חוף הים בתל אביב / צילום: כדיה לוי
באמצעי התקשורת בישראל ניתן לשמוע פעמים רבות חוקרים שחוזים עלייה של כמטר בגובה פני הים בחופי ישראל עד שנת 2100. יש חוקרים שחוזים עליות משמעותיות יותר המגיעות עד 3-4 מטרים. האם תחזיות אלה מבוססות? האם העלייה בגובה פני הים משתקפת במדידות גובה פני הים המבוצעות בישראל?
במדינת ישראל קיימים שני גופים ממלכתיים שעורכים מדידות למעקב אחר גובה פני הים. הגוף הראשון הוא המרכז למיפוי ישראל (מפ"י), שהוא הגוף המוסמך למדידות גאודזיות בישראל. הגוף השני העוקב אחר גובה פני הים הוא המכון לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל).
מפ"י מודדים את גובה פני הים מאז שנת 1958. חיא"ל מודדים את גובה פני הים מאז 1991. בתקופה בה נמדד גובה פני הים על ידי שני הגופים, בין השנים 1991-2020, יש התאמה טובה מאוד במדידות. ניתן להסיק כי שתי שיטות המדידה משקפות נתוני אמת.
מניתוח הנתונים שנמדדו על ידי מפ"י עולה כי מאז 1958 קיימת עלייה בגובה פני הים. במשך 62 שנות המדידה עלה גובה פני הים בכ-3 ס"מ. זוהי עלייה ממוצעת של כ-0.5 מ"מ לשנה.
עם זאת, העלייה בגובה פני הים אינה קבועה. במהלך שנות ה-80, בממוצע, הייתה ירידה בגובה פני הים, ולכן, בראשית שנות ה-90 גובה פני הים היה נמוך במיוחד. מראשית שנות ה-90 ועד תחילת שנות ה-2000 הייתה עלייה משמעותית בגובה פני הים, ומראשית שנות ה-2000 ועד שנת 2020 אין עלייה בגובה הממוצע של פני הים, על פי המדידות של מפ"י.
חיא"ל החלו את המדידות בשנת 1991, בתקופה בה גובה פני הים היה נמוך במיוחד. המדידות של חיא"ל מראות שבשנים 1992-2001 הייתה עלייה גדולה בפני הים. בתקופה זו עלה גובה פני הים ב-11.97 ס"מ. ובממוצע כ-13.3 מ"מ בכל שנה.
אולם בשנים שבין 2001 ועד 2019 מגמה זו לא נשמרה. קצב עליית גובה פני הים נבלם. חיא"ל מדווחים על עלייה ממוצעת בגובה פני הים של 4.9 מ"מ בשנה בין השנים 1991 ועד 2019. אם כך, במשך 27 שנות המדידה עלה גובה פני הים ב-13.23 ס"מ. כפי שכתבנו, בעשר השנים שבין 1991 ל-2001 עלה גובה פני הים ב-11.97 ס"מ, ואם כך, ב-17 השנים שבין 2002 ל-2019 עלה גובה פני הים ב-1.26 ס"מ בלבד.
אם מעריכים את גובה פני הים על פי מדידות חיא"ל במהלך שנות ה-90, הרי שגובה פני הים עד שנת 2100 יעלה בכ-40 ס"מ. אם נוסיף למדידה זו גורם האצה, הערכה כי קצב עליית גובה פני הים יגבר, ניתן להבין מניין הגיעו ההערכות לעלייה של מטר בגובה פני הים.
אולם המדידות במציאות מראות כי קצב העלייה נעצר, ואי לכך אין סיבה לסמוך על הנתון שמראה עלייה של 5 מ"מ בשנה, ובוודאי שאין סיבה להעריך כי תהיה האצה בעלייה בגובה פני הים.
אם נסתכל על העלייה הממוצעת שעליה מדווחת מפ"י, עלייה של 0.5 מ"מ בשנה, הרי שבשמונים השנה עד 2100, יעלה גובה פני הים ב-4 ס"מ.
אולם אם נסתכל על המדידות מראשית המאה הנוכחית - גובה פני הים כלל לא עולה.
מדידות לאורך חופי הים התיכון
ומה קורה בתחנות שונות לאורך חופי הים התיכון?
התחנה בה נמדד גובה פני הים התיכון למשך הזמן הארוך ביותר היא תחנת נמל מרסיי בדרום צרפת. מחקר עדכני שמנתח את נתוני המדידות בתחנת מרסיי מדווח על עלייה ממוצעת של 1 מ"מ בשנה במשך 170 השנה האחרונות, בקצב קבוע למדי. על פי הערכה זו במשך שמונים השנים עד ל-2100 גובה פני הים יעלה ב-8 ס"מ.
בחופי אלכסנדריה נמדדת עלייה של כ-1.8 מ"מ לשנה. נתון זה נראה לכאורה גבוה יותר מנתוני מפ"י או מנתוני מרסיי, אך מחקרים מעשרות השנים האחרונות מראים כי הדלתא של הנילוס כולה, ובעיקר אזור אלכסנדריה, שוקעים. אם כך הנתון הנמדד באלכסנדריה המראה עלייה של גובה פני הים ביחס ליבשה מושפע הן מהעלייה בגובה פני הים והן מהשקיעה של היבשה. ההערכות הן כי רק כשליש מהעלייה הנמדדת הוא בשל עלייה בגובה פני הים. אם כן, מנתוני תחנת אלכסנדריה ניתן להסיק שיש עלייה של כ-0.6 מ"מ בגובה פני הים, ואי לכך עלייה של פחות מ-5 ס"מ בשמונים השנים הבאות.
המדידות והתכנון לעתיד
למרות המדידות שהוצגו חיא"ל מפרסמים תחזיות לעתיד שמעריכות כי גובה פני הים יעלה בצורה משמעותית.
בשנת 2012, דיווח דב רוזן, מנהל המחלקה לגאולוגיה ימית בחיל"א באותה התקופה, כי לפי הערכתו גובה פני הים יעלה בכחצי מטר עד שנת 2040, וצפויה עלייה של 1-1.4 מטר עד שנת 2100. כפי שהראינו, לתחזיות אלה אין ביסוס במדידות.
הערכות יתר אלה משפיעות באופן ישיר על גופי תכנון רבים בישראל. לדוגמה, החברה להגנת המצוקים מתכננת את פעולותיה, לפי תחזית של עלייה בגובה פני הים בלמעלה ממטר עד שנת 2100. גם גופי התכנון של הסדרות הניקוז מתכננים את פעולותיהם העתידיות לפי תחזיות אלו, ולכן שיפוע התכנון של מערכות הניקוז לעתיד לקוי.
לסיכום, מדידות גובה פני הים בחופי ישראל שנערכו ב-62 השנה האחרונות מראים עלייה של כ-0.5 מ"מ בשנה בגובה פני הים. המשך מגמה זו יביא לעלייה של 4 ס"מ עד שנת 2100. המשך התכנון לצד חופי ישראל על בסיס תחזיות של עלייה במטר בגובה פני הים פוגע בתכנון, ואין לו ביסוס במדידות.
הכותב הוא פרופסור אמריטוס, החוג לגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה. חבר מומחה בולחו"ף (הוועדה לשמירה על הסביבה החופית) מאז הקמתה