גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא להיכנע לפופוליזם: להעביר את חוק הרגולציה

חוק יסודות האסדרה נראה על פניו כחוק מורכב אולם ניתן לסכמו במשפט אחד: ריסון השבי הרגולטורי שבו עלולים למצוא את עצמם משרדי הממשלה הסמוכים יותר למפקחים, מאשר לציבור הרחב ● זהו התיקון לו חותר משרד האוצר, ובצדק רב. מותר ללמוד מן הניסיון ולא להיאחז בסיסמאות פופוליסטיות

מליאת הכנסת / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב
מליאת הכנסת / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

"הקמת רשות על לרגולציה היא שינוי משטרי הפוגע בדמוקרטיה" - זעקו כותרות לאחרונה, שהודהדו ברשתות החברתיות על ידי בעלי עניין. אלא שפסטיבל הכותרות המאומץ גם על ידי אנשים טובים שלא יודעים בדיוק במה מדובר - מוטעה מיסודו: אין פה שינוי משטרי, אבל חוק הרגולציה החדש הוא צורך לאומי חשוב וחיוני לפתרון אחד מהעיוותים הגדולים במשק המעכב צמיחה יזמות ותחרות.

חשוב להסביר בכמה מילים את הרקע ההיסטורי לחוק זה, ההולך לפחות עשר שנים אחורה. המהפך היחיד והמבורך שקרה לרגולציה בישראל הוא יציאתה מ"החושך" (ספק גדול כמה הכיר עם ישראל מהי רגולציה כלל) - אל "האור" ואל השיח הציבורי.

רגולציה היא כידוע, האופן שבו המדינה ומוסדותיה מתערבים בהתנהלות השוק על מנת להגשים אינטרס ציבורי ולכאורה "להגן על הציבור": החל מבטיחות ותקינות מוצרים ועד להגנת הצרכן ובעיות חברתיות. בקרב חוקרי רגולציה רווחת ההכרה כי יש להישמר מ"אובר-רגולציה" שכן הכוח המונופוליסטי של המדינה להוסיף עוד ועוד תקנות וכללים, נושא תג מחיר כבד בצמיחה ויזמות. קיים מתאם בין צמיחה נמוכה לרגולציית יתר ולהיפך.

"דע מאין אתה בא" - בעיית היסוד היא שמדינת ישראל, שקמה ככלכלה סוציאליסטית שבה הממשלה מנהלת את המשק מוצפת במאות אלפי תקנות שיצרו התערבות מוגזמת לגמרי בהתנהלות השוק: כך באו לעולם תקנים שכל מטרתם הייתה חסימת תחרות לטובת גופים מקומיים גדולים במשק ובירוקרטיה מכבידה על כניסת מתחרים והקמת עסקים על ידי יזמים.

זהו "הפרדוקס הרגולטורי" - מי שיודעים היטב להשתמש ברגולציה לצרכיהם הן קבוצות הכוח במשק: מונופולים וקרטלים שיצרו לעצמם "מקלטים" מתחרות בחסות המדינה. התברר כי גופי הענק במשק, מלווים ביועצים ולוביסטים השכילו ליצור ברגולציות שונות, תקנים והוראות בירוקרטיות מכבידות -המבודדות את ישראל באופן חסר תקדים והופכות אותה ל"עיר מקלט" מתחרות.

בעיית הפעולה הקולקטיבית

כך הפכה הגנת האינטרס הציבורי - להגנת גורמי הכוח בישראל כדי שימשיכו להתנהל באין מפריע בלי איומי תחרות חדשים מן הארץ ומן העולם. השם האקדמי לתופעה בו מיעוט גורמי כוח מוביל רגולציה נגד האינטרס הציבורי הוא "בעיית הפעולה הקולקטיבית" (ה-Collective Action Problem). בעיה זו לא נפתרה בישראל. להיפך.

ממש לאחרונה זכתה בעיה יסודית זו להכרה בפסק דין תקדימי, כאשר בית המשפט במסגרת "דיון נוסף" הפך החלטה קודמת שלו עצמו - בקביעה החשובה כי עמדת הרגולטור מגינה באופן תמוה יותר על המפוקח ולא על הציבור הנזקק לעזרתו (דנ"א 4960/18 זליגמן). פסק הדין נתן סוף סוף ביטוי ממשי לקושי העובר כחוט השני אצלנו בהוראות רגולטיביות שונות - הגנת החזק במקום הגנת החופש והיזם.

עוד בימים שלאחר המחאה ב-2011 גילינו בצוות יוקר המחיה בוועדת טרכטנברג כי בעוד רשות ההגבלים העסקיים ומשרד האוצר חותרים להגברת תחרות ולסילוק חסמי תחרות במשק הריכוזי שלנו הנשלט על ידי עשרות מונופולים וקרטלים - באים רגולטורים אחרים ומקימים באמצעות סמכויות הרגולציה שבידיהם - תקנות, תקנים, צווים חדשים המסיגים את התחרות לאחור.

אם רצינו להוריד את מחיר המלט בישראל, באה קביעה רגולטורית לפי חוק היטלי סחר וחסמה את התחרות בהיטל רגולטיבי של עשרות אחוזים על היבוא הזול. אם רצינו להכניס יבוא מקביל וזול של מוצרי טואלטיקה - באו תקנות משרד הבריאות וחסמו זאת, אגב הגנה על מונופולי היבוא וכך גם בעשרות תחומים אחרים, כולל יבוא מזון שבו יוקר המחיה בישראל מרקיע עדיין לשמים. ועוד ועוד דוגמאות בתחומי התרופות והפטנטים. גם אחרי שהצלחנו להעביר החלטת ממשלה בנושא, עדיין נותרו הדברים במעוות.

חזרה לשפיות ונורמליות

חוק יסודות האסדרה בא על רקע זה להביא את מדינת ישראל למקום נורמלי, ולא לבית חרושת לרגולציה הפוגעת ביזמות ובתחרות. החוק קובע קביעה בסיסית לפיה לפני שמשרד ממשלתי כלשהו יוצר רגולציה חדשה המגבילה ומטילה נטל על הפועלים בשוק, יהיה עליו להראות שני דברים בסיסיים: ראשית כי הרגולציה המוצעת אינה חריגה וכי יש דומות לה בחו"ל ושנית כי ערך בדיקה כדי לוודא שאין מדובר ברגולציה שעלותה והפסדיה למשק עולים בהרבה על תועלתה והריווח הגלום בה, מאזן תועלת ונזק.

שני עקרונות יסודיים אלה מתחייבים מן הצורך החיוני להעלות את מדינת ישראל על פסים של נורמליות ביחס לעולם, שהוא ברוב המקרים תחרותי ונוח יותר לעסקים ויזמים חדשים מישראל. בואו ונכיר באמת הפשוטה - לו היו הרגולטורים בישראל מתנהלים במתינות ונזהרים שלא לאמץ רגולציות מוזרות וחריגות ביחס לעולם, לא הhיתה כלכלת ישראל מגיעה להיות אחת הכלכלות היקרות ביותר בעולם - לציבור הצרכנים. בית החרושת לאנטי תחרות חייב לעצור.

לבסוף, לא ברור על מה כל הרעש שכן לא מדובר בעקרון חדש - החלטת הממשלה חזרו על עקרון זה כמה פעמים אבל הבעיה העיקרית (והיא באמת מחייבת "תיקון משטרי") היא שאכיפת החלטות הממשלה נמצאת במקום נמוך למדיי (אי שם בסמוך לים המלח). על כן מתבקשת ונדרשת הקמת רשות שתערוך בקרה מסודרת על "בית החרושת" לרגולציה ולפגיעה ביזמות, בשוק החופשי ובתחרות במשק.

חוק יסודות האסדרה נראה על פניו כחוק מורכב אולם ניתן לסכמו במשפט אחד: ריסון השבי הרגולטורי aבו עלולים למצוא את עצמם משרדי הממשלה הסמוכים יותר למפוקחים מאשר לציבור הרחב. זהו התיקון לו חותר משרד האוצר, ובצדק רב. מותר ללמוד מן הניסיון ולא להיאחז בסיסמאות פופוליסטיות.

הכותב הוא מרצה לרגולציה באוניברסיטת תל אביב, ראש המכון לתכנון כלכלי, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים וחבר ויו"ר ועדות ציבוריות שונות

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת וההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

טייקונית הורשעה על שהפכה בנק לכספומט אישי שלה, ונידונה למוות

בעלת אימפריית הנדל"ן הווייטנאמית טרונג מיי לאן הואשמה בהונאה בהיקף של 12 מיליארד דולר, שכוללת שוחד והשתלטות לא חוקית על בנק ● המקרה הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין ממשלתי נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"