גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חייבים לבלום את הצעות האוצר שנועדו לעידוד השקעות הון

במקום להעביר את התוכנית שהאוצר דוחף לו יש להקים ועדת מומחים שמטרתה תהא לבחון את יעילותן של הטבות המס המוענקות היום להשקעות הון, את הצורך בחוק השקעות הון ואת האפשרות להמירו בחוק עידוד השקעות הון אנושי ושוויוני יותר

מליאת הכנסת לקראת ההצבעה על חוק ההסדרים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
מליאת הכנסת לקראת ההצבעה על חוק ההסדרים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ההצעות לחוק ההסדרים לשנים 2021 ו-2022 מעוררות שתי בעיות קשות. האחת, נוגעת בעצם הליך החקיקה של חוק ההסדרים. השנייה - לאיכות ההצעות ולמהותן. ברשימתי זו אתרכז רק בבעיה השניה.

ניתן לאתר בהצעות טביעת אצבע של בעלי עניין ובעלי הון. על אף ההצהרה בדבר הצורך להגדלת היצע כוח האדם המיומן, עיקר ההצעות מיועד להטבות לבעלי ההון - הבעלים והמשקיעים; לא לעובדים/ות, ולא להשקעות ארוכות טווח לטיפוח ההון האנושי והחברתי בישראל. (חריג, מרגיז ותמוה למגמה זו נמצא באיזכור הרצון להוסיף הטבות שהוקנו בזמנו בחוק הנורא המכונה "חוק מילצ'ן"). בכך, מציעי ההצעות מתעלמים הן מעובדות המאפיינות את המשק הישראלי, הן מתובנות - בעיקר כלכליות - שהתפתחו בעולם במהלך העשורים האחרונים.

העובדות המאפיינות את ההתפתחויות במשק הישראלי הן בעיקרן פשוטות ומבוססות גם על מחקרים של חוקרים ומוסדות מכובדים. אפרטם בקיצור: מדינת ישראל סובלת מתופעת בריחת מוחות אקדמאיים. מחקר כלכלי שנערך לפני כמה שנים מצא כי בתחום זה נמצאת ישראל במקום הראשון בעולם המערבי. ולא בכדי, ההון האנושי בישראל, בעיקר בתעשיות ההייטק לרבות בינה מלאכותית, הוא באיכות גבוהה מאד. חברות בינלאומיות מגיעות לישראל ומשקיעות בה בגלל איכות העובד והעובדת הישראליים. לא פלא שמעסיקים בישראל בתעשיית ההיי-טק מדווחים על עזיבת עובדים ועובדות מצוינות ועל קשיהם לגייס עובדים.

עוד אזכיר, כי על פי הלמ"ס, מחלקת המחקר של בנק ישראל ומרכז ההמחקר והמידע של הכנסת, הפערים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים מתרבים אצלנו. פערים הבאים לידי ביטוי עיקרי בין הפריפריה למרכז הארץ. ישראל ניצבת בין הארצות המובילות במדדי אי-השוויון בחלוקת ההכנסות הכלכליות (על פי הלמ"ס, הפער בין העשירון העליון לתחתון - הגדול ביותר במערב!); שיעורי העוני בישראל הם מהגבוהים במדינות המערב. גם משרד הבריאות הצביע כי הפערים בין עשירים ועניים - באים לידי ביטוי גם בשיעורי התמותה מקורונה. עוד נזכור כי התשואות של בעלי ההון הפיננסי על השקעותיהם גבוהות בהרבה משיעור עליית השכר של העובדות והעובדים. כפי שמתברר, לשיטת המס הישראלית תרומה רבה מאד למגמות אלה.

בשנת 2010 מונתה "ועדת שני", שהורכבה - בניגוד להנחיות היועמ"ש - רק מעובדי מדינה. בראשה עמד חיים שני, מנכ"ל האוצר שהגיע מתעשיית ההייטק הישראלית. לאחר יישום ההמלצות חזר שני לכור מחצבתו והקים בשותפות (על פי ויקיפדיה), קרן-הון-סיכון, שמשקיעה בחברות טכנולוגיה ישראליות בשלב הצמיחה.

בהתאם להמלצות השערוריתיות של הוועדה, חוק עידוד השקעות הון מעניק הטבות מס בעיקר לבעלי ההון ולהשקעות בתעשיות מכוונות יצוא והוא מתעלם מתעשייה המייצרת תחליפי יבוא. מאז אימוץ ויישום ההמלצות הללו, תעשיות שאינן מייצאות לפחות 25% מתוצרתן אינן זוכות להטבות מס. מאז הרפורמה נהנות מהטבות המס חברות הייטק, גם אם מושבן בתל-אביב. מחירי הדיור בתל אביב מאז הרפורמה זינקו בשיעורים כמעט חסרי תקדים. מנגד חוו תעשיינים בפריפריה ירידה קשה בפעילותן. בעקבות צמצום הטבות מס לתעשיות בפריפריה והגדלתן של אלה המצויות במרכז הארץ, מחלקת המחקר בבנק ישראל הצביעה על כך שהפערים בין המרכז לפריפריה זינקו ב-84%.

עוד מוסכם כי אין בישראל מחסור בהון פיננסי. קרנות פנסיה, קרנות השתלמות וקרנות השקעות מגוונות אחרות, ישראליות וזרות, מחפשות השקעות. יתירה מזו, למדינת ישראל יש יתרות מטבע חוץ בסכומים אדירים, בניגוד לשנות החמישים והששים של המאה הקודמת. על כן אין צורך לעודד השקעות הון ולא ייצוא אלא במקרים נדירים ונקודתיים.

 לא כל הפחתת מסים מביאה לגידול בצמיחה בת קיימא

נעבור לתובנות שהתגבשו במהלך העשורים האחרונים. הן מרתקות.

ראשית, גורמי הייצור במשק הם שלושה: הון ריאלי, הון אנושי והון חברתי. שנית, מחקרים כלכליים אמפיריים מתחילת המאה הנוכחית (IMF ת' פיקטי, ג' סטיגלץ ג' זקס, פ' קרוגמן, א' הלפמן ועוד) עמדו על ההבחנה בין תוצר לבין צמיחה כלכלית והדגישו את המסקנה הבאה: מדיניות של צמצום פערים מביאה דווקא לגידול בצמיחה בת-קיימא. ולהיפך, במדינות ובתקופות בהן ממשלות הזניחו את מלחמתן במיגור העוני ובצמצום פערים, הצמיחה הכלכלית ירדה.

תובנה נוספת - העומדת בניגוד לסיסמא שדופה של אנשי הזרם הניאו ליברלי - היא כי לא כל הפחתת מסים מביאה לגידול בצמיחה בת קיימא. נהפוך הוא, הורדת מסים עלולה לפגוע בצמיחה בת-קיימא. זאת עקב הפגיעה בהון האנושי והחברתי (בין בהקטנת איכות הסחורות והשירותים הציבוריים בין בהטלת עול כבד מדי על משלמי המס שאינם נהנים מהטבות המס). על פי מחקרים כלכליים מוכרים (בין היתר: ג' בקר, ר' סולו, א' דניסון וחוקרים של קרן המטבע הבינלאומי- IMF), העלאת מסים ברמה סבירה על ידי ממשלה טובה תגדיל את ההון האנושי והחברתי - לרבות תשתיות פיסיות, מערכת ההשכלה והחינוך, מערכת הבריאות והרווחה, מערכת שלטון החוק, חופש החוזים ואכיפתם ותביא לצמיחה בת-קיימא.

ועוד תובנה: תפישת השוק החופשי מחד, ומשטר קפיטליסטי מאידך, לא רק שהם לא מושגים זהים, אלא כמעט סותרים זה את זה. הראשון, שפותח ע"י אנשי אתיקה ומוסר ("חכמי כלכלה"; "פילוסופיים ארציים"), מבקש להגדיל את הרווחה המצרפית באמצעות היד הנעלמה, ותומך בהתערבות ממשלית כשמתרחש כשל שוק. השני (שפותח על ידי מי שתוארו ע"י א' אוקון ו-ר' היילברונר "טכנאיי כלכלה") מתרכז בהשאת רווחים, מעניק הטבות ופריבילגיות לבעלי ההון ומטיף לרעיונות - שהופרכו זה מכבר - דוגמת ה"חילחול למטה" ו"עקומת לאפר". בישראל נמצא ביטוי להבחנה האמורה, בין היתר, בחוק עידוד השקעות המתרכז כאמור רק בעידוד השקעות הון פיננסי ומתעלם מהצורך לעודד את ההון האנושי והחברתי.

ועוד כלל ידוע - המקובל על חסידי השוק החופשי: כל הטבת מס יוצרת עיוותים ומביאה לחוסר יעילות. הדעה המקובלת היום (גם על ידי בנק ישראל, גם מבקר המדינה וגם באקדמיה) כי חוק עידוד השקעות הון נכשל בהשגת מרבית מטרותיו המוצהרות והפך לחוק מיותר ומזיק.

קשה להבין את הרצון להעניק הטבות מס נדיבות למשקיעים יחידים 

עוד אזכיר כמה כללים מקובלים בתורת המסים. על פי דרישת ה"שיבוב" (recapture), יש לחייב במס רגיל (ולא בשיעור המופחת המוטל על רווחי הון) את הרווח שנוצר בעת מכירת ההשקעה אם עלותה הותרה לנישום בניכוי כנגד הכנסותיו השוטפות. ועוד כלל ידוע: ניכוי מיידי של הוצאת הון שווה, בהתקיים תנאים מסוימים, לפטור ממס על פירות ההשקעה. עוד נזכור כי כל השקעה במחקר ופיתוח שאושר על ידי הרשויות מותר בניכוי בישראל כהוצאה שוטפת.

לאור כל העובדות והתובנות הללו, קשה להבין את הרצון להמשיך ולהעניק הטבות מס נדיבות למשקיעים יחידים ("אנג'לים") במספר לא מוגבל של חברות מועדפות (בתנאים משופרים מאלה הקיימים היום) וזאת בנוסף לניכוי הוצאות השקעה במו"פ. להטבות אלה מצטרפת ההצעה ההזויה לאפשר למשקיעים האמורים לדחות ללא הגבלת זמן את מס רווחי הון על הרווחים שהם מממשים, כל עוד הם חוזרים ומשקיעים את רווחיהם בהשקעות דומות תוך 12 חודשים ממועד מכירת המניות. חסכון המס שנובע מהעדר הוראת ה"שיבוב" (recapture), הניכוי המיידי של ההשקעות האמורות וההצעה לדחיית המס, מביאים לתוצאה על פיה משקיעי ההון הללו זוכים להטבות מס משולשת - למעשה למס שלילי!

אלה הן הצעות שערורייתיות. הטבות המס המוצעות - המיועדות בפועל רק לאנשי המאיון העליון - תבאנה לגידול בפערים החברתיים ובסולידריות החברתית, תאיץ את בריחת המוחות וכתוצאה תגרום להאטה בצמיחה הכלכלית בת-קיימא.

לסיכום: אם חברי/ות ממשלת השינוי והצמיחה הכלכלית אכן נאמנים לדרכם, עליהם לבלום את ההצעות שנועדו לעידוד השקעות הון. יש להקים ועדת מומחים - בראשות שופט/ת. לוועדה ימונו מומחים בלתי תלויים מתחומים מגוונים כגון: מימון ציבורי, כלכלה התנהגותית, סוציולוגיה, חינוך, דמוגרפיה, בריאות ורווחה. מטרתה תהא לבחון את יעילותן של הטבות המס המוענקות היום להשקעות הון, את הצורך בחוק השקעות הון ואת האפשרות להמירו בחוק עידוד השקעות הון אנושי.

הכותב מלמד דיני מסים, מדיניות ציבורית ומימון ציבורי בישראל, אירופה וארה"ב. הוא פרופ' אמריטוס באוניברסיטת חיפה

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

המלחמה האפשרית באיראן מרחיקה את הורדת הריבית בישראל

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; מניית נייס מזנקת ב-12%, דיר ב-11%

נאסד"ק יורד ב-0.5% ● ירידות באירופה ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו