כלא גלבוע / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich
בשולי אירוע בריחתם של ששת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע בערב ראש השנה, נודע כי התוכנית ההנדסית של הכלא פורסמה באתר האינטרנט של משרד האדריכלים פורה-יעקובי-קרני, שתכנן את המבנה.
משרד האדריכלים הוקם בשנת 1978 על ידי אלי יעקבי ואורי פורה ז"ל. בשנת 1998 הצטרף למשרד הדר קרני. המשרד אחראי, בין היתר, לתכנון כלא צלמון, פרויקט מגן המשמש כבית חולים פסיכיאטרי של שירות בתי הסוהר, וגם קומפלקס בקריית המחקר הגרעיני בנחל שורק.
האדריכלים, שסירבו להתראיין לכתבה זו, הורידו בינתיים את האתר שלהם מהרשת, כך שהאימג’ים נעלמו, ואולם, אי אפשר שלא לתהות האם פרסום כזה איננו לגיטימי. בסופו של דבר, מדובר ביצירה שלהם.
האם באמת הזכויות על היצירה שייכות לאדריכלים? עו"ד אריאל דובינסקי, מומחה בתחום זכויות היוצרים, מסביר ש"חוק זכויות יוצרים קובע שהזכויות שייכות ליוצר, זו ברירת המחדל, אלא אם הוסכם אחרת, או במשתמע. במפורש, הכוונה היא להסכם חוזי. החלופה האחרת היא העניין של משתמע. כלומר, כשאין הסכם, אבל כל הנסיבות מצביעות על כך ששילמתי עבור התוכנית וזה לא הגיוני שהבעלות תישאר אצל היוצר. גם אז, זכויות היצירה נשארות אצל המזמין.
"בעיניי, זו לא שאלה של זכויות יוצרים, אלא של שיקול דעת מוטעה, חוסר הבנה. זה לא סוג העבודות שיש להתהדר בהן".
עו"ד עומר כרמל, שותף במשרד עמית, פולק, מטלון ושות’ ומומחה בתחום הקניין הרוחני, מבהיר כי דין יצירה אדריכלית הוא זהה לכל יצירה אמנותית אחרת: "על פי החוק, ביצירה שהוזמנה על ידי המדינה, הבעלים הראשון הוא המדינה, אלא אם הוסכם אחרת בינה לבין היוצר, וזה תופס גם לגבי יצירה אדריכלית. שימוש ביצירה אדריכלית ללא בעל זכויות היוצרים היא אסורה".
מה יקרה עכשיו?
כרמל: "מאחר שהמדינה לא ממסחרת את היצירה מדובר בעניין די דל. ומאחר שהמשרד הסיר את היצירה מאתר האינטרנט שלו, אז גם אין טעם לבקש צו מניעה. יכול להיות שכשהבורחים ייתפסו ויגלה שיש זיקה בין הפרסום הבלתי מורשה של היצירה באתר האדריכלים, יהיה ניסיון להראות נסיבות של נזיקין ורשלנות. סביר להניח שמי שמתכנן יצירה מהסוג הזה לשירות ביטחוני, מודע לצורך בשמירה על הסודיות שלו ויש במפורש, או במשתמע חובה שלא להביא את המידע לגורמים שאינם מורשים להחזיק בו".
אדריכל בכיר, שלא היה מוכן להיחשף בשמו, טוען שלדעתו אין בעיה עם פרסום התוכניות באתר האינטרנט של משרד האדריכלים: "אם מדובר בסכימות בלבד, או בתוכניות ברזולוציה נמוכה, שנועדו לצורך שיווקי, אז לא צריך לעשות מזה בלגן. באתר האינטרנט הרזולוציה מאוד נמוכה, בטח ובטח כשמדובר במתקן גדול כמו בית כלא. וחוץ מזה, אל תשכח את העובדה הפשוטה שאת המתקנים האלה בונים פועלים ערבים, שרואים את התוכניות ויכולים לשמור אותם".
משירות בתי הסוהר נמסר: "פרסום התוכניות היה שלא על דעת שב"ס. ההיבטים המשפטיים של פרסום זה נבחנים בימים אלה".