גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם 41 מיליארד שקל מכספי המסים הגיעו מאזרחים ערבים?

כמה מהמס שגובה המדינה מגיע מהאזרחים הערבים? השאלה נותרת פתוחה ● המשרוקית של גלובס

ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת. מרציאנו סגל, גל”צ, 5.8.21 / צילום: שלומי יוסף
ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת. מרציאנו סגל, גל”צ, 5.8.21 / צילום: שלומי יוסף

כשח"כ איימן עודה נשאל במהלך ראיון בגלי צה"ל מדוע שמפלגתו לא תשתף פעולה עם הקואליציה לפחות במה שנוגע לתוכניות שנועדו לחברה הערבית, הוא כעס: "רוב תל-אביב הצביעה נגד נתניהו… ואף אחד לא פגע בהם. לנו אומרים: רק אם תהיו (בקואליציה) אז תקבלו. אתה יודע כמה אנחנו משלמים מסים מדי שנה? בשנה האחרונה האזרחים הערבים שילמו מסים למדינת ישראל בהיקף של 41 מיליארד שקל".

הטענה המספרית של עודה היא מעניינת לבדיקה, אך האם יש בנמצא נתונים מהסוג הזה? מרשות המסים נמסר לנו שפילוח כזה לא מבוצע על ידה, ושאין באפשרותה לעשות זאת. אנחנו החלטנו בכל זאת לשחק קצת עם המספרים. לפי רשות המסים, סך תקבולי המס שנגבו מאזרחי ישראל ב-2020 עמד על 310.9 מיליארד שקל. אם החברה הערבית אחראית ל-41 מיליארד מתוכם כפי שטוען עודה, הרי שהיא שילמה 13.2% מכלל המסים. על פניו, זאת טענה סבירה, בהתחשב בעובדה שב-2018 החברה הערבית היוותה 14.5% ממשקי הבית בישראל.

אבל, כידוע, מס הכנסה לא נגבה באופן שווה מכולם. רובו המוחלט (92% לפי נתוני האוצר מ-2017) מגיע משני העשירונים העליונים, שלחברה הערבית יש ייצוג חסר משמעותי בהם. לפי הלמ"ס, ההוצאה הממוצעת של משק בית ערבי על מסים ישירים (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות) עמדה ב-2018 על כ-1,590 שקל בחודש. אם כופלים את הנתון הזה במספר משקי הבית בחברה הערבית מגיעים לכ-7 מיליארד שקל בשנה. זה רחוק מאוד מהנתון של עודה, אבל צריך לזכור שמסים נגבים גם באופן עקיף (למשל, בכל פעם שאנחנו קונים אנחנו משלמים מע"מ), וגם מחברות. האם יש דרך לחשב את זה?

עודה הפנה אותנו למחקר שבוצע על ידי מרכז אינג'אז, עמותה שמטרתה היא חיזוק הרשויות המקומיות הערביות. המחקר עוסק בנתוני 2013 ומשקלל יחד עם נתוני הלמ"ס שהזכרנו גם הוצאות לצריכה פרטית. השורה התחתונה שלו היא שמשקי הבית הערבים שילמו ב-2013 8.8% מהמסים שהיוו אז כ-13.5 מיליארד שקל. ומה לגבי נתונים עדכניים יותר? במרכז אינג'אז מסרו לנו שבסוף 2021 אמור לצאת מחקר עדכני בשיתוף עמותת סיכוי שיכלול את נתוני 2015-2020. בינתיים, אנחנו יכולים לומר שאם נחיל את האחוז הזה (8.8%) על נתוני 2020, נגיע לנתון של 27.4 מיליארד שקל - עדיין רחוק מאוד מהמספר של עודה. ועדיין מספר בעייתי: הוא כולל בתוכו גם את מיסוי החברות, שאיננו יודעים איך הוא מתפלג לפי יהודים וערבים, וגם לא מביא בחשבון את העובדה שמאז 2013 שיעור משקי הבית הערבים גדל.

במילים אחרות, עודה הפנה אותנו למחקר ישן שגם אם מנסים להתאימו - בחישוב גס - ל-2020, לא מאושש את הטענה שלו. מטעמו השיבו לנו על כך כי "מאז המחקר חלה עלייה בשיעור משקי הבית הערבים ביחס לכלל האוכלוסייה בכ-2%, וכן עלייה בהכנסה הממוצעת שלהם בשיעור של כ-18%". עוד נמסר כי "הם מעריכים - על בסיס פרמטרים אלה ונוספים - כי משקי הבית הערבים היו אחראים לכ-11.5%-13.5% מהכנסות המדינה ממסים ב-2019 וב-2020".

זה עדיין מותיר אותנו עם יותר שאלות מתשובות. למשל: אם עודה מעריך - על סמך הנחות שאין לנו יכולת לבחון - כי הערבים היו אחראים לבין 11.5% ל-13.5% מתקבולי המס מדוע הוא נקב דווקא במספר 41 מיליארד שקל (שמהווה כאמור 13.2% מהסך)? או: איך חושב נושא מיסוי החברות שהמחקר המקורי שעליו הסתמך הח"כ לא עסק בו?

בשורה התחתונה: דבריו של עודה אינם מבוססים. לרשות המסים אין נתונים שעוסקים בסוגיה. לפי מחקר עצמאי שאליו הוא הפנה אותנו, משקי הבית הערביים שילמו ב-2013 8.8% מסך המסים, נתון שמקביל ל-27.4 מיליארד שקל ב-2020 - רחוק מאוד מהמספר שננקב על ידו. הח"כ מסר לנו הערכות שונות שאין ביכולתנו לבחון, שעשויות להוביל לנתון שנמסר על ידו בשידור.

תחקיר: אוריה בר-מאיר

עוד כתבות

פרופ' אוליבר הארט / צילום: אלון גלבוע

"קולגות חושבים שיצאתי מדעתי": הכלכלן חתן פרס נובל שרוצה להכניס ערכים לשוק ההון

פרופ' אוליבר הארט רוצה להחזיר ערכים כמו הוגנות לחוזים, לישיבות דירקטוריון ולאסיפות בעלי המניות ● בימים אלה הוא מקדם רעיון חתרני כמעט לדמוקרטיזציה של שוק ההון ושיתוף בעלי המניות בקבלת החלטות שוטפות של חברות ● השבוע הוא הגיע לישראל כדי להשתתף בכנס השנתי של מרכז אריסון ל-ESG בבית הספר אריסון למנהל עסקים של אוניברסיטת רייכמן ● ניצלנו את ההזדמנות כדי לברר איתו איך המודלים שלו עובדים במציאות

לינק אנד קו 08 פלאג–אין / צילום: יח''צ

במחיר של 230 אלף שקל: הפלאג-אין שמציג טווח חשמלי כמעט כפול מהממוצע

לינק אנד קו הסינית, חברה אחות של וולבו, מציגה קרוס-אובר גדול ומפואר עם סוללה מסיבית וטווח חשמלי רציני, במחיר כניסה מרשים ● היא עדיין לא מלוטשת מבחינה דינמית, כמו מותגי הפרימיום האירופיים, אך מציעה יחס תמורה לכסף שעליו היצרנים המערביים יכולים רק לחלום

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Ng Han Guan

העסקה הגדולה בתולדות אנבידיה: תשלם 20 מיליארד דולר לסטארט־אפ AI

אנבידיה וגרוק חתמו על הסכם רישוי טכנולוגי בהיקף ענק, שכחלק ממנו המייסד של גרוק ג'ונתן רוס ובכירים נוספים יעברו לשורות אנבידיה ● גרוק, שנוסדה ב־2016 כדי להתחרות בענקית השבבים, גייסה רק לפני מספר חודשים לפי שווי של כ־7 מיליארד דולר "בלבד"

שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

המאבק הבא בין סמוטריץ' לברקת: הגדלת מכסת עובדים זרים

שר הכלכלה הציע להגדיל את מכסת העובדים הזרים במשק ולבטל את האגרות בגין העסקתם ● אלא שבאוצר טוענים: המכסות הקיימות טרם מולאו

רן גואילי ז''ל

המאמצים לאיתור רן גואילי והמסר הישראלי למתווכות

משרד החוץ של ניגריה אישר שתקיפות אוויריות שביצעה ארה"ב פגעו ביעדי טרור במדינה, והוסיף כי ניגריה ממשיכה לקיים עם וושינגטון שיתוף פעולה ביטחוני ● גלנט:  "אם מישהו חושב שהוא מהלך עליי אימים, שישחרר את הסרט" ● פגישת טראמפ-נתניהו תהיה קריטית לעתיד הסכם הפסקת האש בעזה ● עדכונים שוטפים

כך תשקיעו בזהב / צילום: Shutterstock

הוא נחשב אלטרנטיבה למניות ולאג"ח כגידור מפני סיכונים: כך תשקיעו בזהב

לנוכח הזינוק השנה במחיר הזהב, רבים בוול סטריט ממליצים שתחזיקו במתכת, לפחות בחלק קטן מתיק ההשקעות שלכם ● ב"וול סטריט ג'ורנל" ריכזו את הסוגיות המרכזיות בשוק הזה, וממליצים למשקיעים כיצד לנהוג עם הסחורה הלוהטת ● מדריך קצר להשקעה מושכלת

המקום שבו עמד בעבר בית מעריב וייבנה בו המגדל החדש / צילום: דרור מרמור

רת"א אישרו להכשרת הישוב 10 קומות נוספות למגדל בבית מעריב

לאחר שנים של מאבקים, רשות התעופה האזרחית נתנה אור ירוק לחברת הכשרת הישוב לבנות את מגדל יעקב נמרודי בגובה כ־220 מטר ובכ־52 קומות ● הפרויקט, שייבנה בבית מעריב המיתולוגי, צפוי להפוך לאטרקטיבי במיוחד הודות לנגישות לשני קווי רכבת קלה ● במקביל, בהכשרת הישוב פועלים לקידום היתר בנייה לשטחים העיליים במגדל

נתניה / צילום: Shutterstock

"לקוחות היו קרובים לחתימה, ואז עצרו הכול": איך משפיע השקל החזק על עסקאות של תושבי חוץ בנדל"ן?

מאוקטובר 2023 שער הדולר פחת מול השקל בכ־21%, ובכ־5% מאז יוני האחרון ● האירו פחת מול השקל ב־12.5% ● עבור מי שמשלם במטבע זר מדובר בהתייקרות מיידית של הדירות בישראל ● "יש מקרים שבהם מדובר בתוספת של חצי מיליון שקל, זה משמעותי"

מימין: גלעד יעבץ, מייסדי פאגאיה: אביטל פרדו, יהב יולזרי וגל קרובינר, ראסל אלוואנגר / צילום: ענבל מרמרי, טל שחר, רועי פרי

רוב המניות הישראליות בוול סטריט סוגרות שנה שלילית, אבל היו כמה שזהרו

לצד מספר מניות שהניבו תשואה תלת-ספרתית, בהן גם אלביט וג'יי פרוג, רוב המניות הישראליות בוול סטריט לא הצליחו להכות את תשואת המדדים, ויותר ממחציתן אף הסבו הפסדים למשקיעים ● בין המניות שאיבדו בשנה האחרונה 90% ויותר מערכן נמנות אאוטבריין, רי וגאוזי

מתחם הבורסה ברמת גן / צילום: תמר מצפי

העלאות הארנונה ב־2026: לאילו רשויות אושרה העלאה, והיכן נדחו הבקשות

תעריף הארנונה יעלה ב־2026 בכ־1.6% - אך לרשויות רבות אושרה העלאה גבוהה הרבה יותר, לעומת אחרות שבקשותיהן נדחו ● במתחם הדולפינריום בת"א התעריף יעלה ביותר מ־100%, ומנגד, באזור הבורסה ברמת גן לא אושר שינוי ● גלובס בדק את המצב בכמה ערים גדולות

ג'ונתן רוס, מייסד ומנכ''ל גרוק / צילום: ap, Jeff Chiu

הטאלנט ששווה 20 מיליארד דולר: האיש שסימן את עצמו כאלטרנטיבה מצטרף לאנבידיה

הוא הזהיר מהתלות בה, ביקר את הארכיטקטורה שלה ובנה חלופה טכנולוגית מצליחה משלו - ועכשיו מייסד גרוק ג'ונתן רוס עובר לצד של ג'נסן הואנג ● כך אנבידיה שמה יד על הטאלנט ועל הטכנולוגיה של סטארט־אפ השבבים במהלך עוקף רגולציה, שיחזק את מעמדה בשוק האינפרנס

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

ישראל בוחנת מסלול חדש: יצוא גז טבעי דרך קפריסין

הפסגה המשולשת בין ישראל ליוון וקפריסין שהתקיימה השבוע הולידה תוכנית לפרויקט תשתיתי דרמטי ● על הפרק: הזרמת גז מלוויתן ותמר לקפריסין, למורת־רוחה של טורקיה

שבבים

"יקפוץ ב-30% בשנת 2026": השוק החם שמסמנים בבנק אוף אמריקה

לפי בנק אוף אמריקה, בום הבינה מלאכותית נמצא באמצע דרך ארוכה ותנודתית שתימשך כעשור ● החברות שיובילו את השוק הן אלה בעלות יתרון תחרותי חזק ועמיד שניתן למדידה בדרך פשוטה - שולי הרווח ● וגם, האם אנבידיה יקרה מדי?

רחוב בן גוריון, כפר סבא / צילום: איל יצהר

לראשונה בישראל: העיר שאיבדה את מעמדה כ"עיר גדולה"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לראשונה זה מספר שנים, מספר התושבים בכפר סבא ירד מתחת לרף 100 אלף איש ויותר - והיא אינה מוגדרת יותר כ"עיר גדולה" ● הקיטון בכמות משתקף בין היתר במיעוט הבנייה בעיר

המניות הלוהטות נפלו בבורסה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה באדום בוהק: אנליסטים מסבירים - מה עומד מאחורי הירידות?

ת"א 35 נפל ביותר מ-3% ומדד הביטוח צנח כמעט ב-7% ● מניות הביטוח מחקו היום 9.4 מיליארד שקל משוויין ● שר האוצר מאיים על הבנקים: אם תבטלו הטבות לצרכנים בעקבות המס החדש המתוכנן, אכפיל אותו ● אנרג'יקס מגייסת כסף ומנמיכה תחזיות, אחת הסיבות: "איכות רוח ירודה בפולין ● בוול סטריט וברוב הבורסות בעולם לא יתקיים היום מסחר לרגל חג המולד

זום גלובלי / צילום: AP

הודו עושה היסטוריה, והתחנה הגרעינית שחוזרת לפעול ביפן

הודו עשתה היסטוריה ושיגרה לחלל את לוויין התקשורת המסחרי הכבד בעולם ● תחנת הכוח הגרעינית הגדולה ביפן שבה לפעול אחרי יותר מעשור ● ובהונדורס המועמד של טראמפ זכה בבחירות - ועורר טענות לזיוף • זום גלובלי, מדור חדש

טופ גאם / צילום: אייל פישר

ברווח של פי 4 על השקעתה: קרן AP יוצאת מטופ גאם

קרן AP רכשה את מניות טופ גאם בשנת 2020 וכעת מכרה את החזקותיה תמורת 145 מיליון שקל - דיסקאונט של 16% על מחיר המניה, אך לדברי החברה, המכירה נסגרה לפני מספר ימים, ובינתיים המניה טיפסה ● הרוכש העיקרי: בית ההשקעות אלטשולר שחם שרכש 7% ממניות טופ גאם ב-100 מיליון שקל

הדמיית הפרויקט. 475 דירות במקום 196 / הדמיה: משה צור אדריכלים

למה פרויקט ברמת אביב תקוע חמש שנים בוועדה המקומית

שני מתחמים ברמת אביב, ברחובות ליאון בלום וברזיל, מחכים לאישור תוכנית פינוי־בינוי בוועדה המקומית תל אביב אולם שוב ושוב, האישור נדחה

תחזיות 2026 / עיצוב: אלישע נדב

גלובס מנתח את האירועים הגדולים של השנה הקרובה בעולם

מרוץ החימוש הגרעיני מאיים להתחדש, אירופה זקוקה לחיילים והמשבר התקציבי מעמיק ● ישראל, ארה"ב והונגריה הולכות לקלפיות, ההנפקות הגדולות אי פעם בדרך לוול סטריט והמונדיאל שייערך בשלוש מדינות הוא היקר בכל הזמנים ● הצצה מרתקת לתחזיות ענקיות הפיננסים בכלכלה העולמית, ומה חושבים הבנקים הישראליים ● פרויקט מיוחד

אמנת START / עיצוב: אלישע נדב

אמנת הגרעין עומדת לפוג. האם היא תתחדש? "טראמפ רוצה להראות שבעל הבית השתגע"

מאז המלחמה הקרה הקפידו רוסיה וארה"ב להאריך בכל כמה שנים את האמנה שהגבילה את התחמשותן בנשק אטומי • כעת היא מתקרבת שוב לסיומה, והן יידרשו שוב לסוגיה • אלא שהפעם מארג האינטרסים השתנה: פוטין שקוע בבוץ האוקראיני, לטראמפ יש חזית מתעצמת מול סין, ושתי המדינות מנהלות עסקאות גרעיניות עם מדינות אחרות - שבכוחן לשנות את מאזן האימה ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד