למידה מרחוק / אילוסטרציה: Shutterstock, Monkey Business Images
עיניו של עולם החינוך נשואות אל מבחן פיז"ה שיתקיים בשנת הלימודים הקרובה ב-85 מדינות. זו תהיה הזדמנות שיטתית ראשונה לדעת מהן השפעות משבר הקורונה על המצב הלימודי, החברתי והרגשי של הילדים. מערכות החינוך בעולם מבינות את החשיבות, כי זו תהיה תעודה להצלחתן להתמודד עם המשבר וליכולתן להתאושש ממנו.
מבחן פיז"ה חשוב כי הוא בודק עד כמה הילדים מוכנים אל העולם. הוא אינו בוחן רק אם הם יודעים לפתור תרגילים מהספר, או זוכרים בעל פה את הסיבות לפרוץ מלחמת העולם. מחקר פיז"ה עולה מדרגה ומציב בפני בוגרי חטיבת הביניים בעיות מורכבות מהחיים האמיתיים. הם מתבקשים להשתמש בכל הידע שצברו כדי להגיע לפתרונות חדשים ויצירתיים לאתגרים מעשיים.
במבחן הקרוב שני נושאים יקבלו דגש מיוחד: מתמטיקה וחשיבה יצירתית. המבחן במתמטיקה יבדוק עד כמה הילדים יודעים להשתמש במודלים מתמטיים, בחשיבה חישובית, בניתוח כמותני ובכלים אלגוריתמיים כדי להתמודד עם בעיות מתחומי הבריאות, הטכנולוגיה ועוד. המבחן יהיה ממוחשב ואדפטיבי, כלומר, המחשב יתאים לילדים את השאלות הבאות לפי היכולות שהפגינו בשאלות קודמות.
התלמידים ישיבו על שאלונים שבהם יתבקשו לספר על מצבם החברתי והרגשי ועל מה שקרה להם בשנת הקורונה. מהתשובות אפשר יהיה לשרטט תמונה מעמיקה של מצב הנוער במדינות העולם. התמונה המקיפה שתעלה מהמבחנים והשאלונים, תאפשר לחוקרי פיז"ה לזהות אילו מערכות חינוך הצליחו לצלוח את המשבר ומה היו מרכיבי ההצלחה.
ישראל לא ממש עומדת במבחן
תלמידי ישראל, עד היום, לא ממש הסתדרו עם מבחן פיז"ה. מי שהשתתפו בו בעבר מספרים על חוויה מאוד שונה מהלימודים שהם מכירים בבית הספר. הם אומרים שהיה להם מעניין ומאתגר ואפילו מהנה, אבל שלא מצאו את הידיים והרגליים. הם היו צריכים להתמודד בעצמם עם אתגרים מורכבים והשאלות לא היו סטריליות כמו בספרי הלימוד.
ישראל מדורגת בעשיריה החמישית במבחני פיז"ה. ההישג הממוצע בקריאה, במדעים ובמתמטיקה נמוך מאוד. יותר מ-30% מהתלמידים מגיעים להישג שמוגדר נמוך מהרמה המינימלית. רק 9% מגיעים להישגים גבוהים. הפערים בישראל בין תלמידים דוברי עברית ודוברי ערבית ובין תלמידים לתלמידות, הם פערים גדולים במיוחד.
במדינות אחרות כבר שינו את תוכניות הלימודים כדי להתאים אותן לעולם של ימינו. בהולנד, סינגפור, קנדה ופולין, לא מסתפקים בללמד לחפוף משולשים ולגזור פונקציות. שם התלמידים לומדים איך עובדות מערכות ניווט ורכב אוטונומי, כיצד מגיפה מתפשטת ואיך לתכנן את כמות המזון הדרושה לעולם, וכל זאת באמצעות חשיבה, מודלים, מיומנויות וכלים מתמטיים.
הרכבת כבר יצאה מזמן מהתחנה וישראל נותרה מאחור. מבקר המדינה בדוח שפרסם באחרונה, המליץ למערכת החינוך לפסוע בדרך הזאת ולשנות את תוכניות הלימודים כך שיכללו את המיומנויות הנחוצות במאה העשרים ואחת. במקביל, מוסדות אקדמיים ברחבי הארץ החלו ביוזמתם לפתח את התוכנים הלימודיים הנדרשים ומאות מורים וכיתות בחטיבת הביניים כבר משתמשים בהם.
הקרקע בישראל הולכת ובשלה. הממשלה החדשה קבעה יעד לאומי ובעקבותיו שרות החינוך והמדע מגבשות יחדיו תוכנית מקיפה שכעת תצטרך להיות מפורטת ומתוקצבת. התוכנית תקבל תמיכה רחבה ממעל למאה חברות הייטק וארגוני חינוך שחברו יחדיו תחת יוזמה משותפת בשם "טופ 15" כדי לתת כתף למערכת החינוך בתהליך החשוב.
מדובר בשינוי עמוק שרק הממשלה תוכל להובילו ולקבל אחריות ליישומו. עכשיו בשנת הפיז"ה הממשלה תוכל להניע אותו ולהגיע לתנופה משמעותית. בדרך זו יותר תלמידים ותלמידות יהודים וערבים, מהמרכז והפריפריה, יוכלו לרכוש ידע ומיומנויות עדכניות. כך הם יוכלו לבחור בעצמם את עתידם וכך הכלכלה הישראלית תהיה רלבנטית וחזקה יותר והחברה הישראלית תהיה הוגנת יותר.
הכותב הוא מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך