גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שרת הפנים איילת שקד / צילום: Associated Press, Oded Balilty

האם חשיפה של ילדים למוצרי עישון עומדת להפוך שכיחה יותר בחסות החוק? שרת הפנים, איילת שקד, ביקשה לאחרונה לפטור מחובת חוק רישוי עסקים מספר עסקים, ובהם "מקומות למכירה קמעונאית של מוצרי עישון לסוגיהם". כיום, עסקים בתחום כפופים לחוק רישוי עסקים, כך שהפרה של חוקים דוגמת אי מכירת מוצרי עישון לקטינים, עישון בכותלי העסק, מגבלות הנוגעות לפרסום - יכולה להוביל לסנקציות כספיות ואף לשלילת רישיון עסק על-ידי פקחי הרשויות המקומיות. הוצאת העסקים הללו ממטריית הפיקוח של חוק רישוי עסקים, תותיר את הרגולטור והרשויות ללא כלי פיקוח, וללא אפשרות לאכוף את החוק הקיים.

במשרד הבריאות מתנגדים לדרישת השרה שקד, ואף מלינים על כך שלמרות החובה החוקית, במשרד הפנים כלל לא התייעצו עמם ולא ניהלו איתם כל שיח - למרות שמדובר בנושא הקשור בבריאות הציבור ומצוי תחת סמכותו של משרד הבריאות. דרישת שקד אף עומדת בסתירה לכוונתו של שר הבריאות ניצן הורביץ דווקא להרחיב את הפיקוח על עסקים המוכרים מוצרי עישון, בין היתר באמצעות תיקוני חקיקה הנוגעים לאיסורי פרסום. זאת, כאשר לפני יותר משנה פרש מתפקידו הממונה היחיד במשרד הבריאות על התחום, וגורמי המקצוע נותרו להתמודד מול משרד הפנים ברגע האחרון - כשביום ראשון יסתיים שלב הערות הציבור בנושא.

שוק מוצרי הטבק והעישון בישראל עומד, נכון לשנת 2019, על 11.7 מיליארד שקל, וכולל, בין היתר, סיגריות, טבק לגלגול, נרגילות וטבק לנרגילות, טבק למקטרת, סיגרים וסיגרלות, טבק ללעיסה ולהרחה ומוצרי טבק בחימום. לצד פיצוציות וחנויות שונות המוכרות מוצרי עישון, בשנתיים האחרונות, חנויות ייעודיות לממכר מוצרי עישון הפכו פופולריות במיוחד ברחבי הארץ, לאחר שהסיגריות האלקטרוניות (לרבות סיגריות אלקטרוניות חד-פעמיות), הצטרפו לשוק. כיום, הן המיובאות על-ידי עשרות יבואנים ומשווקים קטנים, ומופצות הן בחנויות ייעודיות למוצרי טבק ועישון והן בחנויות עצמאיות ורשתות שיווק.

איגוד רופאי בריאות הציבור: צו שיעודד בני נוער לצרוך מוצרי עישון

כעת, בשל הרצון להקל חובות רגולציה על עסקים שונים, גובשה רשימה מצומצמת של עסקים שיוחרגו מחוק רישוי עסקים מתוקף צו. כך, עסקים ייעודיים המוכרים מוצרי עישון - יוחרגו מחוק רישוי עסקים לחלוטין, כאשר עולה גם החשש שפיצוציות ועסקים אחרים, יהיו פטורים מחובת רישוי העוסקת ברגולציה הנוגעת לממכר מוצרי עישון. בתוך כך, כאשר משרד הפנים מבקש להקל על העסקים הללו - נזכיר כי בניגוד למוצרי טבק רגילים, על סיגריות אלקטרוניות פטורות מכל מס בישראל, ולכן מחירן נמוך יחסית, והשלכותיהן השליליות אינן מגולמות בתג המחיר הצרכני.

באיגוד רופאי בריאות הציבור תמהים על כך שדווקא עסקים המוכרים מוצר הפוגע בבריאות הציבור שובצו ברשימה המצומצמת של שקד ויזכו כעת להקלות, ואומרים כי מדובר בצו המסכן את בריאות הציבור ועשוי לעודד פתיחה של עסקים דומים נוספים, כמו גם לעודד בני נוער לצרוך מוצרי עישון. במסמך שהגישו כהתנגדות, טענו כי "במציאות שבה אין ולו פקח אחד במשרד הבריאות שתפקידו לפקח על מכירת מוצרי עישון, לא ניתן לוותר על רישוי עסקים של מקום למכירה קמעונאית של מוצרי עישון לסוגיהם. בפועל - אם התיקון יעבור, לא נותר מי שיגן על בני נוער מפני מכירת מוצרים קטלניים וממכרים. חובתה של הרשות לוודא כי עסקים אלו אינם מזיקים לבריאות הציבור על-ידי תכנון נכון ושמירה על כללים מתאימים. במציאות הפיקוח הנוכחית אין שום כפל דרישות, להיפך - הרשות המקומית נותרה במקרים רבים שכבת ההגנה האחרונה על בריאות הציבור ועכשיו גם היא מוסרת ומותירה את הציבור מופקר".

בכל שנה, מתים כתוצאה ממחלות הקשורות בעישון כ-8000 ישראלים, מתוכם 800 נפטרים מפני שנחשפו לעישון כפוי. באין פיקוח מספק וגם לא תוכניות אפקטיביות למניעת עישון, בני הנוער משלמים מחיר: כ-103,000 בני נוער בגילאי 15-18 מעשנים מוצרי טבק ועישון, וכל נער או נערה רביעי/ת בתיכון מעשן בחודש לפחות אחד ממוצרי העישון הנמכרים כיום.

בסקר שערך המיזם למיגור העישון, התגלה כי עם תום הסגר השלישי והחזרה לחיי מסחר שוטפים, חל זינוק בשיעורי העישון בקרב בני הנוער, אף מעבר לשיעורי העישון שנרשמו לפני מגפת הקורונה. על הסיבות שציינו בני הנוער לחזרה לעישון נמנו הקלות והזמינות של השגת מוצרי העישון. בחינת המקומות בהם רכשו בני הנוער את מוצרי העישון בשנה האחרונה, מעלה כי פיצוצייה או מכולת משמשות כמקום הרכישה העיקרי (19.3%), אחריהן סופרמרקט (13.0%) וחנות ייעודית למוצרי עישון (6.9%). לפי המיזם, ממצאים אלו מעידים על מכירה לא מבוקרת של מוצרי עישון לבני הנוער בתחנות הממכר.

"איילת שקד חוצה קו אדום ומסוכן"

שירה כסלו, מנכ"לית המיזם למיגור העישון, מזהירה כי מדובר במהלך נמהר ומסוכן, "המחזק את תאגידי העישון ומפקיר רבבות בני נוער וצעירים לסיכון של התמכרויות ותחלואה קשה". לדבריה, "איילת שקד חוצה קו אדום ומסוכן. מרוב רצון לגזור קופון פוליטי על ביטול רגולציה, שקד נותנת לחברות הטבק והעישון מתנה שלא יכלו לחלום עליה, ומפקירה מאות אלפי בני נוער וצעירים להתמכרות קטלנית לניקוטין ולטבק. הפיצוציות, החנויות ותחנות הממכר של סיגריות למיניהן הן מלכודות של תחלואה קשה ומוות בטרם עת לתיכוניסטים ולצעירים שחברות העישון עושות הכול כדי לפתות ולשאוב אותם למעגל העישון. המינימום שהמדינה חייבת לעשות כדי להגן עליהם הוא לפקח ולדרוש רישיון מחנות שרוצה למכור מוצרי עישון. עכשיו איילת שקד רוצה לבטל אפילו את זה. היוזמה המסוכנת הזו חייבת לעבור מן העולם, וצמצום הרגולציה לא יכול לבוא על חשבון הבריאות והחיים של הדור הבא שלנו.

במדינות אחרות, הממשלות דווקא נאבקות בעישון ומחמירות את הפיקוח על מוצריו. באוסטרליה, אירלנד, איטליה, בריטניה, הולנד, הונגריה, ספרד, פינלנד וצרפת, שחרטו על דגלן את המאבק בעישון והגנה על בריאות הציבור, הוסדרו מנגנוני רישוי עסקים לממכר מוצרי טבק ועישון, וישנה פעילות, בין היתר, לצמצום מספר נקודות המכירה למוצרי הטבק והעישון, להרחקת נקודות הממכר ממוסדות חינוך ולצמצום סוגי החנויות המורשות למכירת מוצרי טבק ועישון והיקף המוצרים המותרים בהן לשיווק.

בישראל, המדדה מאחור, רק בינואר האחרון נכנס לתוקף תיקון לחוק שהרחיב את ההתייחסות לעישון כך שתכלול לא רק מקומות המוכרים טבק, אלא מקומות המוכרים מוצרי עישון בכללותם. כעת, כאמור, זמן קצר בלבד לאחר הרחבת התחולה - מבקשת השרה שקד לוותר דווקא על מנגנון המאפשר אכיפה ופיקוח על עסקים המוכרים מוצר הפוגע בבריאות הציבור.

במשרד הבריאות מתנגדים בתוקף ומסבירים כי גריעת עסקי מוצרי העישון מחוק רישוי עסקים, יפדעו משמעותית ביכולת לבצע אכיפה בתחום. בדיון שהתקיים בכנסת ביולי 2020 נציגי המשרד הדגישו את חשיבות מנגנון הרישוי במיוחד לאור השינויים בחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון הנוגעים ישירות לנקודות המכירה, כדוגמת: איסור פרסום, איסור הצגה למכירה, איסור מכירה לקטינים, חובת חפיסות אחידות, חובת שילוט ועוד. משרד הבריאות הציג בישיבה זו את עמדתו כי מנגנון רישוי העסקים ישמש הלכה למעשה כמנגנון הפיקוח והאכיפה העיקרי, אם לא הבלעדי, של הוראות חוק איסור פרסומת, שנמצא באחריות משרד הבריאות, אך טרם הוגדרו במסגרתו סמכויות פיקוח ואכיפה.

אילו דרישתה של שקד תכנס לתוקף, משרד הבריאות יוותר ללא סמכויות אכיפה, וספק אם מקרים דוגמת מכירת מוצרי סיגריות לקטינים יטופלו. היום, יכולה רשות מקומית לקנוס או לשלול רישיון עסק לעסקים העוברים על הדרישות המוגדרות להם בחוק רישוי עסקים, אך כעת, אילו תתבצע הפרה, יאלצו הורים להתלונן בתחנת המשטרה - ולקוות כי זו תמצא בתלונה עילה לפתיחה בחקירה.

משרד הפנים: "פועלים על-מנת להפחית רגולציה ובירוקרטיה"

בתגובה לדברים, במשרד הפנים טוענים כי "הטיוטה נכתבה ביחד עם צוות שערך מחקר עם מומחים ועם איגוד רישוי עסקים ארצי שתפקידו להפיץ את הרישיונות בישראל מטעם הרשויות המקומיות", אך מסרבים לומר מי הם אותם מומחים, לספק את תוצרי המחקר ולהשיב האם מדובר בגורמים מהשוק הפרטי להם אינטרסים שונים. זאת, בזמן שמשרד הבריאות לא היה שותף להליך והבקשה איננה על דעתו.

עוד אומרים במשרד הפנים: "כפי שהתחייבנו בעבר, אנו פועלים על-מנת להפחית רגולציה ובירוקרטיה מיותרת שבמסגרתה העסקים נדרשים בכפל דרישות, סחבת וסרבול. כלל העסקים שנכנסו לרשימה נבדקו ונעשו בהתאמה למדינות מתקדמות בעולם בהן אין צורך ברישוי לעסקים אלה. הצו שפורסם על-ידי שרת הפנים, עוסק במהותו בהקלת הרגולציה במפרטי רישוי שונים ונוגע אך ורק לקבלת רישיון העסק. עסקים יצטרכו להמשיך ולעמוד בדרישות ובתנאים התקפים מכוח חוקים אחרים, כגון כבאות ותכנון ובנייה, גם ללא הצורך ברישיון עסק".