גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בריחת האסירים מכלא גלבוע היא רק התסמין לתחלואים של שב"ס

הבריחה של האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע מציפה כשלים של שב"ס שעליהם התריע גם מבקר המדינה ● למרות הגידול המשמעותי בתקציבים, שיטות העבודה נותרו מיושנות, הקמת בתי הכלא החדשים מתעכבת, וגם השיקום רעוע - 39% מהאסירים המשוחררים שבים לכלא בתוך 5 שנים

כלא גלבוע / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner
כלא גלבוע / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

שרשרת הכשלים שהובילה להימלטות ששת האסירים הביטחוניים מבית כלא גלבוע בסוף השבוע מעלה שאלות קשות לגבי התפקוד המקצועי של השב"ס ביום-יום - נושא שמן הסתם ייבחן וייטחן עד דק בתקופה הקרובה.

למרות תוספות תקציביות נרחבות וכוח-אדם נרחב, תשתיות הכליאה בישראל במצב ירוד, והטיפול באסירים לקוי מאוד. בריחת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע היא בעיקר תסמין לבעיה קשה בהרבה בכל צורת הניהול של שירות בתי הסוהר בישראל.

מבדיקת גלובס עולה כי לפחות עניין אחד אפשר להוריד מסדר היום, או לפחות להפחית בחשיבותו בהקשר של אירועי אבטחת בתי הסוהר בישראל - לא נובעת ממחסור במשאבי כוח-אדם: בעוד בארה"ב ישנם כ-4 אסירים על כל סוהר, ובאיחוד האירופי היחס עומד על כשני אסירים לסוהר בממוצע, בישראל ישנם 1.5 אסירים בלבד על כל סוהר.

 

צפוף? נשחרר אסירים

בדוח מבקר המדינה מ-2020 שבחן את בתי הכלא בישראל הוקדש פרק נרחב לתשתיות הלא-מספקות ובניסיון של המדינה לעמוד בהחלטת בג"ץ מ-2017, שקובעת כי יש להרחיב את שטחי בתי הכלא בישראל ביחס למספר האסירים.

הגידול הדרמטי בתקציב שב"ס, שעלה ב-76% בין 2010 ל-2020, לא הביא לעלייה ברמת תשתית הכליאה בישראל בפועל. פסיקת בג"ץ מ-2017 שחייבה הרחבה של שטח הכליאה המינימלי ל-4.5 מ"ר לאסיר - נעשתה בין היתר באמצעות פתרון של "שחרור מינהלי" של אסירים לפני הזמן הקצוב.

אלא שהדבר בוצע באופן חלקי. ב-2017, שהו בבתי הסוהר בישראל 10,486 אסירים ועצורים פליליים, ומספרם הצטמצם ב-2020 ל-9,510 בלבד. כלומר, ירידה של כ-10%. מספר האסירים הביטחוניים יורד, אבל הדבר אינו מספיק כדי להגיע ליעד של 4.5 מ"ר לאסיר - וכיום הממשלה רק עומדת ביעד הביניים, של 3 מ"ר לאסיר.

שני הפתרונות הנוספים שעליהם הכריזה הממשלה היו הגדלת מקומות הכליאה בבתי הכלא הקיימים, והקמת מתקני כליאה חדשים ויעילים יותר שירכזו את האסירים בצורה יעילה יותר מבחינת כוח-אדם.

גם במקרה של הרחבת מקומות הכליאה, התהליך מתקדם בעצלתיים: הממשלה צפויה להקים עוד 4,000 מקומות כליאה עד 2027, שיביאו אותנו ליעד של 4.5 מ"ר לאסיר בהינתן מצבת האסירים הנוכחית. אך מבקר המדינה הראה בדו"ח מ-2020 שגם זה לא יספיק כבר, מכיוון שמצבת האסירים בישראל תעלה עוד יותר בשנים הקרובות, ותחייב בנייה של 8,000 מקומות כליאה נוספים.

כדי להאיץ את התהליך ולאפשר רמת תשתיות ראויה לכליאה בישראל, טיוטת חוק ההסדרים המקורית מ-2020 כללה "הקמת מתקני כליאה חדשים אשר יחליפו מתקני כליאה קיימים במטרה לשפר את תנאי הכליאה במתקני שירות בתי הסוהר ולהביא להתייעלות בהפעלתם". מה קרה בפועל? לא הרבה. הצפי להפצת המכרז הוא רק ב-2023, ועדיין לא הגיעו לסיכום עם השב"ס לגבי צמצום מתקני כליאה קיימים.

 

שיטת נעילה מיושנת

כשל נוסף של שב"ס הוא בתחום הטכנולוגי: מבקר המדינה מעיר שבעוד שלשב"ס יש מערכת מידע על האסירים, היא אינה מתממשקת לשום שירות אחר - לא להנהלת בתי המשפט ולא לרשות לשיקום האסיר. מבקר המדינה ממליץ להנהלת בתי המשפט ולשב"ס לתקשר זה עם זה באמצעות דואר אלקטרוני, ולא באמצעות פקס כמקובל עד היום.
השיטה הנוכחית - עם פקסים ושאינה מתממשקת לגורמים נוספים - מביאה למצב בו שב"ס "מטפלים בשיעור לא-מבוטל של זימונים שגויים של אסירים, המחייבים טיפול פרטני".

גם תחומי תפעול נוספים של השב"ס נחשבים למפגרים מאחור ברמה הטכנולוגית: אין לתאי המאסר שום סוג של נעילה אלקטרונית, אלא משתמשים בנעילה פיזית באמצעות מפתחות הנאספים בצרורות; ושיטת המעקב אחרי נוכחות האסירים נעשית באמצעות הפיכה פיזית של כרטיסי אסירים - הכרטיס נהפך על ראשו כשאסיר עוזב לצורך תעסוקה שיקומית או לדיון בבית משפט, ונהפך חזרה כשהוא חוזר. שיטה זו אולי היוותה גורם בכך ששב"ס התעכב שעות ארוכות עד שהבין שישנם שישה אסירים חסרים.

שיטת "ניהול מלאי" באמצעות כרטיסים אלקטרוניים ומערכת מידע מסודרת הייתה יכולה לאפשר ספירה זריזה יותר, שאולי הייתה מקצרת את העיכוב שאפשר לאסירים להימלט.
האוצר הקצה בתקציב הנוכחי 60 מיליון שקל לשיפור טכנולוגי של מערך הכליאה בישראל. השאלה היא רק איך ומתי השב"ס ינצל את המשאבים הללו.

לא מיישמים המלצות

אי-מימוש המלצות הוא דפוס פעולה שחוזר גם בהתייחסות לעבודת ועדה שהוקמה על מנת לבחון את האוטונומיה של אסירים ביטחוניים. הוועדה הגישה את מסקנותיה ב-2019 לשר לביטחון הפנים דאז גלעד ארדן, וכללה כמה מסקנות קריטיות לגבי צמצום האוטונומיה של האסירים בבתי הכלא: בין היתר קבעה שהחזקת אסירים ביטחוניים באגפים לפי שיוך ארגוני חייבת להיפסק - "חמאס לא יישבו באגף נפרד ופת"ח באגף נפרד. האגפים יהיו מעורבבים, כך שהתנהלות האסירים לא תהיה כקולקטיב בפני שב"ס וההתייחסות לכל אסיר תהיה באופן פרטני ככל שניתן".

בנוסף, הוועדה קראה לבטל את מוסד "דובר" האסירים, והקמת מערך קשר בלתי אמצעי בין הנהלת הכלא לאסירים, לפי מתווה שמנהלי הכלא יקבעו ולא האסירים עצמם. שתי ההמלצות האלה לא יושמו מעולם.

הליך שיקומי פגום

אחת הסיבות לחוסר היכולת של שב"ס להקטין את כמות האסירים אל עבר הרף הנדרש קשורה גם לתהליך השיקומי, שנועד למנוע חזרת אסירים אל בתי הכלא לאחר שחרורם.
גם במקרה הזה שב"ס לא ממש מספק תוצאות: דו"ח מבקר המדינה האחרון מעיר ש-77% מהאסירים ששוחררו בין 2016 ל-2020 לא זכו לתהליך שיקומי, ואף לא היו נתונים למגבלות או פיקוח כלשהו שמטרתו מניעת חזרתם למעגל הפשע.

מבקר המדינה אף מעיר שהדבר משפיע לרעה על שיעור המועדות (רצידיביזם) הגבוה הקיים בישראל, שעומד כיום על 39% תוך 5 שנים. כלומר - תוך 5 שנים, 39% מהאסירים המשוחררים מוצאים את עצמם חזרה בכלא. שיעור זה גבוה עוד יותר בקרב אסירים בעלי מוגבלות נפשית, שהם בעלי שיעור מועדות של 70%.

תוכניות השיקום נחשבות אפקטיביות יחסית, והן מצליחות לצמצם את שיעור המועדות של אסירים המורשעים באלימות במשפחה מ-39% ל-30% בלבד.

למרות שכבר בשנת 2012 החוק קבע שיש להסדיר את תחום שיקום האסיר בישראל, מבקר המדינה מעיד כי "נכון לחודש יולי 2020 טרם הותקנו תקנות להסדרת השיקום לאסירים. אי-התקנת התקנות במהלך שנים אלה פוגעת ביכולתו של שב"ס ליישם באופן מוסדר ומסודר את המדיניות שקבע המחוקק".

בתגובה לפניית גלובס נמסר משב"ס: "הדברים ייבדקו". 

"לא בונים בית כלא בצורה כזאת, המחדל הוא קודם בתכנון ובתשתית"

שאלת הבריחה מכלא גלבוע ואחריות הצוותים המאיישים את הכלא עוד תעסיק את ראשי שב"ס בתקופה הקרובה, אבל במקביל נבחנת גם שאלת התכנון והבנייה של המתקן.
המהנדס ישראל דוד מחברת "דוד מהנדסים בע"מ" מסביר שבריחת האסירים מבית הכלא גלבוע נובעת מכישלון תכנוני בסיסי: "מאחר שאנחנו מדברים על אזור עמק חרוד, שבו האדמה חרסיתית ותופחת, אי-אפשר לשים רצפת בטון ישירות על האדמה. לכן, מבססים את הבניין עם כלונסאות והרצפה נפרדת מהקרקע באמצעות חלל - מה שנקרא רצפה תלויה".

דוד מהנדסים בע"מ הינה החברה המובילה בארץ לתכנון ויעוץ הנדסי ומתמחה בעיקר בתכנון קונסטרוקציה למבנים מסוגים שונים. לדברי דוד, "החלל שנמצא למטה הוא ברמת מיגון חלשה מהקירות. בעוד שמעבר לקירות יש מצלמות, סוהרים, חומה, כלבים - את כל אלו אין מתחת לרצפה. אין חיישנים, אין כלום, וזו נקודת תורפה מאוד בעייתית".

לדברי דוד היה ניתן להקטין את הסיכון באופן פשוט - הצבה של תאי הכליאה בקומה העליונה ולא בצמוד לרצפה, כאשר כל הפונקציות הציבוריות והניהוליות יתפסו את השטחים הבעייתיים, אלו שנוגעים בקרקע.

"ברגע שהם פתחו את הרצפה הייתה לבורחים נגישות לתוך החלל, וכל מה שנותר להם לעשות זה לבצע חפירה של מנהרה", מסביר דוד, שמסכם: "אני חושב שהרשלנות היא בתכנון, והמחדל הוא קודם כל בתשתית. לא בונים בית כלא בצורה כזאת".

גיא נרדי

עוד כתבות

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

מחנה אוהלים בח'אן יונס / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

ראש המיליציה העזתית: "אין מניעה מעימות עם חמאס וממלחמת אחים"

טיסת רה"מ לארצות הברית נדחתה לשעה 17:00, לפני העלייה למטוס נתניהו צפוי לשאת דברים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● דיווח: איראן הצליחה לפגוע ב-5 בסיסים של צה"ל ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

היקב עם המיתוג המוזר שמוכר 10,000 בקבוקים בשנה

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

שטפון בטקסס / צילום: ap, Eric Gay

יותר מ-20 הרוגים בשיטפונות בטקסס, עשרות ילדות נעדרות

כ-20 ילדות ממחנה קיץ על גדות נהר הגוואדלופה נעדרות בשל הצפה של הנהר • הרשויות במדינה ציינו כי "אנחנו לא יודעים מתי הגשם ייפסק" • מושל טקסס פרסם סרטון של חילוץ באמצעות מסוק: "מחלצים מסביב לשעון"

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

לידר מעריכים: הריבית עשויה לרדת כבר מחר

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר הוועד של הכללית: "להוציא את מאבקי הכוח והתככים שלכם אל מחוץ לשערי בתי החולים"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה