גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא להיכנע לפופוליזם: להעביר את חוק הרגולציה

חוק יסודות האסדרה נראה על פניו כחוק מורכב אולם ניתן לסכמו במשפט אחד: ריסון השבי הרגולטורי שבו עלולים למצוא את עצמם משרדי הממשלה הסמוכים יותר למפקחים, מאשר לציבור הרחב ● זהו התיקון לו חותר משרד האוצר, ובצדק רב. מותר ללמוד מן הניסיון ולא להיאחז בסיסמאות פופוליסטיות

מליאת הכנסת / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב
מליאת הכנסת / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

"הקמת רשות על לרגולציה היא שינוי משטרי הפוגע בדמוקרטיה" - זעקו כותרות לאחרונה, שהודהדו ברשתות החברתיות על ידי בעלי עניין. אלא שפסטיבל הכותרות המאומץ גם על ידי אנשים טובים שלא יודעים בדיוק במה מדובר - מוטעה מיסודו: אין פה שינוי משטרי, אבל חוק הרגולציה החדש הוא צורך לאומי חשוב וחיוני לפתרון אחד מהעיוותים הגדולים במשק המעכב צמיחה יזמות ותחרות.

חשוב להסביר בכמה מילים את הרקע ההיסטורי לחוק זה, ההולך לפחות עשר שנים אחורה. המהפך היחיד והמבורך שקרה לרגולציה בישראל הוא יציאתה מ"החושך" (ספק גדול כמה הכיר עם ישראל מהי רגולציה כלל) - אל "האור" ואל השיח הציבורי.

רגולציה היא כידוע, האופן שבו המדינה ומוסדותיה מתערבים בהתנהלות השוק על מנת להגשים אינטרס ציבורי ולכאורה "להגן על הציבור": החל מבטיחות ותקינות מוצרים ועד להגנת הצרכן ובעיות חברתיות. בקרב חוקרי רגולציה רווחת ההכרה כי יש להישמר מ"אובר-רגולציה" שכן הכוח המונופוליסטי של המדינה להוסיף עוד ועוד תקנות וכללים, נושא תג מחיר כבד בצמיחה ויזמות. קיים מתאם בין צמיחה נמוכה לרגולציית יתר ולהיפך.

"דע מאין אתה בא" - בעיית היסוד היא שמדינת ישראל, שקמה ככלכלה סוציאליסטית שבה הממשלה מנהלת את המשק מוצפת במאות אלפי תקנות שיצרו התערבות מוגזמת לגמרי בהתנהלות השוק: כך באו לעולם תקנים שכל מטרתם הייתה חסימת תחרות לטובת גופים מקומיים גדולים במשק ובירוקרטיה מכבידה על כניסת מתחרים והקמת עסקים על ידי יזמים.

זהו "הפרדוקס הרגולטורי" - מי שיודעים היטב להשתמש ברגולציה לצרכיהם הן קבוצות הכוח במשק: מונופולים וקרטלים שיצרו לעצמם "מקלטים" מתחרות בחסות המדינה. התברר כי גופי הענק במשק, מלווים ביועצים ולוביסטים השכילו ליצור ברגולציות שונות, תקנים והוראות בירוקרטיות מכבידות -המבודדות את ישראל באופן חסר תקדים והופכות אותה ל"עיר מקלט" מתחרות.

בעיית הפעולה הקולקטיבית

כך הפכה הגנת האינטרס הציבורי - להגנת גורמי הכוח בישראל כדי שימשיכו להתנהל באין מפריע בלי איומי תחרות חדשים מן הארץ ומן העולם. השם האקדמי לתופעה בו מיעוט גורמי כוח מוביל רגולציה נגד האינטרס הציבורי הוא "בעיית הפעולה הקולקטיבית" (ה-Collective Action Problem). בעיה זו לא נפתרה בישראל. להיפך.

ממש לאחרונה זכתה בעיה יסודית זו להכרה בפסק דין תקדימי, כאשר בית המשפט במסגרת "דיון נוסף" הפך החלטה קודמת שלו עצמו - בקביעה החשובה כי עמדת הרגולטור מגינה באופן תמוה יותר על המפוקח ולא על הציבור הנזקק לעזרתו (דנ"א 4960/18 זליגמן). פסק הדין נתן סוף סוף ביטוי ממשי לקושי העובר כחוט השני אצלנו בהוראות רגולטיביות שונות - הגנת החזק במקום הגנת החופש והיזם.

עוד בימים שלאחר המחאה ב-2011 גילינו בצוות יוקר המחיה בוועדת טרכטנברג כי בעוד רשות ההגבלים העסקיים ומשרד האוצר חותרים להגברת תחרות ולסילוק חסמי תחרות במשק הריכוזי שלנו הנשלט על ידי עשרות מונופולים וקרטלים - באים רגולטורים אחרים ומקימים באמצעות סמכויות הרגולציה שבידיהם - תקנות, תקנים, צווים חדשים המסיגים את התחרות לאחור.

אם רצינו להוריד את מחיר המלט בישראל, באה קביעה רגולטורית לפי חוק היטלי סחר וחסמה את התחרות בהיטל רגולטיבי של עשרות אחוזים על היבוא הזול. אם רצינו להכניס יבוא מקביל וזול של מוצרי טואלטיקה - באו תקנות משרד הבריאות וחסמו זאת, אגב הגנה על מונופולי היבוא וכך גם בעשרות תחומים אחרים, כולל יבוא מזון שבו יוקר המחיה בישראל מרקיע עדיין לשמים. ועוד ועוד דוגמאות בתחומי התרופות והפטנטים. גם אחרי שהצלחנו להעביר החלטת ממשלה בנושא, עדיין נותרו הדברים במעוות.

חזרה לשפיות ונורמליות

חוק יסודות האסדרה בא על רקע זה להביא את מדינת ישראל למקום נורמלי, ולא לבית חרושת לרגולציה הפוגעת ביזמות ובתחרות. החוק קובע קביעה בסיסית לפיה לפני שמשרד ממשלתי כלשהו יוצר רגולציה חדשה המגבילה ומטילה נטל על הפועלים בשוק, יהיה עליו להראות שני דברים בסיסיים: ראשית כי הרגולציה המוצעת אינה חריגה וכי יש דומות לה בחו"ל ושנית כי ערך בדיקה כדי לוודא שאין מדובר ברגולציה שעלותה והפסדיה למשק עולים בהרבה על תועלתה והריווח הגלום בה, מאזן תועלת ונזק.

שני עקרונות יסודיים אלה מתחייבים מן הצורך החיוני להעלות את מדינת ישראל על פסים של נורמליות ביחס לעולם, שהוא ברוב המקרים תחרותי ונוח יותר לעסקים ויזמים חדשים מישראל. בואו ונכיר באמת הפשוטה - לו היו הרגולטורים בישראל מתנהלים במתינות ונזהרים שלא לאמץ רגולציות מוזרות וחריגות ביחס לעולם, לא הhיתה כלכלת ישראל מגיעה להיות אחת הכלכלות היקרות ביותר בעולם - לציבור הצרכנים. בית החרושת לאנטי תחרות חייב לעצור.

לבסוף, לא ברור על מה כל הרעש שכן לא מדובר בעקרון חדש - החלטת הממשלה חזרו על עקרון זה כמה פעמים אבל הבעיה העיקרית (והיא באמת מחייבת "תיקון משטרי") היא שאכיפת החלטות הממשלה נמצאת במקום נמוך למדיי (אי שם בסמוך לים המלח). על כן מתבקשת ונדרשת הקמת רשות שתערוך בקרה מסודרת על "בית החרושת" לרגולציה ולפגיעה ביזמות, בשוק החופשי ובתחרות במשק.

חוק יסודות האסדרה נראה על פניו כחוק מורכב אולם ניתן לסכמו במשפט אחד: ריסון השבי הרגולטורי aבו עלולים למצוא את עצמם משרדי הממשלה הסמוכים יותר למפוקחים מאשר לציבור הרחב. זהו התיקון לו חותר משרד האוצר, ובצדק רב. מותר ללמוד מן הניסיון ולא להיאחז בסיסמאות פופוליסטיות.

הכותב הוא מרצה לרגולציה באוניברסיטת תל אביב, ראש המכון לתכנון כלכלי, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים וחבר ויו"ר ועדות ציבוריות שונות

עוד כתבות

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים