים אותו, אבל הוא מוצר טוב ומוכר את עצמו".
כשאומריקס כבר נסחרה בבורסה, השקיע טאוב בלייפבונד, שפיתחה גם היא סוג של דבק ביולוגי. לרגע היא נראתה כמתחרה אפשרית של אומריקס או כ"דור הבא", אך לבסוף היא נמכרה לחברת המכשור הרפואי Bard בכ-60 מיליון דולר, הסכום שגייסה פחות או יותר.
"זה היה כישלון", אומר טאוב ולא מתחבא מאחורי האקזיט שבכל זאת התרחש. "הם בחרו בניסוי הלא נכון בארה"ב, הרף היה גבוה מדי. כמשקיע שיש לו פורטפוליו שלם, אתה לא תמיד תבחר להתחיל מחדש, עם כל הכסף והזמן שנדרשים".
מעט הכנסות והנפקה מוצלחת
השקעה נוספת שהוביל טאוב בישראל והתגלתה כהצלחה גדולה הייתה נוירודרם. גם היא הנפיקה בנאסד"ק, אחרי שלא הצליחה להנפיק בתל אביב - מהלך שטאוב התנגד לו מלכתחילה. בסופו של דבר, כנראה כל הנוגעים בדבר שמחו שההנפקה המקומית לא הצליחה. נוירודרם פיתחה שיטה חדשה להולכת תרופות לפרקינסון דרך העור, וכשהיא נמכרה המוצר היה בשלבים אחרונים של ניסויים קליניים אך עדיין לא הגיע לשוק.
כרגע, ניקסואה היא חברת מדעי החיים היחידה שהוקמה בישראל וטאוב מעורב בה באופן פעיל. השקעה אחרת היא בחברת הסייבר גארדנוקס, "אבל בה אני רק משקיע, וזה הדבר היחיד שיש לי בישראל חוץ ממשפחה", אומר טאוב.
לחברת ניקסואה יש 43 עובדים בישראל, כמחצית מהחברה, לדברי טאוב, והוא מודה: "התרומה של חברה כזאת לתעשייה תהיה קטנה משל אומריקס, דרושים פה פחות עובדים".
החברה אמנם עדיין לא רושמת הכנסות משמעותיות, אך המוצר המסקרן שלה - שתל זעיר לגירוי חשמלי של עצבים באזור הלסת לשם פתיחת דרכי הנשימה בשינה - ובעיקר המוניטין של טאוב עזרו לה להגיע לשוויים דומים לאלה של חברות קודמות שהביא לבורסה, בתקופות השיא שלהן. ניקסואה נסחרת היום לפי שווי של כ-621 מיליון דולר. ב-2020 היא הונפקה בבורסת יורונקס בריסל ולפני כחודש השלימה הנפקה מוצלחת בנאסד"ק, שבה גייסה עוד 85 מיליון דולר. מאז ההנפקה היא רשמה תשואה של כ-25%.
מוצר החברה הושק באירופה ב-2020. לפי הדוח האחרון של החברה, ההכנסות עמדו על 185 אלף אירו בלבד לרבעון הראשון, והפסד של 5.7 מיליון אירו. הדוח לרבעון השני צפוי להתפרסם בסוף החודש, אך טאוב מזהיר מראש שעדיין אין לצפות לשינוי דרמטי. "מוצר כזה מתחיל להימכר כמו שצריך רק כשיש לו שיפוי ביטוחי. בינתיים יש לנו את השיפוי בגרמניה ובשווייץ. בנינו שם מערך שיווק ישיר, כלומר אנשי מכירות שמועסקים על ידינו.
המתחרה שחינכה את השוק
טאוב בן ה-74 משמש היום כיו"ר החברה. "נכנסתי לזמן קצר לתפקיד המנכ"ל, כאשר הבחור הצעיר (מייסד החברה והמנכ"ל הראשון שלה, עדי משיח - ג"ו) עזב". עזיבת מנהל מייסד בחברה כאשר היא מגיעה לשלב המכירות אינה עניין נדיר, אך לפעמים כואב. "עכשיו גייסנו את אוליביה טילמן, כך שאני יכול לשוב לשמש כיו"ר, ואני ממוקד בהסכמי שיתוף פעולה והנפקות". טילמן הוא מנהל בעל ותק בתחום השיווק והמכירות בחברות כמו סאנופי, אלי לילי ומדטרוניק.
אחרי השלמת ההנפקה בנאסד"ק, החברה עברה להתמקד בניסוי הקליני בארה"ב. "מדובר בניסוי גדול שנערך ב-100 איש, שיש לעקוב אחריהם במשך שנה. לפי לוח הזמנים הזה, האישור למוצר בארה"ב יגיע ב-2023". תוצאות ניסוי נוסף ואישור בארה"ב יכולים לתמוך בהשגת השיפוי הביטוחי והרחבת המכירות גם באירופה.
שתי החברות הקודמות שהנפקת בארה"ב היו בתחום הפארמה. השוק בארה"ב פתוח כעת לחברות מכשור רפואי, שעדיין אין להן מכירות משמעותיות?
"כן, בהחלט. המשקיעים רואים שהחברה מאוד בריאה, יש לנו בקופה 100 מיליון דולר. המנכ"ל שלנו מוכר לשוק האמריקאי ועובד קשה כדי לחזק את הקשרים האלה. הוא מנהיג אמיתי ויש לו חזון ארוך טווח וברור לחברה.
"הקניין הרוחני שלנו מאוד חזק ורחב. אין אף אחד באופק שיכול לעשות משהו דומה. יש חברה אחת שפועלת באותו תחום - אינספייר מדיקל, שכבר נסחרת זמן רב והיא חינכה את השוק להתעניין בתחום, גם את שוק ההון וגם את עולם הרפואה וחברות הביטוח. היא ספין אוף של מדטרוניק ונסחרת היום לפי שווי של 5.8 מיליארד דולר. מבחינתנו, זה מזל גדול שהם בשוק, ואנחנו מספר שתיים מהיר שלהם, וכמובן עם טכנולוגיה עדיפה שפותחה כולה בישראל.
"כשהקמתי את החברה היה לי ברור שאנחנו רוצים להיות שונים מאינספייר. המוצר שלהם הוא כמו קוצב לב. הוא יוצר בעצמו פולסים חשמליים, וזה אומר שהם צריך סוללה, ומכאן גם הגודל שלו. מה רוצה המטופל? מוצר שהוא לא כל כך פולשני".
המוצר של ניקסואה כולל שתל בתחתית הסנטר ורכיב חשמלי חיצוני שמצמידים אליו רק בלילה. "אנטנה קטנה מתקשרת עם הרכיב הפנימי, שיש לו אלקטרודות שמגיעות לעצב משני הצדדים", מסביר טאוב. "אין צורך בסוללה, כי הרכיב החיצוני נטען, ולכן השתל יכול להיות הרבה יותר קטן. המוצר שלנו גם מתאים ל-MRI, וזה חשוב, כי מי לא עושה MRI היום. ניסוי ראשון שערכנו באוסטרליה הניב תוצאה טובה יותר למוצר שלנו".
"שוק של תרופה רבת מכר"
כדי להגיע למצב שבו מטפלים בדום נשימה בשינה באמצעות שתל, צריך קודם להתייאש מכל הפתרונות האחרים, כמו CPAP, מכונה להזרמה של אוויר לתוך האף
"זה פתרון מוצלח למי שמתמיד בו, אבל זו משאבה שיוצרת המון רעש, וחלק מהמטופלים מדווחים על אי נוחות. אנחנו מעריכים שמספר המטופלים שרוצים פתרונות אחרים הוא כ-500 אלף בשנה בארה"ב בלבד. בשאר העולם, מחוץ לסין, עוד 500 אלף ובסין אולי עוד מספר דומה.
"המוצר שלנו אינו תרופה, אבל השוק הוא כמו של תרופה רבת מכר, ואולי זאת הסיבה שהמשקיעים בארה"ב מקשיבים לנו, אף שאנחנו במרחק כמה שנים ממסחור בארה"ב. בכלל, הגבול בין מכשור רפואי, פארמה ובריאות דיגיטלית מיטשטש. גירוי עצבי הוא כל אלה יחד.
"המשקיעים גם יודעים שאפשר להרחיב את הפעילות של הגירוי החשמלי לתחומים נוספים: בריחת שתן, כאבי ראש. הקמתי חברה כזאת בתחום של כאבי ראש, Man & Science, שנמצאת בשלב שבו ניקסואה הייתה לפני 6-7 שנים, אבל אני מקווה שבעקבות מה שלמדנו, ההתקדמות תהיה מהירה יותר".
ניקסואה תפנה גם היא לתחומים אחרים באמצעות גירוי עצבי?
"לא, אנחנו ממוקדים מאוד כחברת נשימה ושינה".
"השקעתי בשוק, לא בהמצאה"
"שינה ונשימה לילית מושפעות ממגוון גורמים ויש כל מיני סוגים של חולים", אומר טאוב. "אנחנו רק בהתחלת הדרך בשילוב בין גירוי עצבי לבין שינה". המוצרים של ניקסואה, כמו גם של אינספייר, מצליחים היום לסייע לכ-65% מהמטופלים שפונים להשתלה. ניקסואה חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם אוניברסיטת ונדרבליט בטנסי, ארה"ב, לפיתוח גרסה נוספת של המוצר, שתצליח לפתור את הבעיה לחלק מהמטופלים שהמוצר הראשון של החברה לא הועיל להם מספיק.
עוד גורם שאולי שכנע את המשקיעים הוא ההסכמים שחתמה החברה: האחד הסכם השקעה עם חברת Resmed המשווקת מכשירי CPAP והשני עם חברת Cochlear המשווקת שתלים כוכליארים (שבלול) היוצרים גירוי עצבי לשם השבת השמיעה לחירשים.
כעת, כאשר סיפור התביעה דועך אל ההיסטוריה, תשקול שוב להשקיע בישראל?
"אני כבר לא נמנע מכך ברמה העקרונית. לאחרונה הייתי בקשר עם אוניברסיטת בן גוריון בתקווה להקים חברה על בסיס מולקולות שפותחו אצלם, אבל הבנו שאין לנו יכולת ליצור על בסיס המולקולות האלה מוצר תרופתי יציב מספיק. כשהשקעתי בחברה כמו ניקסואה, כשהייתה רעיון על חתיכת נייר, לא השקעתי בהמצאה, אלא בשוק. אולי אחרים יסתכלו על זה אחרת, אבל אנחנו חשבנו שהסיכון גדול מדי.
"יש המון הזדמנויות, ובין ניקסואה ל-Man & Science אני קצת עסוק. ובניקסואה, אפשר לומר שלמרות כל ההישגים שלנו עד כה, אנחנו רק בהתחלה. ההתחלה של השלב המסחרי".
רוברט טאוב
אישי: נולד בבלגיה למשפחה יהודית, למד שפות באוניברסיטת RUCA באנטוורפן, ותואר שני במינהל עסקים ב-INSEAD
מקצועי: שימש בתפקידי ניהול ברבלון ובחברת התרופות באקסטר. ב-1983 היה ממייסדי חברות אוקטפארמה השוויצרית, שהיום רושמת הכנסות של 2.4 מיליארד אירו ומעסיקה יותר מ-9,000 עובדים. ב-1994 עזב את אוקטפארמה וייסד בישראל את אומריקס, שפיתחה מוצרים וצרים מפלזמת דם. מאז השקיע בארץ בחברות נוירודרם, לייפבונד, ניקסואה ואחרות, ושימש בהן בתפקידי יו"ר
עוד משהו: עוסק בציור וברכיבה על אופניים כתחביבים. יש לו משפחה בישראל
Nyxoah
תחום עיסוק: פיתחה מכשיר מושתל קטן לגירוי עצבי, למניעת דום נשימה בשינה
היסטוריה: הוקמה ב-2009 על ידי ד"ר עדי משיח ורוברט טאוב. כיום מנוהלת על ידי אוליביה טילמן. ב-2020 הונפקה בבורסת יורונקס בריסל ולפני כחודש השלימה הנפקה בנאסד"ק
נתונים: נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ-621 מיליון דולר. היא מעסיקה כ-90 עובדים, מחציתם בישראל
עוד משהו: שם החברה מורכב משמה של אלת הלילה ניקס ועוף הלילה אוח