פייסבוק
ב-10 במאי 2021, משתמש ממצרים בעל יותר מ-15 אלף עוקבים שיתף פוסט של הדף המאומת Al Jazeera Arabic, המורכב מטקסט בערבית ותמונה. הפוסט עוסק ב"אלימות הגוברת בישראל ובשטחים הפלסטינים הכבושים בעזה ובגדה המערבית", כך לשון הודעת המועצה. בפוסט הוצג איום מדובר גדודי אל-קסאם, הזרוע הצבאית של ארגון הטרור חמאס, על כוחות ישראל אם לא ייסוגו ממסגד אל-אקצה.
פייסבוק הסירה את הפוסט של המשתמש כי זה הפר את המדיניות שלה של "אנשים וארגונים מסוכנים", בעוד שהפוסט המקורי נשאר באוויר. הרשת החברתית החזירה אותו לאחר שהמועצה בחרה במקרה הזה כאחד מתיקיה. המועצה מסכמת כי הסרת התוכן לא הפחיתה פגיעה לא מקוונת ולמעשה הגבילה את חופש הביטוי בנושא של אינטרס ציבורי. בערעור של המשתמש הוא אמר כי מדובר במשבר מתפתח וכי זה נושא חשוב שצריך להעלות אליו את המודעות. המשתמש למעשה טען שהוא רק שיתף את התוכן ולא פירסם בעצמו את הדברים.
בעקבות הפנייה של המועצה, פייסבוק שיחזרה את הפוסט שהוסר ואמרה שמדובר בטעות אכיפה. וכאמור, המועצה תומכת בהחלטה של פייסבוק להשיב את התוכן, שכן הדיווח הזה היה אצל גופי תקשורת רבים והוא לא שונה משאר הגופים.
למעשה, הסיבה לפי המועצה שהתוכן לא מפר את התנאים של פייסבוק, היא כי הפוסט לא הכיל שבחים, תמיכה או ייצוג של הזרוע הצבאית. פייסבוק לא הצליחה להסביר למועצה מדוע "שני מנהלי תוכן אנושיים שפטו במקור את התוכן כמפר את המדיניות וציינה כי המנהלים אינם נדרשים לרשום נימוקים להחלטות תוכן בודדות".
המועצה המפקחת על פייסבוק קיבלה תגובות מהציבור כדי לשמוע מה חושבים הגורמים השונים. בין הטענות שעלו, נטען שהתוכן צונזר בשל דרישות מצד ממשלת ישראל. לכן, המועצה שאלה את פייסבוק שאלות כמו: "האם קיבלה החברה פניות רשמיות ובלתי רשמיות מישראל להסיר תכנים הקשורים לסכסוך בחודשים אפריל ומאי?". פייסבוק השיבה לשאלה כי לא קיבלה בקשה משפטית מרשות ממשלתית הקשורה לתוכן המשתמש במקרה הזה, ולפי המועצה "סירבה למסור את שאר המידע שביקשה המועצה".
עוד טענה שעלתה נגד פייסבוק היא שהרשת החברתית לא עושה מספיק כדי להסיר תוכן המסית לאלימות כלפי אזרחים ישראליים. המועצה כתבה על כך: "המועצה ממליצה לבחון את הנושאים החשובים הללו באופן עצמאי, כמו גם על שקיפות רבה יותר ביחס לטיפול בבקשות הממשלה".
וכמו כל החלטה של המועצה - גם כאן, המועצה מציעה נקודות שינוי במדיניות. המועצה ממליצה לפייסבוק להוסיף קריטריונים ודוגמאות שימחישו את מדיניות הארגונים המסוכנים של החברה, כדי להגביר את ההבנה של מה שאסור ברשת וליצור הבדלים מול דיון נייטרלי, גינוי או דיווח חדשותי - שמותר בה. אבל ההמלצה המעניינת של המועצה, היא "לפנות לגורם עצמאי שאינו קשור לשני הצדדים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני כדי לערוך בדיקה יסודית - שתבחן האם מינון התוכן של פייסבוק בערבית ובעברית, כולל השימוש באוטומציה, יושם ללא הטייה", נכתב בהודעת המועצה. עוד הוסיפו: "הסקירה צריכה להסתכל על תוכן שפרסמו משתמשי פייסבוק שממוקמים בישראל, מחוצה לה ולשטחים הפלסטיניים. יש לפרסם את הדו"ח ומסקנותיו לציבור".