יו''ר הכנסת מיקי לוי / צילום: דוברות הכנסת עדינה ולמן
חוק ההסדרים, הנדון בימים אלה בכנסת קובע כי החל מינואר 2022 יעלה גיל הפרישה לנשים בהדרגה עד שיתייצב על גיל 65. נשאלת השאלה האם בבואם לדון בסוגיה חשובה זו, פקידי האוצר עצרו לרגע לחשוב על המשמעויות הקשות שמהלך זה יגרור אחריו מיידית?
המחלוקת על העלאת גיל הפרישה לנשים נשענת בבסיסה על טיעונים, ביניהם העלייה בתוחלת החיים בישראל, אחוזי התעסוקה הגבוהים בקרב מבוגרים ויוקר המחיה בישראל המחייב מבוגרים להמשיך לעבוד, לעיתים גם לאחר גיל הפנסיה. כאשר בוחנים היכן ישראל נמצאת בסוגיה זו ביחס לעולם, הנתונים מראים כי ישראל מדורגת במקום הגבוה ביותר, בקרב מדינות ה-OECD בנוגע לגיל הפרישה - גיל הפרישה הממוצע במדינות הארגון יעלה עד 2060 ל-65.5 שנים, לעומת 64 כיום.
לא להתעלם מהעוני
יחד עם זאת, אל לנו להתעלם משיעורי העוני בקרב בני הגיל השלישי ובמיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות. תוחלת החיים הממוצעת בישראל היא מין הגבוהות במערב, וכאשר באים לדון בהעלאת גיל הפרישה צריך לקחת עובדה זו בחשבון ולתת לה מענה.
בנוסף, ישנם משתנים רבים נוספים אותם יש לקחת בחשבון, למשל מה סוג עיסוקה של כל אחת מהנשים העובדות ומה השכלתן. ישנן נשים אשר עובדות במקצועות "חופשיים" ובתנאי העסקה נוחים, אשר שוחקים פחות מנשים שעובדות בקווי ייצור של מפעלים, כחדרניות במלון, כעובדות ניקיון, או כוח עזר בבתי חולים ובמוסדות ציבוריים. לכן, קשה להכיל את העלאת גיל הפרישה על כולן באופן שווה. אין ספק כי לנשים המוחלשות יהיה הרבה יותר קשה להמשיך עד גיל 65.
ברור שאישה שתעבוד יותר שנים תשפר את מצבה הכלכלי, ואף תרגיש יצרנית ותורמת למשפחתה ולחברה. אולם, הבעיה היא שהחוק לא מגיע יד ביד עם כלים ראויים עבור אוכלוסיית הנשים המוחלשות. ולכן, לפני "ששופכים את התינוק עם המים" ומקבלים החלטות הרות אסון, יש לחשוב על פתרונות יצירתיים, שחלקם כבר קיימים ומתוקצבים, שיתנו מענה בעיקר לנשים הנמנות על אוכלוסיות מוחלשות, אשר ללא ספק יהיו הראשונות להיפגע.
אחד הפתרונות עליהם דובר הם הכשרות מקצועיות על חשבון המדינה לנשים מעל גיל 50 ועד לגיל פרישה, שעובדות במקצועות שוחקים. בעוד שהחוק מתייחס כפתרון לנושא ההכשרות לנשים בגילאים מבוגרים, אני סבורה כי יש צורך דחוף לבנות מסלולי הכשרות לנשים מוחלשות המתקשות להמשיך בעבודתן כבר בגיל צעיר יותר, וזאת על מנת להכין אותן לקראת יציאתן המאוחרת לגמלאות.
מאותה הסיבה, לפני 10 שנים הממשלה הקימה גוף מקצועי - את "קרן מעגלים", שיש בה תשתית רחבה של קורסי הכשרות ומכללות פעילות, והביקוש של העובדות והעובדים השחוקים לקורסים אלה הוא עצום. זאת הפעם הראשונה שהעובדות והעובדים השחוקים והמוחלשים, מרגישים שמתייחסים אליהם ומאפשרים להם לשדרג את עצמם במקום עבודתם או לבצע הסבה מקצועית.
לפני שיהיה מאוחר מדי
כעת, לפני שיהיה מאוחר מדי, יש להוציא את נושא גיל הפרישה לנשים מחוק ההסדרים, ליזום חוק נפרד בהליך טבעי, עם התייחסות לכל הבעיות וסוגי האוכלוסיות, וכמובן לבצע דיפרנציאציה בין תחומי העיסוק של העובדות. יש לאפשר לנשים את הבחירה מתי לפרוש והאם להמשיך לעבוד והיכן.
יחד עם זאת, כצעד הכרחי ומיידי לבנות מסלולי הכשרה מקצועית מותאמים לנשים מוחלשות, המבוססת על גילן, עיסוקן המקצועי, הכשרתן הבסיסית, וזאת על מנת לאפשר להן אופק תעסוקתי ומוביליות בשוק העבודה, שיאפשר להן תנאים פיזיים וכלכליים מטיבים.
אין ספק כי אם המדינה, באמצעות הקרן וגופים נוספים, תיתן כלים מובנים לעובדות מבוגרות ומוחלשות, אזי העלאת גיל הפרישה יהפוך ללא בעייתי - אותן נשים תמשכנה להרוויח, לחסוך יותר, ובסופו של יום הדבר יקל גם על החברה וגם על המדינה.
הכותבת היא יו"ר קרן מעגלים