איתן זינגר / צילום: איל יצהר
אישי: 52, גרוש עם שלושה ילדים, גר בתל אביב.
מקצועי: יזם ומנהל. מונה לאחרונה למנכ"ל סיבוס סודקסו, המספקת פתרונות לסבסוד ארוחות לעובדי חברות.
אני והמשפחה: "נולדתי ברמת אביב לאבא מנהל כספים ואמא מורה. היינו שני אחים, אחי הגדול היה תמיד מוצלח ממני: אלוף בטניס, תלמיד טוב, נהיה פרופסור בגיל מאוד צעיר והפך למנהל מחקר של גוגל. הייתי הכבשה השחורה, אבל בהמשך ניסיתי להדביק פערים. כשהייתי בכיתה י"ב ההורים טסו לברזיל לחגוג יום נישואים ועברו תאונת דרכים קשה. אבא שלי נהרג ואמא נפצעה קשה. זו הייתה הטלטלה הגדולה של חיי. אמא שלי שכבה עם שברים בכל הגוף שנה וחצי באיכילוב, ממש הרכיבו אותה מחדש. היום היא סבתא בריאה, שהרימה את עצמה מהטרגדיה, אבל התאונה פירקה את המשפחה. אח שלי חיכה כמה שנים ועזב לארה"ב. אני נשארתי כאן".
הלא נודע: "כשהתאונה קרתה הייתי רשום לקורס טייס, אבל לא יכולתי להמשיך כרגיל ושירתי כפקח טיסה. בתקופה שאחרי התאונה הייתי על אוטומט לטפל ולא התעסקתי כמעט במה שאבד".
לימודים: "הייתה אי ודאות גדולה, גם כלכלית. לא היה ברור איך ממשיכים מכאן. זו גם הסיבה שבחרתי ללכת ללמוד חשבונאות וכלכלה. עשיתי התמחות בארנסט אנד יאנג ונעשיתי רואה חשבון - תחום שבדיעבד הכי פחות התאים לי, אבל זה קרה גם בגלל לא היה לי מנטור ולא ממש ידעתי מה לעשות בחיים".
המעבר לביזנס: "בגיל 22 הייתי יו"ר אגודת הסטודנטים של אונ' ת"א, אבל רצח רבין ב-95' נתן סטירה לי ולרבים והוציא לי את כל החשק לשינוי, מנהיגות או ציבוריות. החלטתי לפנות לעולם העסקי. אחרי שנים לא מוצלחות בפיננסי, התמניתי בגיל 28 למנכ"ל דיונון, רשת חנויות בקמפוסים. הרחבתי אותה ל-15 חנויות וזו הייתה הקריירה המוצלחת הראשונה שלי. הייתי שם עד גיל 35. אח"כ הלכתי לשנה וחצי לעולם הפרסום, אבל זו הייתה טעות בניווט. גיליתי עולם שנחשב מבחוץ ליצירתי וחכם, אבל יש בו אינסוף שירות לקוחות, הליכה שלא עם האמת השיווקית וכל מיני אינטרסים".
לא פרייארים: "כשיצאתי מהפרסום, חבר הפגיש אותי עם איזה גאון שישב ועבד בבית ילדים בקיבוץ רמת הכובש. היה לו רעיון משוגע לקחת את כל המחירים ברשת ולהשוות אותם. הוא קרא לזה זאפ. לא היה מודל עסקי, לא לקוחות ולא שיווק, אבל היה שם איזה פיצוח יפה שהתאים לאתוס הישראלי של לא לצאת פראיירים. נכנסתי לשם לקדנציה מפוארת שנמשכה שבע שנים".
יזמות: "ב-2013 הקמתי שני מיזמי ספרים דיגיטליים ובהמשך גם את ספייסינג, פלטפורמה להשכרת חללי עבודה ומשרדים. הייתי יזם כמעט 5 שנים, אבל לא נהניתי. גיליתי שאני לא ממש טוב בלהרים דברים מאפס עד אחת, ללכת במדבר. יותר בלקחת את העסק מ-1 ל-10".
בין היצע לביקוש: "ב-2018 נכנסתי לפלטפורמת הנדל"ן מדלן והפכתי אותה למתחרה ראויה ליד2. אני אוהב לחבר בין קונים למוכרים, בין היצע לביקוש. זה קרה בזאפ, מדלן, ובספייסינג - ועכשיו יקרה גם בסיבוס".
סיבוס: "אני מתכוון לקחת את סיבוס הרבה מעבר לארוחות לעובדים. יש פוטנציאל להיות מגופי התשלומים הגדולים בישראל. היא מסייעת במעטפת שלמה של טיפול בעובד, כולל הטבות, בריאות, ייעוץ משפטי. זו חברה שיכולה להיות הארנק הדיגיטלי של העובדים בארץ".
כסף: "כנראה שלא אהיה עשיר מאוד אף פעם, אבל לפחות איהנה מהדרך. חברים שלי מתעשרים לאחרונה ומזמינים אותי למסיבות, אבל אני רוצה להשפיע על צרכנים ואנשים ולרוב אלו לא הטכנולוגיות שמהן נוצרים יוניקורנים".
גרוש תל אביבי: "אני כבר תשע שנים בסטטוס, עם זוגיות באמצע. כשתבוא המתאימה, אתמסר. יש המון שיווק ומעט אותנטיות בחיים שלנו. לכן, לפחות בבית אני צמא למשהו אמיתי".
תפיסת עתיד: "לנהל בעוד עשור חברה ישראלית גדולה, שמשפיעה על ציבור גדול של צרכנים".