תמיר כהן, מנכ''ל ויו''ר שיכון ובינוי / צילום: סיון פרג'
חברת הבנייה והתשתיות שיכון ובינוי מסכמת את הרבעון השני עם ירידה קלה בהכנסות - אך עם שיפור משמעותי ביתר הפרמטרים. בעוד שהכנסותיה ירדו ב-2.4% (והסתכמו ב-1.59 מיליארד שקל לעומת 1.63 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד), היא כמעט שילשה את מספר הדירות שמכרה (וגם המחיר שלהן זינק) ושיפרה את שיעור הרווחיות שלה.
הירידה בהכנסות נובעת, נטען בדוחות, מעיכוב בביצוע פרויקטים של סולל בונה בשל איחור בקבלת היתרים ואישורים אחרים מצד מזמיני עבודה. הירידה קוזזה בחלקה כתוצאה מעלייה בקצב הפעילות בניגריה, באוגנדה ובאתיופיה.
הרווח הגולמי הסתכם ב-258 מיליון שקל ברבעון השני, גידול של 56% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אז נרשם רווח גולמי של 165 מיליון שקל. גם שיעורו ביחס להכנסות עלה ועמד על 16.2%, לעומת 10.1% אשתקד. הרווח התפעולי הסתכם ברבעון ב-110.5 מיליון שקל, לעומת הפסד של 15.7 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה.
בשורה התחתונה החברה סיכמה את הרבעון השני בהפסד נקי של כ-11 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-38 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מחיר הדירה הממוצע זינק
במהלך הרבעון שיכון ובינוי מכרה 161 דירות לעומת 62 בלבד ברבעון המקביל אשתקד (ללא חלק שותפים) במחיר מכירה ממוצע של 2.17 מיליון שקל (לא כולל מע"מ). בתקופה המקבילה אשתקד המחיר הממוצע לדירה עמד על 1.56 מיליון שקל, כך שמדובר בהתייקרות של 39% במחירי הדירות.
גם באירופה החברה מכרה יותר דירות במהלך הרבעון (133 לעומת 73 דירות ברבעון המקביל אשתקד), אך יחד עם זאת הכנסותיה של שיכון ובינוי במגזר הנדל"ן באירופה ירדו מ-104 מיליון שקל אשתקד ל-93 מיליון שקל ברבעון השני. גם הרווח הגולמי הרבעוני של המגזר ירד (19 מיליון שקל לעומת 23 מיליון שקל ברבעון המקביל). הרווח התפעולי לעומת זאת יותר מהכפיל את עצמו, והסתכם ב-27 מיליון שקל לעומת 12 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
במגזר התשתיות בישראל החברה רשמה ירידה בהכנסות (מ-918 מיליון שקל ברבעון השני של 2020 ל-725 מיליון שקל השנה), בין השאר בעקבות עיכוב בביצוע פרויקטים בשל איחור בקבלת היתרים ואישורים אחרים מצד מזמיני עבודה. הרווח הגולמי אמנם ירד במעט (72 מיליון שקל לעומת 80 מיליון שקל בשנה שעברה), אך שיעור הרווח עלה ל-9.9% מסך ההכנסות (לעומת שיעור רווח של 8.7% מסך ההכנסות אשתקד).
בארה"ב גם נרשמה ירידה רבעונית בהכנסות מפעילות התשתיות (124 מיליון שקל לעומת 180 מיליון שקל בשנה שעברה), בין השאר בעקבות סיום הקמת פרויקט כבישי האגרה בטקסס (כביש 288 SH) אשר נכנס לשלב הזכייני שלו. עם זאת, החברה זכתה בפרויקט מערכת להסטת מי שיטפונות בארה"ב (Fargo), כך שהיקף הצבר של פעילות הקבלנות בארה"ב צפוי לעלות במעל מיליארד שקל.
הירידה בפעילות התשתיות בישראל ובארה"ב התמתנה בזכות ההתחזקות באפריקה. עלייה בקצב הפעילות בניגריה, באוגנדה ובאתיופיה, בין היתר עקב השפעת נגיף הקורונה אשתקד, הביאה להכנסות של 259 מיליון שקל לעומת 157 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, והרווח הגולמי הגיע ל-43 מיליון שקל (כ-16.6% מסך ההכנסות) לעומת הפסד של 18 מיליון שקל אשתקד.
הוצאות המימון והמסים קפצו
ה-EBITDA הסתכם ברבעון ב-200 מיליון שקל (כ-12.5% מההכנסות), לעומת כ-80 מיליון שקל (כ-4.9% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.
עלויות מימון נטו ברבעון הסתכמו בכ-79 מיליון שקל לעומת 24 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, בעיקר כתוצאה מעליית מדד המחירים ב-1.3% לעומת ירידה של 0.2% ברבעון המקביל.
גם הוצאות המסים על הכנסה זינקו ברבעון השני, והסתכמו ב-42 מיליון שקל לעומת החזר מס של 2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בדוחות החברה נטען שהשינוי נובע מעלייה בהוצאות מסים בסולל בונה ו-SBI. בנוסף, ברבעון המקביל אשתקד נרשמו הכנסות מסים כתוצאה מהחזרי מסים שצפויים להתקבל עקב חקיקה חדשה בארה"ב.
החברה דיווחה גם על צבר הזמנות שהולך וגדל, והסתכם בסוף הרבעון ב-12.8 מיליארד שקל (רוב ההזמנות בישראל). זאת, לעומת צבר הזמנות בהיקף של 12.1 מיליארד שקל בסוף שנת 2020. פרויקטים נוספים בהיקף של 6.8 מיליארד שקל בהם זכתה החברה עד למועד סיום הרבעון, כגון קריית המודיעין ופרויקט Fargo, אינם נכללים בצבר.