גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היבואנים חוגגים, בתעשיות הביטחוניות קצת פחות: שנה להסכמי אברהם, ואלה הם המרוויחים הגדולים

היקף הסחר עם איחוד האמירויות זינק ליותר מחצי מיליארד דולר, אבל הנתח הגדול יותר הולך לצד האמירתי ● בבחריין היקף הסחר הוא כמעט אפסי, וגם הייצוא הביטחוני שסומן כפוטנציאל גדול לא הביא את המשולש רפאל־תע"א־אלביט לחתום על שום עסקה משמעותית

שר החוץ של האמירויות עבדאללה בין זאייד ושר החוץ יאיר לפיד / צילום: שלומי אמסלם-לע''מ
שר החוץ של האמירויות עבדאללה בין זאייד ושר החוץ יאיר לפיד / צילום: שלומי אמסלם-לע''מ

בסתיו 2005 נפגשתי במזנון הכנסת עם חבר הכנסת בנימין נתניהו, זמן קצר לאחר שהתפטר מתפקיד שר האוצר. רוב השיחה עסקה בכלכלה ובהקשר המדיני שלה. והנה הקטע הרלוונטי של דברי נתניהו: אנחנו מחפשים שווקים הרחק בעולם, וכאן לידינו יש כלכלות עצומות של מדינות ערביות, שמשוועות בדיוק למה שישראל יכולה לתת. הביקוש שלהן וההיצע שלנו יתגבר בסוף על המכשול הפוליטי שיהיה פחות רלוונטי. מי מהן שתתגבר ראשונה תרוויח הכי הרבה, וכמובן שגם אנחנו.

התפיסה הזו של נתניהו של שילוב כלכלה במדיניות אינה חדשה. הוא יישם אותה גם מול הפלסטינים. אחד מצעדיו הראשונים כשנבחר לראשונה לראש ממשלה ב-1996 היה פתיחת השערים מחדש לפועלים פלסטינים, צעד שלאורך זמן, ובוודאי היום, נחשב לאחד מהמרגיעים העיקריים של המצב הביטחוני.

אבל בעוד שעם הפלסטינים המצב המדיני מדשדש, במישור הרחב יותר הסכמי אברהם הם היישום המובהק ביותר של הגישה המשלבת כלכלה ומדיניות. נדרשה הזדמנות, וזו הגיעה עם ממשל אמריקאי אוהד במיוחד ואיום איראני גובר והולך.

מה בעצם קרה בשנה מאז שנחתמו הסכמי אברהם עם בחריין ואיחוד האמירויות?

היקף סחר: חלש בגזרת בחריין, חזק באמירויות

נתחיל במספרים, שהם כמעט כל הסיפור. נתונים של איגוד לשכות המסחר מכון הייצוא מראים כי מינואר עד יולי השנה הסתכם היקף הסחר עם האמירויות ב-270 מיליון דולר, ללא יהלומים (יותר מ-610 מיליון דולר כולל יהלומים), זאת לעומת 94 מיליון דולר בלבד בכל שנת 2020. אם נבודד חודשים, היקף הסחר עם האמירויות ביוני 2021 היה יותר מפי עשרים בהשוואה לאותו חודש בשנת 2020, והסתכם ביותר מ-150 מיליון דולר (כולל יהלומים) בחודש אחד.

החלוקה הפנימית ביצוא לאמירויות מראה כי היקף המסחר העיקרי הוא בתחום של ציוד תקשורת וציוד אלקטרוני - כ-50% מסך הכסף שזרם הגיע מתחום זה. ויש גם כמה תחומים מפתיעים - למשל 5% מהיקף המסחר הוא בתחום הפירות, ו-5% בכלי טיס.
לפי נתוני מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, שמעמיד נתונים מעט שונים, הייצוא לאמירויות מינואר עד יולי הסתכם ב-197 מיליון דולר, והייבוא כ-300 מיליון דולר. כלומר, נתונים אף גדולים יותר מאלה של איגוד לשכות המסחר ומכון הייצוא.

איפה ההסכמים עדיין רחוקים מלממש את הפוטנציאל הכלכלי? עם בחריין. מנתוני משרד הכלכלה עולה כי המסחר עם בחריין מסתכם מראשית השנה ועד יולי במאות אלפי דולרים בלבד: היקף הייצוא עומד על 300 אלף דולר, בעיקר כימיקלים. הייבוא מסתכם ב-570 אלף דולר, בעיקר מתכות, מינרלים ודלקים. במקרה של בחריין לפחות, מדובר על עלייה מוחלטת, זאת לאור העובדה שבחודשים המקבילים ב-2020 לא נרשם סחר בין המדינות.
מרוקו, שעימה היו לנו קשרים מסחריים גם קודם, הרחיבה במידה רבה את המסחר עם ישראל מאז התחממות הקשרים בתקופה האחרונה. מנתוני משרד הכלכלה עולה כי באותם חודשים הסתכם הייצוא למרוקו ב-14 מיליון דולר (עלייה של 75% לעומת התקופה המקבילה ב-2020), בעיקר מוצרי תחבורה (טיס), וגם כימיקלים. הייבוא הגיע ל-59 מיליון דולר, בעיקר מוצרי מזון וטקסטיל.

הפוטנציאל: בדרך ל-3 מיליארד דולר ב-2025?

במינהל סחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה מדגישים כי פונטציאל הסחר בין ישראל למדינות שחתמו על הסכמי אברהם גדול בהרבה מהנתונים הקיימים. מסבירים שם כי מדובר בשנה הראשונה לכינון יחסים רשמיים בין המדינות, והציפייה היא שהסחר בין ישראל למדינות אלו יגבר ככל שהיחסים הכלכליים בין המדינות יתהדקו.

 

בביקור באמירויות עם שר החוץ יאיר לפיד בחודש יוני, אמרה לגלובס אישיות מדינית אמירותית בכירה, כי "המהירות שבה מתקדמים הקשרים הפתיעה אותנו במידת מה, ואפילו גרמה פה ושם לתקריות קטנות על רקע אי הבנות ופערי תרבות, אבל היא גם הבהירה לנו שהמהלך היה נכון לחלוטין, והיה צריך להתרחש הרבה קודם".

אותה איישות בכירה ציינה כי "התמורות לשני הצדדים גדולות במיוחד, ולכן ההסכמים יציבים והם רק בתחילת הדרך".

גורם בכיר באמירויות בתחום המסחר, המשתייך לאחת משמונה משפחות העושר במדינה, אמר לגלובס כי "בגלל היותן של האמירויות מרכז סחר בינלאומי, התחזית שעשו כלכלני הקונצרן שלו, מעריכות כי פוטנציאל הסחר בין המדינות יגיע ל-3 מיליארד דולר עד 2025 ולעשרה מיליארד דולר בתוך עשור". לשם השוואה, היקף הסחר השנתי של ישראל עם שאר מדינות העולם מגיע ל-120 מיליארד דולר.

יושב ראש מכון הייצוא, אדיב ברוך, אומר לגלובס כי "הדבר המהותי ביותר בהסכמי אברהם הוא יישומם של עקרונות הדיפלומטיה הכלכלית. בחצי השנה הראשונה הוכפלו פי שלושה נתוני הסחר, והקצב הוא למיליארד שקל בשנת 2021".

ברוך מוסיף כי "הם מחויבים מאוד, וזה ניכר במיוחד אצל השרים המקצועיים להרחבת שיתופי הפעולה, ביזמות להסכמים ולהסרת חסמים. תערוכת האקספו באוקטובר בדובאי תהיה שיא של פעילות ותביא לפי הצפי לחיזוק וביסוס של המערך הכלכלי-מסחרי בין המדינות. קיבלנו אפשרות לשנות את השכונה שלנו למען הדורות הבאים, וההסכמים הם ההזדמנות לממש זאת".

איתן נאה, שליווה את חתימת ההסכמים הראשונים מתוקף מינוי לממונה על השגרירות באיחוד האמירויות, אומר בשיחה עם גלובס, כי ההסכם בין המדינות מבוסס כולו על התועלות הכלכליות מסחריות ואזרחיות שהן מפיקות ממנו. לדבריו, לולא הקורונה מצב הסחר בין המדינות היה מתקדם בהרבה.

"ניצלנו את השנה הזו ללמוד ולהכיר את הצד השני, זה היה הדדי", אומר נאה שממתין למינויו הרשמי לשגריר בבחריין. "רבים מהישראלים שהגיעו חשבו שזו אלדוראדו - ארץ הזהב, שאנשיה רק מחפשים על מי לשפוך את כספם. האמירתים חושבים ומתכננים לטווח ארוך, הם יסודיים וזהירים וזה לא תמיד משתלב עם התכונות הישראליות". עם זאת, נאה צופה כי היקפי הסחר יגדלו מאוד. "שמעתי הערכות על עשרות מיליארדי דולרים בתוך מספר שנים. אני לא יודע אם זה יקרה, אבל הפוטנציאל קיים".

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אומר כי "מימוש מלא של ההזדמנות זו, בשיתוף פעולה עם עולם העסקים בדובאי ואזורי הסחר החופשי פותח בפני הקהילה העסקית בישראל כר רחב להתפתחות חסרת תקדים, גם מול העסקים בדובאי וגם מול העסקים אליהם ניתן להגיע מאזורי הסחר החופשי - הימי והאווירי - אל הודו ודרום מזרח אסיה".

לא ממריא: התעשיות הביטחוניות ממתינות

תחום אחד שעדיין לא ממריא היה דווקא זה שציפו ממנו להרבה: המכירות הביטחוניות. בגלובס פרסמנו בשבוע שעבר כי למרות הדיווח על עלייה ניכרת במכירות הבטחוניות למפרץ בשנה שעברה, הרי שרוב העסקאות נעשו קודם להסכמים. השנה עד כה לא נרשמה פעילות משמעותית, ובאף אחת מהן לא מעורבות שלוש החברות הגדולות ביותר בתחום - אלביט, תעשייה אווירית ורפאל.

 

נושא הסחר הביטחוני מעביר אותנו אל ההיבט האסטרטגי-מדיני-צבאי. הסכמי השלום עם מצרים (מנחם בגין) וירדן (יצחק רבין) נותרו קרירים למדי. אבל החתימה על הסכמי אברהם הבהירה כי ישנה אפשרות לשלום חם וידידותי למדי.

האופן המחבק שבו התקבלו ישראלים באמירויות ובבחריין אינו רק אפיזודה תרבותית תיירותית נעימה, הוא חשוב במיוחד להבנה כי במדינות המפרץ החליטו להזיז הצידה את המכשול הפלסטיני למען הברית האסטרטגית עם המדינה הכי חזקה בסביבה, זו שיכולה לסייע להם בעמידה מול הבריון השכונתי איראן.

עבורן, מדיניות נתניהו של ברית אזורית מתונה, שנפתלי בנט ויאיר לפיד הבטיחו להמשיכה, היא גיבוי ואף איום על היריבה האיסלמיסטית שמעבר למפרץ. הנסיגה מאפגניסטאן רק הוכיחה כי גם האמריקאים לא בהכרח יהיו שם עבורן בכל מצב. וכן, גם סעודיה בעסק, כאשר בחריין היא המוצב הקדמי שלה מול איראן וחיל החלוץ מול ישראל. פגישות חשאיות בין מנהיגי וראשי זרועות הביטחון של סעודיה וישראל התקיימו ומתקיימות. הסיוע הביטחוני הישראלי מעל ומתחת לפני השטח הוא במגוון תחומים, מסייבר דרך שת"פ מודיעיני ומערכות נשק, גם אם כאמור עדיין ישנם חסמים שונים להתרחבות המכירות בתחום זה.

מה מרוויחה ישראל מהעניין? בניגוד מוחלט לחשש שהועלה ממכירת מטוסי ה-F35 לאמירויות, הרווח האסטרטגי מהעסקה הזו עצום. בכיר ישראלי בתחום ההערכה והאסטרטגיה אומר לגלובס כי "לישראל יהיו בפועל בסיסים קדומניים עשרות קילומטרים ספורים מאיראן, מעבר למפרץ. וגם אם אנחנו לא נהיה שם בפועל, הרי שהעיניים והאוזניים שלנו בחצר האחורית של איראן הן שינוי מהותי אסטרטגי במאזן מול טהראן".

הצד המדיני: ניצול מלא של תקופת טראמפ

בהיבט המדיני, הצלחה של ההסכמים, כפי שהיא ניכרת כעת ולמרות חילופי השלטון בוושינגטון שהאטו מעט את התהליך, מוחקת בפועל את החשש מבידוד מדיני של ישראל שהעלו גורמי אופוזיציה לאורך השנים. לא שמדינות המפרץ ובעיקר סעודיה יפסיקו את דרישתן להקמת מדינה פלסטינית, אבל האשמה באי הקמתה של זו כבר לא מיוחסת לישראל בלבד, וכבר לא מהווה מכשול להתקדמות במישורים האחרים עם מדינות אלה ועם אחרות.

בהקשר המדיני, הסכמי אברהם ממחישים את אחת מהעוצמות החשובות ביותר של ישראל - הקירבה לוושינגטון, והיכולת להשפיע על מדיניותה של ארה"ב. נתניהו מינף את הקירבה הזו עד הקצה עם דונלד טראמפ, ושינויי המדיניות שעשה טראמפ לפי בקשת נתניהו - הערבויות האמריקאיות לעסקאות הביטחוניות עם האמירויות, הוצאת סודאן מרשימת המדינות תומכות הטרור וההכרה בריבונות מרוקו על סהרה המערבית - הביאו בפועל את ההסכמים.

ההיסטוריה זימנה חלון הזדמנויות של ארבע שנים, תקופת טראמפ בבית הלבן, וירושלים ידעה לנצל אותה במלואה. ההשפעה הזו, גם אם פחתה כעת, מסייעת לישראל מאוד מול מדינות (בעיקר בעולם השלישי) הזקוקות לאוזן קשבת בוושינגטון. וזו עמדת כוח חשובה במיוחד. 

עוד כתבות

כתב היד היהודי העתיק ''מחזור לוצאטו'' שיימכר במכירה פומבית של בית המכירות ''סות'ביס'' / צילום: אתר Sotheby's

ביקורת בצרפת: למה המדינה לא עוצרת את המכירה הפומבית של "מחזור לוצאטו" היהודי

עצומה מקוונת של אנשי תרבות צרפתים, מהקהילה היהודית ומחוצה לה, קראה לממשלת צרפת להכריז על כתב היד כאוצר לאומי ולמנוע את מכירתו, אך הדבר לא התרחש ● "זהו כתב יד מופלא, ובלתי מתקבל על הדעת שהוא יעזוב את צרפת", אמרה מומחית לעיתון הצרפתי "לה מונד"

שלמה קרמר / צילום: איל יצהר

הסטארט-אפ השאפתני של שלמה קרמר מזנק לשווי 2.5 מיליארד דולר

קייטו נטוורקס, שמתחרה במקביל מול ספקי תקשורת וענקיות סייבר, גייסה 200 מיליון דולר בשווי גבוה פי 2.5 מאשר לפני שנה ● למרות זאת, קרמר, ממייסדי צ'ק פוינט ואימפרבה, מזהיר: "יש בועה רצינית מאוד. שווי גבוה ולא ריאלי לא טוב לחברה"

מאיה שרן / צילום: עופר חג'יוב

מאיה שרן מצטרפת למשרד D-SAY כמנהלת קריאטיב ראשית ושותפה

שרן, עד לאחרונה סמנכ"לית הקריאטיב במשרד הפרסום יהושע TBWA, צפויה להיכנס לתפקידה החדש בתחילת נובמבר

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן / צילום: שלומי יוסף

מהכשלים בקרן העושר ועד החזרי המס: כל הממצאים מדוח מבקר המדינה

החריגה ביתרות המט"ח, מיליארדי השקלים שהמדינה חייבת לאזרחים, ומה קרה לסכומי העתק שהממשלה השקיעה בנדל"ן? מבקר המדינה חושף שורת כשלים כלכליים

לונדון. האם בריטניה עומדת בפני גל תחלואה נוסף? / צילום: Shutterstock

הקורונה שלכם חזרה: התחלואה בבריטניה שוב עולה, וזו הסיבה

מספר מקרי הקורונה החדשים בבריטניה עמד אתמול (ב') על 49,156 - הנתון הגבוה ביותר מאז יולי ● נכון לעכשיו הממשלה לא הודיעה על כוונה לשנות את מדיניות "עסקים כרגיל", לפיה אין הגבלות על התקהלויות, אין צורך ב"תו ירוק", חבישת מסכות היא המלצה בלבד ואין הגבלות על העבודה במשרדים

בני גנץ / צילום: יוסי זמיר

בג"ץ לשרי האוצר והביטחון: מדוע לא מבוטלת מיד חלק מ"תוספת הרמטכ"ל" לפנסיות הצבאיות

על-פי הצעת החוק שנועדה להלבין את הגדלות הרמטכ"ל, תוחלף התוספת הנוכחית בתוספת חדשה שתהיה נמוכה יותר ● בהחלטת ביניים שהתקבלה היום קבעו השופטים כי הרמטכ"ל, ושרי האוצר והביטחון נדרשים להסביר מדוע המדינה ממשיכה לשלם את מלוא ההגדלה בשעה שהצעה לשלם פחות נמצאת בהליכי חקיקה

קידוח לוויתן / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

משרד האנרגיה "נרדם" בשמירה, ומאות מיליוני שקלים לא הגיעו לקרן העושר

מבקר המדינה מצא כי למרות שמאגר הגז לוויתן - הגדול בישראל - התגלה ב-2010, חלפו ארבע שנים לקביעת התגלית באופן רשמי ע"י משרד האנרגיה ● המשמעות: קיטון עצום בהכנסות המדינה ודחייה של תשלומים לקרן העושר ● דוח מבקר המדינה

חנות עדיקה בדיזנגוף סנטר. החברה לא צריכה מנכ”ל, אלא תוכנית אסטרטגית ושינוי מהותי / צילום: ערן סלם יח''צ

הסיפור העצוב של עדיקה: איך הפכה חלוצת האיקומרס הישראלי לשחקנית שולית

בזמן שהאיקומרס והריטייל הישראלי בפריחה, והמניות של חברות הריטייל הגדולות נמצאות בעלייה, רשת האופנה עדיקה שבבעלות גולף-סטימצקי מחקה יותר מ-250 מיליון שקל משוויה תוך מספר חודשים ● מה היא יכולה לעשות כדי לעצור את ההידרדרות, ולמה החלפת בעלים היא לא בהכרח רעיון רע

 

קניון מול הים אילת / צילום: יח''צ

האם הפטור ממע"מ על קניות באילת בסכנה?

נציגים בכירים של רשות המסים הבהירו בכנס של לשכת יועצי המס שנערך באילת כי "המחוקק לא התכוון שאילת תהיה הקניון של המדינה"

גיל בלוטרייך / צילום: תמר מצפי

ג'ורג' חורש וגיורא אקרשטיין לא לבד: מיהו יזם הנדל"ן שהעביר מניות בשווי 50 מיליון שקל לילדיו

לאחר שורה של בעלי הון, ובהם ג'ורג' חורש, צדיק בינו, גיורא אקרשטיין וקובי מימון, העביר גיל בלוטרייך מניות מישורים בשווי של כ-50 מיליון שקל לילדיו ● עוד קודם לכן מימש את רוב החזקותיו בחברה תמורת כ-110 מיליון שקל, ונותר בעל מניות מיעוט בחברה שייסד

כשעובד חזק עוזב, גם אחרים שוקלים להתפטר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

כשעובד חזק עוזב, גם אחרים שוקלים: איך עוצרים את הסחף?

מחקר חדש מגלה כי התפטרות של עובד עם ביצועים טובים עלולה להיות מידבקת ● איך מונעים התפטרויות נוספות? מומחים מזהירים שהדבר האחרון שארגון צריך לעשות זה להעמיד פנים שהכול בסדר, ומסבירים אילו צעדים כן כדאי לנקוט

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: יוסי זמיר

מבקר המדינה חשף מי באמת מנהל אותה

משרד האנרגיה גרם לאובדן של מאות מיליוני שקלים מקרן העושר, הסכמי הגג בקושי צולעים, וההשקעות לטווח ארוך של רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות לא קרובות למימוש הפוטנציאל שלהן ● מבקר המדינה חושף שורה של כשלים כלכליים, אבל נמנע מלקרוא לאשמים בשמם

מנהל בתי המשפט מרזל / צילום: דוברות בתי המשפט

מדוע סירבה הנהלת בתי המשפט לבקשה שהטיפול בה אורך שניות?

בקשת הלשכה להפקת נתונים הקשורים לעומס בבתי המשפט נדחתה בנימוק כי נדרשת הקצאת משאבים בלתי סבירה ● גוף פרטי הפיק את המידע ב-7 שניות

מה שהולך מצוין על הנייר ובטבלאות האקסל - לא תמיד מתורגם לשטח / צילום: Shutterstock, Pormezz

המבקר: למרות תקציבי העתק, הסכמי הגג מפגרים אחרי הציפיות

דוח מבקר המדינה מסביר את הפיגור בחסמי תכנון ותשתיות שלא נפתרו לאורך השנים וקורא לרמ"י ולמשדר השיכון לעקוב אחרי התקדמות הסכמי הגג ● הביקורת העלתה כי קשיים וחסמים לאורך שלבי התכנון, הפיתוח והשיווק מקשים על הרשויות לעמוד בקצב השיווק ● דוח מבקר המדינה

ביטקוין / צילום: Shutterstock, Andreanicolini

הסכר נפרץ: קרן ביטקוין נוספת בשווי 40 מיליארד דולר בדרך לוול סטריט

חברת ההשקעות גרייסקייל תגיש בקשה להמיר את קרן הנאמנות שלה לביטקוין, שהיקפה 40 מיליארד דולר ל-ETF, כך פורסם בבלומברג ● גרייסקייל מחזיקה במטבעות באופן ישיר, בניגוד לקרן המחקה על החוזים העתידיים לביטקוין "ProShares Bitcoin Strategy ETF", שהחלה להיסחר היום

מסחר בבורסה / צילום: Shutterstock

על רקע דוחות חזקים: יום חמישי של עליות בוול סטריט

מדדי נאסד"ק ו-S&P 500 עלו בכ-0.7%, מדד דאו ג'ונס התחזק בכ-0.6% ● מדד דאקס עלה ב-0.3%, פוטסי 100 התקדם ב-0.2% וקאק 40 נסוג פחות מ-0.1% ● התחלות הבנייה בארה"ב בספטמבר ירדו יותר מהצפוי ● מדד ניקיי התחזק ב-0.6%, סופטבנק עלתה ב-3%

נטפליקס. האם היא תשלם מע''מ בישראל? / צילום: Shutterstock

נטפליקס ניפצה את תחזיות הרווח והגידול במנויים

ענקית הסטרימינג הציגה רווח למניה בסך 3.19 דולרים ברבעון השלישי, לעומת תחזיות של 2.56 דולרים וגידול של 4.4 מיליון במספר המנויים, לעומת תחזיות שעמדו על 3.84 מיליון ● ההכנסות הסתכמו ב-7.48 מיליארד דולר, בהתאם לתחזיות

עו''ד כרמית יוליס / צילום: קובי שירביט

במקומו של ארז קמיניץ: זו המשנה החדשה ליועמ"ש

המינוי של יוליס, ראשת אשכול נדל"ן במשרד המשפטים, למשנה ליועמ"ש לעניינים אזרחיים, במקומו של עו"ד ארז קמיניץ, דורש אישור הממשלה ● יוליס גברה על מועמדים בכירים, ומדובר בקפיצה משמעותית מתפקידה הנוכחי ● היא צפויה להעדיף את צורכי הדיור על זכות הקניין של הפרט

קבוצת תיירים בירושלים. סוכנים מחו''ל אומרים כי לא יוכלו לגבש תוכניות לשלוח לישראל תיירים ב־2022 / צילום: Shutterstock

הויה דולורוזה של התיירות הנכנסת: בענף מודאגים מהמתווה החדש

בקרב שבין משרד התיירות, שתפקידו לדחוף לכניסת תיירים לארץ, לבין משרד הבריאות שרואה בהם סיכון לתחלואה - ידו של האחרון על העליונה ● "התחושה היא שישראל ויתרה על התיירים", אומרים גורמים בענף ● גם בארגון התעופה העולמי יאטא סבורים שמדינות אמורות לפעול במתווה אחיד ופשוט

התחליף הטבעוני לטונה של אסם. שוק הטונה בישראל נאמד בכ-700 מיליון שקל בשנה / צילום: אסם-נסטלה

אסם-נסטלה משיקה תחליף טבעוני לדג טונה

בשלב הראשון המותג VUNA יימכר במארז קפוא שמכיל 300 גרם, ובשלב הבא תיתכן גם גרסת שימורים ● רשת בתי הקפה לנדוור תהיה הראשונה לשלב את המוצר בתפריטיה, ולאחר מכן הוא יימכר בחנויות טבע ולבסוף גם ברשתות המזון