גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם 41 מיליארד שקל מכספי המסים הגיעו מאזרחים ערבים?

כמה מהמס שגובה המדינה מגיע מהאזרחים הערבים? השאלה נותרת פתוחה ● המשרוקית של גלובס

ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת. מרציאנו סגל, גל”צ, 5.8.21 / צילום: שלומי יוסף
ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת. מרציאנו סגל, גל”צ, 5.8.21 / צילום: שלומי יוסף

כשח"כ איימן עודה נשאל במהלך ראיון בגלי צה"ל מדוע שמפלגתו לא תשתף פעולה עם הקואליציה לפחות במה שנוגע לתוכניות שנועדו לחברה הערבית, הוא כעס: "רוב תל-אביב הצביעה נגד נתניהו… ואף אחד לא פגע בהם. לנו אומרים: רק אם תהיו (בקואליציה) אז תקבלו. אתה יודע כמה אנחנו משלמים מסים מדי שנה? בשנה האחרונה האזרחים הערבים שילמו מסים למדינת ישראל בהיקף של 41 מיליארד שקל".

הטענה המספרית של עודה היא מעניינת לבדיקה, אך האם יש בנמצא נתונים מהסוג הזה? מרשות המסים נמסר לנו שפילוח כזה לא מבוצע על ידה, ושאין באפשרותה לעשות זאת. אנחנו החלטנו בכל זאת לשחק קצת עם המספרים. לפי רשות המסים, סך תקבולי המס שנגבו מאזרחי ישראל ב-2020 עמד על 310.9 מיליארד שקל. אם החברה הערבית אחראית ל-41 מיליארד מתוכם כפי שטוען עודה, הרי שהיא שילמה 13.2% מכלל המסים. על פניו, זאת טענה סבירה, בהתחשב בעובדה שב-2018 החברה הערבית היוותה 14.5% ממשקי הבית בישראל.

אבל, כידוע, מס הכנסה לא נגבה באופן שווה מכולם. רובו המוחלט (92% לפי נתוני האוצר מ-2017) מגיע משני העשירונים העליונים, שלחברה הערבית יש ייצוג חסר משמעותי בהם. לפי הלמ"ס, ההוצאה הממוצעת של משק בית ערבי על מסים ישירים (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות) עמדה ב-2018 על כ-1,590 שקל בחודש. אם כופלים את הנתון הזה במספר משקי הבית בחברה הערבית מגיעים לכ-7 מיליארד שקל בשנה. זה רחוק מאוד מהנתון של עודה, אבל צריך לזכור שמסים נגבים גם באופן עקיף (למשל, בכל פעם שאנחנו קונים אנחנו משלמים מע"מ), וגם מחברות. האם יש דרך לחשב את זה?

עודה הפנה אותנו למחקר שבוצע על ידי מרכז אינג'אז, עמותה שמטרתה היא חיזוק הרשויות המקומיות הערביות. המחקר עוסק בנתוני 2013 ומשקלל יחד עם נתוני הלמ"ס שהזכרנו גם הוצאות לצריכה פרטית. השורה התחתונה שלו היא שמשקי הבית הערבים שילמו ב-2013 8.8% מהמסים שהיוו אז כ-13.5 מיליארד שקל. ומה לגבי נתונים עדכניים יותר? במרכז אינג'אז מסרו לנו שבסוף 2021 אמור לצאת מחקר עדכני בשיתוף עמותת סיכוי שיכלול את נתוני 2015-2020. בינתיים, אנחנו יכולים לומר שאם נחיל את האחוז הזה (8.8%) על נתוני 2020, נגיע לנתון של 27.4 מיליארד שקל - עדיין רחוק מאוד מהמספר של עודה. ועדיין מספר בעייתי: הוא כולל בתוכו גם את מיסוי החברות, שאיננו יודעים איך הוא מתפלג לפי יהודים וערבים, וגם לא מביא בחשבון את העובדה שמאז 2013 שיעור משקי הבית הערבים גדל.

במילים אחרות, עודה הפנה אותנו למחקר ישן שגם אם מנסים להתאימו - בחישוב גס - ל-2020, לא מאושש את הטענה שלו. מטעמו השיבו לנו על כך כי "מאז המחקר חלה עלייה בשיעור משקי הבית הערבים ביחס לכלל האוכלוסייה בכ-2%, וכן עלייה בהכנסה הממוצעת שלהם בשיעור של כ-18%". עוד נמסר כי "הם מעריכים - על בסיס פרמטרים אלה ונוספים - כי משקי הבית הערבים היו אחראים לכ-11.5%-13.5% מהכנסות המדינה ממסים ב-2019 וב-2020".

זה עדיין מותיר אותנו עם יותר שאלות מתשובות. למשל: אם עודה מעריך - על סמך הנחות שאין לנו יכולת לבחון - כי הערבים היו אחראים לבין 11.5% ל-13.5% מתקבולי המס מדוע הוא נקב דווקא במספר 41 מיליארד שקל (שמהווה כאמור 13.2% מהסך)? או: איך חושב נושא מיסוי החברות שהמחקר המקורי שעליו הסתמך הח"כ לא עסק בו?

בשורה התחתונה: דבריו של עודה אינם מבוססים. לרשות המסים אין נתונים שעוסקים בסוגיה. לפי מחקר עצמאי שאליו הוא הפנה אותנו, משקי הבית הערביים שילמו ב-2013 8.8% מסך המסים, נתון שמקביל ל-27.4 מיליארד שקל ב-2020 - רחוק מאוד מהמספר שננקב על ידו. הח"כ מסר לנו הערכות שונות שאין ביכולתנו לבחון, שעשויות להוביל לנתון שנמסר על ידו בשידור.

תחקיר: אוריה בר-מאיר

עוד כתבות

לירון אייזנמן (סיליקום), יהוא עופר (אודיסייט) / צילום: ברצי גולדבלט, שלומי יוסף

הישראלית שקפצה במעל 30% בשבוע, וזו שירדה לשפל של שנתיים וחצי

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● סיליקום קפצה במעל 20% בעקבות פרסום תוצאותיה הכספיות ותחזית חיובית לרבעון הראשון של 2026 ● אודיסייט טיפסה במעל 30% בשבוע, לאחר שדיווחה על שתי הזמנות פיילוט חדשות מלקוח ביטחוני גדול ● ורוניס ירדה לשפל של שנתיים וחצי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את המלצתם למניה

נשיא סין שי ונשיא איראן פזשכיאן נפגשים בבייג'ינג / צילום: ap, Ng Han Guan

תחת עיני הבית הלבן: סין הפכה לגורם מרכזי בשימור המשטר האיראני

בעוד שמוסקבה מתמהמהת באספקה, סין מטמיעה בטהרן מערכות הגנה מתקדמות ● מנגנון משומן של "מכליות רפאים" מאפשר לסין ליהנות מנפט איראני בהנחות עתק ● אלא שמאחורי הדברים, מסתתרת תמונה מורכבת של גירעון סחר מעמיק וניצול ציני

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

עם צבר הזמנות דמיוני: מה יכול לבלום את המומנטום בפעילות אלביט מערכות

מניית החברה הביטחונית נסחרת בשיא, לאחר שהפכה בשנתיים האחרונות ל"מפעל לאומי" ● במקביל היא לא זונחת את ההתרחבות הגלובלית, כשמרוץ ההתחמשות באירופה ומעמד אסטרטגי בארה"ב מבטיחים לה אופק יציב לשנים קדימה ● המחיר: השקעות עתק ותלות בשערי החליפין ● ניתוח חברה, מדור חדש

מטוס ישראייר. בעיגול: יואב וייס / צילום: מוני שפיר, סיוון פרג

המינוי החדש בישראייר מגלה משהו דווקא על החברה המתחרה

יואב וייס, עד לאחרונה מנהל פעילות חברת התעופה וירג'ין אטלנטיק בישראל, יהיה אחראי על פעילות הטיסות ארוכות-הטווח של ישראייר - שהופכת ליחידת רווח עצמאית ● וגם: קבוצת חמת רוכשת 1,800 מ"ר במתחם גיגיס בראשון לציון תמורת כ-30 מיליון שקל ● אירועים ומינויים

היועצת המשפטית לכנסת, עו''ד שגית אפיק / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הייעוץ המשפטי ממליץ לפצל כשני שלישים מחוק ההסדרים; מה יישאר בחוץ?

רפורמת החלב, הבנקים הקטנים ומס הקרקעות – בחוץ: היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, ממליצה להוציא מהמסלול המהיר של חקיקת התקציב כשני שלישים מסעיפי חוק ההסדרים ולקדם אותם בחקיקה רגילה ● באוצר מודאגים מהיקף הפיצולים ומלינים על כך שלא מאפשרים להם לקדם רפורמות מבניות – לא בהסדרים ולא מחוצה להם

צילום: Shutterstock

הנתונים חושפים: באיזו עיר איכות החיים הגבוהה בישראל?

בהסתמך על כ-60 פרמטרים שונים, הלמ"ס מחשבת את מדדי איכות החיים ב-18 הערים הגדולות • כפר סבא בראש, ירושלים בתחתית, ותל אביב רושמת הישג מפתיע בתחום הדיור • המשרוקית של גלובס

עדי שלג / צילום: אלון רון

עד המדינה בפרשת אי.די.בי: כולם "שיפצו" אז מחירי מניות, בדיעבד הבנתי שזו עבירה

עדי שלג העיד כי ביצע את הפעולות סביב הרצת מניות אי.די.בי ב-2012 לפי הנחיותיו של איתי שטרום, וכי הפך לעד מדינה אחרי שגילה כי שטרום ונוחי דנקנר "מפילים עליו הכול" ● הוא טען כי הוא "הוכה בתדהמה" מכך שדנקנר מייחס לו אחריות לפרשה, ולגבי פעולותיו הסביר כי "היום ברור לי שזה אסור, אבל אז זה היה אחרת"

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניה שתזנק היום בבורסה, והשתיים שצפויות לרדת בחדות

המתיחות בין איראן וארה"ב נותרת ברמות שיא ● עונת הדוחות בוול סטריט נכנסת לשבוע קריטי נוסף, עם תוצאות של אלפאבית, אמזון, פלנטיר ו-AMD ● הנשיא טראמפ בחר את מועמדו לתפקיד יו"ר הפד - ובוול סטריט מרוצים ● מחירי המתכות היקרות צללו יחד עם מטבעות הקריפטו ● וגם: האם ביצועי וול סטריט בינואר יכתיבו את הטון לשנה כולה? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

הדמייה של רובע ריבל / צילום: 3dvision

תמורת 620 מיליון שקל: קרסו נדל"ן במו"מ למכירת 49% מרובע ריב"ל בתל אביב

המתחם בשטח 14 דונם בדרום תל אביב כולל שלושה מגדלים, 410 דירות ושטחי מסחר ומלונאות ● שווי הפרויקט לאחר השלמתו מוערך בכ־4 מיליארד שקל ● לפי ההערכות, צפי לקבלת היתר והתחלת עבודות - ברבעון אחרון של 2026

סניף יוחננוף / צילום: יח''צ

ב-17 מיליון שקל: יוחננוף רוכשת 30% מקרקע ליד בנימינה להקמת מרכז מסחרי

לגלובס נודע כי יוחננוף תשקיע את הכסף כדי להקים מרכז מסחרי שיכלול סניף של הרשת ● הרכישה מתבצעת מחברת הנדל"ן שי חי ● המרכז החדש שייפתח ב-2029 עשוי להתחרות בקניון "מול זכרון" הסמוך

אלי מיזרוח, מנכ''ל סילבר קסטל / צילום: אלי כהן

"נבנה פה את גולדמן זאקס הבא": כך התרסקה הבטחת הקריפטו של ת"א

סילבר קסטל נכנסה לבורסה כחברת ההשקעות הראשונה בנכסים דיגיטליים, עם הבטחות גדולות ונבחרת של כוכבי שוק מאחוריה ● אלא שכעת, לאחר שמחקה 99% משוויה, היא נמכרת לבית ההשקעות אי.בי.אי, שישקיע בה 10 מיליון שקל וינסה לרתום את הפלטפורמה שפיתחה לעסקיו

זכרון יעקב / צילום: איל יצהר

חברות תובעות 343 מיליון שקל מרמ"י: שיווקה קרקעות שאי אפשר לפתח

שלוש חברות שזכו במכרזי קרקעות בזכרון יעקב תובעות מרמ"י לבטל את העסקאות ולשלם להן 343 מיליון שקל, שכוללים את התשלומים ששילמו ופיצויים ● לטענתן, המדינה שיווקה את הקרקעות ביודעה שאין כל היתכנות לפיתוחן, גבתה מאות מיליוני שקלים מהיזמיות, ולאחר הזכייה הותירה אותן להתמודד לבדן עם סכסוך בין הרשויות

טירה / צילום: איל יצהר

​מחקר חדש: פערי תחבורה גורעים מאות שקלים מהשכר החודשי בחברה הערבית

מכון אהרן חושף כי פערי התחבורה לבדם אחראים לאובדן הכנסה של עד 18% בקרב עובדים ערבים ● החוקר סני זיו: "היכולת להגיע מהר למרכזי תעסוקה משפיעה ישירות על השכר" ● וגם: כך הוסרו יעדי התעסוקה מחוק ההסדרים, ואיך זה יעלה למשק 0.4% מהתוצר בכל שנה

המעצמה שמאבדת אחיזה במזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השפעתה של סין במזרח התיכון נמצאת בשפל, התקשורת הסעודית מאותת כי הסיכויים לנורמליזציה עם ישראל הולכים ומתמעטים, וג'ימיני של גוגל נקשר לפעילות ביטחונית בעזה • כותרות העיתונים בעולם

ניידת שידור של גלי צה''ל / צילום: עינת לברון

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד החלטת הממשלה לסגירת גלי צה"ל

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד החלטת הממשלה לסגור את התחנה הצבאית ● המשמעות היא שכעת הממשלה צריכה לנמק מדוע לא תבוטל סגירת גלי צה"ל ולהצדיק את חוקיות המהלך ● עוד נקבע כי תשובת המדינה צריכה להתקבל עד 15 במרץ

קריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

פחות משהובטח: הממשלה אישרה תוכנית תמיכה בקריית שמונה

הבוקר התכנסה הממשלה בעיר וקיבלה החלטה לשיקום וצמיחה דמוגרפית בקריית שמונה, ואולם הארנק הדיגיטלי שהובטח לתושבים יתקבל כמענק חד-פעמי ● מאידך, תושבים חדשים, אם יגיעו לעיר, יזכו למענק חודשי של כ-2,000 שקל למשך שנה וחצי

רשת moltbook / צילום: צילום מסך

מהתפעמות לחשש ועד פרצת אבטחה: מה הסיפור של Moltbook, הרשת החברתית של הבינה המלאכותית

הרשת החברתית לבוטים עוררה סקרנות עולמית, עד שפרצת אבטחה אחת העבירה את הדיון מתודעה לניהול ואבטחה

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

מנכ"ל וויקס: "מודאג מאוד משוק העבודה"

בראיון לתקשורת האמריקאית ובצל השינויים הארגוניים בוויקס, מנכ"ל החברה אבישי אברהמי מתריע מפני פגיעה רחבה בשוק העבודה בעידן ה-AI ● לדבריו, רוב המשרות הפופולריות בארה"ב יושפעו בתוך עשור

שער הדולר מתחיל להשפיע על ענף ההייטק / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הכסף נשחק, השכר מתייקר: צניחת הדולר מאיימת על ענף ההייטק הישראלי

בזמן שטראמפ מצהיר כי "מצב הדולר מצוין", חברות ההייטק הישראליות מתמודדות עם שחיקה מתמשכת בהון שגייסו וזינוק בעלויות השכר השקליות ● השילוב בין היחלשות המטבע לחוסר התערבות ממשלתית מעמיד בסכנה את הכנסות המדינה ממסים, ומאלץ את התעשייה לבחון מחדש את תוכניות הצמיחה והגיוס בישראל

מוזגת בבית קפה בברלין. רוב העבודות החלקיות הן במגזר השירותים / צילום: Reuters, IMAGO/photothek.de

"אנחנו חייבים לעבוד": גרמניה נגד משרה חלקית ושבוע עבודה מקוצר

הקנצלר פרידריך מרץ יוצא למלחמה בטרנד ה"איזון–בין–חיים–לעבודה" ובמודל התעסוקה החלקי שהפך לסימן ההיכר של הכלכלה הגרמנית ● עם שוק עבודה קשיח, אוכלוסייה מזדקנת וגירעון אקטוארי בפנסיות, בברלין דורשים מהאזרחים: "מי שיכול לעבוד יותר - חייב לעבוד יותר"