גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מדריכים פיננסיים

מדד תשומות הבניה- איך הוא משפיע עלינו?

מדד תשומות הבניה למגורים - כל מה שצריך לדעת ● למה הוא חשוב? ● למי בעצם הוא חשוב? ● איך מתגוננים מפני עלייה במדד? ● למחשבון מדד תשומות בניה

מדד תשומות הבנייה / איור: מרינה זלוצ'ין
מדד תשומות הבנייה / איור: מרינה זלוצ'ין

מדד תשומות הבניה מודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים- כמו: בטון, ברזל, צינורות, חלונות וכו'.. מחירי החומרים והשירותים נאספים ממדגם של סיטונאים ויצרנים, המספקים חומרים ושירותים לקבלנים בכל אזורי הארץ. המחירים הנמדדים הם אלה שמשלמים הקבלנים הראשיים וקבלני המשנה למשווקים לסוגיהם.

שינויים אלו במחירי עלות הבניה מודדת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), אשר אוספת נתונים מדי חודש ומפרסמת בכל ה-15 לחודש את השינוי במדד.

מדד תשומות הבנייה בשנים האחרונות עולה בקצב מוגבר כאשר בשנה האחרונה על רקע עליית המדרגה באינפלציה, מדד תשומות הבנייה עולה בקצב העולה על 5% בעיקר בשל עליית חומרי הגלם ושכר העבודה.

כיצד המדד משפיע על רוכשי דירות?

המשמעות של מדד תשומות הבניה היא ענקית לרוכשי הדירות - התשלומים שלהם לקבלנים מתייקרים. איך? כאשר קבלן מתחיל לבנות דירה ישנם מחירי עלות לכל חומר ושירות בבנייה, אבל יכול להיות שהמחירים עם הזמן יעלו וכתוצאה מכך הוא יכול להפסיד מעסקת המכירה שלו. לכן, הקבלנים מצמידים את מחירי עלויות הבניה למדד תשומות הבנייה ובכך אם מחירי הבניה יעלו אנו נצטרך להוסיף על עליית המחירים. חשוב להדגיש כי המדד מוצמד ליתרת התשלומים שהרוכש טרם שילם לקבלן.

לדוגמא- אם יתרת התשלומים שלכם לקבלן עומדת על 1,000,000 ₪ ומדד תשומות הבנייה עלה עד מועד התשלום ב- 0.5%, תצטרכו לשלם סכום נוסף של 5,000 ₪.

מדד תשומות הבניה הוא מדד שלא ניתן לעקוב אחריו, לא ניתן להצמיד את הכסף אליו ולקבל תשואה ריאלית (כמו שניתן לעשות ביחס למדד המחירים לצרכן), לכן, לא ניתן לגדר אותו (להגן מפני עלייתו) וזו כמובן בעיה לרוכשי הדירות. המדד יכול לברוח כלפי מעלה והם חשופים, בעוד שאת המכשירים האחרים - מדד מחירי הדירות, הצמדה למט"ח הם יכולים לגדר ולהגן מפני עלייתם.

לאחרונה הוגדר תיקון בחוק המכר לפיו מדד תשומות הבנייה -  שלוקח בחשבון את עליית מרכיב הקרקע - לא ישמש להצמדה של התשלומים של רוכשי הדירות. יש בכך הגיון רב שכן על רוכש הדירה לשלם על עליית מחירי התשומות ולא על הקרקע שכבר הקבלן רכש ואינה מייקרת את עלויותיו. כלומר, אם הקבלן רוצה להגן על הוצאותיו מפני התייקרות הוא יכול לעשות זאת, אבל לא בהצמדה למכלול העלויות, אלא רק לעלויות שנותרו - התשומות השוטפות. בכך, צפוי שההוצאות יופחתו בהמשך.

איך מגנים מפני עלייה במדד תשומות הבניה?

אז מה עושים - או שלא עושים כלום, או שיוצאים מנקודת הנחה שמדד מחירי תשומות הבנייה קרוב למדד המחירים לצרכן ואז אם יש כסף שעדיין לא שולם ורוצים להגן עליו מפני עליית המדד, יש להשקיע אותו באפיק הצמוד למדד, או להגן על עליית ערך המדד (מכשירים פיננסים שנסחרים בשוק ומיוצרים בבנקים).

מעבר לכך יש עוד פתרונות שקשורים להתנהלות מול הקבלן - אפשר לנסות ולהתעקש על הצמדת התשלומים למדד המחירים לצרכן (עולה פחות ממדד תשומות הבניה - ניתן לבדוק פה את השינויים במדדים: השינוי במדד תשומות הבנייה וכאן את השינוי במדד המחירים לצרכן), פה ושם זה מצליח - הרי ההצמדה למדד תשומות הבניה היא לא תורה מסיני. אחרי הכל, לא בטוח שמדד המחירים לצרכן פחות מבטא את עלויות הקבלן מאשר מדד תשומות הבניה.

חשוב לזכור שנכון שמדד תשומות הבניה מבטא את עלויות הבניה, אבל הוא לא מבטא את עלויות הקרקע והוא לא מבטא כמובן את הרווח היזמי, ולכן ההצמדה המלאה אינה ממש צודקת. ונדגים - נניח שרכשתם דירה ב-2 מיליון שקל ונניח שהעלות הכוללת של הקבלן היתה 1.6 מיליון שקל (רווח של 400 אלף שקל), כאשר 800 אלף שקל זה מרכיב הקרקע ו-800 אלף שקל מרכיב של עלויות בניה. במצב זה, יש אכן מקום להצמיד את ה-800 אלף שקל של עלויות בניה למדד תשומות הבניה, אבל מה עם הקרקע? אין תשובה ברורה (אחרי הכל זו הייתה הוצאה של הקבלן והוא יכול לטעון שהוא מממן אותה, כך שהתשלומים צריכים גם להיות צמודים - אבל ממש לא מדד שתשומות הבניה); ומה לגבי הרווח היזמי - כאן זה בעצם רווח כפול - לא מספיק שהקבלן מרוויח הוא גם מצמיד את הרווח למדד שעלה בשיעור הכי משמעותי.

רוכשי דירות רבים מתלבטים עם השאלה - מתי לשלם לקבלן? מצד אחד תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל הרוב - לקיחת משכנתא מוקדם שערכה עולה בהתאם לריבית - השאלה הכלכלית פה היא מי יותר גבוה - מדד תשומות הבניה או הריבית על המשכנתא. כאן, תקבלו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות של כלכלנים לגבי מדד תשומות הבנייה. עם זאת, חשוב להדגיש - היו לא מעט הפתעות במדד בשנים האחרונות והכלכלנים היו רחוקים מלחזות אותו, ועניין חשוב נוסף - עניין התשלום לקבלן הוא לא רק עניין כלכלי, רבים מעדיפים לשלם בשלבים מאוחרים יותר.

מדריכים נוספים מאתר הון:

מדריכי דירה ומשכנתא

מחשבון מדד תשומות הבנייה 

* המדריך נכתב על-ידי מערכת אתר הון, מדריכים פיננסים. המידע והנתונים במדריך אינם מהווים המלצה לרכוש או למכור נכסים כלשהם; ואינם תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. 

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

פחות אוטומטיים, יותר מס אמת: הפסיקות ששינו את היטל ההשבחה בתשפ"ו

בתי המשפט וועדות הערר חזרו השנה לשאלות היסוד בקביעת היטל השבחה ולניסיון למסות את ההתעשרות כפי שהיא באמת

בת ים. איחורים כבדים במסירת הדירות לרוכשים / צילום: Shutterstock

פס"ד של העליון מטיל סיכון חדש: חילוץ פרויקט כושל עלול לעלות יותר

פסיקה תקדימית בפרויקט תמ"א 38 בבת ים קובעת כי חברות מימון שמשתלטות על פרויקט כושל וממשיכות בבנייתו עשויות לשאת בפיצוי לרוכשי הדירות על איחורים שנוצרו בתקופת הכינוס

אריאל כהן, מנכ''ל נאבן / צילום: טריפאקשנס

הנפקה, נפילה וקאמבק: נאבן הישראלית מצטיידת בקו אשראי של כרבע מיליארד דולר

שווי חברת הטכנולוגיה, הפועלת בתחום הנסיעות העסקיות, עלה בכ-200% מהשפל השנה, ועומד על כ-6 מיליארד דולר ● בג'פריס רואים במחיר המניה "נקודת כניסה אטרקטיבית"

אילוסטרציה: Shutterstock

רכשו כלה בברזיל והשליכו אותה לרחוב אחרי 30 שנה. מה קבע ביהמ"ש?

הוריו של גבר עיוור נסעו לברזיל ואיתרו שם צעירה שהסכימה להינשא לו ולעבור לישראל בהסתמך על הבטחה להסדר כלכלי ● מה קרה כשבני הזוג נפרדו כעבור 30 שנה?

תרגיל של חיילים דנים בגרינלנד, אוגוסט האחרון / צילום: Reuters, Tim Barsoe

הנוסחה הנורדית לשגשוג כלכלי בעולם מסוכן ומפולג

שבדיה ודנמרק משקיעות סכומי עתק בביטחון, מחזקות את הקשרים ביניהן ועם אירופה ומרחיבות את קשריהן מעבר לארה"ב ● המהלכים האלה כבר נושאים פרי

התקיפה במרכז נתונים של יאנדקס בסאסובו / צילום: Reuters

תעלומת הבוטים האנטישמיים: מתקפת הרחפנים ברוסיה שהציתה סערה

מתקפת רחפנים אוקראיניים על מרכז נתונים של יאנדקס הציתה תיאוריות ברשתות החברתיות על נפילת הבוטים הרוסיים והגיעה עד לזלנסקי ● מומחים טוענים: אין אינדיקציה להשפעה על השיח

iPhone Duo / צילום: apple

רוצים אייפון מתקפל? רק 500 מכשירים מגיעים לישראל

לגלובס נודע, כי לקראת פתיחת המכירה המוקדמת של ה־iPhone Duo, אפל הקצתה לישראל כ־500 מכשירים בלבד בגל ההשקה הראשון ● המלאי צפוי להתחלק בין כלל היבואניות, רשתות השיווק ומפעילות הסלולר, מה שעשוי להוביל למחסור מיידי ולזמינות של עשרות יחידות בודדות אצל כל משווקת

מימין: ג'ושוע קושנר, גאווין בייקר, שון מגווייר / צילום: Reuters

גופים אמריקאים השתלטו על ההייטק: צניחה בגיוסים של קרנות הון סיכון ישראליות

חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה - הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים וירידה של 70% מאז השיא ● בענף אומרים כי בין הסיבות לשינוי החד: אכזבה מהתשואות, השתלטות של קרנות הענק האמריקאיות והסתמכות גוברת על AI ● האם תעשיית ההון סיכון המקומית בדרך לשינוי מבני עמוק?

חיסכון בקרנות השתלמות / צילום: Shutterstock

ספטמבר בקרנות ההשתלמות: אלטשולר שחם חזר לתחתית, אלו הגופים שבראש

בתום שלושה חודשים בהם הוביל את טבלת התשואות בקרנות ההשתלמות, אלטשולר שחם עם חודש מאכזב במסלול הכללי ● מנגד, חברות הביטוח כלל ומגדל שממשיכות במומנטום החיובי מתחילת השנה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מדד S&P 500 ונאסד"ק רשמו את יום המסחר הגרוע ביותר שלהם מזה שלושה חודשים

ירידות חדות בוול סטריט: הנאסד"ק צלל, וה-S&P 500 איבד מעל ל-1% וקטע רצף של 53 ימים ללא נסיגה משמעותית ● ה-CPI עלה ל-3.7%, הגביר חששות מהעלאת ריבית נוספת והזניק את תשואות האג"ח לשיא ● מניות ה-AI צללו מחשש לבועת חובות, בעוד מניות הפארמה ריכזו ביקושים ● ברקשייר השלימה רצף נדיר של 10 ימי עליות ● BOF איבד מערכו לאחר קנס של 1.2 מיליארד דולר ופספוס תחזיות ● מחירי הנפט בעלייה

אלונה בר און, מו''ל גלובס / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און: "בעולם של עודף מידע ודעות שמתחזות למידע, תבחרו את מקורות המידע שלכם"

"בסוף יש לכם זמן מוגבל, אתם צריכים לבחור איפה להשקיע אותו", כך הציעה אלונה בר און, מו"ל גלובס, למשקיעים הצעירים בפסטיבל דור ההשקעות בראשות הבית הפיננסי בשיתוף גלובס ●

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

איראן עונה לאיום ולועגת: "טראמפ עצבני ומשותק"

טראמפ איים על איראן: "ננחית עליה מכה קשה - כבר די נמאס לנו" ● בעיתונים באיראן הזהירו מכוחה של טהרן להשפיע על עורקי האינטרנט העולמי ● הרמטכ"ל זמיר: "לאור ריבוי ההתרעות בכל הזירות ורגישות התקופה, גבר פוטנציאל ההסלמה" ● רויטרס: איראן החלה להשתמש בטקטיקות התקפיות חדשות נגד כלי שיט בהורמוז ● צה"ל חיסל מפקד בחמאס שהיה מעורב בהחזקת חטופים ● דיווח: החות'ים תקפו את מטה חברת הנפט הסעודית ארמקו ● עדכונים שוטפים

חמת גדר, מבט מלמעלה. בעיגול: גל נאור / צילום: רמי זרנגר

תוכנית השיקום של גל נאור: 170 וילות יוקמו בחמת גדר

בתו של יצחק תשובה, האדריכלית גל נאור, רוכשת מארבעה קיבוצים כ־70% מאתר התיירות הוותיק, שנפגע בשנות הקורונה והמלחמה ● כדי להעביר אותו לרווח, נאור מתכוונת להוסיף 140 יחידות אירוח ולשדרג את המרחצאות, אבל התוכנית כוללת גם העלאת מחירים במשאב הטבע

מתווכי נדל''ן / צילום: Shutterstock

3,700 מתווכי דירות נטשו השנה את המקצוע

אלפי בעלי רישיון לא חידשו את הרישיון שלהם השנה, על רקע השפל בעסקאות יד שנייה והריבית הגבוהה שמקשה על הישרדות בענף

פרויקט השכרת דירות לטווח ארוך / צילום: שלומי יוסף

גם בניינים שלמים על הפרק: מאות דירות נקנו בהנחה של 20%

בזמן שהיזמים במצוקה בשל שוק הנדל"ן הקפוא, קרנות הדיור להשכרה רוכשות עשרות דירות ובהנחות משמעותיות ● מה היתרונות והסיכונים עבור היזמים ומה בכל זאת היתרונות לשוכרים?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

אושר לקריאה שנייה ושלישית: עסקים קטנים יוחרגו מחוק תובענות ייצוגיות

ועדה משותפת של ועדות החוקה והכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית תיקונים משמעותיים בחוק תובענות ייצוגיות ● במסגרת התיקונים לא ניתן יהיה להגיש ייצוגיות נגד עסקים שמחזור ההכנסות השנתי שלהם עומד על 9 מיליון שקל - כ־93% מהעסקים בישראל ● תיקון נוסף קובע כי תהיה חובת פנייה מוקדמת לעסקים בשורת עילות קלות

נמל ולנסיה בספרד / צילום: Shutterstock

ארה"ב גובה "תג מחיר" מספרד בעקבות החרם על ישראל

כותרות העיתונים בעולם: ארה"ב הכריזה על סנקציות נגד ספינות ספרדיות אחרי שמדריד מנעה מספינות אמריקאיות עם נשק לישראל לעגון בשטחה, החשב הכללי של עיריית ניו יורק לא ירכוש אג"ח של ישראל, והמו"מ בממשלה המקומית בברלין תקוע בגלל היחס כלפי ישראל • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

מפגינים תומכי אוקראינה מחוץ לבית המשפט בהמבורג / צילום: Reuters, dpa

המתקפה ששינתה את כלכלת גרמניה: נפתח משפט "נורד סטרים" בהמבורג

חייל קומנדו אוקראיני, סרהיי קוזנצוב, הוא הראשון לעמוד לדין בגרמניה בחשד ל"פשע מלחמה" - החבלה בצינורות נורד סטרים שהובילו גז רוסי זול לכלכלה הגדולה באירופה ● האם המשפט צפוי לשפוך אור על מעורבותה של אוקראינה בחבלה, או שהחשוד ימשיך לשתוק

מוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן ודונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: AP

דיווח: ארה"ב שוקלת להשתמש ב"אם כל הפצצות" נגד איראן

הממשלה תצביע על הארכת המצב המיוחד בעורף עד אחרי הבחירות: "סבירות גבוהה שתתרחש תקיפה על אוכלוסייה אזרחית" ● דיווח: ישראל בולמת את הקמת בסיס הכוח הבינלאומי של "מועצת השלום" בעזה ● ראשי מערכת הביטחון לפני ה-7 לאוקטובר: לא מכירים ביקור של ראש המודיעין המצרי בארץ ● עדכונים שוטפים

הבניין שקרס ברחוב נחלת בנימין בת''א / צילום: מד''א

האם היו סימני אזהרה לקריסת המבנה בת"א, ומה יקרה עכשיו?

הבניין שקרס בנחלת בנימין הוסר מרשימת המבנים המסוכנים לפני כשנתיים, לאחר שעבר עבודות שיקום ● כעת מתברר כי באתר הבנייה לא מונה מנהל עבודה כנדרש בחוק, ובמשרד העבודה בודקים אם העבודות שבוצעו במקום הובילו לקריסה ● מה ידוע על נסיבות הקריסה, ומה יידרש כדי לחדש את הבנייה? ● גלובס עושה סדר