גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה מתעלמת מההשפעות החברתיות של הקורונה

הפגיעה הכלכלית של הקורונה קשה יותר בקרב האוכלוסיות החלשות ● אלה סופגות מכה כפולה: הכנסתן השוטפת של רבים בקרבן קטנה בגלל האבטלה ויכולתן לשמור על מעט ההון שבידיהן נפגעה ● הממשלה מתעלמת מההשפעות החברתיות של הקורונה ומהגידול הצפוי באי השוויון

חנויות סגורות בצל הקורונה / צילום: כדיה לוי
חנויות סגורות בצל הקורונה / צילום: כדיה לוי

בעולם כולו, וגם בישראל, הולכים ומצטברים הממצאים המלמדים שהפגיעה הכלכלית של הקורונה קשה יותר בקרב האוכלוסיות החלשות. אלה סופגות מכה כפולה. ראשית, הכנסתן השוטפת של רבים בקרבן קטנה בגלל האבטלה שנכפתה עליהם. שנית, יכולתן לשמור על מעט ההון שבידיהן נפגעה. פגיעה זו אינה מוגבלת להון הפיננסי, למשל "שבירת" תוכנית חיסכון כדי לשרוד את המשבר, או בהון פיזי, למשל מכירת עסק שנקלע לקשיים. סגר, אבטלה ובידוד מכרסמים גם בהון החברתי, ברשתות התמיכה במשפחה, בקהילה ובמקום העבודה. הם מביאים לאובדן של הון תרבותי ומעכבים רכישת השכלה, הכשרה מקצועית וניסיון, במיוחד אצל מי שאינם יכולים ללמוד במרשתת ולעבוד מהבית. הנתונים מלמדים שגם ההון הבריאותי נפגע והנמנים עם האוכלוסיות החלשות מתחסנים פחות וחולים יותר.

פגיעת המגפה חמורה משום שהון, להבדיל מקצבה כספית המחליפה שכר בעת אבטלה וחל"ת, אינו רק מענה למחסור זמני. הון, על כל סוגיו, נותן לאדם גם תחושה של יציבות ויכולת להתמודד עם משברים. יתרה מכך, כאשר האפשרות לצבור הון פתוחה, האדם נכון להשקיע, לרכוש השכלה, ניסיון וקשרים, לתכנן ולחסוך משום שהוא מאמין שהפרות של מאמציו יעמדו לו לעת צרה. אך כאשר מעט ההון שנצבר הולך ונשחק והסיכויים לצבור הון מחדש מצטמצמים, משפחות רבות עלולות להיקלע לתלות בחסדי אחרים, לחוסר וודאות ולשבריריות. הפגיעה בהן עלולה להיות ממושכת ולבוא לידי ביטוי בקשיים משפחתיים, נפשיים וקוגניטיביים. זאת ועוד, אף שמוקדם עדיין להעריך את השפעת הקורונה על פערים חברתיים, סביר להניח שלאור הפגיעה שלה בהון של החלשים יותר, והגאות הכלכלית שחווים אחרים באותה עת, רמת אי השוויון בהכנסה ובהון, תחריף.

אנו בעיצומו של הגל הרביעי של המגפה אך בקרוב תידרש הממשלה לשוב ולבחון דרכים להחזרת המשק לפעילות מלאה. פגיעת המגפה בהון של הקבוצות החלשות מלמדת שבמסגרת דיוני התקציב בכנסת, הממשלה וחברי הכנסת צריכים לגבש, לצד מדיניות כלכלית, גם מדיניות חברתית ליציאה מהמשבר. מדיניות זו צריכה להישען על שני עקרונות: ראשית, הממשלה צריכה לקדם אמנה חברתית אחרת שעיקרה הבטחה לחיים בכבוד לכל מי שאחרי המגפה, יעשה את הדרוש על מנת לצבור את סוגי ההון שיבטיחו את שרידותו ושרידות בני משפחתו במשבר הבא. עליה בהקשר זה גם לקחת בחשבון שרבים זקוקים עתה לתמיכה, לוודאות וליציבות ולהימנע משינויים בלתי פוסקים ומהחלטות המתקבלות ללא התראה ודיון ממצים. שנית, על הממשלה לאמץ מדיניות פרוגרסיבית ולסייע יותר למי שההון, ולא רק ההכנסה השוטפת, שבידיהם נשחק יותר. דווקא עתה עליה ליזום צעדים אקטיביים שיבטיחו את נגישותן המלאה, למעשה ולא רק להלכה, של הקבוצות החלשת לחינוך ולהשכלה, להכשרה מקצועית, לאוריינות דיגיטלית ולמידע מקוון, לשירותי בריאות, לתוכניות לעידוד החיסכון ולאשראי למטרות שונות.

עיון בהצעת התקציב ובחוק ההסדרים אינו מלמד שכך נוהגת הממשלה. נדמה שהיא מתעלמת מההשפעות החברתיות של הקורונה ומהגידול הצפוי באי השוויון ושמה את כל יהבה על חזרה לשיעורי ההשתתפות בשוק העבודה שלפני המשבר. הרפורמות הרבות שהממשלה מקדמת אינן מבשרות על רצון לשנות את האמנה החברתית בינה לאזרחים החיים כאן. על רקע הפילוג הפוליטי החריף ועל הימשכותה של מגפת הרפורמה, הממשלה עלולה לגלות שהחזרה לשגרה כאילו דבר לא קרה אינה אפשרית. כאשר קבוצות באוכלוסייה נותרות מאחור ונקלעות למצבים של שבריריות, תלות וניכור, הדרך לתסיסה חברתית קצרה. נדמה שכבר ראינו סימן לכך בחודש מאי האחרון.

הכותב מלמד מדיניות ציבורית והוא עמית מחקר במכון למדיניות חברתית של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, ארה"ב

עוד כתבות

תחנת הכוח ''אורות רבין'' בחדרה / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

באיחור של שנים: תחנת הכוח האחרונה של חברת החשמל נכנסה לשימוש מסחרי

החל מה-9.1 תחנת הכוח החדשה של חברת החשמל נכנסה להפעלה מסחרית ● למרות שזו מתוכננת להיות התחנה האחרונה, בחברת החשמל מבקשים להקים תחנות נוספות

חפשו את הנציג האנושי / צילום: AI

החברה הזאת פיטרה 700 עובדים והחליפה אותם בבוטים. ואז החזירה את כולם

חברות רבות עוברות לאייש מוקדי שירות בבוטים, מחליפות את הנציגים האנושיים וגם גורמות ללקוחות ללא מעט תסכול ● יש מי שהחזירו את הגלגל לאחור ואת הנציגים האנושיים, ואחרים דווקא מתהדרים באחוזי פניות גבוהים שנסגרים בדיגיטל ● האם זו הצלחה או שרבים מהלקוחות נותרים חסרי מענה? ● גלובס יצא לבדוק לאן הולכת המהפכה, מה אנחנו מרוויחים ממנה ואם עוד אפשר לסגת לאחור

גלעד שיינר / צילום: שלומי יוסף

"הלב של אנבידיה נבנה בישראל": האיש שאחראי על שבבי התקשורת באנבידיה מסביר את הזינוק

הוא חולש על הסגמנט הצומח ביותר בחברה, מנהל את הקשר מול מאסק ואלטמן, ומוביל את "החפיר" ששומר על ענקית השבבים בצמרת ● גלעד שיינר, סגן נשיא בכיר באנבידיה, מסביר לגלובס איך הפכה ישראל ללב המערכת של הואנג ● וגם: כך נסגר המעגל עם העובד שחזר מהשבי, אבינתן אור: "הבטחנו לו שהכיסא שלו במשרד שמור" ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד 

עובדי חברת החשמל / צילום: יוסי וייס, חברת החשמל

בשל עצים שנעקרים מהרוח: הפסקות חשמל נרשמות ברחבי הארץ

רוחות חזקות ברחבי הארץ - חלקן הגיעו גם למהירות של 100 קמ"ש - הובילו לנפילות עצים שפוגעים בקווי חשמל ויוצרים הפסקות חשמל מקומיות בכל רחבי הארץ ● עובדי חברת החשמל עובדים על מנת להחזיר את החיבורים ● בחלק מהתקלות, צפי חזרת החשמל עומד על שעות הערב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

יום שישי הראשון בבורסת תל אביב: מה צפוי למשקיעים

רגע היסטורי: החל מהיום, יתקיים מסחר בימי שישי ● שבוע המסחר בבורסה עבר לימים שני עד שישי, כמו הבורסות המקבילות במערב ● מאז שהוקמה הבורסה ב-1953, המסחר התנהל בה בימים ראשון עד חמישי ● ככל שמניות הבורסה בתל אביב ייכנסו בסופו של דבר למדדי מניות גדולים בעולם, המשמעות היא הגדלת מחזורי המסחר בתל אביב

''יאפא''. התנגשות / צילום: רם שוויקי, באדיבות כאן 11, מובי פלוס הפקות

עוד אירוע ירי ביפו: "יאפא" של כאן 11 מציפה את המתיחות שקיימת בעיר

הדרמה החדשה שעלתה לתאגיד מציעה הצצה לחיים המשותפים ביפו דרך מערכת יחסים בין ערבי ליהודיה ● היחסים המורכבים נבחנים לאור המתיחות הכללית שקיימת בעיר

מושיק רוט. ''אני צריך כל יום לרוץ ולנצח את המאה מטר'' / צילום: אסף קרלה

"התחלתי ב-800 שקל ארוחה לאדם והבנתי שזה לא כלכלי": מושיק רוט בראיון על המסעדה הכי יקרה בישראל

מושיק רוט הציע את הארוחה הכי יקרה בישראל – 2,000 שקל לראש בסעודת הסילבסטר - ואנשים רבו כדי לשלם גם 5,000 ● בראיון לגלובס הוא מדבר על התמחור ("פחדתי מאיך שזה יתקבל פה"), מספר על הקושי בפיין דיינינג ("אתמול ביטל זוג - 10% מהמחזור נפל"), ומקפיד על כל פרט בארוחה שהיא פשוט פנטסטית: "אני לא מזייף, ואני יודע שאני מספק את הסחורה"

קוטג' עם 7 חדרים בקריית גת

"יקר מאוד": בכמה נמכר קוטג' עם 7 חדרים בקריית גת?

קוטג' בעל 7 חדרים בשכונת כרמי גת בקריית גת נרכש תמורת 5.18 מיליון שקל ● זוהי העסקה השנייה בגובהה בעיר, ולגלובס נודע כי הרוכש הוא תושב חוץ מארה"ב ● "יש ביקושים לצמודי קרקע בקריית גת, אבל בני המקום לא משלמים מחירים בסדרי גודל כאלה"

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

רוצים לדעת מה תעשה הבורסה בתל אביב השנה? תקראו את הראיון הזה

רגע לפני יום שישי הראשון בתל אביב שבו מתקיים מסחר, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך איתי בן זאב התארח בפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס ● איך הגיבו חברי הבורסה לשינוי ההיסטורי: "שמענו יותר ביקורות שליליות מחיוביות" ● מה היעד הבא: "הרבה מאוד יהודים בארצות הברית רוצים להשקיע בכלכלה הישראלית" ● וגם: למה ת״א תעשה ביצועים עודפים על וול סטריט ומי יהיו הנפקות הענק הבאות

בודקים את המיתוס. ילידי אמריקה / צילום: איור: ספריית הקונגרס, ויקיפדיה

אמריקה הייתה שלווה עד בוא האדם הלבן? המציאות הייתה יותר מורכבת

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: לפי הוליווד, העולם החדש הושחת ע"י אירופה, אלא שגם לפניה לא הכל התנהל בהרמוניה

אולם קולנוע. טעמי הקהל משתנים / צילום: Shutterstock

על המודל החדש של הקולנוע: בין מועדון ג'אז לפארק שעשועים

כמו מועדוני הג׳אז של פעם, גם אולמות הקולנוע מאבדים את מעמדם כמרכז של תרבות המיינסטרים ● כעת, הקולנוע יצטרך לעבוד קשה ולהצדיק כל ביקור של הקהל

ארוחת בוקר בחאן בארותיים / צילום: באדיבות חאן בארותיים

היקב בקצה המדבר שמייצר 420 אלף בקבוקים בשנה וזכה במדליות

אגם נסתר שמפציע רק בחורף, שקשוקה בטאבון, טקס תה בדואי סביב מדורה, יין ששמו נודע למרחקים וחאן שבו תוכלו לישון תחת שמים זרועי כוכבים ● ביקור בפתחת ניצנה

על המחאות באיראן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

חמינאי מתכנן לברוח לרוסיה? המומחים מסבירים: כך נדע שהוא באמת בסכנה

המחאות באיראן לא פוסקות, ואפילו דווח שהמנהיג העליון מכין תוכנית בריחה ● האם ההפגנות הנוכחיות יפילו את המשטר או שהן יסתיימו כמו קודמותיהן? ● המומחים מסבירים: אלה הפרמטרים שיקבעו את מידת ההצלחה של המחאות ● המשרוקית של גלובס

סכסוכי שכנים / איור: ליאב צברי

סכסוכי שכנים: בין התנגדות לגיטימית להתנגדות קטנונית ומזיקה לבנייה

אדם שרצה לממש זכויות בנייה על גג נתקל בסירוב של שכנו לאפשר לקבלן להציב פיגומים ברכוש המשותף בבניין - לאחר שכבר קיבל את הסכמתו לבנייה ● הוא הגיש תביעה, ופסק הדין התייחס למונח "שימוש סביר" ולזכותם של התובעים לבנות

''חץ מוילן''. קיבל הכרה ציבורית / צילום: Shutterstock

הגאון שבאמצעות המצאה אחת פשוטה חסך לנו מבוכה בתחנת הדלק

ביום גשום בדטרויט מהנדס של פורד עשה טעות, נספג כולו במים - ואז עלה במוחו רעיון ● נדרשו עשרות שנים עד שקיבל קרדיט על החץ שהפך למושא קנאתה של תעשיית הרכב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט; אלפאבית התקרבה לשווי של 4 טריליון דולר

מספר המשרות החדשות בארה״ב נמוך מהצפי; שיעור האבטלה ירד ● באירופה מתבשלת עסקת ענק שתיצור את חברת הכרייה הגדולה בעולם: ריו טינטו עומדת לרכוש את גלנקור הבריטית ● מחירי הנפט עולים בעקבות המתיחות הגאו פוליטית בין ארה"ב לאיראן

בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בגליל ים? / צילום: שני גנץ - אנגלו סכסון הרצליה

ירידה של רבע מיליון שקל ב־3 חודשים: בכמה נמכרה דירה בגליל ים?

בשכונת גליל ים בהרצליה נמכרה דירת 4 חדרים בקומה רביעית, תמורת 3.75 מיליון שקל ● המוכר קנה את הדירה במסגרת תוכנית מחיר למשתכן והשכיר אותה תמורת 9,500 שקל לחודש ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

פרצה בגדר: כל אחד יכול לפתוח קרן גידור ועשרות מיליארדים מתנהלים ללא פיקוח

קרנות הגידור בישראל מושכות בשנים האחרונות עוד ועוד משקיעים, למרות דמי הניהול הגבוהים והיעדר השקיפות של פעילותן ● כך קורה שאפיק ההשקעה המתוחכם, שקורץ למיליונרים, מנהל כבר יותר מ–70 מיליארד שקל ללא פיקוח של הרגולטור ● רשות ני"ע: "הקרנות רשאיות לפעול במסגרת הפטורים שקבע המחוקק"

משרדי וויקס / צילום: איל יצהר

״קורה פה משהו עמוק יותר״: החלטת וויקס מעוררת סערה בעולם ההייטק

״הפטנט שוויקס בנתה עליו אימפריה, נהיה פתאום קל הרבה יותר לשכפול״, אומרת הפסיכולוגית וחוקרת ההתנהגות לירז מרגלית. ״היתרון התחרותי נשחק, והאיום הוא קיומי״ ● עוד נכתב כי החלטת החברה עשויה לעלות לה בטאלנטים ● לצד הביקורות ברשת, היו גם מי שהגנו על החלטת החברה

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' טובה רוזנבלום / צילום: שרון רוזנבלום

החוקרת שמצהירה: זה הדבר הכי מסוכן שאנחנו עושים על ההגה

שיחה עם פרופ' טובה רוזנבלום, ראש המכון לחקר הגורם האנושי בתאונות דרכים באוניברסיטת בר־אילן ● על הסיבות שהידרדרנו לתחתית הרשימה בעולם והדבר הכי מסוכן שאנחנו עושים על ההגה