גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגיעה העת להחזיר את השימוש בכלי הסליחה לדיון המשפטי

אישה דתייה תבעה פיצויים של 5 מיליון שקל מבעלה, לאחר שגילתה כי הסתיר ממנה את היותו הומוסקסואל וחילוני • שופטי העליון הבינו את כאבה של האישה, אך דחו את התביעה בפסק דין שממחיש את הפער בין החוק היבש לבין המוסר והכפרה: "הדין האזרחי לא נועד לרפא לב שבור"

שופטי בית המשפט העליון / צילום: יוסי זמיר
שופטי בית המשפט העליון / צילום: יוסי זמיר

חלפו שנים רבות עד שהצלחתי לסלוח לעצמי על המעשה האווילי שעשיתי ושבעטיו הודחתי מקורס הקצינים. למרות שבסופו של דבר, הצלחתי לחזור לבית הספר לקצינים וקיבלתי את הדרגה הנכספת, לא שכך הזעם העצמי כל פעם שנזכרתי כיצד כמעט הרסתי במו ידי את כרטיס הכניסה לאליטה שכה ביקשתי לקבל. גם בהמשך חיי, בכל כישלון היה צף מיד הזיכרון הזה. המטפלת שלי, שעבדה קשה כדי שאסלח לעצמי ואניח לעניין, נהגה לומר שכשאתה סולח, אינך מבטל את האשמה אלא דווקא מקבע אותה. "אם תצליח לסלוח לילד בן ה 19 שהיית", אמרה, "תגלה שהסליחה היא לא סוף הפרשה אלא דווקא תחילתה כי אנו סולחים לנסלח כאשם ולא כמתחרט". בטיפול אחר הסבירו לי שהסליחה מפרידה את החוטא מהחטא ובכך מקלה על תהליך נשיאת החטא כי לחוטא מצטרף הסולח וכעת שניהם נושאים יחד את החטא שנסלח.

יש בזה הרבה מן האמת. הסבר זה מקל גם על פרדוקס הסליחה של הפילוסוף ז'ק דרידה שטען כי "רק על הבלתי נסלח ניתן לסלוח", כשהוא מבהיר כי מה שניתן לסלוח לו אין צורך בו בסליחה. זו הסיבה שדרידה ראה בסליחה משהו נסי, לא הגיוני. אלא שיש רגעים בחיינו שאנו זקוקים לנסים מעין אלה, ופרשה שנדונה לאחרונה בבית המשפט העליון שלנו היא דוגמה מצוינת, למרבה הצער, לכך.

קריסה ברגע

סיפור עצוב. צעיר וצעירה דתיים נישאו זה לזו במה שנראה כהגשמת החלום הדתי המודרני. היא גדלה במשפחה יהודית אמריקאית אמידה מאוד ועלתה ארצה לבדה בשנות העשרים לחייה. הוא עורך דין דתי ישראלי שובה לב בשנות השלושים לחייו. את החתונה המפוארת המשיכו עשר שנות נישואים ושלוש בנות יפות. בקיצור, משפחה לצלם לפוסטר מהסוג שמתנוסס על מודעות מכירת דירות יוקרה לאליטה הדתית.

ואז הכל קרס ברעש אדירים. "וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִוא לֵאָה" (בראשית כט, ה), כפי שמצטט השופט נעם סולברג בפסק דינו. לתדהמתה, גילתה האישה שבעלה חי כהומוסקסואל וכחילוני שבמהלך חייהם המשותפים נאף וניהל מערכות יחסים ארוכות עם מאהבים. חמור יותר, מבחינתה, התברר לה שתמיד הוא התנהל ככזה, הרבה לפני שהכירו. אחרי שהצליחה להתרומם ממה שחוותה כחורבן חייה, תבעה פיצויים בסך 5 מיליון שקל בשל מעשה ההונאה. לשיטתה, הבעל הסתיר ממנה את עובדת היותו הומוסקסואל וחילוני משום שביקש להשתלט על הון משפחתה והיה לו ברור שאם יגלה את האמת זה לא יקרה. היא טענה שחירותה שלא להינשא לאדם הומוסקסואל ולא לקיים עמו יחסי מין ולבנות עימו משפחה נשללה עקב מעשי המרמה שלו. מכאן נדרש בית המשפט לקבוע: האם יש - ואם כן מהי - חובת הגילוי בין בני זוג בנוגע לנטייה המינית ולאמונה הדתית?

האישה טענה שנטייה הומוסקסואלית היא עובדה קריטית ומהותית לסיכויי הצלחת נישואים בין גבר לאישה, ולכן הסתרתה - הונאה מכוונת. היא התבססה על פסיקה של הנשיא אהרון ברק כי "חירות הנישואים אינה מקנה חירות לגרימת נזק לאנשים אחרים... דיני החוזים בישראל אינם נעצרים על סף הבית המשפחתי. המשפט אינו שולל תוקף משפטי מחוזים המבוססים על אדנים רגשיים ונוצרים בנסיבות אינטימיות בינאישיות".

הסתרה חוקית

שופטי בית המשפט העליון דחו את בקשתה וקבעו שאין חובת גילוי משפטית (להבדיל מערכית-מוסרית) בנוגע לנטייה מינית או למידת הדתיות. במילים ברורות, הומוסקסואל חילוני יכול להסתיר מאשתו לעתיד את נטייתו המינית והדתית.

קל לחוש שלשופטים לא נוח עם התוצאה אליה הגיעו. נדמה שגם להם ברורה תחושת העוול והניצול שנושאת עימה האישה אך כפי שכותב השופט עוזי פוגלמן, "הדין האזרחי לא נועד לרפא לב שבור" והשופטת יעל וילנר מצטטת דברים שפסק בפרשה אחרת השופט יצחק עמית ש"תביעות כגון דא לא יעלו ארוכה לפצעים ולמכאוב הכרוכים בבגידת בן הזוג. נהפוך הוא, כמותם כגירוד אובססיבי בפצע, תוך כניסה לפינות האינטימיות והפרטיות ביותר של המתדיינים וגרימת סבל לכל הנוגעים בדבר. ההליך המשפטי אינו תרופה לכל מכאוב".

גם השופט נעם סולברג מסכים ש"יש להימנע מהתערבות המשפט ביחסים אינטימיים־רגשיים בין בני הזוג, בסתרי ליבם, במכמני נפשם ובאמונותיהם". בהקשר זה הוא בוחר לצטט את החכם באדם שאמר בספר משלי: "שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים, דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם, דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר, דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה". עם זאת חשוב לו להדגיש כי אין בפסק הדין "משום מתן הכשר מוסרי או גושפנקא ערכית לאי־גילוי שכזה".

השופטים צודקים גם בפסק דינם וגם בתחושותיהם. זו בדיוק דוגמה לסוג העניינים שכלי המשפט הרגילים לא מתאימים להם. אל מול חירות הגבר לכתוב את ספר חייו לבדו ו"לא לפעול למימוש נטייתו המינית תוך פגיעה אנושה באוטונומיה שלו" כפי שקובע השופט פוגלמן ניצבת זכות לא פחותה של האישה "לספר את סיפור חייה שלה, ולהימנע מכניסה לחיים משותפים המיוסדים על חוסר אמון" כפי שמציין השופט סולברג. לכן במקרים כאלה נדרשים האזמל והפטיש המשפטיים לפנות את המקום לכלי עבודה רכים יותר ממשפחת כלי הסליחה.

הכלי המתאים

זה לא מדע בדיוני. מזה שנים שהסליחה שבה בדלת האחורית לככב באולמות המשפט המערבי. זה קורה במשפט הפלילי הרגיל עם כניסת גישת הצדק המאחה ועם הפרקטיקות שנוהגות בבתי המשפט הקהילתיים. זה קורה בסוגיות של צדק מעברי ומשפט ציבורי כמו בוועדות האמת והפיוס שפעלו בדרום אפריקה בשנות התשעים ופועלות היום במקומות נוספים, וזה קורה עם כניסת טכניקות של שיטות אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים לנושאים רבים ובהם דיני משפחה.

דווקא בסוגיות כואבות כאלו, שמערבות רגשות עזים וילדים קטנים, הכלי הזה מתאים יותר, שהרי כמו שקבעה חנה ארנדט: "בני אדם אינם יכולים לסלוח למה שאינם יכולים להעניש. והם אינם יכולים להעניש מה שהתברר שאיננו נסלח". אבל איזו ברירה יש להם?

הכותב הוא דיקן הקמפוסים הרב-תרבותיים של הקריה האקדמית אונו

עוד כתבות

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב