גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם 41 מיליארד שקל מכספי המסים הגיעו מאזרחים ערבים?

כמה מהמס שגובה המדינה מגיע מהאזרחים הערבים? השאלה נותרת פתוחה ● המשרוקית של גלובס

ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת. מרציאנו סגל, גל”צ, 5.8.21 / צילום: שלומי יוסף
ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת. מרציאנו סגל, גל”צ, 5.8.21 / צילום: שלומי יוסף

כשח"כ איימן עודה נשאל במהלך ראיון בגלי צה"ל מדוע שמפלגתו לא תשתף פעולה עם הקואליציה לפחות במה שנוגע לתוכניות שנועדו לחברה הערבית, הוא כעס: "רוב תל-אביב הצביעה נגד נתניהו… ואף אחד לא פגע בהם. לנו אומרים: רק אם תהיו (בקואליציה) אז תקבלו. אתה יודע כמה אנחנו משלמים מסים מדי שנה? בשנה האחרונה האזרחים הערבים שילמו מסים למדינת ישראל בהיקף של 41 מיליארד שקל".

הטענה המספרית של עודה היא מעניינת לבדיקה, אך האם יש בנמצא נתונים מהסוג הזה? מרשות המסים נמסר לנו שפילוח כזה לא מבוצע על ידה, ושאין באפשרותה לעשות זאת. אנחנו החלטנו בכל זאת לשחק קצת עם המספרים. לפי רשות המסים, סך תקבולי המס שנגבו מאזרחי ישראל ב-2020 עמד על 310.9 מיליארד שקל. אם החברה הערבית אחראית ל-41 מיליארד מתוכם כפי שטוען עודה, הרי שהיא שילמה 13.2% מכלל המסים. על פניו, זאת טענה סבירה, בהתחשב בעובדה שב-2018 החברה הערבית היוותה 14.5% ממשקי הבית בישראל.

אבל, כידוע, מס הכנסה לא נגבה באופן שווה מכולם. רובו המוחלט (92% לפי נתוני האוצר מ-2017) מגיע משני העשירונים העליונים, שלחברה הערבית יש ייצוג חסר משמעותי בהם. לפי הלמ"ס, ההוצאה הממוצעת של משק בית ערבי על מסים ישירים (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות) עמדה ב-2018 על כ-1,590 שקל בחודש. אם כופלים את הנתון הזה במספר משקי הבית בחברה הערבית מגיעים לכ-7 מיליארד שקל בשנה. זה רחוק מאוד מהנתון של עודה, אבל צריך לזכור שמסים נגבים גם באופן עקיף (למשל, בכל פעם שאנחנו קונים אנחנו משלמים מע"מ), וגם מחברות. האם יש דרך לחשב את זה?

עודה הפנה אותנו למחקר שבוצע על ידי מרכז אינג'אז, עמותה שמטרתה היא חיזוק הרשויות המקומיות הערביות. המחקר עוסק בנתוני 2013 ומשקלל יחד עם נתוני הלמ"ס שהזכרנו גם הוצאות לצריכה פרטית. השורה התחתונה שלו היא שמשקי הבית הערבים שילמו ב-2013 8.8% מהמסים שהיוו אז כ-13.5 מיליארד שקל. ומה לגבי נתונים עדכניים יותר? במרכז אינג'אז מסרו לנו שבסוף 2021 אמור לצאת מחקר עדכני בשיתוף עמותת סיכוי שיכלול את נתוני 2015-2020. בינתיים, אנחנו יכולים לומר שאם נחיל את האחוז הזה (8.8%) על נתוני 2020, נגיע לנתון של 27.4 מיליארד שקל - עדיין רחוק מאוד מהמספר של עודה. ועדיין מספר בעייתי: הוא כולל בתוכו גם את מיסוי החברות, שאיננו יודעים איך הוא מתפלג לפי יהודים וערבים, וגם לא מביא בחשבון את העובדה שמאז 2013 שיעור משקי הבית הערבים גדל.

במילים אחרות, עודה הפנה אותנו למחקר ישן שגם אם מנסים להתאימו - בחישוב גס - ל-2020, לא מאושש את הטענה שלו. מטעמו השיבו לנו על כך כי "מאז המחקר חלה עלייה בשיעור משקי הבית הערבים ביחס לכלל האוכלוסייה בכ-2%, וכן עלייה בהכנסה הממוצעת שלהם בשיעור של כ-18%". עוד נמסר כי "הם מעריכים - על בסיס פרמטרים אלה ונוספים - כי משקי הבית הערבים היו אחראים לכ-11.5%-13.5% מהכנסות המדינה ממסים ב-2019 וב-2020".

זה עדיין מותיר אותנו עם יותר שאלות מתשובות. למשל: אם עודה מעריך - על סמך הנחות שאין לנו יכולת לבחון - כי הערבים היו אחראים לבין 11.5% ל-13.5% מתקבולי המס מדוע הוא נקב דווקא במספר 41 מיליארד שקל (שמהווה כאמור 13.2% מהסך)? או: איך חושב נושא מיסוי החברות שהמחקר המקורי שעליו הסתמך הח"כ לא עסק בו?

בשורה התחתונה: דבריו של עודה אינם מבוססים. לרשות המסים אין נתונים שעוסקים בסוגיה. לפי מחקר עצמאי שאליו הוא הפנה אותנו, משקי הבית הערביים שילמו ב-2013 8.8% מסך המסים, נתון שמקביל ל-27.4 מיליארד שקל ב-2020 - רחוק מאוד מהמספר שננקב על ידו. הח"כ מסר לנו הערכות שונות שאין ביכולתנו לבחון, שעשויות להוביל לנתון שנמסר על ידו בשידור.

תחקיר: אוריה בר-מאיר

עוד כתבות

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

פיטורי בינה מלאכותית? המעסיקים בכלל חושבים אחרת

סקר מעסיקים של רשות החדשנות מעלה כי בשנת 2025 לא נרשמה פגיעה מהותית בהיקף המשרות בענף ההייטק, כאשר רק 13% מהחברות שביצעו פיטורים קשרו זאת להטמעת כלי בינה מלאכותית

מימין: נוחיק סמל, מנכ''ל סוני סמיקונדקטור ישראל, דדי ילין, מנהל מרכז הפיתוח בישראל של ARM / צילומים: מארק נומדר, יח''צ

50 עובדים בבת אחת: ענקית השבבים שניצלה את סגירת סוני בישראל

לגלובס נודע כי חלק מעובדי סוני בישראל נקלטו בחברת ארם שבשליטת סופטבנק, המגבירה את מאמצי הגיוס שלה בארץ ● זאת לאחר שהראשונה החלה בנסיגה מפעילות המו"פ שלה בישראל

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

בצל היחלשות הדולר והמתח מול טראמפ: הפד צפוי לעצור את הפחתת הריבית

בעקבות מדדי מחירים שמעידים על אינפלציה רוחבית, הפד צפוי להפסיק הפעם עם רצף הורדות הריבית שלו ● ברקע, היחסים המתוחים בין נשיא ארה"ב ליו"ר הבנק המרכזי והדולר שממשיך לאבד גובה

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח בעליות ● לראשונה מזה ארבע שנים, שער השקל-דולר נמוך מ-3.10 שקלים ● במקביל, הדולר נחלש בעולם לרמתו הנמוכה ביותר מזה ארבע שנים ● ה-S&P 500 עלה אתמול לשיא חדש, בהובלת מניות הטכנולוגיה ● מיקרוסופט, מטא וטסלה יפרסמו דוחות היום, הפדרל ריזרב יודיע על החלטת הריבית ● וגם: בבנק הפועלים מסמנים ארבע מניות דיפנס אירופיות מומלצות ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

לוגו נתג''ז

דירקטוריון נתג"ז מינה מנכ"ל ללא ניסיון בתפקיד או בתחום תשתיות ואנרגיה

דירקטוריון נתג"ז דיווח לבורסה על בחירתו במנכ"ל חדש: קובי נודלמן, עד לאחרונה סמנכ"ל כוח-האדם של דואר ישראל ● לנודלמן אין ניסיון כמנכ"ל חברה ולא ניסיון בשום חברה בתחום התשתיות והאנרגיה; אם ייפסל, ימונה מ"מ המנכ"ל, סמנכ"ל ההנדסה שלמה קרסנר

משרד של יונייטד הלת' בקליפורניה / צילום: Reuters, Mike Blake

הדוח שאכזב והחשש מטראמפ: מה מפיל את מניות ביטוחי הבריאות בארה"ב?

ענקית ביטוחי הבריאות יונייטד הלת' גרופ צוללת בעקבות תחזית מאכזבת לשנת 2026, וגוררת איתה חברות מרכזיות נוספות בתחום ● במקביל, הדיווח על כך שטראמפ צפוי להקפיא את עדכוני התשלומים שמקבלות חברות הביטוח הנותנות שירותים ממשלתיים, מכביד גם הוא על הסקטור

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה ורפי עמית, מנכ''ל קמטק / צילומים: נובה, רענן טל, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

שתי מניות השבבים מישראל שמובילות את העליות בוול סטריט

נובה וקמטק, שזינקו מתחילת 2026, מציעות ציוד לבדיקה בהליך ייצור של שבבים, שהביקוש עבורו עלה לאור ההתפתחות המואצת של AI ● בנק קנטור: יש מקום להמשך הראלי בענף

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ: יש צי גדול בדרך לאיראן, מקווה שהם יחתמו על עסקה

יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "אנחנו ערוכים לעימות ארוך טווח" ● פרטים חדשים על פרשת הברחת הסחורות מישראל לעזה ● שליחו של ביידן נגד נתניהו: "לא אומר אמת, כפוי טובה" ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock

למרות שרשמו הערת אזהרה במשותף: האישה תקבל את כל הזכויות בשתי דירות

ביהמ"ש לענייני משפחה קבע חלוקה לא שוויונית של נכסי מקרקעין שנרכשו במהלך הנישואים לזוג עם שני ילדים משותפים, לאחר שהוכח כי עיקר המימון הגיע מכספים של האישה, בהם פיצויים שניתנו לה כאלמנת פעולות איבה ● בין היתר נקבע כי רישום הערת אזהרה אינו יוצר זכות קניינית

עופרה שטראוס, יו''ר קבוצת שטראוס / צילום: שלומי יוסף

מימוש ענק: משפחת שטראוס מכרה מניות של חברת המזון ב-405 מיליון שקל

המכירה בוצעה במחיר של 114.5 שקלים למניה, דיסקאונט של 3% על מחירה בבורסה ● המכירה מצטרפת למימושים נוספים שביצעה שטראוס בשנים האחרונות, בסך מצטבר של קרוב למיליארד שקל

כוחות חמאס בעזה / צילום: Reuters, Majdi Fathi

ארה"ב מטילה סנקציות על 6 עמותות צדקה בעזה שמזרימות כספים לחמאס

ארה"ב הטילה סנקציות על שש עמותות צדקה, שלפי מידע מודיעיני משמשות ככיסוי אזרחי להעברות כספים ולמימון הזרוע הצבאית של חמאס ● כך ארגון הטרור שומר על זרימת הכסף לרצועה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

נתניהו במסיבת עיתונאים: "אם איראן תתקוף את ישראל, נגיב בעוצמה"

דיווח: ההיערכות של טורקיה למקרה שהמשטר האיראני ייפול ● בריטניה עשויה לספק תמיכה צבאית מוגבלת - ויחד עם צרפת גם להגן על מדינת ישראל מפני מתקפה איראנית ● במהלך המבצע הגדול לאיתור גואילי צה"ל השמיד מנהרת חמאס ● שירותי הביטחון של אזרבייג'אן סיכלו פיגוע טרור של דאעש נגד שגרירות ישראל בבאקו ● דיווחים שוטפים

16 מטוסים מלאים בנשק: הסיוע שמקבלת איראן לקראת מתקפה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: בבייג'ינג נבהלו מהביקור של הגנרל האמריקאי בישראל ושלחו לבת הברית תחמושת, מערכת הלייזר "אור איתן" משנה את כללי המשחק, ויום השואה הבינלאומי מתקיים בסימן אנטישמיות הגואה באירופה • כותרות העיתונים בעולם

ראש האופוזיציה יאיר לפיד (נאום במליאת הכנסת, 05.01.26) / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

69 אלף איש עזבו את ישראל ב-2025 – כמה מהם ילידי הארץ?

69 אלף איש עזבו את ישראל ב-2025, והנתון עורר סערה במערכת הפוליטית ● יאיר לפיד קבע שאי־אפשר לתרץ את זה באוקראינים שחזרו לארצם - האם הוא צודק? ● המשרוקית של גלובס

רה''מ בנימין נתניהו ואבי שמחון / צילום: קובי גדעון-לע''מ

שמחון לבלומברג: משלחת יוצאת לוושינגטון לסגור הסכם סחר. על אזהרות סוכנויות הדירוג: "תירוצים"

לדברי יועצו הכלכלי הוותיק של ראש הממשלה, ישראל וארה"ב סיכמו מסגרת להסכם סחר הדדי, ומשלחת ישראלית תיסע לוושינגטון השבוע לסגירת הפרטים ● שמחון דחה את האזהרות של סוכנויות הדירוג לפיהן צעדים להחלשת מערכת המשפט עלולים להשפיע על הדירוג

כנס תשתיות לעתיד: הפרויקטים והמיליארדים שיניעו את ישראל קדימה

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית, מנתח את הסוגיות הכלכליות, הרגולטוריות והעסקיות שקשורות לתחומי התחבורה, התעשייה, האנרגיה והחדשנות בישראל ● באירוע מתארחים מומחים ומקבלי ההחלטות מהענף, ובהם החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג, מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן ובכירי המגזר העסקי

מימין: אודי בלום, שאולי לוטן, עוזי לוי / צילום: כדיה לוי

שלושת המנכ"לים שמצטרפים לתחרות בשדה דב: "בעתיד לא יהיה מחיר של 100 אלף שקל למ"ר במרחק 5 דקות מהים"

החברות מבנה, לוינשטיין ומטרופוליס קנו יחד מגרש בשדה דב כבר ב–2021, ועכשיו יוצאים לשיווק ● בראיון משותף מספרים המנכ"לים עוזי לוי, שאולי לוטן ואודי בלום על המאמץ לבדל את הפרויקט מכל האחרים ברובע המדובר ("בחרנו לא לבנות מגדלים") ועל המחירים הצפויים ("מתחילים ב־70 אלף שקל למ"ר")

סניף אמריקן דולצ'ה ברעננה / צילום: גדי יוסף

תחום המסעדות לוהט: רשת ההמבורגרים הגדולה רוכשת פיצרייה ברעננה

לגלובס נודע כי קבוצת ההמבורגריות BBB רכשה את מותג הפיצה אמריקן דולצ'ה - הכולל סניף אחד של פיצרייה ברעננה ומסעדה איטלקית נוספת בעיר - תמורת כמיליון שקל ● בכוונת BBB לפתוח בשנים הקרובות כ-25 סניפים של הפיצרייה בפריסה ארצית, שיופעלו במודל זכיינות

חוק הסייבר הלאומי פורסם להערות הציבור / אילוסטרציה: גלובס (נוצר באמצעות Adobe Firefly)

קנס של עד 640 אלף שקל לארגון חיוני: חוק הסייבר הלאומי עולה שלב

שמונה שנים לאחר שנגנז בצל ביקורת ציבורית חריפה, מערך הסייבר הלאומי מפרסם תזכיר חוק חדש ● בצל לקחי ה־7 באוקטובר, החוק מציע סמכויות להתערבות בזמן אמת, חובות דיווח נוקשות וקנסות גבוהים ● בשוק מזהים את הצורך, אך המומחים מתריעים מפני "תופעות לוואי"

אילוסטרציה: Shutterstock

הבית נרשם על שם האישה משיקולי מס, הגרוש דרש לקבל את הזכויות. מה קבע בית המשפט?

ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי בית מגורים שנרשם פורמלית על שם אישה בתקופת נישואיה, שייך למעשה לאמה שמימנה את רכישתו ושיפוצו במלואם - ולכן לבעלה לשעבר של הבת אין כל זכות בנכס ● האם הסבירה כי רשמה את בתה כבעלת הנכס כדי לשלם מס רכישה מופחת; ביהמ"ש עמד על הבעייתיות שבכך, אך קבע כי הדבר לא משליך על התוצאה