גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם 41 מיליארד שקל מכספי המסים הגיעו מאזרחים ערבים?

כמה מהמס שגובה המדינה מגיע מהאזרחים הערבים? השאלה נותרת פתוחה ● המשרוקית של גלובס

ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת. מרציאנו סגל, גל”צ, 5.8.21 / צילום: שלומי יוסף
ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת. מרציאנו סגל, גל”צ, 5.8.21 / צילום: שלומי יוסף

כשח"כ איימן עודה נשאל במהלך ראיון בגלי צה"ל מדוע שמפלגתו לא תשתף פעולה עם הקואליציה לפחות במה שנוגע לתוכניות שנועדו לחברה הערבית, הוא כעס: "רוב תל-אביב הצביעה נגד נתניהו… ואף אחד לא פגע בהם. לנו אומרים: רק אם תהיו (בקואליציה) אז תקבלו. אתה יודע כמה אנחנו משלמים מסים מדי שנה? בשנה האחרונה האזרחים הערבים שילמו מסים למדינת ישראל בהיקף של 41 מיליארד שקל".

הטענה המספרית של עודה היא מעניינת לבדיקה, אך האם יש בנמצא נתונים מהסוג הזה? מרשות המסים נמסר לנו שפילוח כזה לא מבוצע על ידה, ושאין באפשרותה לעשות זאת. אנחנו החלטנו בכל זאת לשחק קצת עם המספרים. לפי רשות המסים, סך תקבולי המס שנגבו מאזרחי ישראל ב-2020 עמד על 310.9 מיליארד שקל. אם החברה הערבית אחראית ל-41 מיליארד מתוכם כפי שטוען עודה, הרי שהיא שילמה 13.2% מכלל המסים. על פניו, זאת טענה סבירה, בהתחשב בעובדה שב-2018 החברה הערבית היוותה 14.5% ממשקי הבית בישראל.

אבל, כידוע, מס הכנסה לא נגבה באופן שווה מכולם. רובו המוחלט (92% לפי נתוני האוצר מ-2017) מגיע משני העשירונים העליונים, שלחברה הערבית יש ייצוג חסר משמעותי בהם. לפי הלמ"ס, ההוצאה הממוצעת של משק בית ערבי על מסים ישירים (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות) עמדה ב-2018 על כ-1,590 שקל בחודש. אם כופלים את הנתון הזה במספר משקי הבית בחברה הערבית מגיעים לכ-7 מיליארד שקל בשנה. זה רחוק מאוד מהנתון של עודה, אבל צריך לזכור שמסים נגבים גם באופן עקיף (למשל, בכל פעם שאנחנו קונים אנחנו משלמים מע"מ), וגם מחברות. האם יש דרך לחשב את זה?

עודה הפנה אותנו למחקר שבוצע על ידי מרכז אינג'אז, עמותה שמטרתה היא חיזוק הרשויות המקומיות הערביות. המחקר עוסק בנתוני 2013 ומשקלל יחד עם נתוני הלמ"ס שהזכרנו גם הוצאות לצריכה פרטית. השורה התחתונה שלו היא שמשקי הבית הערבים שילמו ב-2013 8.8% מהמסים שהיוו אז כ-13.5 מיליארד שקל. ומה לגבי נתונים עדכניים יותר? במרכז אינג'אז מסרו לנו שבסוף 2021 אמור לצאת מחקר עדכני בשיתוף עמותת סיכוי שיכלול את נתוני 2015-2020. בינתיים, אנחנו יכולים לומר שאם נחיל את האחוז הזה (8.8%) על נתוני 2020, נגיע לנתון של 27.4 מיליארד שקל - עדיין רחוק מאוד מהמספר של עודה. ועדיין מספר בעייתי: הוא כולל בתוכו גם את מיסוי החברות, שאיננו יודעים איך הוא מתפלג לפי יהודים וערבים, וגם לא מביא בחשבון את העובדה שמאז 2013 שיעור משקי הבית הערבים גדל.

במילים אחרות, עודה הפנה אותנו למחקר ישן שגם אם מנסים להתאימו - בחישוב גס - ל-2020, לא מאושש את הטענה שלו. מטעמו השיבו לנו על כך כי "מאז המחקר חלה עלייה בשיעור משקי הבית הערבים ביחס לכלל האוכלוסייה בכ-2%, וכן עלייה בהכנסה הממוצעת שלהם בשיעור של כ-18%". עוד נמסר כי "הם מעריכים - על בסיס פרמטרים אלה ונוספים - כי משקי הבית הערבים היו אחראים לכ-11.5%-13.5% מהכנסות המדינה ממסים ב-2019 וב-2020".

זה עדיין מותיר אותנו עם יותר שאלות מתשובות. למשל: אם עודה מעריך - על סמך הנחות שאין לנו יכולת לבחון - כי הערבים היו אחראים לבין 11.5% ל-13.5% מתקבולי המס מדוע הוא נקב דווקא במספר 41 מיליארד שקל (שמהווה כאמור 13.2% מהסך)? או: איך חושב נושא מיסוי החברות שהמחקר המקורי שעליו הסתמך הח"כ לא עסק בו?

בשורה התחתונה: דבריו של עודה אינם מבוססים. לרשות המסים אין נתונים שעוסקים בסוגיה. לפי מחקר עצמאי שאליו הוא הפנה אותנו, משקי הבית הערביים שילמו ב-2013 8.8% מסך המסים, נתון שמקביל ל-27.4 מיליארד שקל ב-2020 - רחוק מאוד מהמספר שננקב על ידו. הח"כ מסר לנו הערכות שונות שאין ביכולתנו לבחון, שעשויות להוביל לנתון שנמסר על ידו בשידור.

 

תחקיר: אוריה בר-מאיר

עוד כתבות

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

''לולו - קיבוצטריה''. מפלט לנפש ולבטן / צילום: אסף קרלה

המסעדה הגלילית שמוכיחה שאיטליה יכולה להיות גם בקיבוץ

ב"לולו - קיבוצטריה" שבקיבוץ עמיר יש קסם מצטבר וכובש. מהמיקום, דרך העיצוב החם ועד לאוכל המנחם - זו פשוט מסעדה נהדרת

סכום שיא שעבר ליורשים המיליארדרים / צילום: Shutterstock

"משימור הון להעצמת הדור הבא": הטרנד החדש של המיליארדרים

מנהלת ההון הגלובלית, UBS, פרסמה היום (ה') את דוח המיליארדרים שלה לשנת 2025, שמצביע על עלייה של 8.8% במספר האולטרה-עשירים בעולם ● מלבד אלו שיצרו את הונם בעצמם, 91 יורשים הפכו למיליארדרים כאשר ירשו סכום שיא של 297.8 מיליארד דולר ● ומה קורה בישראל?

בנייה בחדרה / צילום: Shutterstock

מחירי קרקע נמוכים יחסית: אלה מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול

השתתפות ערה יחסית של יזמי נדל"ן נרשמה בשורה של מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול, שחלקם מיועדים למחיר מטרה ● המחירים שהושגו במכרזים אלה היו נמוכים ושיקפו ירידות בערכי קרקע, כמו גם בדחייה אפשרית של מימוש הפרויקטים

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שר האוצר מציג את תקציב 2026: "יהיה מס על בנקים. הוא יהיה קבוע וגדול"

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

נשיא העליון במתקפה חסרת תקדים על לוין: "פוגע בציבור"

נשיא בית המשפט העליון השתתף בכנס בחיפה והזהיר מפני ההתנהלותו של יריב לוין ● "המתקפה על מערכת המשפט נמשכת במלוא עוזה", האשים עמית ● הוא התייחס ל"חרם" מצד שר המשפטים ואמר: "אני הושטתי לו יד, הוא מפרק את מה שנבנה פה בעשרות שנים" ● שר המשפטים השיב: "אני מפרק את מבצר השקר שאתה יושב בו" ● אהרן ברק הזהיר מפני דיקטטורה: "ראש הממשלה ישלוט לבדו במדינה, אנחנו נתינים"

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

"פתאום התמונה התהפכה": האם אנבידיה מאבדת את תואר המניה הלוהטת בוול סטריט?

מבט על ביצועי שתי המניות הטכנולוגיות גוגל ואנבידיה בחודשים האחרונים מגלה דינמיקה חדשה בשוק ● המשקיעים, שנהרו אחרי סמל כלכלת ה־AI, מעבירים את הכסף לענקית החיפוש ● הסיבה: מעבר מהשקעה בהבטחה להשקעה בביצועים מוכחים כמו התרחבות בתחום הענן ומנועי צמיחה חדשים

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך יוטיוב

למרות שלא היו השבוע כלל באוויר, גל תורן מוביל את בנק לאומי לפרסומת האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע שייכת לבנק דיסקונט, לאומי מתמקם שני בזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת התעופה אל על, עם כ–2.7 מיליון שקל, אך היא נותרת מחוץ למדד

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

ענקית הספנות הבינלאומית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים

במסגרת שורת הבעלים בחברה הגרמנית נמנות קטאר החזקות, זרוע של רשות ההשקעות הקטארית, וגם קרן העושר הסעודית ● בוועד העובדים של צים מתנגדים לעסקה בחריפות וקוראים למדינה למנוע את המהלך

זום גלובלי / צילום: Reuters

ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה שעצרה תקציב מדינה

לאחר הפגנות סוערות, ממשלת בולגריה נסוגה מתוכנית התקציב ל־2026 ● באוסטרליה נערכים לאסור על בני נוער שימוש ברשתות החברתיות, ומטא נוקטת בצעד ראשון ● והאם דרום וצפון קוריאה בדרך לאירוע תקדימי? ● זום גלובלי, מדור חדש

פרויקט ''תדהר בגיבורים'' בבת ים / הדמיה: 3DVISION

תדהר מתקדמת לכיוון הנפקה: זה הצעד האחרון שנקטה

חברת הנדל"ן תדהר ממשיכה להיערך להנפקה ראשונית בבורסה בת"א ושכרה את שירותיהם של לידר חיתום ודיסקונט חיתום ● שיכון ובינוי עתרה לבג"ץ נגד המדינה ודורשת תיקון חקיקה שיאפשר לה למכור דירות שבנתה להשכרה לטווח ארוך ● ונתי גלבוע ישקיע כ-40 מיליון שקל בגפן מגורים ויהפוך לחלק מגרעין השליטה ● חדשות השבוע בנדל"ן

תוכנית הותמ''ל בגבעת אולגה / צילום: משרד ערן מבל ארכיטקטורה ובינוי ערים

פעילות הותמ"ל תוארך עד 2028: השינויים בחוק ההסדרים בתחום הנדל"ן

בנוסף, לפי הגרסה האחרונה של חוק ההסדרים, תוכניות ותמ"ל יוקפאו, תיבחן היתכנותן הכלכלית, וחלקן ישונו בצורה של הוספת יחידות דיור או הפחתת דירות להשכרה ארוכת-טווח ● ומה השינוי בנוגע לסיווג תעריפי הארנונה?

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק