ליברמן טעה יותר מכולם. סיכום בדיקת העובדות תשפ''א / צילום: שלומי יוסף
שנת תשפ"א שמסתיימת כעת הייתה שנה נדירה יחסית בפוליטיקה הישראלית. הממשלה התחלפה, וראש הממשלה הקודם, יחד עם שרים בכירים רבים, הוגלו לספסלי האופוזיציה שאותה הם כבר בקושי זוכרים. מנגד, הממשלה החדשה אוישה בפוליטיקאים רבים שהפכו לשרים לראשונה בחייהם, או לאחר תקופה ארוכה בה נעדרו משולחן הממשלה.
התמורות הללו סיפקו לנו הזדמנות טובה לבחון אותם, וגם את עצמנו. האם חברי הממשלה החדשה מדייקים יותר בדבריהם בהשוואה לחברי הממשלה הקודמת? האם אנחנו המשכנו לשים דגש על בדיקות של חברי הממשלה, האחראים המרכזיים, לטוב ולרע, לנעשה כאן, והנחנו בצד את גיבורי האתמול שהפכו לח"כים מן השורה?
ציוני הקואליציה והאופוזיציה
נתחיל בעובדות היבשות, ואחריהן ההסברים והסייגים. הממשלה הקודמת בראשות נתניהו וגנץ כיהנה במהלך חלק הארי של השנה העברית החולפת. במהלך תקופה זאת ערכנו 81 בדיקות, שב-44 מתוכן (54%) הוקדשו לקואליציה. מתוך האמירות הללו, כ-60% קיבלו ציון שלילי, והשאר זכו לציון חיובי או ניטרלי.
ואיך נראים הדברים לאחר כניסתה של הממשלה החדשה? כאן המדגם הוא קטן בהרבה, אבל הממצאים מראים כי מתוך 33 בדיקות, 18 הוקדשו לקואליציה (53%). דומה למה שהיה קודם לכן. לעומת זאת, בכל הנוגע לציונים של הממשלה חל שינוי משמעותי לרעה: מתוך 18 הבדיקות 76% זכו לציון שלילי. מה אפשר ללמוד מכך? קודם כל שאם למישהו היה ספק, גם בממשלה החדשה לא יושבים צדיקים. אבל אחרי הקביעה הדי טריוויאלית הזאת, אנחנו נאלצים לעבור לשלב הסייגים.
ראשית, במקביל לתוצאות הגרועות יותר של הממשלה, חלה הרעה גם בתוצאות של האופוזיציה. אצל האופוזיציה הקודמת 57% מהאמירות קיבלו ציון שלילי, מעט פחות מהממשלה הקודמת. ואילו אצל האופוזיציה הנוכחית, הציונים השליליים גבוהים יותר מאלה של הממשלה, ועומדים על 81% מהבדיקות.
שנית, תקופת הדגימה, גם של הקואליציה החדשה וגם של האופוזיציה החדשה, היא קצרה מאוד, וכוללת כאמור 33 בדיקות. ושלישית, העובדה שהשינוי לרעה חל במקביל בשני אגפי הכנסת, עשויה להעיד על כך שהשיח כולו השתנה לאחרונה, וכולל יותר אמירות עובדתיות וחד משמעיות שאותן קל לנו יותר לנתח בכלים של המשרוקית (למשל, דיון על תקציב המדינה שלא התקיים בתקופת הממשלה הקודמת). זאת, לעומת טיעונים אמורפיים ומוערפלים יותר בתקופה הקודמת.
הפוליטיקאי: ליברמן בהובלה לא מחמיאה
הפוליטיקאי שהכי הרבה אמירות שלו נבדקו על ידינו במהלך השנה החולפת הוא אביגדור ליברמן. שר האוצר מוביל בפער גדול על הבאים אחריו, והתוצאות בהחלט אינן מחמיאות עבורו. שמונה אמירות של ליברמן נבדקו - שש כח"כ מהאופוזיציה ועוד שתיים כשר - וכולן קיבלו ציונים שליליים. מחצית מהאמירות זכו לציון "מטעה". ההתבטאויות עסקו בנושאים מגוונים: שתיים נגעו לחרדים, שתיים לענייני תקציב (אחד כח"כ ואחד כשר אוצר) ושתיים לקורונה.
במקום השני נמצאים שניים: אחד מתבקש, והשנייה מפתיעה. המתבקש הוא ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה כיום בנימין נתניהו. חמש אמירות של נתניהו נבדקו על ידינו במהלך השנה, וגם כאן בכל המקרים הציון היה שלילי. ארבע מהאמירות נאמרו על ידו כראש ממשלה, והאחרונה כראש אופוזיציה כשתקף את התנהלות ראש הממשלה בנט בקורונה. לנתניהו מצטרפת גם שרת התחבורה החדשה, מרב מיכאלי, שגם לה חמש אמירות שנמצאו ראויות לבדיקה. שלוש מהאמירות הן מתקופתה באופוזיציה, ושתיים מהן זכו לציון חיובי. שתי הבדיקות האחרונות הן מתקופתה כשרה, ושתיהן זכו לציון שלילי. אחת מהן נגעה ישירות לתפקידה כשרת התחבורה וזכתה לציון "לא נכון ברובו".
עוד כיכבו עם ארבע בדיקות כל אחד, השר לשעבר יובל שטייניץ (רק אחת מהן זכתה לציון שלילי), והשר זאב אלקין (שתי אמירות עם ציון שלילי).
המפלגה: הליכוד וכל השאר
המפלגה שהכי הרבה התבטאויות שלה נבדקו היא הליכוד. זה כמובן מתבקש על רקע העובדה שמדובר בסיעה הגדולה ביותר, בפער גדול, בשתי הכנסות האחרונות, וגם במפלגת השלטון עד לחילופי הממשלה. מתוך 47 האמירות של חברי המפלגה 30 (קצת פחות משני שלישים) קיבלו ציון שלילי, ו-5 בדיקות (כ-11%) ציון חיובי. מלבד נתניהו ושטייניץ, שכבר הזכרנו, בלטו כדוברי המפלגה גם אמיר אוחנה (שני ציונים חיוביים ואחד ניטרלי) ואלי כהן (שני ציונים ניטרליים ואחד חיובי).
המקום השני הוא מעט מפתיע יותר, אם מתעלמים ממי שהכתרנו כבר כח"כ הנבדק ביותר. ישראל ביתנו, עם 7 מנדטים בשתי הכנסות האחרונות, הייתה אחראית ל-12 בדיקות. אף טענה של חברי המפלגה לא קיבלה ציון חיובי, ושתיים קיבלו את ציון הביניים "חצי נכון".
ומה עם המפלגות מאגף השמאל-מרכז? באופן מפתיע יש עתיד אחראית רק ל-8 בדיקות שביצענו בשנה העברית (75% ציון שלילי). מקדימות אותה העבודה (11 בדיקות, 64% שלילי) ומרצ (9 בדיקות, 44% שלילי). ימינה, המפלגה ממנה מגיע ראש הממשלה הנוכחי, סיפקה חומר לחמש בדיקות (80% מתוכן זכו לציון שלילי).
הנושא הנבדק ביותר: הקורונה
השנה האחרונה הייתה רצופה התרחשויות: בחירות רביעיות שהביאו בסופו של דבר למהפך שלטוני, קואליציה שכמותה לא הייתה כאן מעולם בראשות ראש ממשלה שמגיע ממפלגה בת שישה מנדטים, מבצע שומר החומות בעזה והתלקחות בערים המעורבות בישראל. אבל כל הנושאים הללו נותרו מאחור אל מול הנושא המרכזי בישראל ובעולם כולו - הקורונה. 24 התבטאויות שנבדקו עסקו באופן ישיר בנושא, ועוד ארבע נגעו בו בעקיפין, כך כרבע מהבדיקות שלנו בשנה העברית החולפת עסקו במגפה העולמית.
נושאים פופולריים נוספים היו אמירות שנגעו לנושאים כלכליים (15 בדיקות), אמירות שנוגעות לחברה הערבית (9 בדיקות), לחברה החרדית (7), לנושאי חוץ וביטחון (6) ולהתנחלויות (5). חלק מהבדיקות שנספרו קשורות לשני נושאים או יותר.
הציון הפופולרי: לא נכון ברובו
שני הציונים הנפוצים ביותר בפער גדול הם "לא נכון ברובו" (30 בדיקות) ו"לא נכון" (29 בדיקות). הציונים הללו הופיעו בכמחצית מבדיקות המשרוקית השנה, ואליהם צריך להוסיף גם את הציון "מטעה" (16 בדיקות). זאת הזדמנות טובה להסביר, ואולי להכניס להקשר נכון את כל הסיכום השנתי שלפניכם.
מטבע הדברים, אין באפשרותנו לבדוק כל אמירה עובדתית של פוליטיקאי. גם את האמירות שכן נכנסות לתהליך של בדיקה צריך לסנן לפי פרמטרים שונים, ואחד המרכזיים שבהם הוא רמת העניין לציבור בעובדה שנכללת באמירה. המשמעות היא שאמירות עובדתיות נכונות, אך בנאליות, או חסרות עניין לציבור מסיבה אחרת, לא יגיעו לכדי בדיקה. יתרה מכך, לאור העבודה שהבדיקות שלנו נסמכות על נתוני ממשלה רשמיים, כששר מציין נתון מסוים ולאחר בדיקה מתברר שהוא אכן התבסס על נתוני המשרד שלו, בדרך כלל לא נפרסם בדיקה בנושא, מכיוון שזהו המובן מאליו.
כל זה כדי לומר שצורת העבודה שלנו נותנת עדיפות בולטת לפרסום של אמירות לא נכונות, או מטעות, שבהן מטבע הדברים יש בדרך כלל עניין לציבור, ולו כדי למנוע מטעות עובדתית להשתרש בשיח. אם פרסמנו במהלך השנה החולפת 75 בדיקות כאלה (65% מהבדיקות) זה לא אומר בהכרח שרוב האמירות של הפוליטיקאים שלנו היו שגויות או מטעות. זה כן מוכיח שמצאנו לפחות 75 מקרים שבהם היה צורך ועניין ציבורי לתקן את האמירות שנשמעו בכלי התקשורת המרכזיים.
ספק האמירות הבולט: הרדיו
האמירות שאותן אנחנו בודקים נאספות באמצעות מערך של קשבים שמנטרים את תוכניות האקטואליה המרכזיות בכלי התקשורת המרכזיים. במהלך השנה החולפת 24 מהאמירות הגיעו מתוכניות שמשודרות בגל"צ (התוכנית הבולטת היא "נכון להבוקר" עם חמש אמירות), ו-17 מכאן ב' (9 מתוכן מהתוכנית "הבוקר הזה"). עוד בלטו: רשת 13 (13 אמירות) רדיו 103FM (11 אמירות) וקשת 12 (10 אמירות). 17 מהאמירות הגיעו מפרסומים של הח"כים עצמם, או של המפלגות, ברשתות החברתיות (11 מטוויטר ו-6 מפייסבוק).