גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היבואנים חוגגים, בתעשיות הביטחוניות קצת פחות: שנה להסכמי אברהם, ואלה הם המרוויחים הגדולים

היקף הסחר עם איחוד האמירויות זינק ליותר מחצי מיליארד דולר, אבל הנתח הגדול יותר הולך לצד האמירתי ● בבחריין היקף הסחר הוא כמעט אפסי, וגם הייצוא הביטחוני שסומן כפוטנציאל גדול לא הביא את המשולש רפאל־תע"א־אלביט לחתום על שום עסקה משמעותית

שר החוץ של האמירויות עבדאללה בין זאייד ושר החוץ יאיר לפיד / צילום: שלומי אמסלם-לע''מ
שר החוץ של האמירויות עבדאללה בין זאייד ושר החוץ יאיר לפיד / צילום: שלומי אמסלם-לע''מ

בסתיו 2005 נפגשתי במזנון הכנסת עם חבר הכנסת בנימין נתניהו, זמן קצר לאחר שהתפטר מתפקיד שר האוצר. רוב השיחה עסקה בכלכלה ובהקשר המדיני שלה. והנה הקטע הרלוונטי של דברי נתניהו: אנחנו מחפשים שווקים הרחק בעולם, וכאן לידינו יש כלכלות עצומות של מדינות ערביות, שמשוועות בדיוק למה שישראל יכולה לתת. הביקוש שלהן וההיצע שלנו יתגבר בסוף על המכשול הפוליטי שיהיה פחות רלוונטי. מי מהן שתתגבר ראשונה תרוויח הכי הרבה, וכמובן שגם אנחנו.

התפיסה הזו של נתניהו של שילוב כלכלה במדיניות אינה חדשה. הוא יישם אותה גם מול הפלסטינים. אחד מצעדיו הראשונים כשנבחר לראשונה לראש ממשלה ב-1996 היה פתיחת השערים מחדש לפועלים פלסטינים, צעד שלאורך זמן, ובוודאי היום, נחשב לאחד מהמרגיעים העיקריים של המצב הביטחוני.

אבל בעוד שעם הפלסטינים המצב המדיני מדשדש, במישור הרחב יותר הסכמי אברהם הם היישום המובהק ביותר של הגישה המשלבת כלכלה ומדיניות. נדרשה הזדמנות, וזו הגיעה עם ממשל אמריקאי אוהד במיוחד ואיום איראני גובר והולך.

מה בעצם קרה בשנה מאז שנחתמו הסכמי אברהם עם בחריין ואיחוד האמירויות?

היקף סחר: חלש בגזרת בחריין, חזק באמירויות

נתחיל במספרים, שהם כמעט כל הסיפור. נתונים של איגוד לשכות המסחר מכון הייצוא מראים כי מינואר עד יולי השנה הסתכם היקף הסחר עם האמירויות ב-270 מיליון דולר, ללא יהלומים (יותר מ-610 מיליון דולר כולל יהלומים), זאת לעומת 94 מיליון דולר בלבד בכל שנת 2020. אם נבודד חודשים, היקף הסחר עם האמירויות ביוני 2021 היה יותר מפי עשרים בהשוואה לאותו חודש בשנת 2020, והסתכם ביותר מ-150 מיליון דולר (כולל יהלומים) בחודש אחד.

החלוקה הפנימית ביצוא לאמירויות מראה כי היקף המסחר העיקרי הוא בתחום של ציוד תקשורת וציוד אלקטרוני - כ-50% מסך הכסף שזרם הגיע מתחום זה. ויש גם כמה תחומים מפתיעים - למשל 5% מהיקף המסחר הוא בתחום הפירות, ו-5% בכלי טיס.
לפי נתוני מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, שמעמיד נתונים מעט שונים, הייצוא לאמירויות מינואר עד יולי הסתכם ב-197 מיליון דולר, והייבוא כ-300 מיליון דולר. כלומר, נתונים אף גדולים יותר מאלה של איגוד לשכות המסחר ומכון הייצוא.

איפה ההסכמים עדיין רחוקים מלממש את הפוטנציאל הכלכלי? עם בחריין. מנתוני משרד הכלכלה עולה כי המסחר עם בחריין מסתכם מראשית השנה ועד יולי במאות אלפי דולרים בלבד: היקף הייצוא עומד על 300 אלף דולר, בעיקר כימיקלים. הייבוא מסתכם ב-570 אלף דולר, בעיקר מתכות, מינרלים ודלקים. במקרה של בחריין לפחות, מדובר על עלייה מוחלטת, זאת לאור העובדה שבחודשים המקבילים ב-2020 לא נרשם סחר בין המדינות.
מרוקו, שעימה היו לנו קשרים מסחריים גם קודם, הרחיבה במידה רבה את המסחר עם ישראל מאז התחממות הקשרים בתקופה האחרונה. מנתוני משרד הכלכלה עולה כי באותם חודשים הסתכם הייצוא למרוקו ב-14 מיליון דולר (עלייה של 75% לעומת התקופה המקבילה ב-2020), בעיקר מוצרי תחבורה (טיס), וגם כימיקלים. הייבוא הגיע ל-59 מיליון דולר, בעיקר מוצרי מזון וטקסטיל.

הפוטנציאל: בדרך ל-3 מיליארד דולר ב-2025?

במינהל סחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה מדגישים כי פונטציאל הסחר בין ישראל למדינות שחתמו על הסכמי אברהם גדול בהרבה מהנתונים הקיימים. מסבירים שם כי מדובר בשנה הראשונה לכינון יחסים רשמיים בין המדינות, והציפייה היא שהסחר בין ישראל למדינות אלו יגבר ככל שהיחסים הכלכליים בין המדינות יתהדקו.

 

בביקור באמירויות עם שר החוץ יאיר לפיד בחודש יוני, אמרה לגלובס אישיות מדינית אמירותית בכירה, כי "המהירות שבה מתקדמים הקשרים הפתיעה אותנו במידת מה, ואפילו גרמה פה ושם לתקריות קטנות על רקע אי הבנות ופערי תרבות, אבל היא גם הבהירה לנו שהמהלך היה נכון לחלוטין, והיה צריך להתרחש הרבה קודם".

אותה איישות בכירה ציינה כי "התמורות לשני הצדדים גדולות במיוחד, ולכן ההסכמים יציבים והם רק בתחילת הדרך".

גורם בכיר באמירויות בתחום המסחר, המשתייך לאחת משמונה משפחות העושר במדינה, אמר לגלובס כי "בגלל היותן של האמירויות מרכז סחר בינלאומי, התחזית שעשו כלכלני הקונצרן שלו, מעריכות כי פוטנציאל הסחר בין המדינות יגיע ל-3 מיליארד דולר עד 2025 ולעשרה מיליארד דולר בתוך עשור". לשם השוואה, היקף הסחר השנתי של ישראל עם שאר מדינות העולם מגיע ל-120 מיליארד דולר.

יושב ראש מכון הייצוא, אדיב ברוך, אומר לגלובס כי "הדבר המהותי ביותר בהסכמי אברהם הוא יישומם של עקרונות הדיפלומטיה הכלכלית. בחצי השנה הראשונה הוכפלו פי שלושה נתוני הסחר, והקצב הוא למיליארד שקל בשנת 2021".

ברוך מוסיף כי "הם מחויבים מאוד, וזה ניכר במיוחד אצל השרים המקצועיים להרחבת שיתופי הפעולה, ביזמות להסכמים ולהסרת חסמים. תערוכת האקספו באוקטובר בדובאי תהיה שיא של פעילות ותביא לפי הצפי לחיזוק וביסוס של המערך הכלכלי-מסחרי בין המדינות. קיבלנו אפשרות לשנות את השכונה שלנו למען הדורות הבאים, וההסכמים הם ההזדמנות לממש זאת".

איתן נאה, שליווה את חתימת ההסכמים הראשונים מתוקף מינוי לממונה על השגרירות באיחוד האמירויות, אומר בשיחה עם גלובס, כי ההסכם בין המדינות מבוסס כולו על התועלות הכלכליות מסחריות ואזרחיות שהן מפיקות ממנו. לדבריו, לולא הקורונה מצב הסחר בין המדינות היה מתקדם בהרבה.

"ניצלנו את השנה הזו ללמוד ולהכיר את הצד השני, זה היה הדדי", אומר נאה שממתין למינויו הרשמי לשגריר בבחריין. "רבים מהישראלים שהגיעו חשבו שזו אלדוראדו - ארץ הזהב, שאנשיה רק מחפשים על מי לשפוך את כספם. האמירתים חושבים ומתכננים לטווח ארוך, הם יסודיים וזהירים וזה לא תמיד משתלב עם התכונות הישראליות". עם זאת, נאה צופה כי היקפי הסחר יגדלו מאוד. "שמעתי הערכות על עשרות מיליארדי דולרים בתוך מספר שנים. אני לא יודע אם זה יקרה, אבל הפוטנציאל קיים".

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אומר כי "מימוש מלא של ההזדמנות זו, בשיתוף פעולה עם עולם העסקים בדובאי ואזורי הסחר החופשי פותח בפני הקהילה העסקית בישראל כר רחב להתפתחות חסרת תקדים, גם מול העסקים בדובאי וגם מול העסקים אליהם ניתן להגיע מאזורי הסחר החופשי - הימי והאווירי - אל הודו ודרום מזרח אסיה".

לא ממריא: התעשיות הביטחוניות ממתינות

תחום אחד שעדיין לא ממריא היה דווקא זה שציפו ממנו להרבה: המכירות הביטחוניות. בגלובס פרסמנו בשבוע שעבר כי למרות הדיווח על עלייה ניכרת במכירות הבטחוניות למפרץ בשנה שעברה, הרי שרוב העסקאות נעשו קודם להסכמים. השנה עד כה לא נרשמה פעילות משמעותית, ובאף אחת מהן לא מעורבות שלוש החברות הגדולות ביותר בתחום - אלביט, תעשייה אווירית ורפאל.

 

נושא הסחר הביטחוני מעביר אותנו אל ההיבט האסטרטגי-מדיני-צבאי. הסכמי השלום עם מצרים (מנחם בגין) וירדן (יצחק רבין) נותרו קרירים למדי. אבל החתימה על הסכמי אברהם הבהירה כי ישנה אפשרות לשלום חם וידידותי למדי.

האופן המחבק שבו התקבלו ישראלים באמירויות ובבחריין אינו רק אפיזודה תרבותית תיירותית נעימה, הוא חשוב במיוחד להבנה כי במדינות המפרץ החליטו להזיז הצידה את המכשול הפלסטיני למען הברית האסטרטגית עם המדינה הכי חזקה בסביבה, זו שיכולה לסייע להם בעמידה מול הבריון השכונתי איראן.

עבורן, מדיניות נתניהו של ברית אזורית מתונה, שנפתלי בנט ויאיר לפיד הבטיחו להמשיכה, היא גיבוי ואף איום על היריבה האיסלמיסטית שמעבר למפרץ. הנסיגה מאפגניסטאן רק הוכיחה כי גם האמריקאים לא בהכרח יהיו שם עבורן בכל מצב. וכן, גם סעודיה בעסק, כאשר בחריין היא המוצב הקדמי שלה מול איראן וחיל החלוץ מול ישראל. פגישות חשאיות בין מנהיגי וראשי זרועות הביטחון של סעודיה וישראל התקיימו ומתקיימות. הסיוע הביטחוני הישראלי מעל ומתחת לפני השטח הוא במגוון תחומים, מסייבר דרך שת"פ מודיעיני ומערכות נשק, גם אם כאמור עדיין ישנם חסמים שונים להתרחבות המכירות בתחום זה.

מה מרוויחה ישראל מהעניין? בניגוד מוחלט לחשש שהועלה ממכירת מטוסי ה-F35 לאמירויות, הרווח האסטרטגי מהעסקה הזו עצום. בכיר ישראלי בתחום ההערכה והאסטרטגיה אומר לגלובס כי "לישראל יהיו בפועל בסיסים קדומניים עשרות קילומטרים ספורים מאיראן, מעבר למפרץ. וגם אם אנחנו לא נהיה שם בפועל, הרי שהעיניים והאוזניים שלנו בחצר האחורית של איראן הן שינוי מהותי אסטרטגי במאזן מול טהראן".

הצד המדיני: ניצול מלא של תקופת טראמפ

בהיבט המדיני, הצלחה של ההסכמים, כפי שהיא ניכרת כעת ולמרות חילופי השלטון בוושינגטון שהאטו מעט את התהליך, מוחקת בפועל את החשש מבידוד מדיני של ישראל שהעלו גורמי אופוזיציה לאורך השנים. לא שמדינות המפרץ ובעיקר סעודיה יפסיקו את דרישתן להקמת מדינה פלסטינית, אבל האשמה באי הקמתה של זו כבר לא מיוחסת לישראל בלבד, וכבר לא מהווה מכשול להתקדמות במישורים האחרים עם מדינות אלה ועם אחרות.

בהקשר המדיני, הסכמי אברהם ממחישים את אחת מהעוצמות החשובות ביותר של ישראל - הקירבה לוושינגטון, והיכולת להשפיע על מדיניותה של ארה"ב. נתניהו מינף את הקירבה הזו עד הקצה עם דונלד טראמפ, ושינויי המדיניות שעשה טראמפ לפי בקשת נתניהו - הערבויות האמריקאיות לעסקאות הביטחוניות עם האמירויות, הוצאת סודאן מרשימת המדינות תומכות הטרור וההכרה בריבונות מרוקו על סהרה המערבית - הביאו בפועל את ההסכמים.

ההיסטוריה זימנה חלון הזדמנויות של ארבע שנים, תקופת טראמפ בבית הלבן, וירושלים ידעה לנצל אותה במלואה. ההשפעה הזו, גם אם פחתה כעת, מסייעת לישראל מאוד מול מדינות (בעיקר בעולם השלישי) הזקוקות לאוזן קשבת בוושינגטון. וזו עמדת כוח חשובה במיוחד. 

עוד כתבות

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו