גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בריחת האסירים מכלא גלבוע היא רק התסמין לתחלואים של שב"ס

הבריחה של האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע מציפה כשלים של שב"ס שעליהם התריע גם מבקר המדינה ● למרות הגידול המשמעותי בתקציבים, שיטות העבודה נותרו מיושנות, הקמת בתי הכלא החדשים מתעכבת, וגם השיקום רעוע - 39% מהאסירים המשוחררים שבים לכלא בתוך 5 שנים

כלא גלבוע / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner
כלא גלבוע / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

שרשרת הכשלים שהובילה להימלטות ששת האסירים הביטחוניים מבית כלא גלבוע בסוף השבוע מעלה שאלות קשות לגבי התפקוד המקצועי של השב"ס ביום-יום - נושא שמן הסתם ייבחן וייטחן עד דק בתקופה הקרובה.

למרות תוספות תקציביות נרחבות וכוח-אדם נרחב, תשתיות הכליאה בישראל במצב ירוד, והטיפול באסירים לקוי מאוד. בריחת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע היא בעיקר תסמין לבעיה קשה בהרבה בכל צורת הניהול של שירות בתי הסוהר בישראל.

מבדיקת גלובס עולה כי לפחות עניין אחד אפשר להוריד מסדר היום, או לפחות להפחית בחשיבותו בהקשר של אירועי אבטחת בתי הסוהר בישראל - לא נובעת ממחסור במשאבי כוח-אדם: בעוד בארה"ב ישנם כ-4 אסירים על כל סוהר, ובאיחוד האירופי היחס עומד על כשני אסירים לסוהר בממוצע, בישראל ישנם 1.5 אסירים בלבד על כל סוהר.

 

צפוף? נשחרר אסירים

בדוח מבקר המדינה מ-2020 שבחן את בתי הכלא בישראל הוקדש פרק נרחב לתשתיות הלא-מספקות ובניסיון של המדינה לעמוד בהחלטת בג"ץ מ-2017, שקובעת כי יש להרחיב את שטחי בתי הכלא בישראל ביחס למספר האסירים.

הגידול הדרמטי בתקציב שב"ס, שעלה ב-76% בין 2010 ל-2020, לא הביא לעלייה ברמת תשתית הכליאה בישראל בפועל. פסיקת בג"ץ מ-2017 שחייבה הרחבה של שטח הכליאה המינימלי ל-4.5 מ"ר לאסיר - נעשתה בין היתר באמצעות פתרון של "שחרור מינהלי" של אסירים לפני הזמן הקצוב.

אלא שהדבר בוצע באופן חלקי. ב-2017, שהו בבתי הסוהר בישראל 10,486 אסירים ועצורים פליליים, ומספרם הצטמצם ב-2020 ל-9,510 בלבד. כלומר, ירידה של כ-10%. מספר האסירים הביטחוניים יורד, אבל הדבר אינו מספיק כדי להגיע ליעד של 4.5 מ"ר לאסיר - וכיום הממשלה רק עומדת ביעד הביניים, של 3 מ"ר לאסיר.

שני הפתרונות הנוספים שעליהם הכריזה הממשלה היו הגדלת מקומות הכליאה בבתי הכלא הקיימים, והקמת מתקני כליאה חדשים ויעילים יותר שירכזו את האסירים בצורה יעילה יותר מבחינת כוח-אדם.

גם במקרה של הרחבת מקומות הכליאה, התהליך מתקדם בעצלתיים: הממשלה צפויה להקים עוד 4,000 מקומות כליאה עד 2027, שיביאו אותנו ליעד של 4.5 מ"ר לאסיר בהינתן מצבת האסירים הנוכחית. אך מבקר המדינה הראה בדו"ח מ-2020 שגם זה לא יספיק כבר, מכיוון שמצבת האסירים בישראל תעלה עוד יותר בשנים הקרובות, ותחייב בנייה של 8,000 מקומות כליאה נוספים.

כדי להאיץ את התהליך ולאפשר רמת תשתיות ראויה לכליאה בישראל, טיוטת חוק ההסדרים המקורית מ-2020 כללה "הקמת מתקני כליאה חדשים אשר יחליפו מתקני כליאה קיימים במטרה לשפר את תנאי הכליאה במתקני שירות בתי הסוהר ולהביא להתייעלות בהפעלתם". מה קרה בפועל? לא הרבה. הצפי להפצת המכרז הוא רק ב-2023, ועדיין לא הגיעו לסיכום עם השב"ס לגבי צמצום מתקני כליאה קיימים.

 

שיטת נעילה מיושנת

כשל נוסף של שב"ס הוא בתחום הטכנולוגי: מבקר המדינה מעיר שבעוד שלשב"ס יש מערכת מידע על האסירים, היא אינה מתממשקת לשום שירות אחר - לא להנהלת בתי המשפט ולא לרשות לשיקום האסיר. מבקר המדינה ממליץ להנהלת בתי המשפט ולשב"ס לתקשר זה עם זה באמצעות דואר אלקטרוני, ולא באמצעות פקס כמקובל עד היום.
השיטה הנוכחית - עם פקסים ושאינה מתממשקת לגורמים נוספים - מביאה למצב בו שב"ס "מטפלים בשיעור לא-מבוטל של זימונים שגויים של אסירים, המחייבים טיפול פרטני".

גם תחומי תפעול נוספים של השב"ס נחשבים למפגרים מאחור ברמה הטכנולוגית: אין לתאי המאסר שום סוג של נעילה אלקטרונית, אלא משתמשים בנעילה פיזית באמצעות מפתחות הנאספים בצרורות; ושיטת המעקב אחרי נוכחות האסירים נעשית באמצעות הפיכה פיזית של כרטיסי אסירים - הכרטיס נהפך על ראשו כשאסיר עוזב לצורך תעסוקה שיקומית או לדיון בבית משפט, ונהפך חזרה כשהוא חוזר. שיטה זו אולי היוותה גורם בכך ששב"ס התעכב שעות ארוכות עד שהבין שישנם שישה אסירים חסרים.

שיטת "ניהול מלאי" באמצעות כרטיסים אלקטרוניים ומערכת מידע מסודרת הייתה יכולה לאפשר ספירה זריזה יותר, שאולי הייתה מקצרת את העיכוב שאפשר לאסירים להימלט.
האוצר הקצה בתקציב הנוכחי 60 מיליון שקל לשיפור טכנולוגי של מערך הכליאה בישראל. השאלה היא רק איך ומתי השב"ס ינצל את המשאבים הללו.

לא מיישמים המלצות

אי-מימוש המלצות הוא דפוס פעולה שחוזר גם בהתייחסות לעבודת ועדה שהוקמה על מנת לבחון את האוטונומיה של אסירים ביטחוניים. הוועדה הגישה את מסקנותיה ב-2019 לשר לביטחון הפנים דאז גלעד ארדן, וכללה כמה מסקנות קריטיות לגבי צמצום האוטונומיה של האסירים בבתי הכלא: בין היתר קבעה שהחזקת אסירים ביטחוניים באגפים לפי שיוך ארגוני חייבת להיפסק - "חמאס לא יישבו באגף נפרד ופת"ח באגף נפרד. האגפים יהיו מעורבבים, כך שהתנהלות האסירים לא תהיה כקולקטיב בפני שב"ס וההתייחסות לכל אסיר תהיה באופן פרטני ככל שניתן".

בנוסף, הוועדה קראה לבטל את מוסד "דובר" האסירים, והקמת מערך קשר בלתי אמצעי בין הנהלת הכלא לאסירים, לפי מתווה שמנהלי הכלא יקבעו ולא האסירים עצמם. שתי ההמלצות האלה לא יושמו מעולם.

הליך שיקומי פגום

אחת הסיבות לחוסר היכולת של שב"ס להקטין את כמות האסירים אל עבר הרף הנדרש קשורה גם לתהליך השיקומי, שנועד למנוע חזרת אסירים אל בתי הכלא לאחר שחרורם.
גם במקרה הזה שב"ס לא ממש מספק תוצאות: דו"ח מבקר המדינה האחרון מעיר ש-77% מהאסירים ששוחררו בין 2016 ל-2020 לא זכו לתהליך שיקומי, ואף לא היו נתונים למגבלות או פיקוח כלשהו שמטרתו מניעת חזרתם למעגל הפשע.

מבקר המדינה אף מעיר שהדבר משפיע לרעה על שיעור המועדות (רצידיביזם) הגבוה הקיים בישראל, שעומד כיום על 39% תוך 5 שנים. כלומר - תוך 5 שנים, 39% מהאסירים המשוחררים מוצאים את עצמם חזרה בכלא. שיעור זה גבוה עוד יותר בקרב אסירים בעלי מוגבלות נפשית, שהם בעלי שיעור מועדות של 70%.

תוכניות השיקום נחשבות אפקטיביות יחסית, והן מצליחות לצמצם את שיעור המועדות של אסירים המורשעים באלימות במשפחה מ-39% ל-30% בלבד.

למרות שכבר בשנת 2012 החוק קבע שיש להסדיר את תחום שיקום האסיר בישראל, מבקר המדינה מעיד כי "נכון לחודש יולי 2020 טרם הותקנו תקנות להסדרת השיקום לאסירים. אי-התקנת התקנות במהלך שנים אלה פוגעת ביכולתו של שב"ס ליישם באופן מוסדר ומסודר את המדיניות שקבע המחוקק".

בתגובה לפניית גלובס נמסר משב"ס: "הדברים ייבדקו".

"לא בונים בית כלא בצורה כזאת, המחדל הוא קודם בתכנון ובתשתית"

שאלת הבריחה מכלא גלבוע ואחריות הצוותים המאיישים את הכלא עוד תעסיק את ראשי שב"ס בתקופה הקרובה, אבל במקביל נבחנת גם שאלת התכנון והבנייה של המתקן.
המהנדס ישראל דוד מחברת "דוד מהנדסים בע"מ" מסביר שבריחת האסירים מבית הכלא גלבוע נובעת מכישלון תכנוני בסיסי: "מאחר שאנחנו מדברים על אזור עמק חרוד, שבו האדמה חרסיתית ותופחת, אי-אפשר לשים רצפת בטון ישירות על האדמה. לכן, מבססים את הבניין עם כלונסאות והרצפה נפרדת מהקרקע באמצעות חלל - מה שנקרא רצפה תלויה".

דוד מהנדסים בע"מ הינה החברה המובילה בארץ לתכנון ויעוץ הנדסי ומתמחה בעיקר בתכנון קונסטרוקציה למבנים מסוגים שונים. לדברי דוד, "החלל שנמצא למטה הוא ברמת מיגון חלשה מהקירות. בעוד שמעבר לקירות יש מצלמות, סוהרים, חומה, כלבים - את כל אלו אין מתחת לרצפה. אין חיישנים, אין כלום, וזו נקודת תורפה מאוד בעייתית".

לדברי דוד היה ניתן להקטין את הסיכון באופן פשוט - הצבה של תאי הכליאה בקומה העליונה ולא בצמוד לרצפה, כאשר כל הפונקציות הציבוריות והניהוליות יתפסו את השטחים הבעייתיים, אלו שנוגעים בקרקע.

"ברגע שהם פתחו את הרצפה הייתה לבורחים נגישות לתוך החלל, וכל מה שנותר להם לעשות זה לבצע חפירה של מנהרה", מסביר דוד, שמסכם: "אני חושב שהרשלנות היא בתכנון, והמחדל הוא קודם כל בתשתית. לא בונים בית כלא בצורה כזאת".

גיא נרדי

עוד כתבות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה שלילית באירופה; רנו יורדת אחרי פרסום הדוחות

הדאקס והפוטסי יורדים בכ-0.5% ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● הביטקוין ממשיך לאבד גובה, הזהב חזר לרף 5,000 דולר ● עדכונים שוטפים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על המוח שלכם? תשקיעו בשרירי הרגליים

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות, תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה״

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"