גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרגולציה והביורוקרטיה העודפות פוגעות בשכבות החלשות

הפריון הנמוך ויוקר המחיה פוגעים במי שהכי זקוק לעזרה • רשות רגולציה שתצמצם את הרגולציה העודפת תעזור לחלשים ביותר בחברה

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: איל יצהר
שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: איל יצהר

שתי בעיות כלכליות הקשורות זו לזו ופוגעות באיכות החיים של הציבור בישראל, בעיקר של בעלי ההכנסה הנמוכה, הן פריון העבודה הנמוך ויוקר המחיה הגבוה, זאת בהשוואה למדינות המפותחות שהיינו רוצים להידמות להן באיכות החיים. אחד הגורמים המרכזיים העומד מאחורי הפריון הנמוך ויוקר המחיה בישראל, על פי מחקר של מכון אהרן למדיניות כלכלית (באוניברסיטת רייכמן), הוא נטל הרגולציה והביורוקרטיה החריגים בהשוואה בינלאומית.

הנטל הכבד של הרגולציה והביורוקרטי ממקם את ישראל במקום ה-35 בעולם, קרוב לתחתית בין מדינות ארגון ב-OECD במדד קלות עשיית עסקים (Doing Business) המפורסם על ידי הבנק העולמי. בולט לרעה מיקומה של ישראל בתחום הקלות הרגולטורית/ביורוקרטית של מסחר בינלאומי - מקום 67 בעולם.

הזמן הנדרש להשלמת מסמכי יצוא בישראל הוא פי 4 יותר מאשר ממוצע ארגון ה-OECD והזמן הנדרש להשלמת מסמכי יבוא גבוה פי 13 מהממוצע בארגון. באופן עקבי, במדד ה-STRI (Services Trade-Restrictiveness Index) של ה-OECD הבוחן את מידת הפתיחות לסחר, ישראל נמצאת במקום ה-34 מתוך 37 מדינות הארגון. על פי הערכת כלכלני ה-OECD שיפור הרגולציה בישראל, אפילו רק לממוצע הארגון, יעלה את התוצר לנפש בכמעט 6% בתוך עשור.

פגיעה בצמיחה

לרגולציה חשיבות רבה בהגנה על בריאות הציבור ועל איכות הסביבה, ובמניעת התארגנות מונופוליסטית. אבל חלק גדול מהרגולציה בישראל פועל נגד הציבור, ולמעשה מסייע למונופולים לעשוק את הצרכנים.

הרגולציה העודפת מקטינה את התחרות ואת ההשקעה המשק, ופוגעת לכן בצמיחה הכלכלית. כללי הרגולציה שנכתבו לאורך עשרות שנים על ידי גופים שונים שאינם מתואמים האחד עם השני, מותאמים לעסקים גדולים, מציבים דרישות לא סבירות ולא עקביות, ויוצרים קושי אדיר לעסקים קטנים.

יתרה מזו, בישראל גם הביורוקרטיה - התהליך שנדרש מול הרשויות השונות להוכיח עמידה בכללי הרגולציה - מכבידה מאוד. התוצאה היא פגיעה בהשקעה בעסקים קיימים ובעסקים חדשים ולכן פחות תחרות. הפגיעה בהשקעה במשק פוגעת בפריון העבודה ובצמיחה הכלכלית, והפגיעה בתחרות תורמת ליוקר המחייה. בולטת במיוחד העובדה שמוצרי צריכה מיובאים יקרים מאוד בישראל בהשוואה למחירם במדינות המפותחות. כאשר הרגולציה חוסמת כניסת יבואנים מתחרים, המונופולים ביבוא עושקים את הציבור.

הממשלה מקדמת מתן סמכויות לרשות הרגולציה, אבל המהלך זוכה להתנגדות חריפה מצד מרכיבים בקואליציה שחוששים מהחלשת הרגולציה. החשש הזה מופרז להערכת חוקרי מכון אהרן והפגיעה של האופוזיציה שבתוך הקואליציה בקידום תהליך שנועד לשפר את הרגולציה ולתרום לרווחת הציבור בישראל, מצערת.

רשות רגולציה שיש לה סמכות מסוימת ומוגבלת, אבל אינה רק גורם מייעץ, יכולה לצמצם את נזקי הרגולציה העודפת, זאת משום שכל רגולטור רואה רק את הגזרה שלו, ומעדיף לרוב להיות זהיר בצורה מופרזת ללא ניתוח מלא את העלות מול התועלת, ומבלי לתאם את הדרישות עם רגולטורים אחרים.

כמובן שאין פתרונות מושלמים וגם לרשות רגולציה עם סמכויות יש חסרונות מסוימים, שהמתנגדים לה מציגים, כמו למשל צמצום הסמכות של משרד ממשלתי בתחום אחריותו. אבל השאלה הרלוונטית היא האם מוטב שרשות כזו תפעל עם סמכויות או שמוטב להשאיר את המצב כפי שהוא. מתקבל הרושם שהמתנגדים מפספסים את התמונה הגדולה - את הנזק הרב לאיכות החיים של הציבור בישראל, במיוחד השכבות החלשות שסובלות מיוקר המחיה הגבוה יותר מאשר בעלי ההכנסה הגבוהה, ושכרם הנמוך הוא תוצאה של פריון העבודה הנמוך.

דרוש איזון

הקמה קלה יותר של עסקים תוביל להגדלת הביקוש לעובדים, להשקעה גבוהה יותר בציוד, מיכון וטכנולוגיה, ובכך להעלאת פריון העבודה ושכר העבודה, וכמובן ליותר תחרות על כיסו של הצרכן. על פי המחקר של מכון אהרן, ההשקעה הנמוכה בישראל של המגזר הפרטי, מסבירה כשליש מהפער בפריון העבודה בין ישראל לבין המדינות המפותחות (שני גורמים מרכזיים נוספים לפער הפריון הם הון אנושי נמוך בישראל והשקעה ציבורית נמוכה בתשתיות). לכן, בראיה כוללת של טובת הציבור, דרוש איזון בין הרצון של משרדי ממשלה שונים לאסדר פעילות כלכלית לבין הראיה הרחבה של טיוב הרגולציה והביורוקרטיה והסרת רגולציה מיותרת. בסופו של יום, גם אם פה ושם ייקח יותר זמן לקבל החלטה על רגולציה חדשה וחשובה, הנזק של בלימת הרפורמה כבד הרבה יותר.

מנגנונים לטיוב רגולציה שמבוססים על גופים שמבצעים באופן שיטתי הערכה של האימפקט הרגולטורי regulatory impact assessment (או בקיצור RIA) קיימים במדינות מפותחות רבות ונחשבים להצלחה. אין סיבה טובה לכך שישראל תישאר מאחור, ומצער שפוליטיקאים חוברים לבעלי עניין צר, בין אם בזדון ובין אם בתום לב, ופועלים נגד המהלך לטובת העסקים הגדולים והיבואנים המונופוליסטים ונגד הציבור.

הכותב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת רייכמן ובאוניברסיטת ווריק

עוד כתבות

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"יש התקדמות עם איראן, בשבועיים הקרובים יחזרו עם הצעות"

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק