חרדים בבני ברק. מסירת המידע באמצעי הפצה מותאמים החלה באיחור / צילום: איל יצהר
הציפיות כי דוח מבקר המדינה על תפקוד הממשלות הקודמות במשבר הקורונה יחשפו כשלים עצומים, לא התממשו, והדוח - על אף הצבעה על בעייתיות בכמה וכמה תחומים - לא מראה מחדלים קשים. בין הבעיות שעלו היו טיפול לקוי ולא מגובה בעבודת מטה ודיונים במשבר הכלכלי החינוכי ובענייני רווחה שנבעו מהצעדים המגבילים שנכפו על הציבור.
וכך בגל התחלואה הראשון: עד ליוני 2020 הממשלה לא דנה בתרחיש ייחוס העוסק, בין היתר, בהשפעות נרחבות של משבר הקורונה על המשק בהיבטי כלכלה, חינוך ורווחה. המבקר טוען כי ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו קיבל את תחזית התחלואה המחמירה של משרד הבריאות בלי שהוצגו לממשלה החלופות השונות, על אף ההבדלים הניכרים בין התחזיות השונות, וביניהן ההבדל בין תחזית רח"ל (רשות החירום הלאומית) לתחזית משרד הבריאות וההשפעה של ההחלטה על התרחיש הנבחר על היערכות משרדי הממשלה ועל התנהלות המשק.
בגל התחלואה השני: לאחר שקבינט הקורונה והממשלה קבעו את תחזית התחלואה שתשמש הנחת עבודה לקראת גל התחלואה השני, הם הנחו על היערכות מערכת הבריאות בלבד, מבלי שבחנו את המשמעויות הנגזרות על תחומים נוספים כגון חינוך, תעסוקה, כלכלה, תחבורה ותרבות; כל זאת למרות ההשפעה הניכרת שהייתה לתחלואה בגל התחלואה הראשון על כלל התחומים, בדגש על מערכת החינוך והמשק.
המלצות הדרגים המקצועיים לא מומשו
ביקורת שחזרה על עצמה היא אי-מימוש המלצות של הדרגים המקצועיים ואף של צעדים שכבר אושרו. כך למשל, המתווה שאישרה הממשלה ליציאה מהסגר הראשון בחודש אפריל 2020 לא שמר על פערי זמן של שבועיים בין צעדי ההקלות, בניגוד להמלצת המומחים.
עוד עלה כי במהלך מאי ויוני 2020 הממשלה שינתה את המתווה שקבעה ואישרה מימוש הקלות בקצב מהיר אף יותר, ללא בחינת ההשפעות של צעדים אלה על התפשטות התחלואה; וכי היא המשיכה לאשר צעדי הקלות גם לאחר התגברות התחלואה אל מעבר לערכי הסף של שתיים מתוך שלוש "נורות האזהרה" שנקבעו.
המבקר מתניהו אנגלמן קובע כי ניהול משבר לאומי מצריך הפעלת גוף אופרטיבי ייעודי שיוסמך למימוש החלטות הדרג המדיני לצד המל"ל, שהוא גוף מטה וחשיבה בלבד. בכך הוא מרמז לרשות החירום הלאומית (רח"ל) שהוקמה בדיוק לשם כך, אף לא הופעלה כמעט במשבר.
בנוסף, עד נובמבר 2020 לא היו קריטריונים לסיום הכרזה על אזור מוגבל, ועובדה זו הביאה לעתים לסיומה של ההכרזה בטרם הושגה ירידה בתחלואה. לדוגמה, משרד הבריאות לא העלה לפני ועדת השרים להכרזת אזור מוגבל את האפשרות להאריך את תוקף ההכרזה על ביתר עילית, והכרזה נוספת לא נידונה בוועדה זו עד ספטמבר 2020, אף שהנתונים העידו על המשך התפשטות התחלואה בעיר. נזכיר כי הביקורת על הממשלה אז הייתה שהיא נכנעה ללחצם של הפוליטיקאים החרדים.
כשלים בהסברה לחברה החרדית והערבית
הסעיף החשוב ביותר בביקורת על ההסברה במשבר הקורונה נוגע להסברה שהופנתה לציבור החרדי ולציבור הערבי מטעמו של משרד הבריאות. לפי המבקר, פעולות ההסברה של המשרד בעת משבר הקורונה באופן המותאם לחברה הערבית ולחברה החרדית החלו בהדרגה ובאיחור, בהשוואה להסברה שניתנה לאוכלוסייה היהודית הכללית. כך, בהסברה לחברה הערבית משרד הבריאות החל לתרגם באיחור לשפה הערבית את המידע ואת המסרים בהדרגה בהשוואה למידע שהועבר בעברית, והמוקד הטלפוני המותאם למשבר הופעל לראשונה בערבית רק תחילת אפריל 2020.
בהסברה לחברה החרדית נמצא כי משרד הבריאות החל למסור מידע לחברה החרדית באמצעי הפצה מותאמים, כגון באמצעות פשקווילים, בהדרגה בהשוואה לחברה היהודית הכללית, אף שחלק מהתושבים החרדים אינם חשופים לאמצעי התקשורת הנפוצים בכלל האוכלוסייה.
והתוצאה: בפרק הזמן שחלף עד תחילת ביצוע ההתאמות באמצעי ההסברה לאוכלוסיות הערבית והחרדית, נוצר פער בהטמעת הנחיות ההתנהגות בין החברה היהודית הכללית ובין החברה הערבית והחברה החרדית.
הרוב המכריע של ההוצאה של משרד הבריאות (82%) הוקצה למסעות פרסום לחברה היהודית הכללית; 10% - לחברה הערבית (שיעור נמוך פי 2.1 מחלקה באוכלוסייה); ו-5% לחברה החרדית (שיעור נמוך פי 2.4 מחלקה באוכלוסייה) .