חיסכון פנסיוני / צילום: Shutterstock
1. אתם בוחרים היכן לחסוך לפנסיה. אתם יכולים לבחור גם את המכשיר: ביטוח מנהלים או קופת גמל, וגם את הגוף שמנהל את החיסכון. המעסיק יכול להציע לכם לחסוך בקרנות איתן הוא הגיע להסדר טוב בדמי הניהול, אבל ההחלטה היכן לחסוך היא שלכם.
אם יש לכם חיסכון בתנאים טובים ממקום העבודה הקודם, כדאי לבדוק האם ניתן להמשיך להפקיד אליו באותם תנאים גם במקום העבודה החדש, ואז לקבל את ההחלטה היכן לחסוך.
2. אם לא תבחרו היכן לחסוך, המעסיק יפריש לכם לאחת מקרנות ברירת המחדל שזכו במכרז של המדינה, שמתאפיינות בדמי ניהול נמוכים.
3. אתם יכולים לבקש להגדיל את חלקכם בהפרשות עד 7%, דבר זה לא מותנה באישור המעסיק, והוא יגדיל את ההפרשה לחיסכון הפנסיוני מצדכם בלבד.
4. ודאו שההפרשה לפנסיה נעשית משכר הברוטו שלכם, אם לא, במהלך המו"מ עם המעסיק התעכבו על נקודה זו ונסו להגיע למצב שבו ההפרשה הפנסיונית נעשית משכר שקרוב ככל האפשר לברוטו שלכם.
5. ישנה מגבלת תקרת שכר להפקדה לקרן פנסיה חדשה. אם שכרכם גבוה יותר, ניתן להפריש עד המקסימום לקרן הפנסיה שנהינת מהטבות מס, וכן להפריש מייתרת השכר לקרן פנסיה כללית (שלא נהינת מהטבות מס), לקופת גמל או לביטוח מנהלים. הבחירה בין המוצרים צריכה לקחת בחשבון שיקולים כמו היקף השכר המבוטח בביטוחים הנלווים לחיסכון הפנסיוני (ביטוח שארים ואבדן כושר עבודה), וגובה דמי הניהול.
6. במסגרת התנאים הסוציאליים עליהם עורכים מו"מ בכניסה לעבודה, כדאי מאוד לבקש מהמעסיק קרן השתלמות. זהו מכשיר חיסכון לטווח בינוני שנהנה מהטבות מס משמעותיות.
7. אם אין לכם קרן פנסיה פעילה, על המעסיק להפריש עבורכם לפנסיה מהיום הראשון להעסקתכם. בפועל, מעסיקים רבים מפרישים לאחר שלושה חודשים - רטרואקטיבית. אם לא הייתה לכם קרן פנסיה פעילה בעת שהתחלתם את מקום העבודה, המעסיק חייב להתחיל להפריש לכם לפנסיה לאחר שישה חודשי עבודה.