לשכת שירות התעסוקה. כשלים בטיפול במובטלים במשבר הקורונה / צילום: איל יצהר
המסקנה של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בנושא טיפול הממשלה במובטלים במהלך משבר הקורונה דומה להמלצות של גופים אזרחיים שונים ולהמלצה של האוצר לחוק ההסדרים: "לאגד את המשאבים של הגורמים המטפלים בשוק התעסוקה תחת גורם ארגוני אחד".
המבקר מותח ביקורת חריפה על הטיפול של הגופים הממשלתיים, ובייחוד ביטוח לאומי ושירות התעסוקה, במובטלי משבר הקורונה, ואומר כי עד מועד סיום הביקורת בפברואר 2021 לא גובשה תוכנית אסטרטגית לאומית להשבת המובטלים למעגל התעסוקה.
ממצאיו של המבקר מבוססים גם על ניתוח השיח ברשתות החברתיות וסקר טלפוני בקרב תובעי דמי אבטלה.
פחות הכשרות מקצועיות במימון המדינה
אחד הממצאים הכואבים של המבקר הוא שדווקא בעת משבר הקורונה, שבו נזרקו מחוץ לשוק העבודה מאות אלפים רבות של מובטלים, במקום לנצל את ההזדמנות החד-פעמית להכשרתם במיומנויות חדשות כהכנה לשוק העבודה העתידי, מספר המשתתפים בהכשרות מקצועיות במימון או בסבסוד המדינה, בפיקוחו של אגף בכיר להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח-אדם, פחת בכ-37% בין שנת 2019 לשנת 2020.
גם ההשתתפות בקורסים ובהכשרות מקצועיות של שירות התעסוקה פחת ב-40% ועמד על 5,706 משתתפים בשנת 2020, לעומת 9,821 משתתפים בשנת 2019. המבקר קובע כי למציאות זו עשויות להיות "השפעות חמורות" על סיכויי השתלבותם מחדש של המובטלים בשוק התעסוקה.
ממצא נוסף ולא ייאמן הוא כי דווקא בשנת 2020 הצטמצמה פעילותם של זרוע העבודה ושירות התעסוקה: גם במספר המשתתפים בפעילויות של גופים אלה וגם בהיקף הכספי.
על שירות התעסוקה נכתב עוד בדוח כי איסוף המידע על מובטלים שנרשמו במרץ-אפריל 2020 היה חלקי ולא כלל פרטים מלאים רלוונטיים, כמו השכלה ועבר תעסוקתי. הדבר פגע ביכולת לשבץ אותם במשרות חדשות או להכשירם. נכון לנובמבר 2020, שירות התעסוקה לא השלים את כל המידע הנדרש על אודות הרשומים לשורותיו.
אף ש-335 אלף מובטלים דיווחו לשירות התעסוקה כי אין להם מיומנות מחשובית כלל או שהם בעלי מיומנות מחשובית בסיסית בלבד, מספר המשתתפים בקורסים של שירות התעסוקה לשיפור מיומנויות אלה דווקא פחת ב-17% בבין 2019 ל-2020. מהנתונים המספריים עולה שגם כך היה מצומצם מאוד (פחת מ-2,283 ל-1,888). אף ש-34% מ-144 אלף המובטלים מהחברה הערבית דיווחו על רמת עברית בסיסית בלבד או אי-ידיעת עברית, ב-2020 היו רק 66 משתתפים בקורס של שירות התעסוקה לעברית תעסוקתית - פחות אף משנת 2019, שבה היו 98 משתתפים.
נכון למועד סיום הביקורת (פברואר 2021), אין מנגנון שוטף של העברת מידע בין שירות התעסוקה, שאצלו המאגר העדכני ביותר של מאפייני המובטלים, ובין זרוע העבודה, שהיא הגורם המרכזי העוסק בתכנון שוק העבודה.
מוקד הביטוח הלאומי לא סיפק שירות נאות
בנוגע לביטוח לאומי קובע הדוח כי המוקד הטלפוני לא סיפק שירות נאות בתחילת המשבר, למרות תוספת של 200 מוקדנים בתקציב של 36 מיליון שקל. באוקטובר 2020 היה זמן ההמתנה כ-12 דקות בממוצע - פי ארבעה מהזמן שנקבע בהסכם השירות. במאי 2020 היה שיעור השיחות שננטשו 37% מהשיחות הנכנסות. מאז יוני 2020 ועד אוקטובר 2020 "התייצב" שיעור הנטישה על כ-22%, חריגה ניכרת של פי ארבעה מהיעד שנקבע במכרז - 5%. לפי ניתוח השיח ברשתות החברתיות, הסנטימנט השלילי בנוגע למוקד הטלפוני בביטוח לאומי התבטא ב-100% מהפוסטים.
אם נחזור להמלצה של המבקר לאיחוד גופי התעסוקה, הדוח מציין לרעה את העובדה שדורשי האבטלה נדרשו להירשם גם בשירות התעסוקה וגם בביטוח לאומי, מה שלדבריו עלול להביא לעיכוב בהעברת מידע ותשלומים. "עד דצמבר 2020 אין טופס אחוד לתובעי דמי אבטלה בביטוח לאומי ובשירות התעסוקה", נכתב בדוח. כמו כן, "יישומים מקוונים בביטוח לאומי שיכולים לתרום לשיפור השירות המקוון לתובעי דמי אבטלה בפרט ולתובעי גמלאות אחרות בכלל, כגון פורומים וצ'טבוט, אינם חלק מהשירות שביטוח לאומי מציע לציבור". נמתחת ביקורת גם על כך שהאזור האישי אינו מונגש בשפות נוספות.
הטעות שעלתה כמיליארד שקל
ממצא מדהים נוסף שכבר דיווחנו עליו בזמן אמת הוא שמתחילת משבר הקורונה ועד לחודש ינואר 2021 נוצרו חובות של אזרחים בגין קבלת דמי אבטלה ביתר, למי שאינו זכאי לכך, בסכום של קרוב למיליארד שקל, ובממוצע כ-84 מיליון שקל מדי חודש. בכך אשמים לפי הדוח גם ביטוח לאומי, ששיעור החקירות שלו מסך תביעות האבטלה פחת מ-0.8% בשנת 2019 ל-0.1% בשנת 2020; וגם שירות התעסוקה, ש"אינו פונה באופן שיטתי לכלל המובטלים פעם בחודש כדי לברר אם הם מחוסרי עבודה אם לאו".
ביקורת נוספת על ביטוח לאומי היא כי הפונים למוסד פונים לערוצי שירות מקבילים ללא צורך, ועקב כך נפגם השירות ללקוחות. המבקר מציין לחיוב את העובדה כי כ-80% מהמובטלים היו דווקא מרוצים מהטיפול של ביטוח לאומי.
עוד מצוינת לחיוב העובדה שביטוח לאומי והאוצר פעלו לקידום הליכי חקיקה שבמסגרתם על המעסיקים להעביר לביטוח לאומי דיווח על שכר העבודה, היקף המשרה והסיווג של כל עובד. תחילתו של התיקון באפריל 2021 עבור מעסיקים המעסיקים יותר מ-180 עובדים, ובאוקטובר 2021 עבור אלה המעסיקים לכל היותר 180 עובדים.
בנוגע לשירות התעסוקה, ביוני 2020, לאחר שהקים מוקד טלפוני במיקור חוץ והגדיל את הקיבולת של המרכזייה ואת מספר המוקדנים, חל שיפור בזמינות המענה של המוקד הטלפוני.
"החוק אינו מחייב את דורשי העבודה לדווח לשירות על חזרה לעבודה"
משירות התעסוקה נמסר בתגובה: "שירות התעסוקה עבר את המבחן הקשה בתולדותיו בזמן משבר הקורונה, במהלכו וכתוצאה ממנו זינק באחת היקף האבטלה במשק משיעור זניח לכ-30%. אף שמצבת העובדים לא השתנתה, השכיל השירות לסייע ללמעלה ממיליון דורשי עבודה, כאלה שיצאו לחל"ת ומובטלים. כל זאת, חרף שלושה סגרים הרמטיים ומגבלות רבות נוספות במהלכם וביניהם.
תמצית ההתייחסות לנקודות שעלו: השירות אינו מופקד על ההכשרות המקצועיות, אלא משמש בהן גורם מפנה בלבד.
החוק גם אינו מחייב את דורשי העבודה לדווח לשירות על חזרה לעבודה. המוסד לביטוח לאומי הוא זה שצריך לדעת מי זכאי לדמי אבטלה ומי לא, וככל ששילם תשלומי יתר הדבר באחריותו והוא גם היודע לגבות אותם בחזרה.
שירות התעסוקה מפרסם מידע שקוף ושוטף באופן יומי, שבועי, חודשי ושנתי ומשתף פעולה עם כל גורם שפונה אליו. כך עשה במהלך המשבר, כך לפניו וכך גם לאחריו".
הביטוח הלאומי: "המשימות היו בהיקפים בלתי נתפסים"
מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה כי "הביטוח הלאומי רואה בביקורת כלי עבודה כבסיס לשיפור ושדרוג המערכת. עם זאת, עושה רושם שחלק ניכר מההתייחסות שהעברנו לדוח לא קיבל ביטוי בו. הביטוח הלאומי היה הגוף המרכזי שטיפל בתוצרי הקורונה. המטלות והמשימות שנדרשנו לטפל בהם היו בהיקפים בלתי נתפסים גם בעיתות משבר והביטוח הלאומי היה הגורם היחידי שנתן מענה למצוקות של מיליוני תושבים שנפגעו מתוצאות המשבר.
"לעניין טענת תמריץ שלילי לחזרה לעבודה - בניגוד לאחרים, מרגע פרוץ המשבר הביטוח הלאומי, הבין את גודל ומשמעות האירוע והוא פעל לאשר חלופות יצירתיים שימנעו פגיעה כלכלית בלתי הפיכה לעסקים ועצמאיים. בין יתר החלופות הוצע החל"ת הגמיש, תעסוקה גמישה, תגמול השכירים באמצעות המעסיק ועוד. בפועל, אג"ת דחה על הסף את כל הרעיונות שרק לאחרונה, לאחר מאבק עיקש של הביטוח הלאומי, אושר מתווה מענק חזרה לעבודה.
"הטענה שהחל"ת היווה תמריץ שלילי לחזרה לעבודה מתנפצת אל מול המציאות המעידה על כך שמהלך חודש יולי בו גילאי 45 ומעלה, היו זכאים להמשך דמי האבטלה, מספר פחת בכ-5% ביחס לחודש יוני, כלומר: הם חזרו לעבודה והחל"ת לא היווה עבורם תמריץ שלילי. לכל אורך הדרך טענו, שרובם המוחלט של השכירים הם אנשים נורמטיביים שעבדו ערב פרוץ המשבר, והם משוועים לחזור לעבודה ברגע שהדבר יתאפשר.
"לעניין זמינות השירות הטלפוני של בט"ל בתקופת הקורונה - עם פרוץ משבר הקורונה היו בין לילה כמיליון מובטלים בחודש לעומת כ-70 אלף, טרום המשבר. הביטוח הלאומי טיפל בכל התביעות והמשיך לספק את מלוא השירותים בתחומי הסיעוד, הבטחת הכנסה, נכות, לידה, מילואים, זקנה, קבורה ועוד, ללא תוספת כ"א. עובדי הביטוח הלאומי עבדו מסביב לשעון בערבי שישי, מוצאי שבת, חול המועד.
"היקף הפניות לקבלת מידע הרקיע שחקים עד כדי כמיליון שיחות ביום (!) שכל אדם בר דעת מבין שאין שום אפשרות לענות להם, בוודאי לא בתוך מס' דקות ספורות. ממצאי הדוח שניתן מענה בתוך כ-12 דקות בממוצע הם בגדר זמן בלתי נתפס לטובה ביחס למה שהיה מצופה באותה העת. בכדי להתמודד עם היקף הפניות, הביטוח הלאומי הקים עוד 3 מוקדים נוספים, והמשיך לקבל קהל.
"לעניין תהליך רישום כפול לקבלת דמי האבטלה - הביטוח הלאומי קיצר תהליכים וצמצם בירוקרטיה באופן משמעותי במהלך המשבר. יצרנו, באופן יזום, קשר עם בתי תוכנה, הצלבנו נתונים ושיפרנו תהליכי קבלת החלטות.
"החוק במדינת ישראל יצר בירוקרטיה מיותרת שבלבלה וטרטרה את ציבור המובטלים בדרישות לדיווח מקביל לשירות התעסוקה ולביטוח הלאומי עם דרישות שונות של מסמכים נלווים. החובה להסתמך על נתוני שירות התעסוקה לצורך קביעת פוטנציאל זכאות לדמי אבטלה, יצר עומס ועיכב את יעילות הטיפול בתביעות המובטלים.
"במסגרת דיווחי שירות התעסוקה איתר הביטוח הלאומי כ-38 מיליון ימי אבטלה כשבפועל - עבדו בהם. מדובר בסכום של כ-6.8 מיליארד שקל, שאלמלא הפיקוח והבקרה של הביטוח הלאומי, היו עלולים לעבור לחשבונות האזרחים שהיו נדרשים מאוחר יותר להחזיר אותם, בפועל, כתוצאה מהצלבות הנתונים היזומות של הביטוח הלאומי הכשל אותר והסכום שהועבר בייתר היה כמיליארד שקל, שהם פחות מ-3% מסך קצבאות דמי האבטלה שהועברו לזכאים.
"סך תשלומי הביטוח הלאומי לדמי אבטלה עומדים על מעל ל-35 מיליארד שקל. ב-29/9/20 ועדת הכספים של הכנסת החליטה פה אחד לאפשר לביטוח הלאומי לטפל בתביעות לאבטלה ללא צורך בנתוני שירות התעסוקה, במהלך הקריאה השנייה והשלישית בכנסת, בלחץ שירות התעסוקה, החקיקה לא הושלמה והטרטור האזרחים נותר על כנו.
"לעניין יישומים מקוונים מרכזיים המתאימים לתובעי אבטלה בזמן הקורונה - במהלך כל התקופה המדוברת, הביטוח הלאומי פיתח מיגוון שירותים וערוצי העברת מידע לאזרחים כדי להגיע למספר הרב ביותר של אזרחים. פורמים וצ'אט בוטים -הם לא הכלי לכך. הביטוח הלאומי מאפשר, עד היום פנייה ישירה לסניף, מידעים בפייסבוק ומענה לאנשים ברשתות, טלגרם, צ'אט אנושי (ולא רובוט).
"לעניין בקרה על תשלום דמי אבטלה - כשראינו שלשכת התעסוקה מעבירה נתונים לא אמינים, חזרנו והתרענו בפני משרד האוצר ושירות התעסוקה על הכשל ורק לאחר הביקורת הציבורית שירות התעסוקה החל ליצור קשר עם המובטלים ולפקח על מצבם התעסוקתי.
"הביטוח הלאומי החל לגבות חובות אלו, ברגישות והתחשבות. בעיצומו של המשבר מדיניות הביטוח הלאומי הייתה קודם לסייע לאנשים שאיבדו את פרנסתם ללא כל הודעה מוקדמת ורק בשלב מאוחר יותר לערוך חקירות פרטניות בדבר אמינות נתוני התביעות. מודל החל"ת שבוצע ע"י הביטוח הלאומי צוין ע"י מומחי קרן המטבע הבינלאומית ומדינות ה-OECD כיעיל, גמיש וחברתי ביותר בהשוואה לשאר המדינות, ונתוני דוח העוני לשנת 2020 הוכיחו עד כמה הוא מנע ממובטלים להתרסק כלכלית".