גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם 41 מיליארד שקל מכספי המסים הגיעו מאזרחים ערבים?

כמה מהמס שגובה המדינה מגיע מהאזרחים הערבים? השאלה נותרת פתוחה ● המשרוקית של גלובס

ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת. מרציאנו סגל, גל”צ, 5.8.21 / צילום: שלומי יוסף
ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת. מרציאנו סגל, גל”צ, 5.8.21 / צילום: שלומי יוסף

כשח"כ איימן עודה נשאל במהלך ראיון בגלי צה"ל מדוע שמפלגתו לא תשתף פעולה עם הקואליציה לפחות במה שנוגע לתוכניות שנועדו לחברה הערבית, הוא כעס: "רוב תל-אביב הצביעה נגד נתניהו… ואף אחד לא פגע בהם. לנו אומרים: רק אם תהיו (בקואליציה) אז תקבלו. אתה יודע כמה אנחנו משלמים מסים מדי שנה? בשנה האחרונה האזרחים הערבים שילמו מסים למדינת ישראל בהיקף של 41 מיליארד שקל".

הטענה המספרית של עודה היא מעניינת לבדיקה, אך האם יש בנמצא נתונים מהסוג הזה? מרשות המסים נמסר לנו שפילוח כזה לא מבוצע על ידה, ושאין באפשרותה לעשות זאת. אנחנו החלטנו בכל זאת לשחק קצת עם המספרים. לפי רשות המסים, סך תקבולי המס שנגבו מאזרחי ישראל ב-2020 עמד על 310.9 מיליארד שקל. אם החברה הערבית אחראית ל-41 מיליארד מתוכם כפי שטוען עודה, הרי שהיא שילמה 13.2% מכלל המסים. על פניו, זאת טענה סבירה, בהתחשב בעובדה שב-2018 החברה הערבית היוותה 14.5% ממשקי הבית בישראל.

אבל, כידוע, מס הכנסה לא נגבה באופן שווה מכולם. רובו המוחלט (92% לפי נתוני האוצר מ-2017) מגיע משני העשירונים העליונים, שלחברה הערבית יש ייצוג חסר משמעותי בהם. לפי הלמ"ס, ההוצאה הממוצעת של משק בית ערבי על מסים ישירים (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות) עמדה ב-2018 על כ-1,590 שקל בחודש. אם כופלים את הנתון הזה במספר משקי הבית בחברה הערבית מגיעים לכ-7 מיליארד שקל בשנה. זה רחוק מאוד מהנתון של עודה, אבל צריך לזכור שמסים נגבים גם באופן עקיף (למשל, בכל פעם שאנחנו קונים אנחנו משלמים מע"מ), וגם מחברות. האם יש דרך לחשב את זה?

עודה הפנה אותנו למחקר שבוצע על ידי מרכז אינג'אז, עמותה שמטרתה היא חיזוק הרשויות המקומיות הערביות. המחקר עוסק בנתוני 2013 ומשקלל יחד עם נתוני הלמ"ס שהזכרנו גם הוצאות לצריכה פרטית. השורה התחתונה שלו היא שמשקי הבית הערבים שילמו ב-2013 8.8% מהמסים שהיוו אז כ-13.5 מיליארד שקל. ומה לגבי נתונים עדכניים יותר? במרכז אינג'אז מסרו לנו שבסוף 2021 אמור לצאת מחקר עדכני בשיתוף עמותת סיכוי שיכלול את נתוני 2015-2020. בינתיים, אנחנו יכולים לומר שאם נחיל את האחוז הזה (8.8%) על נתוני 2020, נגיע לנתון של 27.4 מיליארד שקל - עדיין רחוק מאוד מהמספר של עודה. ועדיין מספר בעייתי: הוא כולל בתוכו גם את מיסוי החברות, שאיננו יודעים איך הוא מתפלג לפי יהודים וערבים, וגם לא מביא בחשבון את העובדה שמאז 2013 שיעור משקי הבית הערבים גדל.

במילים אחרות, עודה הפנה אותנו למחקר ישן שגם אם מנסים להתאימו - בחישוב גס - ל-2020, לא מאושש את הטענה שלו. מטעמו השיבו לנו על כך כי "מאז המחקר חלה עלייה בשיעור משקי הבית הערבים ביחס לכלל האוכלוסייה בכ-2%, וכן עלייה בהכנסה הממוצעת שלהם בשיעור של כ-18%". עוד נמסר כי "הם מעריכים - על בסיס פרמטרים אלה ונוספים - כי משקי הבית הערבים היו אחראים לכ-11.5%-13.5% מהכנסות המדינה ממסים ב-2019 וב-2020".

זה עדיין מותיר אותנו עם יותר שאלות מתשובות. למשל: אם עודה מעריך - על סמך הנחות שאין לנו יכולת לבחון - כי הערבים היו אחראים לבין 11.5% ל-13.5% מתקבולי המס מדוע הוא נקב דווקא במספר 41 מיליארד שקל (שמהווה כאמור 13.2% מהסך)? או: איך חושב נושא מיסוי החברות שהמחקר המקורי שעליו הסתמך הח"כ לא עסק בו?

בשורה התחתונה: דבריו של עודה אינם מבוססים. לרשות המסים אין נתונים שעוסקים בסוגיה. לפי מחקר עצמאי שאליו הוא הפנה אותנו, משקי הבית הערביים שילמו ב-2013 8.8% מסך המסים, נתון שמקביל ל-27.4 מיליארד שקל ב-2020 - רחוק מאוד מהמספר שננקב על ידו. הח"כ מסר לנו הערכות שונות שאין ביכולתנו לבחון, שעשויות להוביל לנתון שנמסר על ידו בשידור.

 

תחקיר: אוריה בר-מאיר

עוד כתבות

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

תקיפת צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

גל תקיפות בלבנון: חיל האוויר תקף יעדים של חיזבאללה

מקורות בחמאס: מתקיימות שיחות רציניות לסלילת הדרך למו"מ על השלב השני ● חיל האוויר תקף במרכז הרצועה מחבל שתכנן פיגוע מיידי נגד כוחות צה"ל ● לפי הצעת חוק שעליה יצביע הקונגרס השבוע, ארה"ב תבחן את השעיית הסיוע הצבאי ללבנון ● עדכונים שוטפים

מושגים לאזרחות מיודעת. סקר כוח אדם / צילום: Shutterstock

אתה גר בדירה בבעלותך? כך השאלה הזאת משפיעה על כל המדינה

מצב שוק העבודה משפיע על קבלת ההחלטות הכלכליות החשובות ביותר • כיצד הוא משתקף בפני קובעי המדיניות? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

שופרסל עושה מתיחת פנים לזרוע הנדל"ן וממתגת אותה מחדש

שופרסל מאחדת את נכסי הנדל”ן תחת המותג LARO, ומבססת את הזרוע כמרכיב צמיחה מרכזי עם נכסים בשווי כ־5 מיליארד שקל ● במהלך זה החברה האריכה בעשור את חוזה השכירות עם סיסקו, ומקדמת שורה של פרויקטים ברחבי הארץ, זאת במקום מהלך הפיצול וההנפקה שבוטל

מגרש רכבים / צילום: Shutterstock

ישראל עיכבה חידוש זיכיונות יבוא רכב, וסין דורשת הבהרות

סין פנתה רשמית לישראל בדרישה להבהרות אחרי שעיכוב בחידוש רישיונות יבוא, לרבות של מותגים בבעלות ממשלתית סינית, יצר חשש לפגיעה בפעילותם ● רשות התחרות בוחנת הגבלות נוספות על יבואנים גדולים, בעוד המתיחות בין המדינות כבר מתרחבת לזירת הביטחון

תאונת דרכים / צילום: Shutterstock

"כאוס": האם בקרוב לא יהיה אפשר לתקן בישראל כלי רכב אחרי תאונה?

משרד התחבורה מתעכב בחתימה על תקנות חדשות, ויותיר 800 שמאים ללא רישיון החל מינואר ● המשמעות: הם לא יתנו חוות דעת, חברות הביטוח לא ישלמו - ומוסכים לא יתקנו את כלי הרכב

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

מירן פחמן / צילום: טרלן בן אבי

איזה משרדים שיגרו הכי הרבה פיינליסטים לתחרות הפרסום גרנות?

תחרות גרנות חושפת את מפת הפיינליסטים עם הובלה למנצ’, ליאו ברנט ובלאנקו ● וגם: יניב סנה מצטרף כשותף בחברת OMD , הנציגה הישראלית של תאגיד הפרסום הגדול בעולם, אומניקום ● אירועים ומינויים

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

מובילאיי מפטרת כ-200 עובדים, הרוב מישראל

החברה מפטרת כ-5% מכח האדם שלה, רוב המפוטרים יהיו בישראל, ויגיעו מחלקים שונים בחברה ● מובילאיי: "החברה תפעל לתמוך בעובדים המושפעים ובמקביל תמשיך לגייס למשרות הנדרשות למימוש תוכניותיה ארוכות הטווח"

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

מאז הודעת המיזוג: מניות מטריקס ומג'יק השאירו אבק למדד ת"א 125

בעלי המניות יצביעו השבוע על המיזוג שייצר חברת ענק בשווי 3.5 מיליארד דולר ● לידר: "השווי המצרפי ממקם את השתיים במקום השמיני בין חברות ה־IT הציבוריות בארה"ב, ובמקום השלישי באירופה"

השכר במגזר העסקי מטפס במהירות / צילום: Shutterstock

למה כל כך הרבה עובדים דורשים העלאה, ומה התוספת שיקבלו עובדי המגזר הציבורי בינואר?

עליית השכר במגזר העסקי האיצה בחודשים האחרונים, והגיעה לקצב שנתי של 5%, לאחר שבמחצית הראשונה של 2025 נרשמה התמתנות ● בין הסיבות: מחסור בעובדים, היקף המילואים, יוקר המחיה ושינויים בהייטק ● המגזר הציבורי נותר מאחור, אך שם צפוי שיפור כבר בינואר ● המשך המגמה עלול להשפיע לרעה על האינפלציה

אסף נגר / צילום: ניר שמיר

"להמליץ על מניות ביטחוניות ובנקים נשמע מוזר. אבל אנחנו אוהבים 3 חברות"

אסף נגר, מנהל תיק בנוסטרו של איילון ביטוח ופיננסים, רואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● אבל התרחיש האופטימי הזה מייצר גם סיבות לדאגה: "אני מפחד נורא מהתחזקות השקל" ● וגם: המניות המומלצות

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

ניתוח חברה | אל על / צילום: יח''צ

אל תתנו לאחוזים לבלבל אתכם - השווי של אל על משקף תמחור נמוך מאי פעם

המשקיעים חוששים שסיום המלחמה יוביל לתחרות שתפגע בתוצאות של חברת התעופה, אך ספק אם זו תגיע בקרוב ● השווי בבורסה אמנם גבוה היסטורית, אלא שבשקלול קופת המזומנים הגדולה ושווי הנכסים, מדובר בתמחור הפעילות הנמוך בתולדות אל על ● האם הוא מוצדק? ● מדור חדש

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו