השופט מנחם קליין / צילום: שלומי יוסף
אירוע חריג וקיצוני בבית המשפט השלום בתל-אביב. השופט ד"ר מנחם (מריו) קליין חייב את התובע, הנתבע ועדיהם להישבע בשם ה' כתנאי להכשרת עדויותיהם. לאחר שהצדדים סירבו וביקשו להצהיר כמקובל ללא צורך בשבועה בשם ה' כיוון שהם בעלי אורח חיים חרדי, השופט פסל את כל התצהירים בתיק.
ראשית האירוע ב-2019. אדם המשתייך ל"פלג הירושלמי" הקיצוני במגזר החרדי-ליטאי הגיש תביעה נגד מנהל לשכת ראש עיריית בני ברק, גדליה סילמן. לטענת התובע, הוא הגיע לבית כנסת מסוים למחות במהלך שיעור של הרב ישראל רוזן על כך שהוא מורה לציבור החרדי להסדיר את מעמדם של בחורי הישיבות מול צה"ל. לטענתו, בעקבות מחאתו הוא הותקף קשות על-ידי המון אדם ואף הופשט מבגדיו וצולם כך כשהוא ערום ותמונתו הופצה ברשתות החברתיות. לטענתו, הלינץ' בוצע בניצוחו של סילמן. לאור זאת הוא דרש פיצוי בסך רבע מיליון שקל בגין תקיפה, מעשה מגונה, הטרדות והוצאת לשון הרע.
הנתבע סילמן מצידו הכחיש מכל וכל את התקיפה ואת מעורבתו באירוע. לטענתו, התובע התפרץ לשיעור אחוז אמוק והחל לכנות את הרב רוזן "אייכמן" וגידופים נוספים. לטענתו, הוא בסך-הכול מנע ממנו מלהתקרב לרב, ואין לו כל קשר לתקיפה כלשהי שאיננה נתמכת בראיות. מלבד זאת טען סילמן כי כאשר הגיעה משטרה לזירה, טען התובע כי כלל איננו יודע מי תקף אותו, ואם כן כיצד נזכר ארבע שנים לאחר מכן שהוא זה שתקף אותו.
הניסיון שכשל
השופט קליין ניסה בתחילה לשכנע את הצדדים שלא לנהל את ההליך בבית המשפט והפנה אותם לבית דין רבני חרדי שאיננו משתייך למגזר הליטאי. הוא הביע בפני הצדדים "את תחושתי הקשה שניהול תיק זה ב"ערכאות" ועוד בפני "מיזרוחניק", עלול לגרום לחילול ה' גדול, כשמדובר בסכסוך בין חרדים לדבר ה' אשר הגיעה לכדי ביזיון וקצף, השתלחות איש ברעהו ואלימות מילולית ופיזית". לאחר שהתובע סירב, נאלץ השופט קליין להכריע בתיק לגופו.
אלא שלפני כן קבע השופט קליין כך: "לאחר ששוכנעתי שיש יסוד להניח כי השבעת העדים בתיק זה עשויה לסייע לגילוי האמת, הנני משתמש בסמכותי לפי סעיף 5 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), תש"ם-1980 ומורה להשביע את העדים בתיק זה, לפני עדותם. לשון השבועה יהיה כך "אני נשבע באלוהים כי עדותי בבית משפט זה היא עדות אמת, האמת כולה, והאמת בלבד". זאת מכיוון שלתחושת השופט קליין "הם יראים הרבה יותר לשקר תחת שבועה בשם ה' מאשר בפני החוק והערכאות".
הקרב על השבועה
כאשר התקיים הדיון בחודש יולי, התובע והנתבע והעדים של הצדדים ביקשו שלא להישבע בשם ה'. התובע אמר כי הוא מוכן שהנתבע לבדו יישבע, ואם הוא אכן יישבע - אזי הוא מוותר על תביעתו. עו"ד משה מורגנשטרן המייצג את סילמן טען כי על-פי ההלכה, אסור להישבע בשם ה', ואף הסתמך על פסק הלכה לצורך העניין שקבע שאסור לסילמן להישבע אף במחיר הפסד בתביעה.
לטענת עו"ד מורגנשטרן, המחוקק קבע בפירוש כי "רשאי העד, משהודיע שהוא עושה כן מטעמי דת או מצפון, שלא להישבע אלא להצהיר בהן צדק, זולת אם היה בית המשפט משוכנע שטעמי העד ניתנו שלא בתום-לב". השופט קליין דחה את הבקשה כי הוא יצהיר "בהן צדק" ולטענתו, כיוון שהצדדים לא הגישו בקשת רשות ערעור על ההחלטה להשביעם בשם ה', אזי מדובר בהתנהלות שאיננה תמת-לב. השופט קליין קבע "מי שלא יישבע, עדותו לא תישמע. זה נורא פשוט".
ואכן קליין הורה "אני מוחק את עדויות התביעה. תצהירי ההגנה נמחקים" ומיד עבר לסיכומים, כאשר בפועל אין שום עדות או ראיה בתיק.
התביעה נדחתה
לאחרונה פרסם השופט קליין את פסק הדין ובו הוא דחה את התביעה. "הנטל להוכיח את עילת התביעה כמו גם את היקפה מוטל על כתפיו של התובע בבחינת "המוציא מחברו שעליו הראיה" וצודקת ההגנה בטענותיה בעניין זה". לדברי קליין, "התובע לא הגיש תצהירי עדות ולא כל ראיה לתביעתו והמסמך היחידי הקיים בתיק הינו תעודת השחרור ממחלקת רפואה דחופה בבית החולים, אך אין בכך לבסס את תביעתו.
"לא הובאו ראיות מתיק החקירה במשטרה, תמונות שנטען כי הופצו במרשתת, תצלומי מצלמות אבטחה ולא הוגשה כל בקשה לקבלת המסמכים דלעיל".
השופט קליין התייחס שוב לטענת הצדדים כי על-פי ההלכה אסור להם להישבע. קליין דחה את הטענה וכתב כי "חזקה על המחוקק שלא ישחית מילותיו לשווא וסעיפי חוק יחוקקו כשהם מרוקנים מתוכן. בעניינינו, לא ייתכן שהמחוקק קבע מנגנון בו שופט יכול לחייב בעלי דין ועדים להישבע בשם ה' לפני עדותם ואין כלפי מי להפעיל סעיף זה. דהיינו - אם מדובר באדם ירא-שמיים - פטור הוא מלהישבע, ואם זה אדם שאינו מכיר במציאות הבורא ובשכר ועונש, ממילא השבועה לא תועיל. אז מַה הוֹעִילוּ חֲכָמִים בְּתַקָּנָתָם???".