גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרגולציה והביורוקרטיה העודפות פוגעות בשכבות החלשות

הפריון הנמוך ויוקר המחיה פוגעים במי שהכי זקוק לעזרה • רשות רגולציה שתצמצם את הרגולציה העודפת תעזור לחלשים ביותר בחברה

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: איל יצהר
שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: איל יצהר

שתי בעיות כלכליות הקשורות זו לזו ופוגעות באיכות החיים של הציבור בישראל, בעיקר של בעלי ההכנסה הנמוכה, הן פריון העבודה הנמוך ויוקר המחיה הגבוה, זאת בהשוואה למדינות המפותחות שהיינו רוצים להידמות להן באיכות החיים. אחד הגורמים המרכזיים העומד מאחורי הפריון הנמוך ויוקר המחיה בישראל, על פי מחקר של מכון אהרן למדיניות כלכלית (באוניברסיטת רייכמן), הוא נטל הרגולציה והביורוקרטיה החריגים בהשוואה בינלאומית.

הנטל הכבד של הרגולציה והביורוקרטי ממקם את ישראל במקום ה-35 בעולם, קרוב לתחתית בין מדינות ארגון ב-OECD במדד קלות עשיית עסקים (Doing Business) המפורסם על ידי הבנק העולמי. בולט לרעה מיקומה של ישראל בתחום הקלות הרגולטורית/ביורוקרטית של מסחר בינלאומי - מקום 67 בעולם.

הזמן הנדרש להשלמת מסמכי יצוא בישראל הוא פי 4 יותר מאשר ממוצע ארגון ה-OECD והזמן הנדרש להשלמת מסמכי יבוא גבוה פי 13 מהממוצע בארגון. באופן עקבי, במדד ה-STRI (Services Trade-Restrictiveness Index) של ה-OECD הבוחן את מידת הפתיחות לסחר, ישראל נמצאת במקום ה-34 מתוך 37 מדינות הארגון. על פי הערכת כלכלני ה-OECD שיפור הרגולציה בישראל, אפילו רק לממוצע הארגון, יעלה את התוצר לנפש בכמעט 6% בתוך עשור.

פגיעה בצמיחה

לרגולציה חשיבות רבה בהגנה על בריאות הציבור ועל איכות הסביבה, ובמניעת התארגנות מונופוליסטית. אבל חלק גדול מהרגולציה בישראל פועל נגד הציבור, ולמעשה מסייע למונופולים לעשוק את הצרכנים.

הרגולציה העודפת מקטינה את התחרות ואת ההשקעה המשק, ופוגעת לכן בצמיחה הכלכלית. כללי הרגולציה שנכתבו לאורך עשרות שנים על ידי גופים שונים שאינם מתואמים האחד עם השני, מותאמים לעסקים גדולים, מציבים דרישות לא סבירות ולא עקביות, ויוצרים קושי אדיר לעסקים קטנים.

יתרה מזו, בישראל גם הביורוקרטיה - התהליך שנדרש מול הרשויות השונות להוכיח עמידה בכללי הרגולציה - מכבידה מאוד. התוצאה היא פגיעה בהשקעה בעסקים קיימים ובעסקים חדשים ולכן פחות תחרות. הפגיעה בהשקעה במשק פוגעת בפריון העבודה ובצמיחה הכלכלית, והפגיעה בתחרות תורמת ליוקר המחייה. בולטת במיוחד העובדה שמוצרי צריכה מיובאים יקרים מאוד בישראל בהשוואה למחירם במדינות המפותחות. כאשר הרגולציה חוסמת כניסת יבואנים מתחרים, המונופולים ביבוא עושקים את הציבור.

הממשלה מקדמת מתן סמכויות לרשות הרגולציה, אבל המהלך זוכה להתנגדות חריפה מצד מרכיבים בקואליציה שחוששים מהחלשת הרגולציה. החשש הזה מופרז להערכת חוקרי מכון אהרן והפגיעה של האופוזיציה שבתוך הקואליציה בקידום תהליך שנועד לשפר את הרגולציה ולתרום לרווחת הציבור בישראל, מצערת.

רשות רגולציה שיש לה סמכות מסוימת ומוגבלת, אבל אינה רק גורם מייעץ, יכולה לצמצם את נזקי הרגולציה העודפת, זאת משום שכל רגולטור רואה רק את הגזרה שלו, ומעדיף לרוב להיות זהיר בצורה מופרזת ללא ניתוח מלא את העלות מול התועלת, ומבלי לתאם את הדרישות עם רגולטורים אחרים.

כמובן שאין פתרונות מושלמים וגם לרשות רגולציה עם סמכויות יש חסרונות מסוימים, שהמתנגדים לה מציגים, כמו למשל צמצום הסמכות של משרד ממשלתי בתחום אחריותו. אבל השאלה הרלוונטית היא האם מוטב שרשות כזו תפעל עם סמכויות או שמוטב להשאיר את המצב כפי שהוא. מתקבל הרושם שהמתנגדים מפספסים את התמונה הגדולה - את הנזק הרב לאיכות החיים של הציבור בישראל, במיוחד השכבות החלשות שסובלות מיוקר המחיה הגבוה יותר מאשר בעלי ההכנסה הגבוהה, ושכרם הנמוך הוא תוצאה של פריון העבודה הנמוך.

דרוש איזון

הקמה קלה יותר של עסקים תוביל להגדלת הביקוש לעובדים, להשקעה גבוהה יותר בציוד, מיכון וטכנולוגיה, ובכך להעלאת פריון העבודה ושכר העבודה, וכמובן ליותר תחרות על כיסו של הצרכן. על פי המחקר של מכון אהרן, ההשקעה הנמוכה בישראל של המגזר הפרטי, מסבירה כשליש מהפער בפריון העבודה בין ישראל לבין המדינות המפותחות (שני גורמים מרכזיים נוספים לפער הפריון הם הון אנושי נמוך בישראל והשקעה ציבורית נמוכה בתשתיות). לכן, בראיה כוללת של טובת הציבור, דרוש איזון בין הרצון של משרדי ממשלה שונים לאסדר פעילות כלכלית לבין הראיה הרחבה של טיוב הרגולציה והביורוקרטיה והסרת רגולציה מיותרת. בסופו של יום, גם אם פה ושם ייקח יותר זמן לקבל החלטה על רגולציה חדשה וחשובה, הנזק של בלימת הרפורמה כבד הרבה יותר.

מנגנונים לטיוב רגולציה שמבוססים על גופים שמבצעים באופן שיטתי הערכה של האימפקט הרגולטורי regulatory impact assessment (או בקיצור RIA) קיימים במדינות מפותחות רבות ונחשבים להצלחה. אין סיבה טובה לכך שישראל תישאר מאחור, ומצער שפוליטיקאים חוברים לבעלי עניין צר, בין אם בזדון ובין אם בתום לב, ופועלים נגד המהלך לטובת העסקים הגדולים והיבואנים המונופוליסטים ונגד הציבור.

הכותב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת רייכמן ובאוניברסיטת ווריק

עוד כתבות

שמואל אלפסי, מנכ''ל אמנת / צילום: יח''צ

המניה שקפצה 50% בחודש והרווח של יורשי המייסד

מנייתה של אמנת, חברת ניהול הפרויקטים וה־IT, נסקה בכמעט 50% בחודש האחרון ● אשתקד, לפני הקפיצה הגדולה, רכש המייסד אברהם (לולו) אסף ז"ל מניות משותפו תמורת 22 מיליון שקל

תקיפות של חיל האוויר הישראלי בטהרן, ארכיון / צילום: ap

ההיערכות בישראל לעימות עם איראן, והמסר: לא ניקח סיכון

רה"מ קיים פגישה משולשת עם ראש ממשלת יוון ונשיא קפריסין, כחלק מניסיון לבסס ציר אנטי-טורקי ● ארה"ב פועלת לכינוס ועידה לשיקום רצועת עזה ● הבכיר האמריקאי מאיים: "כנראה שאיראן לא הבינה את המסר" ● ניסוי הטילים באיראן והאיומים: "נגיב באופן נחרץ לכל פעולה עוינת" ● ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הקמת ועדת החקירה הפוליטית לחקר אירועי ה-7 באוקטובר ● עדכונים שוטפים

בועז מירוני, מנהל מחלקת המחקר באנליסט / צילום: מרי רון

הבכיר שמזהיר: הסיבות להתרחק מהסקטור הלוהט שטס ב-370%

בועז מירוני, מנהל מחלקת המחקר באנליסט, מאמין בבורסה בת"א, גם אחרי תשואה של 100% בשנתיים ● הוא מעריך שמבין שני הסקטורים המצטיינים של השנה יש הזדמנות רק בבנקים ● ממליץ על מניות אנרגיה: "לא יודע אם ג'מיני ינצח את ChatGPT, אבל שניהם יצטרכו חשמל" ● ולמה כדאי להתרחק ממדד הביטוח?

בניין גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

הממשלה אישרה פה-אחד את ההצעה לסגירת גלי צה"ל

השרים אישרו היום את החלטת שר הביטחון ישראל כ"ץ, לפיה שידורי גלי צה"ל יופסקו עד 1 במרץ 2026 ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת היועמ"שית, שקבעה כי ההחלטה אינה חוקית ● מיד לאחר פרסום ההחלטה הוגשו לבג"ץ מספר עתירות בנושא ● כ"ץ הנחה להתחיל בשיבוץ מחדש של חיילי התחנה - "תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה"

אלוף במיל' אלי שרביט / צילום: ישראל הדרי

חברה ביטחונית נוספת בדרך לת"א: רפאל רוצה להנפיק חברה בת בשווי של רבע מיליארד שקל

המועמדת להנפקה: חברת ההגנה התת-ימית DSIT אותה רכשה רפאל לפני עשור לפי שווי של 15 מיליון דולר בלבד ● נשיא החברה הוא האלוף במיל' אלי שרביט, מפקד חיל הים לשעבר, שהיה מועמד לתפקיד ראש השב"כ, אך מינויו בוטל

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

המהלך של רשות ני"ע שירחיב את האכיפה למנהלים בחברות פרטיות

ועדת האכיפה המינהלית הטילה עיצומים של כמיליון שקל על חברה פרטית לקנאביס רפואי בשל טעויות בדוחות ● בהחלטתה קבעה הוועדה כי לראשונה סמנכ"ל הכספים ורואה החשבון המבקר נושאים באחריות לכשל ● ההחלטה עשויה להשפיע על לפחות 10% מהחברות בבורסה

מושגים לאזרחות מיודעת.המדד לפעילות המשק / צילום: Shutterstock

לבנק ישראל יש מדד חדש שהוא בוחן לפני החלטת ריבית. כך זה עובד

בנק ישראל פרסם לאחרונה מדד חודשי חדש לפעילות המשק ● איך הוא בנוי, ומי אמור להיות מושפע ממנו? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א לחברות הציבוריות: כך תוכלו לממש את הפוטנציאל של מסחר בשישי

לקראת המעבר לימי מסחר גלובליים בתחילת ינואר, הבורסה בת"א פנתה למנכ"לי החברות הציבוריות במטרה לנצל את השינוי ולהגדיל את חשיפתן למשקיעים זרים ● בין ההמלצות: לחזק פעילות באנגלית, להעמיק קשרי משקיעים בינלאומיים וליישר קו עם סטנדרט הדיווח המקובל בעולם

מימין: אבי אורטל, אר פי אופטיקל; ריצ'י הנטר, מחלבות גד; חיים דנון, UMI; ארז דהבני, בלדי / איור: גיל ג'יבלי

יצרן בשר, קרן של יוצאי בנק וצמד אחים: המרוויחים הגדולים מגל ההנפקות בת"א

התשואות הגבוהות שהניבו הנפקות ראשוניות בבורסה השנה, יצרו הון לבעלי מניות מרכזיים באותן חברות ● ארז דהבני חולש על מניות בלדי ב־1.3 מיליארד שקל, ואילו קרן מנור אוורגרין מחזיקה מניות אר פי אופטיקל ב־465 מיליון שקל ● וכמה הרוויח מייסד מחלבות גד, עזרא כהן

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

שווי של כ־8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים שמאתגרת את אנבידה נערכת להנפקה

לפי רויטרס, חברת סריבראס, המפתחת מעבדים למודלים גדולים של בינה מלאכותית ופועלת בשוק שנשלט בידי אנבידיה, נערכת להגשת תשקיף לקראת הנפקה ראשונית בוול סטריט ברבעון השני של 2026 ● הנפקה קודמת שתוכננה ב-2024 ירדה מהפרק בשל השקעת מיעוט של קבוצת G42 מאבו דאבי, אולם זו נעדרת מהתשקיף החדש

"שונא היהודים הנתעב ביותר של 2025": הזוכה בתואר אנטישמי השנה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המדינה הערבית שהפכה לשותפה של ישראל בתעשייה הצבאית, איראן מגיבה לאיומים של ישראל בתקיפה נוספת, בניו יורק טיימס מסקרים את המלחמה על קרקעות פלסטיניים באיו"ש, וטאקר קרלסון "זכה" בפרס אנטישמי השנה ● כותרות העיתונים בעולם

רחוב בן גוריון, כפר סבא / צילום: איל יצהר

לראשונה בישראל: העיר שאיבדה את מעמדה כ"עיר גדולה"

לראשונה זה מספר שנים, מספר התושבים בכפר סבא ירד מתחת לרף 100 אלף איש ויותר - והיא אינה מוגדרת יותר כ"עיר גדולה" ● הקיטון בכמות משתקף בין היתר במיעוט הבנייה בעיר

מפעל ייצור חברת ''על בד'' / צילום: איל יצהר

המושב הדתי מצטרף לגל המימושים בבורסה: משואות יצחק מכרה מניות עלבד ב-33 מיליון שקל

אחרי זינוק של מעל 80% בשנה האחרונה, בעלת השליטה ביצרנית המגבונים עלבד החליטה לממש 6% ממניותיה וירדה להחזקה של כ-60% ● במשואות יצחק מציינים כי מדובר בסגירת מעגל, לאחר שלפני שלוש שנים רכש המושב שיעור דומה של מניות בעת שהחברה נקלעה לסחרור

ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל / צילום: תמר מצפי

בצעד חריג, רמ"י רכשה קרקע בירושלים ב־30 מיליון שקל

רשות מקרקעי ישראל רכשה זכויות בקרקע פנויה בת 17.2 דונם בצפון רמות במכרז של כונסי נכסים, בסכום של 30 מיליון שקל ● הצעד יוצא הדופן מאפשר לקדם תוכניות בניין עיר ולשווק את השטח במכרזים

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

יציבות בבורסות אירופה; נובו נורדיסק מזנקת ב-6%

בוול סטריט נפתח אתמול שבוע המסחר המקוצר בעליות, זה היום השלישי ברציפות ● סוחרי האג"ח בארה"ב מהמרים על ירידה בתשואות • שנת שיא בקיצוצי כח אדם בארה"ב, AI אחראי לכמעט 55 אלף פיטורים • לאחר שהביטקוין צנח ב-30% מהשיא, כך מייקל סיילור מכין את סטרטג'י ל"חורף קריפטו" • המדד שעקף את מדדי וול סטריט, ובשוק צופים לו אפסייד נוסף ב-2006

עליה בארנונה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בתל אביב, ירושלים ורחובות: אושרו העלאות חריגות בארנונה

לאחר הודעת הממשלה כי גם ב־2026 תוכלנה הרשויות להגיש בקשות חריגות להעלאת ארנונה, מספר עיריות מרכזיות - בהן תל אביב, ירושלים, רחובות, ראשון לציון ורעננה - קיבלו אישור להעלאות בתעריפים

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

ניו-מד מחפשת גז בשווי עשרות מיליארדי דולרים ועשויה להפוך לספק מרכזי באירופה

ניו-מד הישראלית החלה בקידוח אקספלורציה בשני מאגרי גז פוטנציאליים בבולגריה, בשווי פוטנציאלי של עשרות מיליארדי דולרים ● במקרה שיימצא שם גז, מעבר להשפעה הכלכלית עבור החברה שעשויה להפוך לספקית משמעותית בשוק האירופי היקר, עשויה להיות לכך גם השפעה גאו-פוליטית

ביל אקמן ואילון מאסק / צילום: Richard Brian, Evan Vucci

ביל אקמן מציע לאילון מאסק להנפיק יחד את SpaceX בדרך לא שגרתית

מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור מציע לאיש העשיר בעולם לצרף את חברת החלל שלו לבורסה במודל ייחודי - SPARC ● המודל, לפי אקמן, כולל מיזוג לחברה ציבורית ללא עלויות חתמים או תיווך, ועם תגמול למשקיעי טסלה ● וגם: המיליארדר היהודי שהגיב לאקמן: "תעמוד בתור"

אילוסטרציה: Shutterstock

לידיעת בעלי חברות ארנק: ביהמ"ש קובע מתי יחול מס שולי של כ-50% ומתי מס חברות של 23%

רו"ח סיפק שירותים לפירמת ראיית חשבון באמצעות חברה בבעלותו ● ביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעורו על קביעת פקיד השומה כי הוא בעל "חברת ארנק", ועל כן יש למסותו במס השולי הגבוה משמעותית ממס החברות ● לפסק הדין יש השלכות על בעלי מקצועות חופשיים הפועלים באמצעות שותפויות וחברות בבעלותם

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות, שלומי יוסף

ביהמ"ש קיבל את בקשת המשטרה: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות עד מרץ 2026

לטענת המשטרה, ארנון בר-דוד רקם מנגנון שוחדי שמטרתו לעשות במשאבי ההסתדרות כבשלו ● השופטת דורית סבן-נוי קבעה כי החזרתו לתפקידו כיו"ר ההסתדרות תקל עליו לבצע עבירה דומה, ויהיה בה כדי לאפשר השפעה על עדים ושיבוש של החקירה ● בנוסף, ביהמ"ש האריך ב-90 יום גם את ההגבלות על עזרא גבאי, החשוד המרכזי הנוסף בפרשה