גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היבואנים חוגגים, בתעשיות הביטחוניות קצת פחות: שנה להסכמי אברהם, ואלה הם המרוויחים הגדולים

היקף הסחר עם איחוד האמירויות זינק ליותר מחצי מיליארד דולר, אבל הנתח הגדול יותר הולך לצד האמירתי ● בבחריין היקף הסחר הוא כמעט אפסי, וגם הייצוא הביטחוני שסומן כפוטנציאל גדול לא הביא את המשולש רפאל־תע"א־אלביט לחתום על שום עסקה משמעותית

שר החוץ של האמירויות עבדאללה בין זאייד ושר החוץ יאיר לפיד / צילום: שלומי אמסלם-לע''מ
שר החוץ של האמירויות עבדאללה בין זאייד ושר החוץ יאיר לפיד / צילום: שלומי אמסלם-לע''מ

בסתיו 2005 נפגשתי במזנון הכנסת עם חבר הכנסת בנימין נתניהו, זמן קצר לאחר שהתפטר מתפקיד שר האוצר. רוב השיחה עסקה בכלכלה ובהקשר המדיני שלה. והנה הקטע הרלוונטי של דברי נתניהו: אנחנו מחפשים שווקים הרחק בעולם, וכאן לידינו יש כלכלות עצומות של מדינות ערביות, שמשוועות בדיוק למה שישראל יכולה לתת. הביקוש שלהן וההיצע שלנו יתגבר בסוף על המכשול הפוליטי שיהיה פחות רלוונטי. מי מהן שתתגבר ראשונה תרוויח הכי הרבה, וכמובן שגם אנחנו.

התפיסה הזו של נתניהו של שילוב כלכלה במדיניות אינה חדשה. הוא יישם אותה גם מול הפלסטינים. אחד מצעדיו הראשונים כשנבחר לראשונה לראש ממשלה ב-1996 היה פתיחת השערים מחדש לפועלים פלסטינים, צעד שלאורך זמן, ובוודאי היום, נחשב לאחד מהמרגיעים העיקריים של המצב הביטחוני.

אבל בעוד שעם הפלסטינים המצב המדיני מדשדש, במישור הרחב יותר הסכמי אברהם הם היישום המובהק ביותר של הגישה המשלבת כלכלה ומדיניות. נדרשה הזדמנות, וזו הגיעה עם ממשל אמריקאי אוהד במיוחד ואיום איראני גובר והולך.

מה בעצם קרה בשנה מאז שנחתמו הסכמי אברהם עם בחריין ואיחוד האמירויות?

היקף סחר: חלש בגזרת בחריין, חזק באמירויות

נתחיל במספרים, שהם כמעט כל הסיפור. נתונים של איגוד לשכות המסחר מכון הייצוא מראים כי מינואר עד יולי השנה הסתכם היקף הסחר עם האמירויות ב-270 מיליון דולר, ללא יהלומים (יותר מ-610 מיליון דולר כולל יהלומים), זאת לעומת 94 מיליון דולר בלבד בכל שנת 2020. אם נבודד חודשים, היקף הסחר עם האמירויות ביוני 2021 היה יותר מפי עשרים בהשוואה לאותו חודש בשנת 2020, והסתכם ביותר מ-150 מיליון דולר (כולל יהלומים) בחודש אחד.

החלוקה הפנימית ביצוא לאמירויות מראה כי היקף המסחר העיקרי הוא בתחום של ציוד תקשורת וציוד אלקטרוני - כ-50% מסך הכסף שזרם הגיע מתחום זה. ויש גם כמה תחומים מפתיעים - למשל 5% מהיקף המסחר הוא בתחום הפירות, ו-5% בכלי טיס.
לפי נתוני מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, שמעמיד נתונים מעט שונים, הייצוא לאמירויות מינואר עד יולי הסתכם ב-197 מיליון דולר, והייבוא כ-300 מיליון דולר. כלומר, נתונים אף גדולים יותר מאלה של איגוד לשכות המסחר ומכון הייצוא.

איפה ההסכמים עדיין רחוקים מלממש את הפוטנציאל הכלכלי? עם בחריין. מנתוני משרד הכלכלה עולה כי המסחר עם בחריין מסתכם מראשית השנה ועד יולי במאות אלפי דולרים בלבד: היקף הייצוא עומד על 300 אלף דולר, בעיקר כימיקלים. הייבוא מסתכם ב-570 אלף דולר, בעיקר מתכות, מינרלים ודלקים. במקרה של בחריין לפחות, מדובר על עלייה מוחלטת, זאת לאור העובדה שבחודשים המקבילים ב-2020 לא נרשם סחר בין המדינות.
מרוקו, שעימה היו לנו קשרים מסחריים גם קודם, הרחיבה במידה רבה את המסחר עם ישראל מאז התחממות הקשרים בתקופה האחרונה. מנתוני משרד הכלכלה עולה כי באותם חודשים הסתכם הייצוא למרוקו ב-14 מיליון דולר (עלייה של 75% לעומת התקופה המקבילה ב-2020), בעיקר מוצרי תחבורה (טיס), וגם כימיקלים. הייבוא הגיע ל-59 מיליון דולר, בעיקר מוצרי מזון וטקסטיל.

הפוטנציאל: בדרך ל-3 מיליארד דולר ב-2025?

במינהל סחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה מדגישים כי פונטציאל הסחר בין ישראל למדינות שחתמו על הסכמי אברהם גדול בהרבה מהנתונים הקיימים. מסבירים שם כי מדובר בשנה הראשונה לכינון יחסים רשמיים בין המדינות, והציפייה היא שהסחר בין ישראל למדינות אלו יגבר ככל שהיחסים הכלכליים בין המדינות יתהדקו.

 

בביקור באמירויות עם שר החוץ יאיר לפיד בחודש יוני, אמרה לגלובס אישיות מדינית אמירותית בכירה, כי "המהירות שבה מתקדמים הקשרים הפתיעה אותנו במידת מה, ואפילו גרמה פה ושם לתקריות קטנות על רקע אי הבנות ופערי תרבות, אבל היא גם הבהירה לנו שהמהלך היה נכון לחלוטין, והיה צריך להתרחש הרבה קודם".

אותה איישות בכירה ציינה כי "התמורות לשני הצדדים גדולות במיוחד, ולכן ההסכמים יציבים והם רק בתחילת הדרך".

גורם בכיר באמירויות בתחום המסחר, המשתייך לאחת משמונה משפחות העושר במדינה, אמר לגלובס כי "בגלל היותן של האמירויות מרכז סחר בינלאומי, התחזית שעשו כלכלני הקונצרן שלו, מעריכות כי פוטנציאל הסחר בין המדינות יגיע ל-3 מיליארד דולר עד 2025 ולעשרה מיליארד דולר בתוך עשור". לשם השוואה, היקף הסחר השנתי של ישראל עם שאר מדינות העולם מגיע ל-120 מיליארד דולר.

יושב ראש מכון הייצוא, אדיב ברוך, אומר לגלובס כי "הדבר המהותי ביותר בהסכמי אברהם הוא יישומם של עקרונות הדיפלומטיה הכלכלית. בחצי השנה הראשונה הוכפלו פי שלושה נתוני הסחר, והקצב הוא למיליארד שקל בשנת 2021".

ברוך מוסיף כי "הם מחויבים מאוד, וזה ניכר במיוחד אצל השרים המקצועיים להרחבת שיתופי הפעולה, ביזמות להסכמים ולהסרת חסמים. תערוכת האקספו באוקטובר בדובאי תהיה שיא של פעילות ותביא לפי הצפי לחיזוק וביסוס של המערך הכלכלי-מסחרי בין המדינות. קיבלנו אפשרות לשנות את השכונה שלנו למען הדורות הבאים, וההסכמים הם ההזדמנות לממש זאת".

איתן נאה, שליווה את חתימת ההסכמים הראשונים מתוקף מינוי לממונה על השגרירות באיחוד האמירויות, אומר בשיחה עם גלובס, כי ההסכם בין המדינות מבוסס כולו על התועלות הכלכליות מסחריות ואזרחיות שהן מפיקות ממנו. לדבריו, לולא הקורונה מצב הסחר בין המדינות היה מתקדם בהרבה.

"ניצלנו את השנה הזו ללמוד ולהכיר את הצד השני, זה היה הדדי", אומר נאה שממתין למינויו הרשמי לשגריר בבחריין. "רבים מהישראלים שהגיעו חשבו שזו אלדוראדו - ארץ הזהב, שאנשיה רק מחפשים על מי לשפוך את כספם. האמירתים חושבים ומתכננים לטווח ארוך, הם יסודיים וזהירים וזה לא תמיד משתלב עם התכונות הישראליות". עם זאת, נאה צופה כי היקפי הסחר יגדלו מאוד. "שמעתי הערכות על עשרות מיליארדי דולרים בתוך מספר שנים. אני לא יודע אם זה יקרה, אבל הפוטנציאל קיים".

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אומר כי "מימוש מלא של ההזדמנות זו, בשיתוף פעולה עם עולם העסקים בדובאי ואזורי הסחר החופשי פותח בפני הקהילה העסקית בישראל כר רחב להתפתחות חסרת תקדים, גם מול העסקים בדובאי וגם מול העסקים אליהם ניתן להגיע מאזורי הסחר החופשי - הימי והאווירי - אל הודו ודרום מזרח אסיה".

לא ממריא: התעשיות הביטחוניות ממתינות

תחום אחד שעדיין לא ממריא היה דווקא זה שציפו ממנו להרבה: המכירות הביטחוניות. בגלובס פרסמנו בשבוע שעבר כי למרות הדיווח על עלייה ניכרת במכירות הבטחוניות למפרץ בשנה שעברה, הרי שרוב העסקאות נעשו קודם להסכמים. השנה עד כה לא נרשמה פעילות משמעותית, ובאף אחת מהן לא מעורבות שלוש החברות הגדולות ביותר בתחום - אלביט, תעשייה אווירית ורפאל.

 

נושא הסחר הביטחוני מעביר אותנו אל ההיבט האסטרטגי-מדיני-צבאי. הסכמי השלום עם מצרים (מנחם בגין) וירדן (יצחק רבין) נותרו קרירים למדי. אבל החתימה על הסכמי אברהם הבהירה כי ישנה אפשרות לשלום חם וידידותי למדי.

האופן המחבק שבו התקבלו ישראלים באמירויות ובבחריין אינו רק אפיזודה תרבותית תיירותית נעימה, הוא חשוב במיוחד להבנה כי במדינות המפרץ החליטו להזיז הצידה את המכשול הפלסטיני למען הברית האסטרטגית עם המדינה הכי חזקה בסביבה, זו שיכולה לסייע להם בעמידה מול הבריון השכונתי איראן.

עבורן, מדיניות נתניהו של ברית אזורית מתונה, שנפתלי בנט ויאיר לפיד הבטיחו להמשיכה, היא גיבוי ואף איום על היריבה האיסלמיסטית שמעבר למפרץ. הנסיגה מאפגניסטאן רק הוכיחה כי גם האמריקאים לא בהכרח יהיו שם עבורן בכל מצב. וכן, גם סעודיה בעסק, כאשר בחריין היא המוצב הקדמי שלה מול איראן וחיל החלוץ מול ישראל. פגישות חשאיות בין מנהיגי וראשי זרועות הביטחון של סעודיה וישראל התקיימו ומתקיימות. הסיוע הביטחוני הישראלי מעל ומתחת לפני השטח הוא במגוון תחומים, מסייבר דרך שת"פ מודיעיני ומערכות נשק, גם אם כאמור עדיין ישנם חסמים שונים להתרחבות המכירות בתחום זה.

מה מרוויחה ישראל מהעניין? בניגוד מוחלט לחשש שהועלה ממכירת מטוסי ה-F35 לאמירויות, הרווח האסטרטגי מהעסקה הזו עצום. בכיר ישראלי בתחום ההערכה והאסטרטגיה אומר לגלובס כי "לישראל יהיו בפועל בסיסים קדומניים עשרות קילומטרים ספורים מאיראן, מעבר למפרץ. וגם אם אנחנו לא נהיה שם בפועל, הרי שהעיניים והאוזניים שלנו בחצר האחורית של איראן הן שינוי מהותי אסטרטגי במאזן מול טהראן".

הצד המדיני: ניצול מלא של תקופת טראמפ

בהיבט המדיני, הצלחה של ההסכמים, כפי שהיא ניכרת כעת ולמרות חילופי השלטון בוושינגטון שהאטו מעט את התהליך, מוחקת בפועל את החשש מבידוד מדיני של ישראל שהעלו גורמי אופוזיציה לאורך השנים. לא שמדינות המפרץ ובעיקר סעודיה יפסיקו את דרישתן להקמת מדינה פלסטינית, אבל האשמה באי הקמתה של זו כבר לא מיוחסת לישראל בלבד, וכבר לא מהווה מכשול להתקדמות במישורים האחרים עם מדינות אלה ועם אחרות.

בהקשר המדיני, הסכמי אברהם ממחישים את אחת מהעוצמות החשובות ביותר של ישראל - הקירבה לוושינגטון, והיכולת להשפיע על מדיניותה של ארה"ב. נתניהו מינף את הקירבה הזו עד הקצה עם דונלד טראמפ, ושינויי המדיניות שעשה טראמפ לפי בקשת נתניהו - הערבויות האמריקאיות לעסקאות הביטחוניות עם האמירויות, הוצאת סודאן מרשימת המדינות תומכות הטרור וההכרה בריבונות מרוקו על סהרה המערבית - הביאו בפועל את ההסכמים.

ההיסטוריה זימנה חלון הזדמנויות של ארבע שנים, תקופת טראמפ בבית הלבן, וירושלים ידעה לנצל אותה במלואה. ההשפעה הזו, גם אם פחתה כעת, מסייעת לישראל מאוד מול מדינות (בעיקר בעולם השלישי) הזקוקות לאוזן קשבת בוושינגטון. וזו עמדת כוח חשובה במיוחד. 

עוד כתבות

צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע טיפס לכמעט 14 אלף שקל באפריל. מה קרה בהייטק?

מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל בחודש אפריל הגיע ל-13,905, עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024 ● מספר משרות השכיר של ישראלים עמד על כ-4.1 מיליון, עלייה של 2.1% לעומת אפריל אשתקד ● בהייטק, השכר הריאלי דווקא נמצא בירידה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

בעקבות הסכם הסחר עם וייטנאם, נאסד"ק ו-S&P 500 ננעלו בשיאים

נעילה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד זינקו בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

רונית רפאל / צילום: עידו לביא

רונית רפאל מחפשת שוכרים חדשים בבזל

אחרי 17 שנים של פעילות, רשת ארקפה תפנה ב-1 בספטמבר את הסניף ברחוב בזל בתל אביב - אחד המיקומים הבולטים בעיר ● מדובר בנכס שבבעלות אשת העסקים רונית רפאל, והוא כולל שטח מסחרי של 65 מ"ר נטו, בתוספת חלל אחסון של 10 מ"ר ● אירועים ומינויים

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: ap, Bernat Armangue

"אין כוח בעולם שיעצור עכשיו פרויקט תמ"א": בוועדות התכנון משנים גישה במתן היתרי בנייה

ההרס הרב שגרמו הטילים מאיראן העלה את הצורך בפתרונות מיגון מיידיים ● משיחות עם גורמים ובעלי תפקידים ברשויות ניכר כי לנגד עיניהם עומד הצורך בהפחתת הבירוקרטיה בוועדות, לצד פתרונות כמו היתרים מהירים להריסה, או מכירת דירות שנפגעו למדינה ● כמו כן, מורגשת ירידה בסרבנות לפרויקטים מצד דיירים ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

קת'י ווד / צילום: Reuters

קראו לה משמידת הערך הגדולה מכולם, עכשיו היא כובשת את צמרת התשואות

קת'י ווד היא אחת המשקיעות הצבעוניות בוול סטריט ● עם אמונה בלתי מתפשרת בקריפטו ובטסלה, ווד יודעת לעיתים להציג תשואות שאף אחד אחר לא יודע, אבל גם להתרסק ● מתחילת השנה, היא זוכה להצלחה מסחררת. אבל האם זה יימשך?

השבוע בעולם / צילום: רויטרס - PA Images

האם ארה"ב נוטשת את אוקראינה והאם חייזרים מתקרבים על גבו של אסטרואיד

אוקראינה חוששת שהפעם ארה"ב מתכוונת ברצינות לנטוש אותה ● פצצת המכסים מתקתקת - וטראמפ עושה עסקים עם קומוניסטים מכובדים מאוד ● שרת האוצר הבריטית מוחה דמעות ● ביבשת אמריקה הבוחרים מחפשים שמאל קיצוני ● עצם בין כוכבי סר לביקור ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מוצרים בסופרמרקט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פרשת תיאום המחירים במזון: כתב אישום נגד סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ

רשות התחרות הגישה כתב אישום נגד משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ, בגין השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט ● בחודש פברואר האחרון הגישה רשות התחרות כתב אישום ראשון בפרשה נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן ● עורך דינו של גוזלי: "טוב היה לו כתב האישום הזה לא היה בא לעולם"

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

עסקת ענק: משרד עורכי הדין שעובר למגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

חדשות ההייטק / צילום: ap, Michael Perez

החברה הישראלית שתספק נחילי רחפנים חמושים לארה"ב

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: Base44 של היזם מאור שלמה נמכרה לוויקס ב-80 מיליון דולר בעסקה יוצאת דופן, ענקית המחשוב שמאמינה בחברת הקוונטום הישראלית, חברת הרחפנים הישראלית, אקסטנד, זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים חמושים משוטטים שפרסם משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של 10 מיליון דולר, וגם סערה סביב מתכנת הודי שמואשם בהונאה סדרתית ● חדשות ההייטק

ספגטי ארבייטה / צילום: בנצי ארבל

הטברנה שמגישה אוכל איטלקי קלאסי, פשוט ושמח

ב"טברנה רומאנה" אף אחד לא בא להמציא את הגלגל, רק להציע אוכל טעים ומספק שלפעמים אף עולה על הציפיות ● המחירים הם חלק מהפאן

שמואל דונרשטיין / צילום: אייל טואג

אחרי תשע שנים, פועלים אקוויטי נפרד מהחזקותיו ברב בריח: מיהם המוסדיים שרכשו?

בית ההשקעות מור ולצידו סדרה של קרנות גידור רכשו מניות רב בריח בסכום של 55 מיליון שקלים ● המכירה התבצעה בדיסקאונט של כ-10% ממחיר השוק, אך עדיין גבוה ב-57% ביחס לשער מניית רב בריח מלפני כשנה

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

רוב החברות הזרות לא יחזרו לנתב"ג בקיץ. לאן בכל זאת תמצאו טיסה בפחות מ-200 דולר

על אף המספר המצומצם של חברות התעופה שפועלות כיום מנתב"ג, עדיין ניתן למצוא כרטיסי טיסה ברגע האחרון במחירים יחסית זולים, בעיקר ליעדים קרובים כמו קפריסין ויוון ● ייתכן שפתיחתו מחדש של טרמינל 1 באוגוסט יזרז את חזרתן של חברות הלואו קוסט, מה שיגדיל את היצע הטיסות

לידיעת המתווכים / איור: Shutterstock

לידיעת המתווכים: חובת הדיווח החדשה שבדרך

הצעת חוק חדשה שהפיץ משרד המשפטים תחייב מתווכי מקרקעין לזהות את הלקוחות, לדווח ולנהל רישומים בכל העברת כספים ● לחוק יהיו כמה השלכות משמעותיות, בהן הפחתת היכולת לבצע עסקאות פיקטיביות או להסוות את זהות הנהנים האמיתיים בעסקאות נדל"ן

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

השקל חותך את התשואות של הישראלים בשווקים חו"ל. האם כדאי להתמגן מפניו?

התחזקות השקל מול הדולר פוגעת משמעותית בתשואה של משקיעים המחזיקים בנכסים ומניות מעבר לים ● ובכל זאת, אריאל כהן מבנק לאומי ממליץ לא לשכוח שלתנודתיות של המט"ח יש גם יתרונות

צילום: Shutterstock

מדד ה-S&P 500 הציג "צלב מוזהב" לראשונה מאז 2023 - אלו המשמעויות

בזמן שמדד ה-S&P 500 נסחר ברמות שיא, ביום שלישי האחרון, הממוצע הנע של המדד ל-50 יום חצה את הממוצע הנע שלו ל-200 יום כלפי מעלה - מה שיצר חיתוך המכונה "צלב מוזהב" ● ניתוח היסטורי שבוצע במרקטוואץ' העלה כי ברוב המקרים, בשנה שבאה לאחר "צלב מוזהב", התשואה גדולה יותר מאשר בתקופות אחרות

אלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי. פרש מצה''ל ב-2018 / צילום: דובר צה''ל

קטארגייט: האלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי נחקר באזהרה

מרדכי - שפרש מצה"ל ב-2018 אחרי ששימש בין היתר כמתאם פעולות הממשלה בשטחים - הוא בעלי חברה החשודה כי העבירה מאות אלפי שקלים ליונתן אוריך, יועצו הקרוב של רה"מ נתניהו, במהלך 2024 - זאת לכאורה לטובת קמפיין לטובת קטאר ● מטעמו של מרדכי נמסר: "פולי מרדכי שירת ומשרת את מדינת ישראל מזה עשרות שנים, ולא דבק רבב בפעילותו"

ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: כך היא תעבוד

ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק שהוביל היו"ר שמחה רוטמן לביטול הפסיקה המאפשרת לבתי משפט לפרש חוזים בהתאם לכוונת הצדדים ● במקומה, הצדדים לחוזה הם שיקבעו כיצד לפרשו, זולת מספר החרגות ● בענף חלוקים לגבי ההשלכות ונערכים לשינוי דרמטי

כריסטין לגארד, נשיאת ה־ECB / צילום: Associated Press, Michael Probst

התחזיות התבדו: האירו זינק מול הדולר, אך לאירופה יש כמה סיבות לדאוג

לפני חצי שנה ההערכות ניבאו דעיכה - אבל מאז האירו זינק ב־14% מול הדולר ושבר שיא של 4 שנים ● לצד שביעות הרצון בבנק המרכזי האירופי, גוברים הקולות המזהירים מפני פגיעה ביצוא וביציבות הכלכלית ● האם האירו בדרך להפוך למטבע רזרבה או שמדובר בשיא חולף?