גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צריכים עכשיו: תוכנית לפתרון משבר העובדים בהייטק

בתעשיית ההיי-טק הישראלית יש חוסר מיידי של מעל 15,000 עובדים ● תוכניתה של שרת המדע, אורית פרקש-הכהן, היא צעד בכיוון הנכון, אך כפתרון זמני ולא יסודי לבעיה מורכבת בהרבה

המחסור בעובדים מסוכן לתעשייה ולכלכלה / צילום: Shutterstock, ImageFlow
המחסור בעובדים מסוכן לתעשייה ולכלכלה / צילום: Shutterstock, ImageFlow

גורדי השחקים שנבנים בתל אביב, המדמים את צמיחתה של תעשיית ההיי-טק בישראל, מטילים צל ומגמדים את הבעיה המרכזית המעסיקה את כלל חברות ההיי-טק בישראל - לא רחוק היום שלא יהיה את מי לשכן באותם המגדלים. לחברות ההיי-טק הפועלות בישראל חסרים מעל ל-15,000 עובדים בטווח המיידי וכ-150,000 עובדים (50% מכוח האדם המועסק כיום בהיי-טק) בטווח של חמש שנים: מהנדסים, מפתחים, מתכנתים, טכנאים ועובדי מעטפת. מחסור זה, יכול להשליך בצורה חמורה ומיידית על התעשייה ועל הכלכלה הישראלית בכלל.

לא בכדי אנו רואים באחרונה ירידה בכמות הסטארט-אפים בישראל. כשאדם מרוויח בחודש 60 אלף שקלים, הוא לא ייקח סיכון ויפתח סטארט-אפ שעלול להיכשל. כשלא מעזים - גם לא מנצחים.

המשכורות בתעשייה יצאו מכלל פרופורציה

כאשר הביקוש לעובדים גדל, אך ההיצע נשאר קבוע, המשכורות מרקיעות שחקים ומגבירות את הקיטוב בין עובדי התעשייה לשאר האוכלוסייה. זה מסביר מדוע כיום המשכורות בתעשיית ההיי-טק יצאו מכלל פרופורציה. החברות לא יכולות לעמוד במשכורות אלו לאורך זמן, היות ועלות השכר איננה טבעית וללא ספק לא תוכל להימשך.

המשך העלייה במשכורות תגרום קודם כל למצוקות כלכליות באותן החברות ותהווה עבורן תמריץ לפתח את מוצריהן ובהמשך גם להעתיק את עסקיהן למדינות אחרות, שם ההיצע זמין וגבוה, ובעלות זולה בהרבה. בנוסף לכך שבהעדר עובדים חברות המתרחבות יפנו מתוך הכרח להרחיב את עסקיהן בחו"ל, למקומות בהם אין מגבלת עובדים ועלותם סבירה הרבה יותר. ברמה הלאומית, מדובר בסיכה שתפוצץ את בועת הקרדיט. עובדי ההיי-טק של ימינו, המרוויחים משכורות מנופחות, יאבדו את מקום עבודתם (או יופחת שכרם) מה שיעמיד אותם במצב של חוסר יכולת לעמוד בהתחייבויות שלקחו על עצמם.

משכורות העתק מייצרות כבר עכשיו רעידת אדמה הגורמת לחוסר יצבות רוחבי בתעשייה כאשר התחרות הקשה על העובדים גורמת לכך ש-70% מעובדי ההיי-טק בישראל מחפשים מקום עבודה חדש וליישר את שכרם ל"נורמה" החדשה. זוהי תופעה הרסנית לשוק, שהרי התעשיינים אינם יכולים לסמוך על כך שניתן יהיה להגיע לתפוקה שולית יעילה באמצעות שימור וטיפוח ארוך-טווח של כוח העבודה.

המחסור בעובדים מסוכן לתעשייה ולכלכלה וייבוא של כוח אדם מחו"ל, שהכרחי כחלק מפתרון מיידי, לא יבטיח את הצרכים העתידיים של תעשיית ההייטק הישראלית.

קיים צורך מיידי בתוכנית לאומית רחבה המתמקדת בשלושת אפיקי הזמן הידועים: טווח מידי, טווח ביניים והטווח הארוך. תוכניתה של השרה לייבא עובדים עונה היטב על צרכי התעשיה לטווח המיידי. אנחנו זקוקים להשלמה חיונית של עובדים, ויפה שעה אחת קודם. בטווח הביניים, מדינת ישראל צריכה לייצר מעגלי הכשרה לאנשים המעוניינים לעשות הסבה לתעשיית ההייטק. בין אם זאת מפני שהענף שלהם נפגע קשות בקורונה, כמו למשל התיירות הנכנסת או התעופה ובין אם מדובר בשאיפתם האישית להסבה מקצועית. בטווח הארוך, מדינת ישראל חייבת להשקיע תקציבים ולקיים מאמצים גדולים בהרחבה וקיום החינוך הריאלי והמיומנויות הטכנולוגיות, החל מגיל יסודי ועד לתיכון. ישראל נמצאת כעת במקום 39 הבלתי מספק במדד פיזה בתחומי המדעים אך מתפארת בתעשיית ההיי-טק מהמפותחות והמתקדמות בעולם.

תעשיית ההייטק הישראלית אחראית על כ-40% אחוז מהיצוא הישראלי ורבע ממס ההכנסה הישיר המשולם ע"י שכירים בישראל והיא מהווה כבר את החלק משמעותי בכלכלה הישראלית. זוהי תעשיה חזקה ואיתנה, אך ישנם דברים שרק המדינה יכולה לטפל בהם ואל לה להזניח אותם. זה העתיד שלנו. של כולנו.

הכותב הוא יו"ר איגוד ההיי-טק הישראלי

עוד כתבות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

בנק מזרחי טפחות מסכם את 2025 עם עלייה מתונה ברווח הנקי

הבנק דיווח על רווח נקי של 5.6 מיליארד שקל בשנה החולפת, עלייה של 3.2% ביחס ל-2024 ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון הרביעי לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים ל-2 החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא ועמית גל את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

דיווח: היועצים של טראמפ מעדיפים שישראל תתקוף ראשונה באיראן

שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

דוחות אנבידיה חושפים: החברה הישראלית שמייצרת 40 מיליארד דולר בשנה

כאשר בזו אחר זו מודיעות ענקיות טכנולוגיה על העלאת ההשקעות בשיעור שנע בין 60%-100% במעבדים גרפיים, וחוות שרתים על חשבון גיוס עובדים, אין באמת סיבה שאנבידיה לא תרגיש בטוחה בעצמה ● פעילות חטיבת התקשורת של החברה המבוססת על רכישת מלאנוקס, היתה שוב לחטיבה הצומחת באנבידיה עם שיעור צמיחה של 263%

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"