אוסטין, טקסס / צילום: Shutterstock
אחרי שהסטארט-אפ שלו 4M Analytics למיפוי תשתיות תת-קרקעיות גייס 11 מיליון דולר בהובלת ויולה ונצ'רס, למנכ"ל איציק מלכה היה ברור שהוא חייב לעבור לארה"ב. "יש היום סטארט-אפים ואפילו יוניקורנים ישראלים שההנהלה שלהם נשארת בארץ, אבל אנחנו שעובדים מול חברות מסורתיות יותר לבנייה ותשתיות צריכים להיות קרובים למסת הלקוחות בארה"ב", הוא מסביר. כדי להכריע לאן בדיוק לעבור בארה"ב, מלכה יצא באוגוסט לביקור הכנה ובחן שתי אופציות מרכזיות - עמק הסיליקון ואוסטין, טקסס.
"ההתרשמות שלי הייתה שפאלו אלטו בעמק הסיליקון היא מקום קסום, סוג של פריז קטנה, מלאה בפארקים ובגני משחקים ירוקים ועם מזג אוויר מעולה, אבל הכל שם עולה בהתאם. אני בדקתי בתים בסאניווייל, חצי שעה נסיעה מפאלו אלטו. אנחנו משפחה של שלושה ילדים ועבור בית ראוי, כזה שאפשר לארח בו גם קרובים מהארץ מידי פעם, צריך לשלם 10,000 דולר לחודש. לעומת זאת, באוסטין אתה יכול למצוא ממש אחוזה עם בריכת שחייה ב-5,000 דולר לחודש. אנחנו סטארט-אפ שעדיין חי על חשבון המשקיעים, אז העלויות הן שיקול חשוב", מספר מלכה.
חוץ מיוקר המחייה היה עוד גורם שמשך את מלכה לאוסטין. "אני גדלתי בקיבוץ והרחקתי את הילדים שלי ממותגים ועיסוק בכסף", הוא אומר. "ההתרשמות שלי הייתה שהקהילה בעמק הסיליקון היא של עובדים בחברות מאוד מבוססות ויזמים שנפגשו עם כסף גדול, שתהיה שם הרבה יותר תחרותיות. לא רציתי לשים את המשפחה שלי בתוך כל זה ואוסטין נראתה לי מקום יותר בוסרי ותמים".
היו גם חסרונות לאוסטין?
"באוסטין אתה רחוק מהמשקיעים וקרנות ההון סיכון שיושבות בעמק הסיליקון, אבל אלו בכל מקרה לא אנשים שאתה מדבר איתם כל יום. אתה עדיין יכול לטוס שעתיים ולהגיע, שזה הרבה יותר נוח מאשר 15 שעות טיסה מישראל".
אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, מלכה מתכוון לעבור לאוסטין בחורף הקרוב, והוא ממש לא ההייטקיסט הישראלי היחיד שבוחר בבירת טקסס.
טסלה תקים מפעל, אורקל העבירה את המטה
אוסטין הייתה תמיד עיר עם חיבור עמוק לטכנולוגיה. ב-1984 ייסד מייקל דל בחדר המעונות שלו באוניברסיטת טקסס באוסטין את ענקית המחשוב הקרויה על שמו. המטה של חברת דל עדיין ממוקם בראונד רוק, בסמוך לאוסטין. לאורך השנים הקימו גם ענקיות כמו IBM, גוגל, פייסבוק ואפל משרדים בעיר, מנצלות את האוכלוסייה המשכילה של אוסטין בת כמיליון התושבים.
אבל בתקופת הקורונה, "סיליקון הילס" (Silicon Hills), הכינוי שניתן למרכז הטכנולוגי של אוסטין, הפך לאלטרנטיבה אמיתית לבירת ההייטק העולמית בעמק הסיליקון. זאת, בשל העלויות הנמוכות יותר, היעדר מס הכנסה מדינתי והעובדה שטקסס, בניגוד לקליפורניה, נשארה פתוחה לאורך כל הקורונה.
בקיץ 2020 הכריזה טסלה של אלון מאסק כי תקים את מפעל המכוניות השני שלה בארה"ב מחוץ לאוסטין. לאחר מאבקים מתוקשרים עם רשויות הבריאות של קליפורניה, סביב הגבלות הקורונה, מאסק עצמו הודיע כי עבר לגור באזור, וחזה כי אוסטין תהיה "העיר הצומחת ביותר שאמריקה ראתה מזה 50 שנה".
גם ענקית המחשוב אורקל הודיעה בדצמבר שנה שעברה כי לאחר ארבעה עשורים בקליפורניה היא העבירה את המטה שלה לאוסטין. מפורסמים נוספים שעברו לאוסטין בימי הקורונה היו מייסד ומנכ"ל חברת האחסון דרופבוקס, דרו יוסטון, והיזם והמשקיע, ג'ו לונסדייל, שהביא לעיר את קרן ההון סיכון שלו 8VC.
הסטארט־אפ קוואלי, שעוסק באוטומציה של תשתיות מחשוב, תקשורת וענן, היה מהחברות הישראליות הראשונות שהקימו משרד באוסטין עוד בסוף 2018. אחריו גם נקסט אינשורנס ופאפאיה גלובל הקימו שם משרדים. ב־2021 הנציגות הישראלית בעיר התרחבה משמעותית כשגם הסטארט־אפים ריברי, דילהאב ו־8fig הקימו מאחז. חברת האוטומוטיב REE, שהונפקה לאחרונה בנאסד"ק, הגדילה ובחרה באוסטין למטה הפעילות האמריקאית שלה. סטארט־אפים נוספים שמתכננים להתרחב בקרוב לאוסטין הם פרספטו וטיפלתי.
"העובדים באוסטין נשארים לאורך זמן בארגון והם גאים להיות חלק מבנייה של חברה מהיסוד, שזה מאוד התאים לנו", אומר ליאור קוריאט, מנכ"ל קוואלי, שעבר גם הוא מקליפורניה לאוסטין לפני שלוש שנים. "בניגוד למקומות אחרים, העובדים באוסטין לא מרגישים כל הזמן שהם מפספסים הזדמנויות בחברות אחרות וזה מה שעזר לנו לבנות צוות חזק של שיווק, מכירות ותמיכה בעיר".
מי שחוזה בנהירה של סטארט-אפים ישראלים לטקסס היא סיון אביהוד, המייסדת והמנכ"לית של Link2USA, חברת גיוס אמריקאית שנותנת שירותים לחברות ישראליות בארה"ב. "לפני שלוש-ארבע שנים סטארט-אפים ישראלים נמשכו לאוסטין כי אפשר היה למצוא בה כוח אדם יותר זול", אומרת אביהוד. "אחר כך הצטרפו לכך סיבות פוליטיות. אוסטין נתפסת כפחות קיצונית מקליפורניה הדמוקרטית בנושאים כמו מיסוי, שהם קריטיים לעסקים ויזמים".
לדברי אביהוד, "אם מדובר בסטארט-אפ שמוכר לחברות טכנולוגיה גדולות, או מחפש שיתופי פעולה עם גופים כמו פייסבוק או לינקדאין, אז עדיף שהוא ישב בעמק הסיליקון כדי שאפשר יהיה לשבת עם אנשים בחברות האלו לארוחת צהריים. אבל אם אתה סטארט-אפ שמוכר מוצר צרכני, אוסטין מציעה עלויות מחייה נוחות יותר ויש בה מספיק טאלנט".
מאגר הטאלנטים הטכנולוגיים בהחלט גדל באוסטין במהלך הקורונה. לפי נתונים שפרסמה רשת לינקדאין, אוסטין הייתה העיר האמריקאית שהכי הרבה אנשי טכנולוגיה נדדו אליה במהלך הקורונה. בתקופה שבין מאי 2020 לאפריל 2021 עברו לאוסטין 217 עובדים בחברות תוכנה וטכנולוגיות מידע על כל 10,000 עובדי טכנולוגיה קיימים בעיר. זאת בעוד סן פרנסיסקו איבדה 80 עובדים על כל 10,000 קיימים, בוסטון איבדה 54 עובדים ושיקגו 53 באותה התקופה.
חסכון של 150 אלף דולר לשנה למשפחה
אחד מאותם נודדים לאוסטין הוא נדב ויצמן, שאף חיבר מיני-מדריך בעברית המפרט את היתרונות של בירת טקסס. ויצמן, דירקטור לניהול מוצר בחברת המשחקים אפיק גיימס, התגורר במשך ארבע שנים סמוך לעמק הסיליקון, לפני שעבר לעבוד מרחוק מאוסטין לפני מספר חודשים. לפי החישוב שביצע ויצמן, המעבר מקליפורניה לטקסס צפוי לחסוך למשפחתו יותר מ-150 אלף דולר בשנה על דיור, חינוך ותשלום מסים.
המרכיב העיקרי בחיסכון נובע מכך שטקסס העשירה בנפט וגז אינה גובה מס הכנסה ברמת המדינה. לעומת זאת, קליפורניה גובה מס הכנסה מדינתי שיכול להגיע עד 13.3% מהשכר, בנוסף למס הפדרלי בכל ארה"ב של עד 37% מהשכר. יתרון מס זה מתקזז רק במעט עם העובדה שבטקסס, בעלי בתים משלמים מס רכוש גבוה יותר של 2%-3% לשנה, לעומת 0.76% בקליפורניה. מחירי הנדל"ן השפויים יחסית לעמק הסיליקון אפשרו לוויצמן לקנות בית באוסטין במקום לשכור בקליפורניה, אבל לדבריו, חוץ מהחיסכון הכספי, למעבר היו גם שיקולים אחרים. "בעמק הסיליקון ובסן פרנסיסקו טיפלו גרוע מאוד בקורונה. בתי הספר נסגרו כי ארגוני המורים לא אפשרו להם לפתוח והעיר הפכה לעיר רפאים עם המון הומלסים. בעוד החברים שלנו בקליפורניה עסוקים עדיין בבדיקות קורונה יומיות, אנחנו חיים כאן חיים נורמליים", הוא מסביר. "כשאנשים עובדים מרחוק, הם זקוקים לחדר נוסף שיהיה משרד בבית, אבל במחירים של עמק הסיליקון, עם נדל"ן כל כך יקר, אין מצב שיהיה לך פתאום חדר אקסטרה בבית".
"כמות הישראלים באוסטין זינקה פי 4"
יתרון נוסף של אוסטין, לדברי ויצמן, טמון בדמיון שלה לתל אביב. "הישראלים שגרים בעמק הסיליקון מדברים תמיד על געגועים ליציאות בתל אביב. בעמק הסיליקון המנטליות היא של ללכת לישון ב-7 בערב ואפילו בסן פרנסיסקו, שיש בה מקומות בילוי ומסעדות, לא תראה אנשים מסתובבים בלילה כמו בתל אביב. באוסטין יש חיי לילה וסצנת מוזיקה תוססת. אתה רואה אנשים עוברים ממקום אחד למקום שני".
אבל גם ויצמן רואה צדדים שליליים בבירת טקסס. "בסופו של דבר אוסטין היא בועה", הוא אומר. "כשאתה יוצא מהעיר אז אתה עדיין בטקסס. בהשוואה לקליפורניה בה אתה יכול לנסוע בסוף שבוע לפארק יוסימיטי או ללייק טאו, כאן יש פחות אטרקציות מסביב. בחלק מהחברות בעמק הסיליקון מורידים לעובדים 20%-10% מהשכר כשהם עוברים לגור במקומות יותר זולים כמו טקסס, כחלק מההתאמה לעלויות המחייה, אבל אני דאגתי שזה לא יקרה אצלי. גם אם אקים סטארט-אפ בעתיד, אני אעשה את זה באוסטין כי בקליפורניה יותר קשה לחברה בשלבים מוקדמים לגייס עובדים ולהתחרות מול הענקיות הגלובליות".
מיכאל רייטבלט, מנכ"ל יוניקורן מניעת ההונאות אונליין פורטר, הספיק לגור בשני מרכזי ההייטק הגדולים בארה"ב - תחילה בסן פרנסיסקו ומאוחר יותר בניו יורק. בשלב מוקדם של הקורונה הוא נדד עם אשתו מניו יורק לאוסטין. "עברנו בהתחלה ל-3 חודשים ואחר כך הארכנו כל פעם ב-3 חודשים נוספים", הוא מספר.
לדברי רייטבלט, המעבר לאוסטין אפילו פתח לו הזדמנויות עסקיות מפתיעות. "נפגשתי עם משקיעים שעברו גם הם לאוסטין ואלו אנשים שכנראה לא הייתי מגיע אליהם אחרת. העובדה שבאוסטין הכל יחסית קרוב ונמצא במרחק 20 דקות נסיעה, הופכת אנשים ליותר נגישים". אחרי קצת יותר משנה באוסטין, רייטבלט עבר לאחרונה שוב, הפעם ללונדון, כדי לפתח את הפעילות האירופית של פורטר. "בעולם בלי קורונה אני חושב שניו יורק הייתה הבחירה הראשונה שלי בארה"ב, אבל בזמן שבו יש סגר חדש כל יומיים, אוסטין היא חלופה מצוינת".
התפתחה באוסטין קהילה ישראלית בזמן הקורונה?
"אשתי ואני נפגשנו בערבים כמעט רק עם ישראלים שכולם עברו לאוסטין מניו יורק וסן פרנסיסקו. הקהילה הישראלית באוסטין כוללת אנשים יותר ותיקים בהייטק ומורכבת ממשפחות ופחות מרווקים צעירים. יש באוסטין מכולת עם מוצרים ישראלים, יש אפילו קבוצה ישראלית של חובבי אוכל בפייסבוק שהקים אמיר שבט (כיום בכיר בטוויטר - א"ד)".
לפני ארבע שנים עברה רינת ראובני לרנר מישראל לאוסטין בעקבות עבודתו של בעלה בחברת הטכנולוגיה הצרפתית תאלס. בישראל, ראובני לרנר הייתה רוקחת במקצועה, אך באוסטין היא עשתה הסבה לסוכנת נדל"ן וכיום מתפקדת גם כיועצת רילוקיישן שמלווה הייטקיסטים ישראלים המגיעים לעיר.
"כמות הישראלים באוסטין קפצה פי ארבע בשנתיים וחצי האחרונות ואני מקבלת כמעט כל שבוע פניות מישראלים שעוברים לכאן מקליפורניה או מהחוף המזרחי. כשאנשים יכולים לעבוד בכל מקום, הם לא רוצים להישאר בבוסטון וניו יורק הקרות. במקביל, נפתחים כאן הרבה משרדי הייטק ויש משפחות שעושות רילוקיישן ישר מישראל לאוסטין", היא אומרת. "הקהילה גדלה והתפתחו כאן מפגשים וחגים משותפים. בחצי השנה האחרונה נפתחה כאן המכולת הישראלית. זה התחיל מבחור ישראלי שמכר כאן פיתות, משהו שאי אפשר היה להשיג בעבר. היום אפשר לקנות במכולת הזו גם קורנפלס ומרכך כביסה מהארץ שזה משמח".
לדברי ראובני לרנר, ההגירה של ההייטקיסטים לאוסטין הביאה לעלייה של 30% במחירי הדירות בשנתיים האחרונות, אך אלו עדיין נמוכים יותר מאשר בקליפורניה. בעוד שהישראלים שמגיעים היישר מהארץ מעדיפים לשכור דירה בהתחלה, אומרת ראובני לרנר, ישראלים שנודדים משאר ארה"ב הולכים מראש על רכישת בית. "הם אומרים ששוק הנדל"ן באוסטין מזכיר את השוק בעמק הסיליקון לפני 12 שנה ולכן יש כאן הזדמנות השקעה אמיתית. בית ממוצע בפרברים של אוסטין עם 250 מ"ר בנוי ועוד חצר של 250 מ"ר עם בריכה יעלה 650 אלף דולר. במרכז אוסטין המחירים גבוהים יותר ומגיעים למיליון דולר ומעלה, תלוי בבית".
הטקסנים חוששים מההגירה מקליפורניה
התושבים הוותיקים של אוסטין, פחות מרוצים מפלישת ההייטקיסטים לעיר, בלשון המעטה. "אתה נתקל בשלטים כמו ‘אל תהפכו אותנו לקליפורניה'. הם מפחדים שהגירה של תומכי המפלגה הדמוקרטית מקליפורניה תהפוך את טקסס למדינה עם מיסוי יותר גבוה", מספרת ראובני לרנר. "יש גם עלייה בכמות ההומלסים באוסטין ואנשים לא רוצים להגיע למצב של סן פרנסיסקו ולוס אנג'לס. מכיוון שמס הרכוש נגזר מהשווי של הדירות, שמזנק למעלה, יש טקסנים שפתאום צריכים לשלם יותר על אותו הבית. אז הם כמובן כועסים".