באר שבע / צילום: תמר מצפי
האגודה לזכויות האזרח הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע עתירה מינהלית נגד רשות מקרקעי ישראל, משרד הבינוי והשיכון וחברת הבנייה פרץ בוני הנגב. הטענה העיקרית בעתירה היא כי ועדת המכרזים של רמ"י החליטה שלא לקנוס את החברה היזמית, פרץ בוני הנגב, למרות שזו פעלה לכאורה על-מנת למנוע מלקוחות ערבים לרכוש דירות בפרויקט שכונת הפארק, שניבנה על קרקע ששווקה על-ידי רמ"י.
הסיפור העומד מאחורי העתירה הוא נסיון של מוחמד אבורביעה, שהתעניין ברכישת דירה בפרויקט מתחם הפארק שחברת פרץ בוני הנגב בונה בבאר שבע. על-פי מה שנטען בכתב התביעה, "העותר ולקוחות ערבים נוספים שפנו לרכישת הדירות בפרויקט מגורים של החברה בבאר שבע לא קיבלו הצעה ונמנע מהם להתקדם בהליך הרכישה. במקום להזמינם להתרשם מהדירות או לתת להם מידע רלוונטי, הם הופנו, באופן מיידי, על-ידי נציג החברה להליך סרק של הוצאת תעודת זכאות למסלול 'מחיר למשתכן' של משרד השיכון והבינוי, זאת על אף שהחברה שיווקה דירות למכירה חופשית באותה עת. בנוסף, נאמר להם שאין מכירה למי שאין לו תעודת זכאות, דבר שהיה שקר מוחלט".
הטענה שמופנית כלפי רמ"י היא ש"החלטת ועדת המכרזים של רמ"י שלא להשית קנס על החברה, כנדרש על-פי הסעיף האמור במכרז ובהסכם מול החברה, פוגעת בזכות לשוויון, מעבירה מסר קשה של השלמה מדינתית עם אפליה גסה במקרקעי ציבור ואינה סבירה באופן קיצוני".
עו"ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח מסר כי "האופן שבו רמ"י מיסמסה את התלונה ודחתה אותה מבטא השלמה של מדינת ישראל עם אפליה פסולה נגד רוכשים ערבים ומעביר מסר שלילי לנפגעי אפליה, שרמ"י לא מטפלת בצורה רצינית בתלונות שלהם. אנחנו מקווים שבית המשפט יבהיר לרמ"י שהיא אחראית להיאבק באפליה בתחום המגורים".
ממשרד הבינוי והשיכון ביקשו להבהיר כי כל הדירות נמצאות תחת סמכותה של ועדת המכרזים של רשות מקרקעי ישראל, כאשר משרד הבינוי והשיכון מטפל רק בדירות מחיר למשתכן מתוך הפרויקט. לדבריהם "הדירות בטענה העולה בפנייה משווקות בשוק החופשי ולא כחלק ממחיר למשתכן ולכן לא תחת טיפולו של המשרד".
תגובת חברת פרץ בוני הנגב: "החברה דוחה כל טענה לאפליה בשיווק. נסיבות המקרה הובהרו על-יי החברה לרשות מקרקעי ישראל ולמשרד השיכון, ולראיה - עמדת החברה התקבלה. לפיכך, החברה דוחה את האמור בתלונה שהוגשה בעניין זה למשרד השיכון, כמו גם את האמור בעתירה המינהלית שהוגשה. מעבר לכך אף יצוין כי מעת שפרטי המקרה המתואר הובאו לידיעת החברה לראשונה, היא ביקשה את פרטי המתלונן לכאורה על-מנת למכור לו דירה בפרויקט. לצערנו, למרות כל פניותינו, לא קיבלנו עד היום את פרטי המתלונן. החברה אינה יכולה למכור דירה ל'קונה וירטואלי' שאינו קיים".
מרשות מינהל מקרקעי ישראל נמסר כי הנושא נבדק על-ידי ועדת מכרזים שבחנה את מכלול העובדות לרבות שימוע ולאחר שלא נמצאו ראיות תומכות קבעה כי "אין ביכולתה של הוועדה לקבוע כי אכן התקיימה אפליה פסולה".