שנ''צ בעבודה? למה לא גם אצלנו / צילום: Shutterstock
שעת צהריים, ותחושת עייפות וכבדות מתחילה להשתלט עלינו. נצא להפסקת קפה עם משהו מתוק בצד? נמתח איברים? ואולי פשוט נניח את הראש על השולחן, נעצום את העיניים לכמה דקות וניקח "תנומת אנרגיה", power nap, הידועה בכינוי החיבה העממי שנ"צ? אבל מה יגידו אלה שסביבנו? זה ממש לא מקובל, נראה לא טוב, במיוחד כשיש כל כך הרבה להספיק...
מתברר שהעייפות באמצע היום היא כורח פיזיולוגי, וקשה להתחמק ממנה. עייפות פוגעת קודם כל בריכוז ובביצועים בעבודה. מחקר הראה ששעת שינה חסרה אחת מובילה לפגיעה בפגיעה של שעת פרודוקטיביות ביום העבודה שלמחרת, ובנוסף פוגעת במוטיבציה, ביכולת הדיוק, ביצירתיות, בפתרון בעיות ובהתמודדות עם מתחים.
מעבר לכך עייפות עשויה להיות גם מסוכנת (תאונות עבודה, תאונות דרכים). ועדיין ברוב הארגונים שנת צהריים אינה דבר מקובל. מאמר מ-2016 טוען שרק אחוז אחד מבין החברות העסקיות מאפשרות מנוחה כזו לעובדיהן - בין השאר NASA, גוגל וזאפוס.
תנומת הצהריים התפתחה מתרבות הסייסטה בארצות כמו איטליה, יוון, צפון אפריקה ואמריקה הלטינית, שם היא מקובלת יותר, אך גם בהודו, סין ואוסטרליה.
החל משנות ה-80 של המאה הקודמת החלו לחקור את השפעתה החיובית של שנת הצהריים על התנהגות וביצועים בעבודה. סדרת מחקרים הראתה כיצד היא משפיעה לחיוב על ערנות, זיכרון, יכולות מוטוריות, קבלת החלטות ומצב רוח, ובמקביל מקטינה תחושות לחץ, חוסר אכפתיות ובעיות לב.
השפעות חיוביות אלה נמצאו בקרב עובדים במגוון רחב של תחומים (נהגים, כבאים, מתכנתים ועוד). גם NASA בחנה את הנושא לעומק. במחקר שנערך על טייסים נמצא ש-26 דקות שינה שלהם בקוקפיט גרמו לשיפור בערנות ובביצועים שלהם - ב-54% וב-34%, בהתאמה, ביחס לטייסים שלא ישנו. חוקרים אחרים טוענים שהתעוררות משנת צהריים ארוכה מדי (תנומה של 26 דקות יכולה להיות כזו) עלולה להוביל גם לתחושת נרגנות, בדומה לזו שמאפיינת התעוררות באמצע הלילה משינה עמוקה. החוקרים ממליצים על שינה של בין 10 ל-20 דקות.
מחקר שנערך לאחרונה באיחוד האמירויות בחן היבט נוסף של סייסטה כחלק מיום עבודה. ספציפית, נשאלה השאלה האם שנ"צ משפרת ביצועים בעבודה מעצם הפיכת העובדים למאושרים יותר. הבחירה באיחוד האמירויות רלבנטית במיוחד, משום שהעובדים והאזרחים במדינה כבר מדווחים על רמה גבוהה מאוד של אושר. האם שנ"צ עשויה להגדיל תפיסת אושר זו, וכתוצאה מכך לשפר את הביצועים בעבודה?
כדי לבדוק זאת נשלחו שאלונים ל-200 עובדים. השאלונים כללו שאלות על רמת אושר בעבודה, על ביצועים, על אפשרות לתנומת צהריים קלה בעבודה ועל המידה שבה העובדים משתמשים באפשרות זו, לצד מגוון משתני בקרה (גיל, מגדר וכד'). המחקר הראה השפעה חיובית של תנומה קצרה במקום העבודה גם על רמת האושר במקום העבודה וגם על תפיסת העובדים את ביצועיהם בעבודה.
ארגונים מסוימים (זאפוס, האפטינגטון פוסט) התקינו כבר "חדרי שנ"צ" לטובת העובדים, ויש גם אחרים (גוגל למשל) שמשתמשים ב-nap pods (כורסאות שינה נוחות, שמאפשרות להיסגר בתוכן).
הדגשת חשיבות השינה, כולל מתן האפשרות לשנ"צ, משגרת לעובדים מסר חשוב עד כמה רווחתם חשובה למעסיק, והצעד הזה יכול אפילו לשמש מרכיב מועיל בתחרות על גיוס מועמדים מוכשרים.
בימים אלו של עבודה מהבית, ניתן יחסית בקלות לשלב 20 דקות של נמנום במהלך היום. פשוט לחסום ביומן 20 דקות, לכוון שעון וללכת למיטה. כך חוזרים רעננים לחלקו השני של היום וכולם מרוויחים מכך.
פרופ’ אמיר גרינשטיין הוא מרצה וחוקר שיווק ויזמות באוניברסיטת Northeastern בבוסטון ו-VU באמסטרדם. כותב בטוויטר על מחקר התנהגותי @AmirGrinstein. יאנה שכטרמן היא יועצת ארגונית ומאמנת מנהלים ומלמדת באוניברסיטת Northeastern בבוסטון yanashechterman.com