לחיות עם קורונה: מה למדנו מהסבב / צילום: Shutterstock
אנחנו חיים בעולם משובש, שבו אירוע רודף אירוע. וירוס דלתא מרים ראש, חוזרים למסכות ולעבודה היברידית בהיקף יותר גדול. אנשים מרגישים, שוב, שהקרקע נשמטת מתחת לרגליים. במציאות הכאוטית הזו תפקידם של המנהלים חשוב מתמיד, אבל הם עלולים ליפול למלכודות ניהוליות מסבבי הקורונה הקודמים: כמו הקושי להגיב במהירות לתנאים משתנים, חוסר נוכחות מספקת בשטח, פגיעה במחויבות של העובדים לארגון, התערערות הלכידות הארגונית ועוד. כדי להימנע ממצבים אלו חשוב להפיק לקחים מסבבי הקורונה הקודמים ולהקדים ולהיערך. אז מה עושים?
1. מתפללים לשלום, מתכוננים למלחמה - הקורונה "תפסה" ארגונים רבים לא מוכנים למשבר. אבל עכשיו אפשר להיערך. מי שידאג לגיבוי מראש מהדירקטוריון לתסריטים שונים, יוכל לפעול במהירות.
2. שקיפות ושיתופיות - במצבי אי ודאות חשוב לתת כמה שיותר מידע למנהלי המשנה ולעובדים, כדי שיוכלו לקבל החלטות חכמות בשטח. ניתן לייצר שיתופיות ושקיפות בדרכים שונות: מסכים שפזורים בארגון עם מידע בנושאים שונים, קפה מנכ"ל וירטואלי או פיזי - מפגש של המנכ"ל עם עובדים מתפקידים וסניפים שונים בארגון לחשיבה משותפת ועוד.
3. עבודה היברידית היא לא תפעול אפקליציה - בסבבים הקודמים מנהלים נשלחו הביתה בלי הכנה מוקדמת, ופשוט ציפו מהם להמשיך לנהל כמו קודם. אולם המעבר לניהול מרחוק יוצר אתגרים ייחודים. כמו שאמר לי מנכ"ל חכם אחד שעבדתי איתו: "זה שיש לי מחבת לא הופך אותי לשף, וזה שיש לנו זום לא אומר שיודעים איך לנהל דרכו".
חשוב להכשיר את המנהלים לעבוד בצורה היברידית: איך לראיין עובדים חדשים, איך לקלוט עובד לארגון, איך מנהלים ישיבות מרחוק, איך מגבשים את הצוות כשכל אחד עובד ממקום אחר.
4. נוכחות סימבולית ואקטיבית של המנהל - העובדים זקוקים לעוגן ולהכוונה בעולם הכאוטי שסביבם. המנהל לא צריך לספק את כל התשובות, אבל להקרין תחושה שיהיה בסדר ושנעבור את זה יחד. זו הזדמנות להכין את העובדים ולתת הנחיות ברורות.
5. הפקת לקחים ארגונית - בעולם של שינויים חשוב לאמץ מנגנון של הפקת לקחים מהירה. בחינה של האתגרים והזדמנויות החדשות שהקורונה יצרה, מה השתפר בארגון או בצוות מסוים וכיצד לשתף בידע הזה גם צוותים אחרים.
סיגל שביט היא פסיכולוגית ארגונית מומחית לניהול ומנהיגות בעולם העסקי החדש. מחברת הספר "אומנות המנכ"לות"