טאלנטים בהייטק / צילום: Shutterstock, alphaspirit.it
ההייטק הישראלי נשען על כ-20 אלף טאלנטים שאחראיים על עיקר הערך הטכנולוגי, הכלכלי והתחרותי של הענף בזירה הבינלאומית - כך טוענת עבודה שהכינה חברת הייעוץ ספארקס (Sparks), בהזמנת ה-Business Roundtable הישראלי, כינוס של 100 מנכ"לים בכירים במשק הישראלי. העבודה הוכנה לקראת מפגש של המנכ"לים עם שר האוצר אביגדור ליברמן אתמול (ד') במרכז פרס לשלום וחדשנות.
ההייטק הישראלי העסיק נכון ל-2020 כ-335 אלף עובדים, כאשר מחציתם בערך (כ-165 אלף) הם אנשי טכנולוגיה והשאר עוסקים במה שמוגדר תפקידי ליבה כמו שיווק, כספים וכוח-אדם. אולם לטענת העבודה של ספארקס, ההצלחה של הענף תלויה בקבוצה מצומצמת הרבה יותר של 6% בלבד מהמועסקים בו.
לדברי רון צור, מנכ"ל חברת הייעוץ ספארקס ולשעבר ראש מטה הרפורמה בשירות המדינה, המספר הזה גובש בעקבות כ-25 ראיונות עם בכירים שונים בהייטק הישראלי. "אני חושב שעשינו הערכה זהירה ובפועל הקבוצה הזאת, האנשים היצירתיים שנמצאים בחוד החנית, אפילו קטנה יותר. אם קוראים להייטק הקטר של המשק, אז האנשים האלו הם המנוע של הקטר".
צור סבור כי החשש מבריחת מוחות של אותה קבוצת עילית של טאלנטים ממשי. בריחת מוחות יכולה להתבטא במעבר של יותר טאלנטים לתאגידי הענק הרב-לאומיים כמו גוגל, פייסבוק אמזון ואפל, המציעים שכר ותנאים חלומיים. תאגידים אלו אמנם פועלים בישראל אך הקניין הרוחני שלהם מועבר לחו"ל. אופציה אחרת היא נדידה פיזית של אותם מוחות למרכזי הייטק אחרים כמו עמק הסיליקון.
"אחד הראיונות שביצעתי לצורך כתיבת העבודה היה עם מנהל של קרן הון סיכון ישראלית גדולה. הוא סיפר לי שאחד התאגידים הרב-לאומיים פנה בחודשים האחרונים לכמעט כל הטאלנטים ב-30 הסטארט-אפים שלו והציע להם שכר גבוה פי שלושה", אומר צור. "כדי להשאיר את הטאלנטים האלו בישראל ובחברות ישראליות המדינה צריכה לבנות תוכניות שייצרו חיבור ומחויבות שלהם למקום הזה ולשגשוג של ישראל וכלכלת ישראל בעשורים הבאים. את האנשים האלה אי-אפשר להשאיר כאן רק דרך כסף, כי בסופו של דבר יהיה תמיד מישהו שישלם להם יותר".
ארבעה תסריטים לעתיד ישראל
העבודה של ספארק מנתחת את התסריטים ארוכי-הטווח לעתיד ישראל על סמך שתי מגמות מאקרו. המגמה הראשונה היא השינויים הדמוגרפיים באוכלוסיית ישראל שבמרכזם גידול משמעותי באוכלוסייה החרדית. ההשתתפות של האוכלוסייה החרדית בתחום ההייטק נמוכה ורק 3% מהעובדים בענף מגיעים כיום מהמגזר החרדי.
לפי התחזיות, האוכלוסייה החרדית שהיוותה 11% מכלל תושבי ישראל ב-2015 צפויה לצמוח ל-32% בשנת 2065. האוכלוסייה הערבית צפויה לשמור על גודלה היחסי מבחינה דמוגרפית אך גם ההשתתפות שלה בהייטק נמוכה, כשרק כ-2% מעובדי ההייטק הם ערבים.
מגמת המאקרו השנייה אליה מתייחס הדוח היא התחרות הגוברת על טאלנט טכנולוגי בעולם על רקע המאבק הגובר בין ארה"ב לסין לעליונות גלובלית. כחלק מהמאבק הזה שתי המעצמות מגדילות משמעותית את ההשקעה שלהן במחקר טכנולוגי ושואפות למשוך מוחות מרחבי העולם. במצב כזה, טוענת העבודה, "ישראל והחברות הישראליות חייבות להבטיח את מחויבותם של משיאי הערך המרכזיים שלהן".
הצטלבות שתי מגמות המאקרו הללו יכולה ליצור ארבעה תסריטים שונים. הראשון והחיובי ביותר הוא שמדינת ישראלית שומרת היתרון הטכנולוגי היחסי שלה, הבא לידי ביטוי כאמור באותם 20 אלף טאלנטים, ובנוסף מצליחה לשלב את החרדים והערבים בחברה ובכלכלה. תסריט חיובי פחות הוא שהמדינה שומרת על היתרון היחסי אך אינה מצליחה לשלב חרדים וערבים, מה שיוצר חברה עם פערים כלכליים גדולים. שני התסריטים הנוספים הם שהמדינה מאבדת את היתרון הטכנולוגי שלה, עם או בלי השתלבות חרדים וערבים.
לפי צור, האתגרים מתנקזים במידה רבה ליכולת לשמור ולהגדיל את אותה הקבוצה של טאלנטים המניעים את ההייטק קדימה, גם על-ידי צירוף אוכלוסיות נוספות למעגל. "ההייטק כיום לא ממצה את הפוטנציאל שקיים באוכלוסייה החרדית, הערבית ובקרב נשים, בשל חסמים תרבותיים ותעסוקתיים. באוכלוסיות האלו יש מי שיכולים להגדיל את המאגר הזה של 20 אלף טאלנטים. ראיינתי יזמית שמעסיקה נשים חרדיות, והיא סיפרה לי שיש שם באמת כוכבות-על, אבל הרבה חברות מדלגות עליהן".
שילוב בין הממשלה למגזר העסקי
ה-Business Roundtable מבית הפורום הכלכלי חברתי ונשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי, כולל בין השאר את המנכ"לים הישראלים של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו מיקרוסופט, פייסבוק וגוגל לצד גופים כדוגמת קרן ההון סיכון פיטנגו, בנק הפועלים, קשת ומיטב דש. יו"ר ה-Business Roundtable הוא יואל חשין והמנכ"לית שלו ושל הפורום הכלכלי חברתי היא עינת זינגר-דן.
"הציפיה שלנו היא ליצור תהליך של עבודה משותפת בין הממשלה למגזר העסקי כדי לבנות תמריצים לחברות לגוון את אוכלוסיית העובדים שלהן ולהשאיר את הפיתוח בישראל במטרה למנוע בריחת מוחות", אומרת זינגר-דן. "אנחנו מציעים גם להקים מינהלת חינוך משותפת למשרד החינוך ולמעסיקים שתבנה יחד את כישורי החיים איתם צריכים לצאת התלמידים, כי היום 80% מהדברים שהם לומדים לא רלוונטיים למה שיעשו בעתיד".