אסדת לוויתן / צילום: אלבטרוס
שבע שנים לאחר ההבטחות הגדולות למיליארדים רבים בקרן העושר, בה תכננה המדינה לאגור את התקבולים שיתקבלו בקופת המדינה בשל מיסוי חברות הגז, קרן העושר טרם הוקמה, וקופתה כמעט ריקה. בוועדה המיוחדת לעניין קרן העושר בכנסת שורטטה היום (ב') התמונה במלואה: בקרן נצברו רק 450 מיליון שקל שהם סכום וודאי, בעוד שלפי ההערכות, גם הן לא ודאיות, מיליארד השקלים הנדרשים לשם הקמתה יצטברו בה לכל המוקדם בסוף 2022 - כך לפי נתוני רשות המסים.
ביולי האחרון דיווחה רשות המסים כי בקופת הקרן הצטברו 741 מיליון שקל, ואולם רק 441 מיליון שקלים מתוכם הינם סכום חלוט - פער של 300 מיליון שקל. זאת, בניגוד לתחזית בנק ישראל בשנים עברו, לפיה עד 2022 יצטברו בקרן יותר מ-14 מיליארד שקל, שישמשו להשקעות בחברה וברווחה, עבור התושבים. לפחות 200 מיליון שקל מתוך הסכום הנמצא כעת בקופה, הם בוויכוח מול הנישומים, ואינם כספים חלוטים. כלומר, ייתכן כי יחזרו לחברות הגז, בעוד שהקופה תיוותר כמעט ריקה.
במסגרת הדיון, נציגי בנק ישראל הציגו נתונים לפיהם הטבות המס שקיבלו חברות הגז דחו את התשלומים לקרן העושר, ובכך טרם קיבל הציבור את הנתח שהובטח לו עם הקמת מאגרי הגז ופתיחתם ליצוא.
עדי ברנדר מחטיבת המחקר בבנק ישראל התייחס לפער בין התחזיות לגביה לבין הסכום הסמלי בקופת הקרן כיום, ואמר כי התחזיות שהוצגו בשנת 2013 התבססו על עוגנים של משרד האנרגיה והמועצה הלאומית לכלכלה. ההשקעות הנוספות שהוכרו כהעמסה על ההוצאות, תרמו לדחיית תשלומי המס מ-2018 לאמצע 2020 ולהקטנת תשלומי המס בפועל. בנוסף, הייתה הנחה שלא תהיה מגבלת יצוא, ולכן מאגר "לוויתן" יפותח במהירות. אולם מאגר "לוויתן" החל לפעול רק בסוף שנת 2020. בנוסף, התחזיות של מחירי הגז בעולם היו גבוהים יותר. ככל שהשוק נפתח לתחרות, ממוצע המחירים ירד.
זאת ועוד, גם בעתיד לא ייצברו בקרן הכספים שהובטחו לציבור. לפי התחזית המעודכנת שהציג ד"ר לב דרוקר ממשרד האוצר, עד סוף העשור יצברו בקרן 5 מיליארד דולר בלבד.
ח"כ מוסי רז, יו"ר הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל, אמר בדיון: "הופתענו לגלות בישיבה הראשונה של הוועדה בראשותי כי הסכום שנצבר רחוק לא רק מהציפיות ל-13 מיליארד שקל, אלא אף מהסכום שדווח, של 741 מיליון שקל. לא ננוח עד שנברר איפה הכסף שצריך להגיע לרווחתם של כלל אזרחי ישראל".
לאחר שבדיוני הוועדה התעוררו שאלות באשר לסכומים הנצברים בקרן כאשר נציג רשות המיסים היה מנוע מלמסור נתונים מדויקים, הודיע ח"כ רז כי יציע חוק שיחייב גילוי מלא של כל הנתונים של גביית המיסים מחברות שנהנות ממשאבי הטבע של מדינת ישראל.
"החוק שקובע את החיסיון, לא הגיוני ואנחנו נשנה אותו", אמר רז. "אם החוק לא ישונה, אין טעם בהקמת הקרן. הסכומים פעוטים וחסרי ערך, מדובר בפרומיל אחד מתקציב המדינה. אם זו הייתה התחזית, הקרן לא הייתה קמה. נצטרך לבחון את ההכנסות ומדוע אפשרו הכרה בהוצאות והטבות מס שלא היו צריכים לתת לחברות. צריך לשנות את כל המודל. לא יתכן שהמדינה תקצה משאבי טבע לחברות שלא יהיו שקופות לחלוטין. הציבור צריך לדעת מהן ההוצאות, ההכנסות, ההשקעות והטבות המס שלהם. אנחנו חייבים לשנות את החוק. הסדר התמלוגים לא עובד. צריך להטיל מס חברות של 60% ללא הטבות או הכרה בהוצאות. אם חשבנו שהבעיה של הגז היא רק לסביבה, מסתבר שגם התועלת הכלכלית שולית לחלוטין. כל המודל היה טעות ונצטרך לשנות אותו לחלוטין לרבות המודל של איכות הסביבה".
מרב דוד, סמנכ"לית בארגון לובי99, אומרת כי ההבטחה למאות מיליארדים - התפוגגה, וכי הדיון שהתקיים היום הוכיח שקרן העושר לא תהנה מסכומים משמעותיים. "בנק ישראל הבהיר לראשונה שקרן העושר נותרה ריקה והתחזיות לא פגעו בין היתר בגלל הטבות המס שנתנה הממשלה למונופול הגז במסגרת מתווה הגז. זו הפעם הראשונה שהבנק מודה בזה. בדיוני הוועדה בכנסת הקודמת הפספוס של התחזיות יוחס למחירי הגז. לא מדובר רק על "מספרים שהתפספסו". המדיניות של הממשלה לאורך השנים עוד ממתווה הגז, היתה לתת לחברות הטבות מס ולאפשר קיזוזים עם הוצאות אחרות, מה שהוביל לרווח נמוך יותר של החברות ולתשלומים נמוכים לקרן. צריך לחשוב על שינוי מבנה המס. החברות עושות מניפולציות מס ומייצרות שיעורי רווח נמוכים ומזה נגזר מס ששינסקי מאד מאד נמוך, למעשה אפס במשך מספר שנים. בנוסף, חייבים לאפשר שקיפות על התחזיות, כמו שביקשנו כבר פעמים רבות".