גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוק הראשון של המערכת האקדמית היום: אתה חייב להכניס לנו כסף

במודל התקצוב הנוכחי יכול חבר סגל להכניס למערכת כסף בשתי דרכים מרכזיות: קרנות מחקר ופרסום מאמרים ● כאשר המטרה היא הפרסום עצמו ולא תוכן הפרסום, התוצאות לא מאחרות להגיע - כתיבה מיותרת ואינסופית תוך ציטוט עצמי בלתי נגמר ● התוצאה היא שאנשי האקדמיה נאלצים להצדיק את קיומם באינספור דרכים נלוזות

הרצאה אקדמית / צילום: Shutterstock
הרצאה אקדמית / צילום: Shutterstock

טור זה עוסק בבעיות שפוקדות את האקדמיה בישראל. שיטת העבודה שלי פשוטה - אני כותב על חוויותיי ועל מה שאנשים קרובים לי חווים יומיום. איני מנסה לכתוב דוח אובייקטיבי, אלא להציץ לתוך העולם האקדמי שאני אוהב ומוקיר. מטרתי היא קודם כל לייצר שיח פתוח. מובן מאליו שהמסגרת מחייבת אותי לפשט חלק מהרעיונות.

בשיחה עם קולגה, פרופסור וראש חוג באוניברסיטה מובילה בארץ, הוא אמר לי כך: "לא אוהבים אנשים מהסוג שלי". ב"אנשים מהסוג שלי" כוונתו היא חוקרים יסודיים שמפרסמים מעט ושאינם מגישים בקשות לקרנות מחקר חיצוניות. ומדוע אין אוהבים אנשים מסוגו? אדם מסור למערכת, שחינך דורות של סטודנטים שהפכו לאנשי אקדמיה מובילים, היא אחת ויחידה - הוא אינו מכניס כסף למערכת.

במודל התקצוב הנוכחי יכול חבר סגל להכניס למערכת כסף בשתי דרכים מרכזיות: קרנות מחקר ופרסום מאמרים - כך נכתב במודל התקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל משנת 2012: "שתי התפוקות המרכזיות שצריך מרכיב המחקר לשקף הינן זכייה בקרנות מחקר תחרותיות ופרסומים מדעיים". האוניברסיטאות (ולא המכללות) מתוגמלות באופן ישיר ועקיף על פרסום מאמרים וזכייה בקרנות מחקר חיצוניות. בשיחה שקיימתי עם סגן רקטור במוסד מוביל אחר הוא אמר לי שהדבר הראשון שמסתכלים עליו הוא קרנות מחקר. אנחנו צריכים לדעת כמה מכניס חבר סגל למערכת.

התוצאה היא כמובן אינפלציה של בקשות לקרנות מחקר שהובילה לכך שבשנה האחרונה הקרן הלאומית למדע הוציאה הודעה שבה היא מבקשת לא להגיש הצעות שאינן מייצגות מחקר אמיתי: "אנו סבורים כי על הגשת בקשה למימון מחקר לקרן הלאומית למדע להתבסס אך ורק על צורך אמיתי בתמיכה כספית". בלשון לא מכובסת, כדי להתקדם בדרגות על חבר הסגל להכניס כסף למוסד, לשם כך עליו לזכות במענקי מחקר, גם אם אין לו צורך ממשי בכך, ולכן הוא או היא יכתבו הצעות מחקר גם שאין לה או לו צורך אמיתי בכך. הדבר נכון במיוחד במדעי הרוח. בלא מעט מקרים מחקרים מעמיקים מאוד לא דורשים הוצאות גדולות, אך גם במדעי הרוח, כחלק מהטרנד החדש, נדרשים חברי הסגל להכניס כסף לקופה - אלו הופכים את מחקרם האמיתי להצעה מנופחת שתכניס למערכת כמה שיותר כסף. אך האבסורד לא נגמר כאן שכן, מהרגע שהתהליך החל זכייה בקרן מחקר הפכה להיות תנאי לקבלה ולקידום. התוצאה היא אינפלציה של בקשות לקרן הלאומית למדע.

דרך נוספת של חברי סגל להכניס כסף למערכת היא לפרסם מאמרים בכתבי עת נחשבים. השאלה מי קורא את המאמרים, מה השפעתם על העולם האקדמי בפרט, ועל השיח הציבורי בכלל, זניחה. רבים מכתבי העת היום הם כתבי עת בתשלום (כדי להיות מסוגל לפרסם בהם על החוקר לזכות בקרנות מחקר) ובחלק מהם תהליך השיפוט מעט שונה - פחות קשוח, הרבה פחות קשוח. התוצאה היא פרסום מאמרים שלא עברו שיפוט קשוח בכתבי עת מהשורה הראשונה (frontiers וכדומה). כאשר המטרה היא הפרסום עצמו ולא תוכן הפרסום, התוצאות לא מאחרות להגיע (בטור אחר נרחיב על הקושי לשחזר תוצאות של מחקרים קודמים). כתיבה מיותרת ואינסופית תוך ציטוט עצמי בלתי נגמר, כאמור, אם לא מצטטים אותך אתה לא קיים. אנשי האקדמיה נאלצים להצדיק את קיומם באינספור דרכים נלוזות.

בזמן שעשיתי פוסט דוקטורט במכון וייצמן, אמר לי אחד החוקרים המובילים, אתה הולך במסדרון ולא רואים את הפנים שלך אלא את כמות הכסף שהכנסת למערכת. ברור לי שיש לזה גם סיבות טובות, המערכת האקדמית מתוקצבת בחסר ועליה להגן על עצמה גם בדרך זו. הדבר נכון שבעתיים במדעי הרוח - הסובלים מירידה חדה במספר הסטודנטים. ואולם, בין כמות המאמרים לבין איכות המחקר אין מתאם; גם אין מתאם בין חוקר מעולה לבין היכולת לזכות בקרנות מחקר ומכאן, לא כל מי שמקבל תקן באוניברסיטאות הוא החוקר הטוב ביותר, או מי שמעורר השראה בקרב הסטודנטים. מי שמקבל תקן היום הוא קודם כל מי שמסוגל להכניס כסף למערכת - מי שמבין את כללי המשחק ומשחק אותו בצורה הטובה ביותר.

אני מבין היטב את מערכת האילוצים שהובילה אותנו למקום שבו אנו נמצאים היום, ואיני מבקש להאשים, רצוני הוא להשמיע קול שרבים באקדמיה משמיעים כבר זמן רב: מודל התקצוב הנוכחי פוגע בייעוד של המערכת האקדמית והתשלום לא יאחר לבוא, למעשה, אנו כבר משלמים אותו ובמזומן.

הכותב הוא הוא חוקר ומרצה במכללה האקדמית תל חי

עוד כתבות

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"