מנכ''ל Airbnb בריאן צ'סקי / צילום: Reuters, Mike Hutchings
טיימס סקוור הייתה ריקה ברובה בבוקר ההנפקה של Airbnb, למעט תריסר צלמים לערך, עוטים מסכות, שהתכנסו מול בניין הנאסד"ק כדי לתעד את פרצופו הענק של בריאן צ'סקי, שנמתח על פני כמעט 3,000 מטרים רבועים של מנורות לד. התאריך היה ה-10 בדצמבר, 2020, וצ'סקי, המנכ"ל של חברת האירוח עם השווי הגבוה ביותר בעולם, לא הגיע לניו יורק לצלצול הפתיחה של הבורסה, אלא ישב לבדו בעליית הגג שלו בסן פרנסיסקו. ג'ו גביה ונייט בלשרצ'יק, השותפים המייסדים שלו, הופיעו בפיד וידאו כפול מתחתיו.
קבוצה קטנה של עובדי ובוגרי Airbnb התאספו בסמוך, נותנים "כיפים" אחד לשני בתשע וחצי, שעת יריית הפתיחה של וול סטריט. "אני חושב שהבורסה מנותקת מהותית מהמציאות", הודה אחד מהם, מושך בכתפו במחשבה על ההיגיון המעוות של השקעה בחברת תיירות בעיצומה של מגפה עולמית.
זו הייתה הנפקה מטלטלת, אפילו במונחים הלא קשורים למציאות של עמק הסיליקון. 11 חודשים קודם לכן הבינה החברה שהיא ניצבת מול בעיה רצינית: במרכז סין, שם יש ל-Airbnb נוכחות משמעותית, "התחלנו להבחין בירידה בהזמנות. כמובן, ידענו שזה קשור לווירוס הקורונה", נזכר צ'סקי.
כשהווירוס התחיל לעשות שמות ברחבי העולם, ההזמנות צנחו ב-72% באפריל, לכ-8 מיליון הזמנות, לעומת כ-31 מיליון בשנה הקודמת. אחרי עשור של צמיחה מסחררת, זה היה משהו שצ'סקי מעולם לא חווה קודם. "חברה שצונחת ב-80% בתוך שמונה שבועות זה כמו מכונית שנוסעת במאתיים קמ"ש ואז פתאום נעצרת. אין שום דרך בטיחותית לעשות את זה. דברים ייפגעו".
בשבוע השני של מרץ, כשערים מרכזיות נכנסו לסגר, צ'סקי כינס ישיבת חירום של ההנהלה כדי למפות אסטרטגיה. הוא כתב מספר עקרונות שינחו את התגובה שלו למשבר: היה החלטי, שמור מזומן, חשוב על בעלי המניות, שחק כדי לנצח. "כדי לנהל משבר, אתה צריך להיות אופטימי, ואתה צריך שיהיה לך דמיון", אומר צ'סקי. "אופטימיות היא הקריטריון החשוב ביותר, בגלל שהפסיכולוגיה של המנהיג הופכת לעיתים קרובות לפסיכולוגיה של הארגון. אם אתה חושב שזה הסוף שלך, זה כנראה מה שיקרה".
מאז ומעולם התגאתה Airbnb במה שקיבל את הכינוי AirFam (הלחם של Airbnb ו-Family), תרבות תאגידית של עשיית טוב, מקום שבו אף אחד לא שוכח את יום ההולדת שלך וכל העובדים מדברים בצורה לא אירונית על הכוח של "להשתייך לכל מקום", ואיך זה יכול להפוך את העולם למקום טוב יותר. את חדרי הישיבות מסביב לחצר הפנימית במשרדים המרווחים של החברה עיצבה ענקית האדריכלות הוותיקה "גנסלר" בהשראת נוסטלגיה פנימית של Airbnb - כמו למשל רפליקה מדויקת של סלון הדירה המקורי של המייסדים. "לפעמים אתה חי לפי האידיאלים שלך, ולפעמים זה כמו פרק גרוע של 'עמק הסיליקון'", צוחק צ'סקי.
אך פתאום האידיאלים התנגשו במציאות הפיננסית. במרוץ לעצירת הדימום, קיצץ צ'סקי כמעט מיליארד דולר מתקציב השיווק וגייס 2 מיליארד דולר בהלוואת חירום. תנאי המימון כללו ערבונות שהעריכו את שווי Airbnb ב-18 מיליארד דולר - חצי מהערכת השווי של החברה ב-2017. ב-5 במאי, לאור צניחה קטסטרופלית בהכנסות ובלי שום יכולת לחזות מתי יחודשו הנסיעות, הכריז צ'סקי על פיטורים של כ-1,900 אנשים - כ-25% מכוח האדם המגובש שעובד ב-Airbnb. "נהגתי להגיד שאנחנו משפחה", הוא אומר. "ואז הייתי צריך להתפתח מבחינה לשונית ולהגיד שאנחנו 'כמו' משפחה, בגלל שבמשפחה לא מפטרים אף אחד".
Airbnb החדשה תהיה רזה יותר, ממוקדת עסקית יותר. בתזכיר שנשלח ב-5 במאי הסביר צ'סקי לעובדים שהחברה תשהה את העיסוק שלה בשירותי תחבורה ואת Airbnb Studios, חטיבת הסרטים אין-האוס שלה. היא תלך צעד אחורה במאמציה לשלב מלונות מסורתיים בפלטפורמה, מאמצים שזכו לחיזוק משמעותי עם הרכישה של HotelTonight ב-2019, ותפחית מהחשיבות של Luxe, נכסים יוקרתיים לאליטה העולמית. המשבר, אמר צ'סקי לעובדים, חידד את ההחלטה של Airbnb "לחזור לשורשים של האירוח" ולהביא את מוצר הבסיס שלה לכדי שלמות: מארחים פרטיים.
האווירה במסדרונות והמורל החברתי נפגעו, אבל המשקיעים, בשקט בשקט, דווקא היו נלהבים. עד הקיץ, מיליוני אמריקאים גילו שמשרדים סגורים עד להודעה חדשה פירושם שהם יכולים לעבוד מרחוק - מכל מקום שהם רוצים. התיירות הבינלאומית מתה, אבל ההזמנות המקומיות הראו סימני חיים, כשתושבי הערים חיפשו בתי קיט כפריים שבהם יוכלו להמתין לסוף המגפה. החברה הזדרזה להנדס מחדש את האתר והאפליקציה כדי לפתות את מי שאמורים היו להיות אנשי חוג הסילון לברוח מהערים המצולקות מהקורונה, שם נמצא הריכוז הגבוה ביותר של נכסי Airbnb, ולהדוף אותם באלגנטיות לעבר בתי חוף, בקתות ליד האגם וריטריטים פוטוגניים נוספים.
Airbnb התכוונה לצאת להנפקה כבר ב-2020, ובאוגוסט הגיש צ'סקי את המסמכים הדרושים. כשהיום הגדול התקרב, בתחילת דצמבר, העלתה החברה את מחיר המטרה של ההנפקה ל-60 דולר למניה, מחיר שמשמעותו הערכת שווי של 42 מיליארד דולר לפלטפורמת ההשכרה - אבל הדרישה המשיכה לעלות.
כשצ'סקי עלה לשידור בבלומברג טי.וי אחרי צלצול הפתיחה ב-10 בדצמבר, הוא נראה נדהם לגלות, בזמן אמת, שהמניות נקבעו להיסחר ב-150 דולר למניה. "זאת הפעם הראשונה שבכלל שמעתי את המספר הזה", גמגם, אולי תוך ניסיון לחשב בראש מה הערכת שווי החברה שלו לפי המחיר הזה - למעלה מ-100 מיליארד דולר - והשווי האישי שלו - כ-10 מיליארד דולר. "זה... זה מאוד... הממ... זה... כן... זה מעורר בי תחושת ענווה".
ענווה, אבל לכמה זמן? בעשור האחרון צמחה Airbnb מאפליקציה פשוטה לשיתוף בתים לרשת שבה 4 מיליון מארחים שמציעים כל סוג של דיור, אורחים מאושרים אבל גם נציגים זועמים של רשויות עירונית ואחרים שמתייחסים ליכולת של מטיילים "להיות שייכים בכל מקום" כפגע רע - או, חמור מזה, לעניין לא חוקי. תשקיף ההנפקה הראשונית לציבור של Airbnb העריך את השוק הרלוונטי של החברה ב-3.4 טריליון דולר, אם רגולטורים מעיקים לא יפריעו. כשהמניה נסחרת במחיר גבוה פי 30 מהכנסות השנה שעברה, שעמדו על 3.4 מיליארד דולר, המשקיעים מהמרים שלחברה יש לאן לצמוח.
Airbnb עדיין מגדירה את עצמה כסטארט־אפ מונע מטרה. החברה חיזרה אחרי בעלי נכסים מרובים ומלונות, לפעמים על חשבון המארחים הקטנים. היא לקחה את הזמן בטיפול בבעיות הנצחיות של הפלטפורמה, כמו נכסים שלא אומתו או אורחים מחוסרי רסן. והיא לא חששה לתבוע ערים בענייני רגולציה, כשהפשרות כשלו. צ'סקי, עם הפיבוט ל"חזרה לשורשים של האירוח" הוכיח לאורך כל הדרך שהוא גאון תקשורתי (מסמך פנימי שהופץ זמן קצר אחרי פרוץ המגפה דן בסוגייה כיצד ניתן לנצל את המשבר כדי לרכך את דימוי Airbnb). אבל כשהתיירות עומדת לחזור לחיים - וכש-Airbnb שווה יותר ממריוט, הילטון, היאט ואינטרקונטיננטל ביחד - החברה לא שקועה בהלקאה עצמית. בין השורות של סיפור הקאמבק של Airbnb מסתתרת המפה לשליטה עולמית.
ההתחלה בלופט בסן פרנסיקו
עבור צ'סקי וגביה, ההנפקה הייתה רגע מהאגדות. במהלך השנה הראשונה שלהם בעסק, הם חיו מקורנפלקס וניצלו את כרטיסי האשראי שלהם עד תום, רק כדי להישאר באוויר. באוקטובר 2007 היה לשני השותפים לדירה רעיון: להפוך את הלופט שלהם בסן פרנסיסקו ל"אייר־בד אנד ברקפסט" - גרסת מזרן האוויר לחדרי האירוח המסורתיים - כדי לסייע בתשלום שכר הדירה.
הם אילתרו אתר, מצאו את האורחים הראשונים שלהם ובפברואר 2008 הכניסו לקלחת גם את בלשרצ'יק, לשעבר השותף לדירה של גביה, בתור מנהל טכנולוגיות ראשי (CTO). ההצעה שלהם הייתה פשוטה: הזמינו חדרים אצל מארחים מקומיים ולא במלונות. רוב המשקיעים ויתרו אבל פול גראהם, המייסד של Y Combinator, התרשם מהיוזמה שלהם. "הם היו רבי תושייה בצורה יוצאת דופן", נזכר גראהם. "הם ספגו שנה שלמה של אפס צמיחה, במצב שבו כל מי שהיה מתייחס ל-Airbnb כאל עסק ותו לא כבר היה מרים ידיים".
השאר, כמובן, הוא כבר חלק מההיסטוריה של עמק הסיליקון. Airbnb - השם קוצר ב-2009 - לא הייתה הסטארט־אפ הראשון בשוק שהציע שכירויות לטווח קצר, אבל היתרון שלה היה בעיצוב ובביצוע. צ'סקי וגביה, שנפגשו כסטודנטים בבית הספר לעיצוב של רוד איילנד, היו אובססיביים לכל פרט בפלטפורמה והשתמשו בטכניקת ה"סטוריבורד" של דיסני כדי למפות את חוויית המשתמש שלהם מנקודות הראות הן של המארחים והן של האורחים. בלשרצ'יק, ילד פלא, מתכנת שמימן את דרכו בהרווארד, בנה מערכת תשלומים בהשראת אפל.
אבל חשוב לא פחות היה התזמון שלהם: Airbnb נכנסה לקצב בדיוק בזמן שהכלכלה העולמית נכנסה עמוק לבור. ההזמנות התרבו מרגע לרגע, מ-21,000 בשנת 2009 ל-140,000 ב-2010, בזכות תיירים שחיפשו דרכים זולות יותר לחקור את העולם. שנה אחר כך הכריזה Airbnb שחצתה את קו 2 מיליון הלינות וגייסה 112 מיליון דולר מקרנות הון סיכון, לפי שווי חברה של למעלה ממיליארד דולר.
מה שהתחיל כקאוצ'סרפינג משוכלל לטובת מילניאלז חובבי דילים הפך לגלגל הצלה כלכלי ואז, עבור מארחים רבים, לדרך חיים. ההכנסות השנתיות ריבעו את עצמן, ואז הכפילו, ואז הכפילו שוב. ב-2014 מיקמה Airbnb את עצמה כמותג לייף סטייל. צ'סקי, שנשמע יותר ויותר כמו האליל שלו, סטיב ג'ובס, התחיל להתייחס ללוגו של החברה - קו מפותל - כאל "סמל בינלאומי של שיתוף".
נדמה שהעושר האדיר לא שינה את המייסדים, עכשיו בסוף שנות ה-30 לחייהם, ועדיין קרובים זה לזה אחרי 13 שנה בעסקים כמו שהיו כשחלקו את הרצפה בלופט שלהם. קבלת ההחלטות הסופית עוברת אצל צ'סקי, שיושב בראש מבנה ארגוני שעוצב בכלליות בדומה לזה של אמזון, אבל השלושה נוטים לדבר בקול אחד. "יש לנו יכולות משלימות", אומר צ'סקי. "עוצמות משלימות", מוסיף בלשרצ'יק. גביה מחפש אנלוגיה כדי להבהיר את הנקודה עד הסוף. "אנחנו שרפרף עם שלוש רגליים", הוא מסביר.
צ'יפ קונלי, מלונאי שפרש והצטרף ל-Airbnb ב-2013, ומשמש כגורו ניהול לשלושה, מתאר את הקונפיגורציה כלא פחות משילוש קדוש. "נייט הוא המוח ובריאן הוא הלב" של Airbnb, הוא אומר, "ג'ו הוא הנשמה".
וריאציות על אגדת ההקמה סופרו כבר אלפי פעמים, ו-Airbnb עוקבת. אחרי שיחת הרווחים שלו בעקבות ההנפקה, התגאה צ'סקי בכך ש- Airbnb הופיעה בלמעלה מחצי מיליון כתבות ב-2020: "ככה אנחנו באמת בונים את המותג, יותר מכל דבר אחר, באמצעות יחסי ציבור". אבל נושאים שעלו בזמן האחרון לכותרות לא מתיישרים עם הדימוי העצמי של Airbnb. החברה נתקעת יותר ויותר בין המטרה הרוחנית "ליצור עולם שבו כל אחד יכול להרגיש שייך" לבין ההיגיון של צמיחה בכל מחיר שמנחה את ההון סיכון המודרני.
Airbnb עשתה טעויות של מתחילים - הפלטפורמה שלה, המבוססת על אמון, הייתה בשלה לניצול והתעללות על ידי נוכלים שהעלו רישומים כוזבים או אורחים ששכרו חללים למסיבות סקס - אבל ההתרחבות הייתה כל כך מהירה כך שהחברה מעולם לא פתרה את העניינים האלה.
כמו סטארט־אפים טכנולוגים רבים, גם Airbnb נאבקה כדי להתעלם משירת הסירנה של פרויקטים חדשים ונוצצים: בתים בהתאמה אישית, שירותי קונסיירז', סרטי מסע תיעודיים, דירות ממותגות. היו גם תוכניות לשיתוף פעולה עם חברת תעופה, או אולי אפילו חברת תעופה משל עצמם.
ב-2017 המשקיעים כבר היו לחוצים שהחברה תצא להנפקה, אבל צ'סקי היה נחוש לחזק קודם יוזמות שהפסידו כסף, כמו "חוויות", החלופה של החברה לטיולים מודרכים מסחריים שיובלו על ידי מארחים, כחלק מהחזון להפוך את Airbnb לסוכנות נסיעות מלאה. בין 2018 ל-2019, החברה פצחה בבינג' גיוסים, ובפועל הכפילה את גודלה. אחרי שהגיעה לרמה מסוימת של רווחיות שלוש שנים קודם, פתאום גדלו ההפסדים פי 40. "אין לי מושג אך הם הפסידו כל כך הרבה כסף כל כך מהר", מתרשם משקיע מרכזי. "זה לא היה רק השיווק. זאת הייתה בועה".
המלחמה ברגולציה
החברה ספגה ביקורת על ההשלכות שלה על הסביבה האורבנית. מתחילת דרכה, הצמיחה הלא מפוקחת של Airbnb יצרה שותפות מפתיעה בין אקטיביסטים שקראו לדיור בר השגה לבין לוביסטים של תעשיית המלונאות. אלה ואלה טענו שהשכירויות לטווח קצר מוציאות נכסים מהשוק, מעלות את מחירי השכירות וחומקות מרגולציה.
ב-2017 דרשה עיריית פריז ממארחים של Airbnb להירשם בעיר אחרי שגילתה שכ-20,000 נכסים להשכרה נעלמו משוק הדיור. בברצלונה, שם חוששים המקומיים שהתיירות יצאה משליטה, גילו חוקרים ש-Airbnb העלתה את מחירי השכירות בכ-7%.
מספר גבוה להחריד של דירות שמוצעות בפלטפורמה בערים מרכזיות כרגע מפרות חקיקות מקומיות בנושא דיור: לדברי Inside Airbnb, אתר שמרכז מידע פומבי מהפלטפורמה של Airbnb, כ-80% מהרישומים בניו יורק ובברלין בשנה שעברה היו כנראה בלתי חוקיים.
בשנת 2015 שכר צ'סקי את כריס ליהיין, פיקסר פוליטי שעבד בעבר עבור הבית הלבן בתקופת קלינטון, כמנהל מדיניות ותקשורת גלובלית, במטרה להילחם לטובת רגולציה משוחררת יותר ולנהל את התפיסה הציבורית של החברה. ליהיין עיצב את הגישה שלו כמו מרוץ לנשיאות ארה"ב, וייסד "מפעילים בשטח" כדי לבנות מערכות יחסים עם בעלי תפקידים במדינות ובארצות משמעותיות. הוא גם חיזק את מאמצי הלוביסטים של Airbnb, שכר ראשי ערים ותובעים ראשיים לשעבר כדי לקדם את האינטרסים של החברה. "הם שכרו המון פוליטיקאים לשעבר ברחבי המדינה", אומר מורי קוקס, פעיל הדאטא שעומד מאחורי Inside Airbnb.
עבור חלק מצוות המדיניות, העבודה עלולה לדרוש התפכחות מאשליות. אחת החברות לשעבר בצוות תיארה את המתח בין יצירת פתרונות רגולטוריים שמועילים לקהילה המקומית לבין אלה שמנפחים את השורה התחתונה של Airbnb. "לחברה קשה מאוד להיות כנה בנוגע לחיכוכים הרגולטוריים האלה", היא אומרת. ואחרי שהפשרות נכשלות, Airbnb הולכת לבתי המשפט.
לפי ניתוח עדכני של Bloomberg Law, חברת Airbnb תבעה ערים אמריקאיות ורשויות ממשלתיות לפחות 11 פעמים מאז 2008. בתשע מהתביעות האלה תבעה החברה חסינות מרגולציה תחת סעיף 230 של חוק ההגינות בתקשורת, שמציין שמשתמשים, ולא פלטפורמות דיגיטליות, אחראים לתוכן שהם מפרסמים (Airbnb, שהפסידה או התפשרה בכל התיקים האלה למעט שניים, מתארת ליטיגציה כ"מוצא אחרון").
אנשים בתוך Airbnb זועמים כשמשווים אותם ל'רעים' אחרים בעמק הסיליקון. "אף פעם לא רצינו להיות אובר", אומר קונלי. אבל מאחורי הקלעים, אנשים שמכירים את הנושא אומרים שהטקטיקות האגרסיביות של ליהיין יכולות לעורר מחלוקת. "הוא פאקינג רעל", אמר לי עובד לשעבר, וסיפר על תקרית שבה חוקרים הדליפו מידע אישי בנוגע למנהל ועד המלונות של ניו יורק, פיטר וורד, לתקשורת. "זה פשוט מן חלק קטן ואפל של החברה". אחרים מדברים בעיניים נוצצות על הריאל-פוליטיק של ליהיין, ומייחסים כל ביקורת כלפיו לכך שהוא אאוטסיידר קשוח מוושינגטון שנחת ביקום הטכנולוגי המקביל של עמק הסיליקון.
אם ל-Airbnb יש צד אפל, הוא ממודר על ידי מייסדיו. צ'סקי, גביה ובלשרצ'יק חתמו כולם על "התחייבות הנתינה", והתחייבו לתרום את רוב הונם לצדק. החברה מיסדה את יוזמת "בתים פתוחים", שמספקת דיור לעובדי סיוע והצלה בתקופות של אסונות טבע, וגם את הארגון ללא מטרות רווח, Airbnb.org. כשאורחים התלוננו שמארחים גזענים מפלים אותם, חברה Airbnb לקבוצת זכויות האזרח Color of Change כדי לקדם גיוון והכלה ולהעלים דעות קדומות מהפלטפורמה. בסן פרנסיסקו, שם מחירי הדיור הגבוהים תורמים למשבר הדיור בר ההשגה, תרם גביה לאחרונה 25 מיליון דולר למאבק בבעיית מחוסרי הדיור.
אבל למרות המעשים הטובים האלה, עד סוף העשור הוכתם שמו הטוב של מותג Airbnb על ידי המאבקים המשפטיים המתמשכים והמתעצמים של החברה, הבזבוז הלא מבוקר והבעיות בפלטפורמה שעשו כותרות. רגע של חשבון נפש הגיע באוקטובר 2019, כשחמישה אנשים נהרגו במסיבה ב-Airbnb בקליפורניה. שבוע אחר כך, צ'סקי שלח מייל בתפוצה לכל העובדים והבטיח לרכוש בחזרה את אמון הלקוחות שלהם - ולאמת את שבעת מיליון הרישומים באתר עד סוף 2020. אף אחד לא יכול היה לנחש שהקורונה עומדת להתפרץ בסין ולעצור את כל העבודה הזאת. אבל נדמה שצ'סקי ידע ש-Airbnb תצטרך אתחול, בדרך זו או אחרת.
נס הקורונה של Airbnb
צ'סקי בוחר את מילותיו בקפידה, ואחד הסיפורים שהוא בוחר לספר לי (פעמיים) הוא על פרופסור בבית הספר לעיצוב ברוד איילנד שבו למד, ששינה את חייו. "בריאן", אמר המורה, "תוכל לעשות מה שתרצה בחיים, אבל לא את הכל בבת אחת". צ'סקי זוכר את המשפט, אבל כנראה שכח את הלקח. "אני לא חושב שהסיפור הזה מיוחד ל-Airbnb", הוא אומר. "ליזם יש רעיון, הוא מגיע להצלחה, ואז הוא מתחיל לחשוב. אולי אני יכול לעשות משהו אחר".
הסאבטקסט, שאותו צ'סקי לא ינסח בישירות כזאת, הוא שייתכן שווירוס הקורונה הציל את Airbnb מעצמה. בשיא המגפה, פנה צ'סקי להתבונן באפל כדי לקבל השראה. "ב-1997 הם היו במרחק של 90 יום מפשיטת רגל", הוא אומר. "ג'ובס לקח 15 קווי מוצרים וקיצץ אותם לארבעה. הוא עבר מארגון שמבוסס לפי יחידות עסקיות לארגון פונקציונלי".
צ'סקי הגיע למסקנה ש-Airbnb עושה יותר מדי דברים במקביל. "כשהגיע המשבר, הפכנו לפונקציונליים. הפכנו מרוכזים, רזים, ממוקדים ויותר יעילים". או, כמו שאמר מקור שמקורב לצ'סקי, "הוא קיבל דת".
צ'סקי מתאר את הבנייה מחדש של החברה כהימור מלומד לגבי כך שהתיירות, כמו שאנחנו מכירים אותה, לא תחזור. לפחות לא בעתיד הקרוב. הנסיעות העסקיות המסורתיות מתו, הוא מצהיר. בעתיד, עובדים מרחוק יזמינו את השהות לטווח בינוני במרכזים אזוריים, וינהלו פייס-טיים עם הצוותים שלהם. כך גם האובססיה עם "תיירות טיימס סקוור". "רוב האנשים לא מתגעגעים לאוטובוס קומותיים של תיירים, ללכת ללובי צפוף או לעשות סלפי מול מגדל פיזה", אומר צ'סקי, וצופה שינוי קבע בתיירות לטובת פארקים לאומיים ועיירות קטנות. כשהוא מתקשר אלי בזום יש צילום אילוסטרציה של קמפינג על הקיר מאחוריו.
המנהלים של Airbnb מכנים את התופעה הזאת "חלוקה מחדש של התיירות". "הנסיעות יתארכו, ותיירות וחיים, בהדרגה, יתערבבו אלה באלה, בגלל שבעולם שבו כל כך הרבה אנשים יכולים לעבוד מהבית, הם יכולים לעבוד מכל בית", מסביר צ'סקי. "תהיה חלוקה מחדש של התיירות, ממאה ערים ל-10,000 ערים".
הוא מדבר בהתרגשות על עידן חדש של נוודים גלובליים - אנשי צווארון לבן שישתחררו משולחנות העבודה שלהם בעזרת זום וסלאק, שיכולים לעבוד מרחוק מכל מקום במשך שבועות או חודשים רצופים. "חשבתי שיידרשו עשר, אולי עשרים שנה עד שזה יקרה", אומר צ'סקי. "אבל הקורונה האיצה את התהליך".
צ'סקי מדבר הרבה על "חזרה לשורשים" - ביטוי שעליו חזרו בפני כחצי תריסר מקורות מ-Airbnb בתצוגת יכולות מרשימה של שמירה על דף מסרים. על פניו, המנטרה מרמזת ש-Airbnb מתכוונת לחזור ולתעדף את "אנשי היום יום" שמציעים את הבתים שלהם להשכרה - מחוות פיוס למארחים שמתוסכלים מהמדיניות שנוצרה בעידן המגפה, והקלה על אורחים לבטל את הזמנותיהם.
צ'סקי הקים קרן בשווי 250 מיליון דולר כדי לסייע בכיסוי ההפסדים שלהם מ-2020, ובמחוות שלום נוספת הכריז על מענק בגובה מיליארד דולר לצרכים פיננסיים וחינוכיים של המארחים. קמפיין פרסומי חדש ונדוש, "בזכות המארחים", משקף את מתקפת השיווק של החברה אחרי ההנפקה, בניסיונות לכבוש את לבם בחזרה.
כמובן, יש פה גם סאבטקסט לטובת הרגולטורים. אחרי עשור של לוחמה פוליטית, המעבר של Airbnb מערים למארחים "של יום יום" מרמזת על אפשרות של הפסקת אש - או לכל הפחות איזון חדש. "ברור שיש לנו יותר מתחים באזורים אורבניים, חד משמעית", מודה צ'סקי. אבל עם המגפה, הדינמיקה הזאת "הפכה מרוח שמכה לנו בפנים לרוח גבית". היי שלום, טיימס סקוור, ברוך הבא אגם טאהו.
כל זה יצא, איך שהוא, נוח גם עבור Airbnb, בהינתן שניו יורק, לוס אנג'לס, טורונטו וערים נוספות אכפו לאחרונה מגבלות קשיחות על שכירות לטווח קצר (שמוגדרות כהזמנות לפחות מ-30 יום) והובילו להצפה ברישומים שקוטלגו מחדש כטווח ארוך. בספטמבר השיקה Airbnb את City Portal, דשבורד שמספק לערים מידע על שכירויות לטווח קצר והכנסות ממיסוי, קו תמיכה וכלים נוספים שמקלים על הרשויות לפעול נגד רישומים שמפרים את החוקים האלה.
פעילי דיור חשדניים לגבי כך שהגישה החדשה, הרכה יותר של Airbnb היא יותר מטקטיקה זמנית. "הרגולציה הייתה ועודנה האיום הגדול ביותר ל-Airbnb כעסק", אומר מורי קוקס, שהשקיע שנים בניתוח הדאטא של החברה. "אם הם יחזרו למה שרוב האנשים תופסים כ'שיתוף בתים' - להשכיר את הבית שלך או חלק ממנו מפעם לפעם - השוק יהפוך הרבה קטן". כדוגמה הוא משתמש בעיר הבית של החברה, סן פרנסיסקו, שם מספר השכירויות לטווח קצר ירד בחצי אחרי שהעיר התחילה לאכוף את חוקיה בנוגע להשכרה לא חוקית.
טופס ההרשמה הראשונית לניירות ערך חדשים, S-1 של Airbnb, מונה בנאמנות את הסיכונים הרגולטוריים האלה. אבל כששואלים את המעורבים, המקושרים לחברה לא ייראו מודאגים מהאתגרים המשפטיים של החברה. "עכשיו כשהם חברה ציבורית ויש להם הערכת שווי של מאה מיליארד דולר - לא אכפת לי מה המלונות והוועדים ואנשי הדיור יעשו", מכריז מקור שמקורב לצ'סקי. "Airbnb תנצח". הוא מציין ש-Airbnb, שבעבר 80% ממנה היו מרוכזים ב-20 ערים, הרבה יותר מבוזרת עכשיו, כך שאין עיר אחת שממנה מגיעות יותר מ-2.5% מההכנסות של החברה.
"אם לונג ביץ' בקליפורניה תזרוק אותם החוצה אז בסדר, זה מבאס, אבל זה ישנה", הוא אומר. ערים רבות שמשוועות לתיירות נואשות עכשיו להכנסות ממיסים ולפעילות הכלכלית ש-Airbnb נהגה ליצור. והפיבוט למארחים של פעם עם בקתה בהרי הקטסקילס? "זה ספין. כשהם אומרים שהם חוזרים לליבת העסק, זה מהלך יחצ"ני שנועד להגיב לפעילי הדיור ולוועדי המלונות". (צ'סקי מתייחס לזה אחרת: "הקורונה בהחלט הורידה הרבה מהלחץ, אבל זה לא אומר שאלה סוגיות רציניות").
ספין או לא, ברור שהחזון המתוקן של צ'סקי ל-Airbnb הוא לא פחות שאפתני. ההפך, נדמה שהוא מחויב מתמיד להרחבת חוויות - בילויים תיירותיים באוצרות מוקפדת, כמו שיעור בישול מקומי במקסיקו סיטי או סיור בשדות האורז בוויאטנם. כשאני שואל את צ'סקי לגבי תוכנית החוויות, הוא מתפייט על העולם של אחרי המגפה, שבו קריסת מפעילי התיירות המסורתית הותירה "חלל" בקהילות שמתמלא עכשיו בעזרת מארחים של Airbnb. "הם יכולים להציע בתים, הם יכולים להציע חוויות", הוא אומר. "אנחנו רק מגרדים את פני השטח".
ככל שצ'סקי מדבר יותר, כך הוא נשמע יותר מיוסר. החוויות, כך הוא מציע, הן הפתרון לבעיית הקילומטר האחרון של "להיות שייך בכל מקום", באמצעות סגירת הפער בין Airbnb כמותג תיירות ואוצר לייף סטייל, שמציע בופה אינסופי של פעילויות שיוצרות כלכלת Airbnb. טופס ההרשמה הראשוני לניירות ערך מציין שהחוויות, בסופו של דבר, יתחרו על 1.4 טריליון הדולר שצרכנים מוציאים מדי שנה על אירועי ספורט, פארקי שעשועים וספא.
עסקי החוויות, שהושקו ב-2016, הופסקו במהלך המגפה, אך עודם קטנים יחסית להזמנות בתים וחדרים. התעקשות על בלעדיות האטה את צמיחת התוכנית, כמו גם חוסר הרצון של צ'סקי לאפשר למפעילים בייצור המוני להצטרף לתוכנית. החברה לא מוכנה לחשוף כמה כסף מייצרת התוכנית, אבל לפני המגפה היו כ-40,000 חוויות רשומות, עם רווח ממוצע של כ-2,500 דולר בשנה, מה שמרמז שמדובר על הכנסות של 100 מיליון דולר לפני הוצאות.
זה הכל מתוכנן, מתעקש צ'סקי. הוא טוען שלמד את הלקח, ויודע עכשיו שעדיף להוציא מוצר אחד טוב מאשר יותר מדי בבת אחת. ונדמה שהוא מקבל עידוד מהרעיון שיזמים שרודפים אחרי הכל בסוף נשארים בלי כלום.
אחד המקורבים לחברה זוכר שניסה לשכנע את צ'סקי להציע יותר חוויות מסחריות, כמו אוטובוס הקומותיים המושמץ, אבל זכה לסירוב מנומס: "הוא ציטט את סטיב ג'ובס" - בפראפראזה על הנרי פורד - "ואמר משהו כמו, 'אם אני אבנה את מה שאנשים רוצים, אני אאכזב אותם'".
סטיב ג'ובס, הנרי פורד: זאת שושלת שאפתנית. כמובן, צ'סקי כבר המציא מחדש את תעשיית התיירות בעבר. כשהכלכלה תיפתח מחדש, נגלה האם החזון המעודכן שלו לגבי "להיות שייך בכל מקום", ימציא מחדש גם את האופן שבו אנחנו עובדים.