קשישה / צילום: שלומי יוסף
הנושא החדש שהממשלה דוחפת ללא הרף הוא העלאת גיל הפרישה לנשים מגיל 62 לגיל 65. לדברי מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי , עושים זאת שכן "להעלות את גיל הפרישה, יש לזה הרבה היבטים, גם כלכליים אבל לא רק. בריאות האדם, הנפש, היכולת שלו להמשיך ולתפקד ולדעת שיש לו לאן לקום בבוקר ולאיפה לחזור הביתה. עשו לא מעט מחקרים על זה ומסתבר שהמשך העבודה כאשר תוחלת החיים עולה בממוצע של כ-24% זה דבר שהוא הכרח, אפילו לא צורך...".
אז בואו נעמיד דברים על דיוקם: כבר היום מעסיקים יכולים לפטר רק מי שהגיעו לגיל 67, גברים ונשים. עד הגיל הזה, למעסיקים אסור לפטר אף אחד בגלל גילו. הנה, אמא שלי בת 67, גיל הפרישה שלה היה 62 אבל היא ממשיכה לעבוד בניקיון. גם בגלל שזה עוזר לה לקום בבוקר, אבל קודם כל, מר שפיגלר, היא עובדת כי כמו עולות רבות משנות ה-90, היא לא הספיקה לצבור פנסיה. איך זה קרה? רק משנת 2008 מעסיקים חויבו בחוק לשלם פנסיה לעובדיהם. ב-13 השנים שחלפו מאז, רוב העובדים, בעיקר אלו בשכר נמוך, לא הספיקו לצבור פנסיה מספיקה, אז כדי לא ליפול לעוני - רבים ממשיכים לעבוד גם אחרי גיל 62.
טיעון נוסף שעולה בדבר הצורך להעלות את גיל הפרישה הוא כדי "לשפר את מצבן הפנסיוני של נשים - להקל על קופת המדינה והגרעונות של קופות הפנסיה...". נתחיל לפרק. האם המהלך משפר את מצבן הפנסיוני של נשים שיוצאות עכשיו לפנסיה? לא, כי כבר היום נשים רבות שרוצות להמשיך לעבוד אחרי גיל 62 עושות את זה וצוברות עוד לפנסיה.
ואיך בכל זאת מקלים על קופת המדינה? או, כאן קבור הכלב. המהלך החדש ממוקד ב דחיית גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה. לכן, אל תאמרו: העלאת גיל הפרישה. תאמרו: העלאת גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה.
מי זכאי לקצבת זקנה מלאה? גברים מעל גיל 67 ונשים מעל גיל 62 שפרשו לפנסיה, או שהמשיכו לעבוד ומרוויחים שכר של עד 6,014 ש"ח. הם מקבלים 1,554 שקל לבודד, 2,335 שקל לזוג. כלומר, האופן היחיד שבו מתכוונים להקל על קופת המדינה היא להעניש נשים שמרוויחות שכר נמוך מ-6,014 ש"ח, ודווקא ממשיכות לעבוד אחרי גיל 62 בכך שלוקחים להם את קצבת הזקנה.
וזוכרים את הגרעונות של קרנות הפנסיה? הסיבה הכלכלית הרשמית לדחיפות העלאת גיל הפרישה מנומקת בגירעון בקרנות הפנסיה הוותיקות , שאלה קרנות פנסיות עם תנאים טובים הרבה יותר טובים ופנסיות ממוצעות הרבה יותר גבוהות מאלה של אותן נשים שנפגעות כרגע. הידעתם? כבר 4 פעמים היה אמור להתבצע קיצוץ בקרנות הפנסיה הוותיקות, של כ-300 אלף עמיתים, בכ-1.13% מדי חודש. בממוצע היה הקיצוץ מגיע ל- 150 שקל לחודש לאדם. אבל כל פעם הקיצוץ נדחה בגלל לחצים שומם ו לפני שבוע שר האוצר וח"כ חיים כץ סיכמו סופית על ביטול המהלך. ככה, במקום לקצץ לכל מקבל פנסיה הרבה יותר גדולה, בתנאים הרבה יותר טובים - 150 ש"ח לחודש. הולכים לקצץ פי 10 - 1,554 ש"ח בחודש, לכל אישה שעובדת בשכר מינימום שתפרוש החל מינואר הקרוב. ואם נוסיף את תוספת הותק שנשים רבות שעובדות מעל 10 שנים מקבלות, סכומים אלו יכולים להגיע ל-2,300 ש"ח!
ח"כ חיים כץ אמר בעקבות ההסכם, כי "שמנו סוף לסאגה שנמשכת מזה מספר שנים ללא הצדקה, והורדנו לצמיתות את חרב הקיצוץ שהונפה מעל מאות אלפי חוסכים שחסכו כל חייהם למען הזכות להזדקן בכבוד". כרגיל, בואו נשמור על החזקים ובמקביל נמנע מהנשים הכי חלשות, אלה שלא באשמתן לא צברו פנסיות בגובה עשרות אלפי שקלים, מלהזדקן בכבוד, כי הרבה יותר קל לפגוע במבוגרים שמרוויחים שכר מינימום ונאבקים על כל שקל.
הלילה התקבלו במשא ומתן בין משרד האוצר לקבוצת חברות כנסת, ביניהן מיכל רוזין, אפרת רייטן, נעמה לזימי וג׳ידא זועבי- רינאווי - שיפורים במעטפת התמיכה שיקבלו אותן נשים שנפגעות מהחוק, ואכן נוספה תמיכה לנשים שנפלטו לגמרי משוק העבודה או שעובדות בחצאי משרות בשכר מאוד נמוך, אך בכל הנוגע לנשים העובדות סביב שכר מינימום במשרה מלאה - גם אחרי השיפורים, ידובר על הפסד של כ- 2,000 ש"ח בחודש.
העלאת גיל פרישה היא חשובה, אבל יש כל כך הרבה פתרונות אלטרנטיביים שמפזרים את האחריות החברתית: למשל, להגדיל את הגיל המינימלי ממנו כולם מקבלים קצבת זקנה שווה מגיל 70 לגיל 72, כי לשרי אריסון לא תהיה תועלת מקצבת זקנה, גם בגיל הזה. העיקר- לחשוב על פתרון שלפחות מריח שוויון, במקום מפגיעה בעוד אוכלוסייה שאין לה ועדי עובדים חזקים שיכולים להילחם עבורה.
הכותבת היא מנכ"לית לובי המיליון