גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם 41 מיליארד שקל מכספי המסים הגיעו מאזרחים ערבים?

כמה מהמס שגובה המדינה מגיע מהאזרחים הערבים? השאלה נותרת פתוחה ● המשרוקית של גלובס

ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת. מרציאנו סגל, גל”צ, 5.8.21 / צילום: שלומי יוסף
ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת. מרציאנו סגל, גל”צ, 5.8.21 / צילום: שלומי יוסף

כשח"כ איימן עודה נשאל במהלך ראיון בגלי צה"ל מדוע שמפלגתו לא תשתף פעולה עם הקואליציה לפחות במה שנוגע לתוכניות שנועדו לחברה הערבית, הוא כעס: "רוב תל-אביב הצביעה נגד נתניהו… ואף אחד לא פגע בהם. לנו אומרים: רק אם תהיו (בקואליציה) אז תקבלו. אתה יודע כמה אנחנו משלמים מסים מדי שנה? בשנה האחרונה האזרחים הערבים שילמו מסים למדינת ישראל בהיקף של 41 מיליארד שקל".

הטענה המספרית של עודה היא מעניינת לבדיקה, אך האם יש בנמצא נתונים מהסוג הזה? מרשות המסים נמסר לנו שפילוח כזה לא מבוצע על ידה, ושאין באפשרותה לעשות זאת. אנחנו החלטנו בכל זאת לשחק קצת עם המספרים. לפי רשות המסים, סך תקבולי המס שנגבו מאזרחי ישראל ב-2020 עמד על 310.9 מיליארד שקל. אם החברה הערבית אחראית ל-41 מיליארד מתוכם כפי שטוען עודה, הרי שהיא שילמה 13.2% מכלל המסים. על פניו, זאת טענה סבירה, בהתחשב בעובדה שב-2018 החברה הערבית היוותה 14.5% ממשקי הבית בישראל.

אבל, כידוע, מס הכנסה לא נגבה באופן שווה מכולם. רובו המוחלט (92% לפי נתוני האוצר מ-2017) מגיע משני העשירונים העליונים, שלחברה הערבית יש ייצוג חסר משמעותי בהם. לפי הלמ"ס, ההוצאה הממוצעת של משק בית ערבי על מסים ישירים (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות) עמדה ב-2018 על כ-1,590 שקל בחודש. אם כופלים את הנתון הזה במספר משקי הבית בחברה הערבית מגיעים לכ-7 מיליארד שקל בשנה. זה רחוק מאוד מהנתון של עודה, אבל צריך לזכור שמסים נגבים גם באופן עקיף (למשל, בכל פעם שאנחנו קונים אנחנו משלמים מע"מ), וגם מחברות. האם יש דרך לחשב את זה?

עודה הפנה אותנו למחקר שבוצע על ידי מרכז אינג'אז, עמותה שמטרתה היא חיזוק הרשויות המקומיות הערביות. המחקר עוסק בנתוני 2013 ומשקלל יחד עם נתוני הלמ"ס שהזכרנו גם הוצאות לצריכה פרטית. השורה התחתונה שלו היא שמשקי הבית הערבים שילמו ב-2013 8.8% מהמסים שהיוו אז כ-13.5 מיליארד שקל. ומה לגבי נתונים עדכניים יותר? במרכז אינג'אז מסרו לנו שבסוף 2021 אמור לצאת מחקר עדכני בשיתוף עמותת סיכוי שיכלול את נתוני 2015-2020. בינתיים, אנחנו יכולים לומר שאם נחיל את האחוז הזה (8.8%) על נתוני 2020, נגיע לנתון של 27.4 מיליארד שקל - עדיין רחוק מאוד מהמספר של עודה. ועדיין מספר בעייתי: הוא כולל בתוכו גם את מיסוי החברות, שאיננו יודעים איך הוא מתפלג לפי יהודים וערבים, וגם לא מביא בחשבון את העובדה שמאז 2013 שיעור משקי הבית הערבים גדל.

במילים אחרות, עודה הפנה אותנו למחקר ישן שגם אם מנסים להתאימו - בחישוב גס - ל-2020, לא מאושש את הטענה שלו. מטעמו השיבו לנו על כך כי "מאז המחקר חלה עלייה בשיעור משקי הבית הערבים ביחס לכלל האוכלוסייה בכ-2%, וכן עלייה בהכנסה הממוצעת שלהם בשיעור של כ-18%". עוד נמסר כי "הם מעריכים - על בסיס פרמטרים אלה ונוספים - כי משקי הבית הערבים היו אחראים לכ-11.5%-13.5% מהכנסות המדינה ממסים ב-2019 וב-2020".

זה עדיין מותיר אותנו עם יותר שאלות מתשובות. למשל: אם עודה מעריך - על סמך הנחות שאין לנו יכולת לבחון - כי הערבים היו אחראים לבין 11.5% ל-13.5% מתקבולי המס מדוע הוא נקב דווקא במספר 41 מיליארד שקל (שמהווה כאמור 13.2% מהסך)? או: איך חושב נושא מיסוי החברות שהמחקר המקורי שעליו הסתמך הח"כ לא עסק בו?

בשורה התחתונה: דבריו של עודה אינם מבוססים. לרשות המסים אין נתונים שעוסקים בסוגיה. לפי מחקר עצמאי שאליו הוא הפנה אותנו, משקי הבית הערביים שילמו ב-2013 8.8% מסך המסים, נתון שמקביל ל-27.4 מיליארד שקל ב-2020 - רחוק מאוד מהמספר שננקב על ידו. הח"כ מסר לנו הערכות שונות שאין ביכולתנו לבחון, שעשויות להוביל לנתון שנמסר על ידו בשידור.

 

תחקיר: אוריה בר-מאיר

עוד כתבות

הדמייה  פרויקט east&. תחרות קשה / צילום: ויו פוינט

כמעט חצי שנה אחרי טופס 4, רוכשי דירות במגדל בתל אביב עדיין לא מצליחים להביא את הכסף

יזמי פרויקט &East מכרו 271 דירות, אבל מסרו רק 251 מפתחות מאז אישור האכלוס לפני כמעט חצי שנה, בגלל קושי של קונים להשלים את העסקה ● במקביל, אחת מכל חמש דירות בפרויקט עדיין לא מוצאת רוכש ● עוד דוגמה למצבו העגום של שוק הדיור

זום גלובלי / צילום: Shutterstock

המכסים החדשים על סין, והבלונים שגרמו למצב חירום

ברקע האיומים של טראמפ להטיל מכסים על מקסיקו, האחרונה נוקטת צעדים נגד סין ● בליטא הכריזו על מצב חירום. הסיבה: בלונים ● ואיך פרסומת אחת עוררה זעם בהולנד - עד שנאלצה לרדת מהמסך? ● זום גלובלי, מדור חדש 

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

כדי להתחמק ממס הרווחים הכלואים: חברות רבות מחפשות תכנון מס יצירתי

רפורמת הרווחים הכלואים מאלצת בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2% ● בשוק יודעים לספר כי בעלי חברות רבים לא נערכו לכך ומחפשים תכנוני מס יצירתיים ● "החוק תפס רבים לא מוכנים, וכולם בלחץ"

רונן שור, מנכ''ל אקסל סולושנס

אקסל רוכשת שתי חברות בתחום הביטחוני ב-90 מיליון שקל

לגלובס נודע כי חברת התקשורת מייצרת רגל נוספת בעולם הביטחוני, עם רכישת סטראלייט ואחותה נקסטוויב, של שני יזמים-מהנדסים: רמי בל-עש ואודי פרידמן ● המערכות שלהן רלוונטיות לתחום הלוהט של השנה – כטב"מים ● עפ"י הערכות, החברות רווחיות ומייצרות רווח של כ-18 מיליון שקל בשנה

מימין: יובל כספית, עומר לוי ונועה טקה / צילום: צילום מסך יוטיוב

20 המשפיעניות המצליחות ביותר בישראל, ולמה אין ברשימה גברים

שוק המשפיענים מגלגל בארץ כמעט 400 מיליון שקל בשנה, ולצד טיפוח ואופנה מתחזק בקטגוריות כמו פיננסים ובריאות, בעוד מותגי הרכב והגיימינג עדיין חלשים בתחום ● בחברת יומנז, המתמחה בכלכלת יוצרים, מצביעים גם על היציאה מהסושיאל לעבר שילוט חוצות וטלוויזיה

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

איך השקל הפך לאחד המטבעות החזקים השנה מול הדולר, ומי ניצח אותו?

למרות אי־הוודאות הביטחונית שהייתה מנת חלקנו, השקל התחזק מתחילת 2025 בכ־11% ● מתי התרחשה נקודת המפנה שהביא לתיסוף הדרגתי של המטבע הישראלי, מי הם השחקנים בשוק שאחראים למהלך, ואיך נראה העתיד? ● נתון בשבוע

שלמה קרעי, הליכוד הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת, 08.12.25 / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

הרפורמה בתקשורת של קרעי: מה העובדות שמאחורי השינויים?

בשבועות האחרונים שמענו שלל טענות בעד ונגד הרפורמה בתקשורת שמוביל השר קרעי ● האם לגוף החדש שיקום באמת יש זיקה פוליטית, מה תהיה מעורבות הממשלה ברייטינג, ואיך תושפע מזה עצמאות גופי החדשות? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Reuters, Noah Berger

אורקל צוללת: "במקום להרגיע את החששות, ההנהלה מגמגמת"

ענקית שירותי הענן והתוכנה אורקל פספסה את תחזית ההכנסות של האנליסטים ודיווחה על הכנסות של 16.06 מיליארד דולר ברבעון השלישי, ובעקבות זאת צנחה במסחר ● מה בדיוק הרתיע את המשקיעים?

האירוע שקיימה ניקוסיה עם סטארט-אפ ניישן סנטרל / צילום: Startup Nation Central

אחת הידידות הקרובות של ישראל שואפת להעמיק עוד יותר את הקשרים

קפריסין קיימה יחד עם סטארט-אפ ניישן סנטרל את אירוע Tech Horizons of the Mediterranean ● מאות מנהלי ועובדי פלאפון ו-yes לקחו חלק בשבוע מעורבות חברתית ● התערוכה שמוצגת במודיעין בהשתתפות אמנים מכל אירופה ● וזה המנכ"ל החדש של אקוואריוס ● אירועים ומינויים

השטח שעליו תוקם תחנת הכוח ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

תחנת הכוח "קסם" סגרה פיננסית ותקבל תגמול מוגדל מרשת החשמל

ההלוואה מבנק הפועלים עומדת על 1.1 מיליארד אירו ועוד 300 מיליון שקל - ובסך-הכול כ-4.5 מיליארד שקל ● בכך הבטיחה "קסם" את הקמתה ואת "תשלום הזמינות" הגבוה שתקבל מרשת החשמל - זאת מכיוון שמדובר בתחנה קריטית לאספקת חשמל באזור צפון גוש דן

עוזי סופר, מנכ''ל אלפא תאו / צילום: אלפא תאו, מיכאל טולוב

חברת הביומד הישראלית שזינקה בוול סטריט בעקבות ניסוי בטיפול בסרטן המוח

הניסוי החדש הקפיץ את מניית אלפא טאו ב-21% מתחילת השבוע ● החברה עומדת להגיש את הטכנולוגיה שלה לאישור שיווק ביפן, אם יתקבל, יהיה זה המוצר המסחרי הראשון של החברה שעדיין אין לה הכנסות

מערכת ההגנה האווירית ''ספיידר'' של רפאל

טיסה סודית אחת חושפת: רוסיה מוקפת במערכות הגנה אווירית ישראליות

מערכות ההגנה האווירית הישראליות עוטפות את רוסיה ● הסטארט־אפים הישראלים מכוונים לארה"ב ● סין מפתחת את היכולות ההתקפיות של מצרים ● סין מעתיקה את הכטב"ם האיראני שאהד 136 האיראני ● וגם: הרכש הביטחוני הגרמני מזנק ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מנכ''ל אפל טים קוק. לפי דיווח בבלומברג יעזוב ב–2026 / צילום: ap, Richard Shotwell

שמרנות, דשדוש ב-AI ותוכנית ירושה: מאחורי גל העזיבות באפל

שורת מנהלים בכירים עזבה בשנה האחרונה את אפל במה שנראה כמו חילופי דורות בארגון שמשיל את עורו ● ברקע: הניסיונות הכושלים של ענקית הטכנולוגיה להכות את המתחרים ב-AI, תרבות זהירה מדי שמבריחה טאלנטים והיערכות לסוף עידן המנכ"ל טים קוק ● בריחת מוחות או ניקוי אורוות?

"צורה חדשה של אנטישמיות": למה השתנה היחס של סין כלפי יהודים?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: איראן מנסה לגייס סוכנים נגד ישראל במדינות אפריקה, הביקור הסודי של סגן שר החוץ מטייוואן בישראל, האם ישראל ולבנון יכולות להשיג נורמליזציה, ולמה האנטישמיות מרימה ראש בסין ● כותרות העיתונים בעולם

ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי

"צעירים רואים בשוק המניות הכנסה קבועה. הם לא מבינים שתיקונים היסטוריים יכולים לקחת 20 שנה"

ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, מדבר על "החטא הקדמון" שרבים בשוק ההון מתעלמים ממנו: "הגירעונות גבוהים, אין ארוחות חינם", ועל המורשת החשובה שסיפקו לישראל "נערי האוצר" ● וגם: למה הורדת הריבית לא החזירה את הרוכשים לשוק הנדל"ן

אודי כגן בקמפיין ביטוח 9 / צילום: צילום מסך יוטיוב

ענף הפיננסים משתלט על הפסקת הפרסומות: דיסקונט הזכורה ביותר, ביטוח 9 האהובה

הפרסומת של דיסקונט היא הזכורה ביותר זה השבוע השלישי, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה● ביטוח 9 מחזירים לאוויר פרסומת ישנה לרגל סוף השנה ● וחברת התקשורת פרטנר מתברגת גבוה כבר בשבוע הראשון באוויר

עץ האשוח בכיכר המעיין בנצרת / צילום: יזיד חמיס

מסעדת שף, יקב משפחתי ועץ אשוח: היישוב בגליל שמציע חוויית כריסמס שלמה

שוק לילה במלון מיתולוגי, מאפייה מטריפה, ארוחה אותנטית בבית אבן עתיק, מסעדת שף וגם יקב ● ביקרנו בשלושה יישובים נוצריים בגליל שיציינו בשבוע הבא את חג המולד ● חגית אברון תופרת יום

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שיאים חדשים בוול סטריט; אורקל צללה וגררה את אנבידיה ואלפאבית לירידות

נאסד"ק ירד ב-0.3% ● אורקל נפלה בכ-10% לאחר האכזבה מהדוח הרבעוני ● דיסני תשקיע מיליארד דולר ב-OpenAI ● הפד הוריד את ריבית ארה"ב כצפוי, אך אותת כי לא צפויות הורדות נוספות בקרוב ● מספר המובטלים בארה״ב עלה בשיעור הגבוה ביותר מאז פרוץ הקורונה ● ירידות במטבעות הקריפטו, הביטקוין בכ-90,000 דולר ● נעילה חיובית באירופה

גליל מדיקל בפארק ההייטק יקנעם / צילום: גיל ארבל

מפעל גליל מדיקל ביקנעם ייסגר, ופעילותו תועבר לאירלנד

בעלת השליטה בוסטון סיינטיפיק החליטה להעביר את הפעילות של מפעל גליל מדיקל לאירלנד, במעבר הדרגתי שיושלם ב-2028 ● עפ"י הערכות, במפעל מועסקים כ-100 עובדים

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות

פרשת "יד לוחצת יד": ביהמ"ש ידון בבקשת המשטרה להרחיק את ארנון בר דוד מההסתדרות עד מרץ 2026

לפי המשטרה, יו"ר ההסתדרות "רקם מנגנון שוחדי", וחזרתו לתפקיד עלולה לאפשר ביצוע עבירות זהות ושיבוש חקירה ● בר דוד, המורחק מההסתדרות מאז נעצר בנובמבר, מסכים להרחקה נוספת לשבועיים בלבד – ומציע כי אז יחזור לתפקיד, אך לא יעסוק במינוי דירקטורים ובמכרזים, וייפגש עם מעורבים בפרשה רק בנוכחות יועץ משפטי או מבקר ההסתדרות