גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבליץ האכזרי של סין בענקיות הטק שלה הוא קריאה למשקיעים הזרים לארוז את החפצים?

האיום הרגולטורי וצעדי הממשל הסיני הקיצוניים נגד חברות הטכנולוגיה המקומיות מאתגרים מאז ומעולם את המשקיעים ● אבל בדרכה לכיבוש פסגת הכלכלה העולמית, סין מבינה שהיא צריכה למתן את תאוות השליטה שלה וכן את עוצמת הפגיעה בשווקים הגלובליים ● מה יהיה השלב הבא במשחק הכוחות

ילדים משחקים במשחקי מחשב בבית קפה בבייג'ין / צילום: Reuters, Florence Lo
ילדים משחקים במשחקי מחשב בבית קפה בבייג'ין / צילום: Reuters, Florence Lo

המהלומות שהנחית הממשל הסיני על מגזר הטכנולוגיה במדינתו מציפות את השאלה האם ייתכן שעוד לא התאוששנו מהקורונה וכבר מבשלים לנו משבר חדש? כדי לספק תשובה בהירה צריך להבין את מערכת היחסים בין הדיקטטורה לתאגידי הענק - מה הרקע לצעדים האגרסיביים ומה מנסה הממשל להשיג הפעם, גם במחיר כלכלי שספק אם ראינו כמותו בשנים האחרונות. וגם, האם כל אלו מאותתים למשקיעים שזו העת להימלט מהשוק? לא בטוח.

זה היה מפגן עוצמה נוסף של הממשל הסיני, כשעל הכוונת תאגידי הענק בענף הטק. הסיבה - עבירות על "חוקי התחרות" במדינה, ניצול מעמדן וחדירה למרחב הפרטי של המשתמשים. היעד: להצר את צעדיהן ולהכתיב חוקי משחק נוקשים עוד יותר באמצעות הידוק הרגולציה והטלת סנקציות. התוצאה: התאדות של כטריליון דולר משווי סקטור הטכנולוגיה בחצי שנה וקריסה יומית החדה ביותר שנרשמה זה למעלה מעשור, מאז ערב משבר ה"סאב-פריים" ב-2008.

 

בליץ מתוזמן בכל החזיתות

אם נשפוט לפי ההתנהלות בשנים האחרונות, אולי מספיק אפילו בשנה האחרונה, אף אחד לא אמור להיות מופתע מעוד סיבוב של הסתערות הממשל הסיני על השוק החופשי, גם במחיר פגיעה אנושה בפעילותן העסקית של החברות המקומיות. אלא שהפעם זה היה חריג - בליץ מתוכנן ומתוזמן בכל החזיתות. בגזרה אחת החיל הממשל רפורמה על חברות פרטיות שאמונות על לימודים ממלכתיים מקוונים - אחד המגזרים המשגשגים במדינה, המגלגל על פי הערכות כ-100 מיליארד דולר בשנה. המגבלות למעשה נועדו לחנוק את החברות וכוללות בין היתר איסור גיוס השקעות הון מחוץ למדינה, הסרת האופציה להנפקה בבורסה, גניזה של תהליכי רכישה ומיזוג, והדובדבן שבקצפת - איסור פעילות למטרות רווח.

הטיעון מאחורי הקשחת הרגולציה היה ש"תעשיית השיעורים הפרטיים מחוץ למסגרות החינוך הפורמליות נחטפה על ידי ההון". עם זאת, סין הבטיחה גם "גזר" - המדינה תשפר את איכות שירותי החינוך המקוון הממשלתיים ותהפוך אותם לחינמיים. כחלק מהבליץ המתמשך, כמה ימים קודם לכן סין הנחיתה מכה על Global DiDi, ענקית שיתוף הנסיעות הפועלת במזרח אסיה.

כאן המהלך נעוץ כנראה ב"חוסר משמעת" שהפגינה החברה בעת הנפקתה בוול סטריט בחודש יולי, בניגוד למסרי הממשל ולפיהם רצונה להיסחר מחוץ למדינה אינו עולה בקנה אחד עם המאמצים למנוע זליגה של חברות החוצה מסין. DiDi הייתה נחושה עם הליך ההנפקה. זה התחיל באופטימיות, ובימיה הראשונים זינקה מניית החברה בשיעורים דו-ספרתיים עד לשווי שוק של כ-80 מיליארד דולר, אלא שבהמשך שוויה נחתך בחצי.

מה שהביא לקריסה במניה היה שיגור איום מצד הממשל להטיל עליה קנסות כבדים, עד גובה של כ-3 מיליארד דולר (גבוה מהקנס האסטרונומי שהושת באפריל על ענקית סינית אחרת, עליבאבא, בסך 2.8 מיליארד דולר). לקנס נלוותה גם רמיזה על אופציה למחיקתה מהמסחר בארה"ב, אך כאן כבר מדובר ב"שבירת כלים" והכרזת מלחמה פומבית על בורסות ארה"ב. אם לא די בכך, לא עבר זמן רב וסין הורתה על מחיקתה של אפליקציית DiDi מהחנות ונאסר על החברה לגייס לקוחות חדשים, בטענה לאסיפת מידע על המשתמשים, מה שכמובן לא תרם להרגעת הרוחות והמשיך לטלטל את המניה.

הגבלת שעות משחק,עצירת הנפקות והתערבות בנדל"ן

ימים ספורים קודם הייתה זו ענקית המדיה טנסנט (Tencent) שנפלה בחדות, גם הפעם לא בשל הרעה בפעילות העסקית. לטענת המשטר, עולם הגיימינג שמציעה החברה משפיע על בני הנוער בדומה ל"אופיום נפשי". גם אפליקציית המסרים WeChat הפופולרית שמפעילה טנסנט (כ-1.2 מיליארד משתמשים בסין) ספגה טענות על הפרת חוקי ההגנה על קטינים בסין. טנסנט הודיעה שתגביל את זמן השימוש במשחקיה (לאחר שעשתה זאת גם בעבר, ועוד לפני הכללים החדשים שקבעו הרגולטורים במדינה המחייבים את המפעילות להגביל משחקים מקוונים לקטינים לשלוש שעות בשבוע בלבד). בנוסף הוטל על החברה קנס בשל הפרת חוקי התחרות והיותה מונופול בזכויות הסטרימינג במדינה.

המערכה שמנהלת בייג'ין מול חברות עסקיות אינה חדשה. קדם לה רצף הצלפות מצד המפלגה הקומוניסטית כלפי חברות שהפכו לתאגידי ענק, לעתים הגדולים בתחומם בעולם, ולמשל הטלת הקנס על עליבאבא ועצירת הנפקת הענק של חברת הפיננסים והתשלומים ANT Group. אלו הובילו גם להיעלמותו המסתורית של הבעלים, ג'ק מא, שנעדר מעיני הציבור בסמיכות לדיווחים על בלימת ההנפקה.

באחרונה דווח כי הממשל מתכוון גם להתערב ברגולציה בשוק הנדל"ן ולהתעקש על הסדרת זכויות השליחים בחברות שילוח המזון. לאלו מצטרף דיווח שנפוץ בסין לאחרונה לפיו המפלגה הקומוניסטית נחושה לטפל גם בגופי ההשקעה במדינה, זאת לאחר שעשרות מהם נקנסו בגין "יכולות ניהול רפות והענקת שוויים נדיבים לחלק מהחברות שהונפקו".

שלא נשכח לרגע "מי הבוס"

נראה שאין דרך לנתח את המצב בסין על סמך נתונים פיננסיים - הממשל מנחית מהלומות ללא התראה מוקדמת, וחוסר היכולת לצפות את צעדיו מותיר צל כבד על היציבות העסקית של ענפי הפעילות. עם זאת, הממשל בסין מבין שחניקת הכלכלה והצרת צעדיהם של תאגידי הענק יאטו במידה רבה את הדהירה שלה לעבר הובלת דירוג הכלכלות הגדולות בעולם, לראשונה בהיסטוריה. אז איך ניתן להבין זאת? אולי בסין רצו פשוט להזכיר "מי הבוס".

צמיחה מואצת של החברות במדינה ואובדן השליטה עליהן, מהווים את האיום הגדול ביותר על תפיסת המפלגה הקומוניסטית, ולכן גלובליזציה ותהליכים מהירים דורשים מהממשל תגובות חדות וחותכות. אולם הנשיא הסיני, שי ג'ינפינג, טען בעבר כי המדינה מייחסת ערך ותרומה גבוהה לפעילות התעשייה המסורתית, וכפועל יוצא הפוקוס הוא על סקטורים אחרים, בעיקר הטכנולוגיה, שאת תרומתם מנסה סין למקסם לטובת הכלכלה הפנימית. לכן הטלת סנקציות, בייחוד כשישנו קושי לפקח על חברות הטכנולוגיה בשל אופי פעילותן, היא פתרון לגיטימי עבור הממשל למנוע בריחת כסף החוצה ו"יציאה משליטה".

הצעדים הללו הכו גלים בשוקי העולם וגם אצלנו. הגופים המוסדיים בישראל חשופים במידה מסוימת להשקעות בסין מתוך ראייה ארוכת טווח שמדובר במנוע כלכלי עולמי שלא ניתן להתעלם ממנו, גם במחיר של אלמנט האי-ודאות הכרוך בהשקעה במדינה עם שלטון דיקטטורי. אותה חשיפה גררה לאחרונה לתנודות בטבלת התשואות, בעיקר בתעשיית הגמל, לרוב נוכח הירידה החדה שנרשמה בקרן הסל הפופולרית KraneShares CSI China Internet (סימול: KWEB), הנסחרת בניו יורק ומשקיעה בחברות אינטרנט סיניות שנסחרות מחוץ לסין, ובהשקעות ישירות בענקיות הסיניות שספגו גם הן נפילות.

ועדיין, לא ניתן להספיד את השוק הסיני.

הצרות של החברות - ההזדמנות של המשקיעים

סין אמנם תישאר מדינה עם סיכונים מבניים של התערבות ממשלתית, אגרסיבית פחות או יותר, אך ניסיון העבר מלמד שרבות מהחברות שנאלצו להתמודד עם מדיניות נוקשה מצד הממשל, שרטטו לעצמן מודל פעילות התואם את הכללים החדשים והמשיכו בקידום פעילותן העסקית. מתוך הנחה זו אפשר לראות בירידות החדות שרשמו מניות החברות הגדולות, כדוגמת עליבאבא (שנמצאת סביב שפל כל הזמנים), טנסנט, באידו ואחרות, חלון הזדמנויות לכניסה בשערים ומכפילים נוחים.

בהסתכלות רחבה יותר - הסינים מחפשים שליטה ומוצאים את הדרך לעשות זאת, אך הם גם בהחלט מודעים להשלכות ומנסים לרכך את עוצמת הפגיעה. בניסיון לבלום את הזעזוע בשווקים ולהרגיע את הרוחות, יצא בכיר ברשות ני"ע בסין (SAC) בהצהרה לבנקים וגופי ההשקעה הבינלאומיים, ולפיה הרגולטורים במדינה ישקלו מעתה בכובד ראש כל גיבוש מדיניות שעשויה לייצר תנודתיות עמוקה בשווקים, שכן הם ערים לחשיבות עיכול המהלכים אצל המשקיעים, ויפעלו לכך שאלו יהיו הדרגתיים ומרוככים יותר. לבסוף, ואולי מה שחיפשו רבים לשמוע - אין בכוונתם להעלות סקטורים חדשים על המוקד מלבד אלו שכבר נפגעו. בכירים אחרים בסין אשררו את התחזית האופטימית ארוכת הטווח ביחס לביצועיהן של החברות הסיניות.

לסיכום, הסביבה העסקית בסין מאתגרת מאז ומתמיד את המשקיעים, לנוכח האיום הרגולטורי וצעדי הממשל הקיצוניים שנמצאים ברקע, בייחוד בעתות של החרפת הטון. בצד זאת, סין תאבת צמיחה, והיעד של כיבוש פסגת הכלכלה העולמית לא מאפשר לה לעצור כעת ולמוטט את חברות הענק שצמחו מתוך המדינה, שהרי אלו במידה רבה הקטר שעליו דוהרת המדינה לצמרת העולמית.

הכותב הוא מנכ"ל ארבע עונות תכנון פיננסי מקבוצת אי.בי.אי. ארבע עונות תכנון פיננסי עוסקת בניהול עושר, פיקוח ובקרה על השקעות עבור לקוחות פרטיים וחברות. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה של ניירות ערך המתחשב בצרכיו של כל אדם

עוד כתבות

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים