שר התפוצות נחמן שי / צילום: שלומי יוסף
המשימה העיקרית הנמצאת בראש מעייניו וסדר יומו של השר לענייני תפוצות נחמן שי היא יהדות אמריקה. "חשיבות הקשרים עמה קריטית לביטחון הלאומי של מדינת ישראל, ובוודאי כעת לקראת העימות הקרב עם איראן", אומר שי בראיון לגלובס. "המשקל של היהודים בפוליטיקה האמריקאית עדיין מכריע, והנזק שנגרם בתקופת בנימין נתניהו לקשרים עם יהדות ארצות הברית, הוא נזק אסטרטגי ארוך טווח".
שי מונה שתי מכשלות עיקריות ליחסים עם יהדות ארה"ב שהן תולדה של הממשלה הקודמת: הראשונה סוגיית הגיור וההחמרה שנעשתה בו - סוגיה שהשר לשירותי דת מתן כהנא מטפל בה כעת.
השנייה, ביטול מתווה הכותל על ידי נתניהו לאחר שסמך עליו את ידו בתחילה. המתווה, נזכיר, קבע רחבת תפילה נוספת ושוויונית, שבה יוכלו הקהילות הלא אורתודוקסיות להתפלל תפילה משותפת גברים ונשים. הפוליטיקאים החרדים איפשרו את אישור המתווה בממשלה ב-2016 אבל התחרטו וב-2017 תחת איומיהם נתניהו נכנע וההחלטה הקודמת בוטלה. אלא שגם כעת, עם הממשלה החדשה וההסכמה מקיר אל קיר בדבר השינוי הנדרש מול היהדות האמריקאית, הממשלה לא ממהרת להעלות מחדש את המתווה. שי לא מבין מדוע ישנה התמהמהות, ודורש להעלותו לשולחן הממשלה לאלתר.
"הדור הצעיר בארה"ב מחוייב הרבה פחות לישראל"
לדברי שי, הידוק היחסים קריטי שכן התמיכה היהודית בישראל כבר איננה מובנת מאליה. לפני כחודש פורסם סקר ששי מגדיר את תוצאותיו כ"אסון" - ולפיו רבע מהיהודים האמריקאים רואים בישראל מדינת אפרטהייד. הוא מציין הפגנה פרו ישראלית שהתקיימה בוושינגטון ביולי - ואליה הגיעו רק 1500 בני אדם. "בעבר הפגנת תמיכה כזו הייתה מביאה עשרות אלפים", מסביר שי. "מגמת ההתרחקות מישראל והביקורת עלייה, לא החלה עם כניסתו של ג'ו ביידן לתפקיד, אלא הרבה קודם. נתניהו זיהה את המגמה וזו אחת מהסיבות שפנה לאוונגליסטים לאורך השנים. אך המגמה החריפה והגיעה לשיא במאי האחרון, בשומר החומות, והסקר שאני מזכיר ממחיש אותה. בחירת ביידן היא אחת מהסיבות להחרפה במגמה".
מבצע "שומר החומות" הוציא לאור את המגמה המסוכנת הזו ביחס היהדות האמריקאית לישראל, אף שעדיין לא ברור מהי הסיבה המרכזית לכך. עם זאת, שינוי המשטר בארצות הברית והדחיפה שקיבלו הפרוגרסיבים בעקבות השינוי, הם ללא ספק גורם עיקרי בכך. המגמה הזו בקרב יהודי ארה"ב היא אחת מהסיבות שדחפו את נתניהו אל האוונגליסטים האמריקאים - מנתח שי.
יש פתרון או דרך לטפל בכך? לגבי הזרמים הקיצוניים יותר שי ספקן, אבל עם הציבור היהודי הרחב. השינוי השלטוני בישראל עשוי לסייע. "הם רואים בחיוב רב את השתתפות רע"ם בממשלה - אות לליברליות ולשלטון מכיל בהרבה מאשר קודם".
הקהילה היהודית חשובה במיוחד בהשפעה על הפוליטיקה האמריקאית חוזר שי לנושא הכאוב, ומזהיר: "מי יודע מי יעלה אחרי ביידן - הדור הצעיר מחוייב הרבה פחות לישראל, ועל הפרק הסיוע הצבאי בהיקף של 3-4 מיליארד דולר, הגיבוי המדיני בעולם והמאבק האסטרטגי באזורנו". שי ממליץ להקים צוות חשיבה אסטרטגי בהשתתפות המל"ל, משרד החוץ, משרד הביטחון וגורמים נוספים כדי להקדים פתרונות. "בין השאר צריך לחזק את מעמדנו בקהילות אמריקאיות אחרות, כמו ההיספנים, שמשקלם באוכלוסייה גדל והולך, אפרו-אמריקאים ויוצאי מדינות מזרח אסיה", מסביר שי.
"תומך בשיח ביננו לבין הפלסטינים"
שי, עיתונאי ברשות השידור בעברו, היה גם יועץ התקשורת של שרי הביטחון משה ארנס ויצחק רבין, מפקד גלי צה"ל, דובר צה"ל, יו"ר חברת החדשות של ערוץ 2, ויו"ר רשות השידור. משם קפץ לפוליטיקה ישירות, ונבחר לכנסת ברשימת קדימה, ואחר כך עבר למפלגת העבודה. שי הוא הפוליטיקאי הוותיק ביותר הנמצא בתפקיד פעיל ולכן אף שלא נבחר לכנסת, מונה לשר במקום חברי כנסת צעירים ולא מנוסים.
שי תומך בשינויים שעושה היו"רית מרב מיכאלי, ואומר כי המפלגה נרגעה כעת וצריך לוודא שלא תחזור לבלגן של טרום הבחירות הקודמות. לגבי תפקידה של העבודה בממשלה במישור המדיני, שי יותר מרומז כי המפלגה צריכה לדחוף לתהליך מדיני ממשי: "אני בעד הפגישה שהייתה בין גנץ לאבו מאזן, וחושב שהיא הייתה צריכה לקרות זה מכבר. בוודאי שאני תומך בשיח ביננו לבין הפלסטינים, גם אם זה לא יביא לסיום הסכסוך בזמן הקרוב. זהו צעד ראשון והתחלתי, אנחנו כממשלה מבינים שיש עלינו אחריות שלטונית ואף מוסרית לשפר את תנאי החיים, הכלכלה והבריאות של הפלסטינים. מדינה ככל הנראה לא תהיה בקרוב, אבל אנשים חיים שם, זה גם האינטרס של מדינת ישראל שהאזרחים יחיו שם בחיי רווחה וביטחון וצריך לפעול לשם כך".
במהלך הכנת תקציב המדינה, נאבק שי על תקציב משרדו שהיה בתחילת ההכנה מזערי, שכן בתקציבים הקודמים של המשרד רוב הכספים היו קואליציוניים ולא מובטחים וקבועים. לאחר דין ודברים ובסיוע של מיכאלי וגם יאיר לפיד, קיבל תקציב שנתי מובטח לשלוש שנים לפחות של 90 מיליון שקל לפרויקטים שונים בקשר עם יהדות התפוצות ועוד 40 מיליון שקל להקמת האגף להתחדשות יהודית, שיעסוק בזרמים הלא אורתודוקסים של היהדות, בארץ ובחו"ל.
עדיין אין רשימה סדורה של הפרויקטים הללו אבל הם עוסקים בעיקר בחינוך פורמלי ובלתי פורמלי, התמקדות בהצגת ה"ישראליות" לקהילות היהודיות, וגם להחדיר לישראלים את המודעות לעם היהודי ולחשיבותו הרבה למדינת ישראל. הפרויקטים יהיו בשיטת המאצ'ינג עם גופים פילנתרופיים וארגונים יהודיים בעולם (כלומר, המדינה מממנת חצי והחצי השני מגיע מתורמים), כאשר המטרות העיקריות הן ראשית, כאמור, חיזוק הקשר עם יהדות ארה"ב, מאבק בהתבוללות, וגם מאבק באנטישמיות.
לטפח קשר כדי לעודד עלייה
מה עם עלייה? שי כבר נכווה בהתבטאות שהובנה לפיו לא נכון לגבי העלייה לישראל ולכן נזהר מאוד. בראיון רדיופוני לקלמן ליבסקינד ורועי שרון אמר שי כי העלייה היא לא חלק ממטרות המשרד והוסיף "לא חושב שצריך להגיד לכל היהודים ברחבי העולם תעלו למדינת ישראל. מדינת ישראל קיימת, חזקה ותמשיך להתקיים. הציונות הצליחה. יש לנו כל מה שנאחנו צריכים כדי לשמור על עצמנו".
לגלובס הוא מבהיר, קודם כל כי העלייה היא מטרת העל של מדינת ישראל, אבל מסביר כי הנושא אינו בתחום משרדו אלא שייך למשרד לקליטת עלייה. שי מוסיף כי התייחס לעובדה שרבים מיהודי העולם מעדיפים להישאר במקומותיהם, ואת הקשר עימם צריך לטפח כבסיס לעלייה אפשרית עתידית.
שי מציין שהקהילות בעולם הולכות וקטנות ושיעור ההתבוללות גדול. בצרפת שיעור הנישואים של יהודים עם לא יהודים מגיע ל-70% מכלל הנישואים, ובקרב הלא אורתודוקסים בארה"ב זה כבר 70%.
האתגר עצום וכנראה לא בר פתרון אלא בחלקו בלבד, בשל המצב הנתון של חיים בסביבה לא יהודית. אבל חיזוק הקשר עם הקהילות אפשרי הן לשיפור מצבן שלהן והן להחזרת התמיכה בישראל.