גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהדיבידנדים ועד לפרשיות השחיתות הגדולות: 10 התיקים הכלכליים הבולטים של השנה הקרובה

איך יודעים מתי מונופול גובה מחיר מופרז? מתי בנקים צריכים להתערב בהשקעות של לקוח? מהו גבול האחריות של דירקטורים לחברות שבהן הם מכהנים? ומתי סיקור חיובי יכול להיחשב כשוחד? ● גלובס סוקר את השאלות העקרוניות שיעמדו לפתחם של בתי המשפט בשנה הקרובה

ההכרעות המשפטיות הכלכליות החשובות של תשפ''ב / איור: גיל ג'יבלי
ההכרעות המשפטיות הכלכליות החשובות של תשפ''ב / איור: גיל ג'יבלי

לרגל פתיחת שנת המשפט שהחלה החודש, גלובס בודק מהם התיקים הכלכליים החשובים שבהם ידונו בתי המשפט העליון והערכאות הנמוכות בשנה החדשה. מדובר בתיקים כלכליים בעלי חשיבות ציבורית למיגור השחיתות או כאלו המעלים סוגיות משפטיות עקרוניות, שינחו את תאגידי הענק, בעלי התפקידים בחברות הציבוריות, הבנקים וחברות הביטוח.

שלוש הפרשות הגדולות שהסעירו את המדינה ויעסיקו את בתי המשפט השנה: תיקי האלפים של ראש הממשלה לשעבר ויו"ר האופוזיציה, ח"כ בנימין נתניהו, שבו צפוי להימשך שלב העדויות; המשפט בפרשת הצוללות; והמשפט בפרשת "בזק-yes ני"ע".
כמו כן, העליון בראשות הנשיאה אסתר חיות צפוי לדון בערעורים בסוגיות כלכליות עקרוניות, בהן הטלת עיצומים על מונופול שניצל את מעמדו לרעה וחובותיו של בעל שליטה בחברה.

גם סוגיית יוקר המחיה מונחת על שולחנו של בית המשפט העליון, שצפוי להכריע מתי יהיה ניתן לקבוע שמחיר מוצר של מונפול הוא מופרז. זאת, במסגרת התיק הדן במחיר בקבוקי ליטר וחצי של קוקה-קולה.

תיקי נתניהו: אילן ישועה חזר להעיד, ואחריו יחל מצעד עובדי וואלה

משפטו של ראש הממשלה לשעבר ויו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו נפתח במאי 2020 בבית המשפט המחוזי בירושלים בפני השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר עם ועודד שחם. יחד איתו הועמדו לדין שאול אלוביץ’, לשעבר בעל השליטה בבזק ורעייתו איריס וארנון (נוני) מוזס, מו"ל ידיעות אחרונות. נתניהו מואשם בקבלת שוחד והפרת אמונים בתיק 4000 (בזק-וואלה) ובהפרת אמונים בתיקים 1000 (המתנות) ו-2000 (נתניהו מוזס). הזוג אלוביץ' מואשם במתן שוחד ואילו מוזס מואשם בהצעת שוחד.

בנימין נתניהו / צילום: קובי גדעון-לע''מ

העד הראשון שעלה לדוכן העדים באפריל הוא אילן ישועה, לשעבר מנכ"ל "וואלה". ישועה העיד במשך 26 ישיבות ועדותו התחדשה ב-13 בספטמבר. בעדותו התגלה כי ישנם תכתובות נוספות בטלפון הנייד שלו שלא הועברו להגנה. לכן נערכה הפסקה לצורך הפקת התכתובות. לאחר שתסתיים עדותו של ישועה, צפויים להעיד עובדי וואלה לשעבר, בהם העורך לשעבר אבירם אלעד, ומיכל קליין ועמית אשל, לשעבר עורכות חדשות" וואלה".

בראש צוות התביעה עומדת יהודית תירוש מפרקליטות מיסוי וכלכלה. את הנאשמים בתיק מייצגים עוה"ד בעז בן צור, עמית חדד, ז’ק חן, מיכל רוזן--עוזר, נוית נגב ואיריס ניב-סבאג (ת.פ. 67104-01-20).

קוקה-קולה: פסיקה מכרעת שהחלה בגין טענה לגביית מחיר מופרז על בקבוק ליטר וחצי

ביהמ"ש העליון צפוי להכריע בשנת המשפט הקרובה בסוגיה בעלת השפעה על המונופולים ועל יוקר המחיה בישראל - כיצד ניתן לקבוע שמחיר שגובה מונופול על מוצר ייחשב למופרז, באופן שהמונופול מנצל לרעה את כוחו.

סוגיה זו עומדת בבסיס בקשת רשות ערעור על אישור ניהול תביעה ייצוגית נגד החברה המרכזית למשקאות (קוקה-קולה) בשל גביית מחיר מופרז על בקבוקי ליטר וחצי של קוקה-קולה. הדיון בעליון התקיים כבר בסוף דצמבר 2020. אולם עד היום סגן הנשיאה ניל הנדל והשופטים ענת ברון ויוסף אלרון לא מסרו את פסק הדין.

ההכרעה תשפיע על שורת תביעות בסוגיית המחיר המופרז ועל תביעות עתידיות. בין ההליכים התלויים ועומדים - הקוטג’ של תנובה, פתיתים של אסם וגבינה צהובה של תנובה.

שי אגסי / צילום: איל יצהר

שופט העליון עופר גרוסקופף, כשופט מחוזי, קבע בתיק קוקה-קולה כי הפער בין מחירי קוקה-קולה לבין מתחריה מצדיק את ניהול התביעה. לאור חשיבות ההכרעה, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הביע את עמדתו העקרונית שלפיה יש להכיר בקיומה העקרוני של עילת מחיר מופרז, אך יש לאשר תביעות בגין עילה זו בזהירות וריסון. עמדתו זכתה לביקורת בטענה שתבטל את האכיפה הפרטית בדיני התחרות בישראל מאחר שהיא קבעה מבחני סף בלתי עבירים.

עוה"ד אופיר נאור, רנן גרשט, שחר בן מאיר ויצחק אבירם המייצגים בעתירה, ביקשו לחייב את קוקה-קולה לחשוף נתוני אמת, אך היא עומדת בסירובה. בשל כך קבע ביהמ"ש כי הנטל על העותרים יהיה נמוך יותר. קוקה-קולה מיוצגת ע"י עוה"ד מוטי ארד ואמיר ונג מגולדפרב-זליגמן.

בטר פלייס ורוביקון: תביעות שבוחנות את אחריות הדירקטורים והמנהלים בחברות שהגיעו לפשיטת רגל

בפני העליון תלוי ועומד ערעור של מפרקי בטר פלייס מ-2018 על דחייתה על הסף של תביעה בגין קריסת החברה בגובה 200 מיליון שקל נגד דירקטורים, נושאי משרה ורואי החשבון המבקרים של החברה (KPMG סומך-חייקין), בהם היזם והמנכ"ל, שי אגסי; והיו"ר עידן עופר העומד גם בראש החברה לישראל שהייתה בעלת השליטה בבטר פלייס. זאת, בטענה לניהול כושל ורשלני שהביא לקריסת החברה. לדיון צורף ערעור שהגיש מפרק רוביקון וקרן קלע, שהיו בבעלות אמיר ברמלי, נגד פירמת רוה"ח BDO-זיו-האפט, בטענה לנזק למשקיעים.

הערעור המאוחד קבוע לדיון בנובמבר 2021 בפני יצחק עמית, ג’ורג’ קרא ודוד מינץ. במחוזי נקבע בעניין בטר פלייס כי הגשת התביעה מהווה חוכמה בדיעבד וקבלתה עלולה להרתיע מפני השקעה בחברות סטארט אפ. השופט גרוסקופף (אז שופט מחוזי) הסתמך על "כלל שיקול הדעת העסקי", הקובע כי אם מוכח שהחלטות עסקיות התקבלו באופן תקין תוך היעדר ניגוד עניינים, בתום-לב ובאופן מיודע - לא תוטל אחרית על מקבלי ההחלטות. זאת, גם אם בדיעבד התבררו החלטות אלה, כשגויות ואף כהרסניות.

בטר פלייס הובילה מיזם שאפתני לפיתוח רכב חשמלי וקרסה ברעש גדול לאחר שהושקעו בה 850 מיליון דולר. בתביעה שהגישו המפרקים נטען כי החברה האם פעלה ב"סביבת חדלות פירעון הולכת ומעמיקה", בעת שהחברות הבנות מצויות בחדלות פירעון מוחלטת, וכי התקבלו החלטות פזיזות המצדיקות את בירור התביעה.

בערעור נטען כי פסק המחוזי "תקדימי ומסוכן" כי הוא עושה שימוש ב"כלל שיקול הדעת העסקי" כעילה לסילוק תביעה על הסף. העליון יכריע אם הכלל צריך לעמוד לבעלי התפקיד כבר בשלב מוקדם של ההליך ללא בירור התביעה. במקביל נדחתה תביעה נגד רואי החשבון. על בסיס הכרעות המחוזי הוגשה בקשה לסילוק על הסף של תביעה שהגישו מפרקי אגרקסקו נגד משרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג (EY).

הערעור של מפרק רוביקון וקרן קלע הוגש ב-2019 על החלטת השופט מגן אלטוביה לדחות על הסף תביעת נזיקין שהגיש נגד BDO-זיו-האפט. המחוזי קבע כי אין למפרק של חברה שרימתה את ציבור המשקיעים זכות לתבוע את רואי החשבון של החברה, בטענה כי אלה התרשלו בתפקידם כשומרי סף. זאת, בנימוק שהמפרק אינו מוסמך להגיש תביעה בגין נזק למשקיעים אלא רק בגין נזק לחברות.

את התביעה בעניין בטר פלייס הגישו מפרקי החברה, עוה"ד שאול קוטלר וסיגל רוזן-רכב, באמצעות עו"ד ד"ר קובי קפלנסקי, שגם הגיש את הערעור בשם מפרק רוביקון עו"ד ארז חבר. בעלי התפקידים בבטר פלייס מיוצגים ע"י משרדי ארדינסט, גורניצקי וצברי-פרקש (ע"א 7829/18).

פרשת הצוללות: מאבק משפטי על חשיפתם של הפרוטוקולים, ודרישה להורות על פתיחת ועדת חקירה

הפרשה שהסעירה את המדינה והוציאה אלפים להפגין ברחובות עברה להכרעת שופט המחוזי בת"א, בני שגיא. כתב האישום שהוגש במאי, מייחס לשורת נאשמים עבירות חמורות של שוחד ומרמה בנוגע לרכישת צוללות וכלי שיט מתאגיד טיסנקרופ הגרמני. ההליך נמצא בשלביו הראשוני ודיון מקדמי קבוע לאוקטובר.

הנאשמים בפרשה הם מיקי גנור, עד המדינה שחזר בו מההסכם ושימש סוכן תאגיד טיסנקרופ בישראל, הוא מואשם כי גרף עמלות של יותר מ-10 מיליון אירו והעביר 650 אלף שקל כתשלומי שוחד; המשנה לראש המל"ל לשעבר, תא"ל במיל’ אבריאל בר-יוסף; מנהל לשכת ראש הממשלה לשעבר, דוד שרן; יו"ר קרן היסוד והשר לשעבר, מודי זנדברג; איש העסקים תא"ל במיל’ שי ברוש; היועץ הפוליטי דאז לשר יובל שטייניץ, רמי טייב; ויועץ התקשורת צחי ליבר.

מיקי גנור / צילום: כדיה לוי

הפרקליטות ביקשה לסגור את הדיונים מהציבור מנימוקים של ביטחון המדינה. ההסדר שהוצע הוא כי פרוטוקולי הדיונים ייחשפו רק לאחר שנציגי המועצה לביטחון לאומי יאשרו את תוכנם. ביהמ"ש ידון באוקטובר בעתירת כלי תקשורת, בהם גלובס, לקיים את הדיונים בדלתיים פתוחות.

עתירה לבג"ץ שביקשה להורות על הקמת ועדת חקירה בפרשה נדחתה. עם זאת, שופטי העליון מצאו כי תהליך קבלת ההחלטות בפרשה לא עמד בסטנדרטים ראויים של מינהל תקין וכי התמונה מדאיגה.

בפרשה מייצגים עורכי הדין איתן מעוז, ז’ק חן, ירון קוסטליץ, אירית באומהורן, עמי הולנדר, שרון כהנא, דלית סלומינסקי, גיא שנער ואינגה אייזנברג. לאחרונה התפטרו עוה"ד בעז בן צור ואורי קורב מייצוגו של גנור (ת.פ. 188778-05-20).

פרשת בזק־yes ני"ע: עסקה שנחתמה ב-2015 ושבעטיה קיבל, לכאורה, אלוביץ' 115 מיליון שקל במירמה

שופט המחלקה הכלכלית במחוזי בת"א, חאלד כבוב, ידון בשנת המשפט הקרובה בתיק הפלילי בפרשת "בזק-yes ני"ע", שהובילה לפתיחת תיקי האלפים. כתב האישום בפרשה הוגש על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה בדצמבר 2020 נגד שאול אלוביץ’ לשעבר בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון בבזק, נושאי משרה בכירים לשעבר בקבוצה וב-yes, בהם אור אלוביץ’, עמיקם שורר, לינור יוכלמן, רון איילון, ומיקי ניימן, ומספר חברות מיורוקום שהיתה בשליטת אלוביץ’.

כתב האישום מייחס לנאשמים מרמה, הפרת אמונים בתאגיד, עבירות דיווח לפי חוק ני"ע ומתייחס לשתי פרשות: מרמה ביחס לתשלום התמורה עבור רכישת מניות yes על ידי בזק מקבוצת יורוקום ב-680 מיליון שקל; ומרמה ביחס להתנהלות הוועדות הבלתי תלויות שהוקמו בבזק לצורך בחינת עסקאות של החברה שלבעל השליטה אלוביץ’ היה עניין אישי בהן (בהן עסקת בזק-yes, מאחר שאלוביץ’ היה בעל השליטה בבזק ביורוקום).

שאול אלוביץ' / צילום: יוסי זמיר

ביוני 2015 אושרה עסקת רכישת yes על ידי בזק. לפי האישום, אלוביץ’ פעל עם רון איילון, אז מנכ"ל yes, ומיקי ניימן, אז סמנכ"ל הכספים, להשיא באופן מלאכותי את תזרים המזומנים של החברה. זאת, כדי שהוא יגיע לרף המרבי שנקבע בהסכם לצורך קבלת תשלומים נוספים מבזק. כתוצאה, קיבל אלוביץ’ במרמה כ-115 מיליון שקל, ובזק כללה בדוחותיה הכספיים פרטים מטעים.

בתיק מייצגים עוה"ד ז'ק חן, ירון קוסטליץ, דרור מתתיהו, פיני רובין, בעז בן צור, איריס ניב סבג, יעל גרוסמן ורונן מטרי (ת.פ. 051538-12-2).

דסק"ש ודולפין: פסיקה שהתגלגלה לעליון ועשויה להשפיע על האופן שבו חברות יחלקו דיבידנד

העליון ידון באפריל 2022 בערעור שיכריע את המבחנים לחלוקת דיבידנדים על ידי דירקטוריון. זאת, במסגרת ערעור על פסיקת המחוזי בת"א בבקשה לאישור (ניהול) תביעה נגזרת נגד דסק"ש ודולפין, בעלת השליטה. בתביעה נטען כי החברה חילקה דיבידנד אסור בסכום של 100 מיליון שקל.

השופט כבוב קבע בינואר כי דיבידנדים יחולקו לפי מבחן רווח טכני הצופה פני עבר, וכי על הדירקטוריון להתחשב בדוחות כספיים עתידיים, רק אם התקיים אירוע מהותי המשפיע על מצב החברה ולא מאפשר הסתמכות על דוחות עבר. עוד נקבע כי נתוני רבעון שהסתיים וידועים לדירקטוריון בעת ההחלטה על דיבידנד, אך טרם פורסמו, לא מהווים אירוע מהותי שכזה.

ההחלטה מחזירה את הוודאות לחברות ולדירקטורים בנוגע לפרשנות "מבחן הרווח" לצורך חלוקת דיבידנד. זאת, לאחר שב-2013 פסקה שופטת המחוזי רות רונן כי דירקטוריון חברה לא יכול לעצום את עיניו בעת קבלת החלטה על חלוקה, גם אם הדוחות לא פורסמו. ההחלטה השפיעה על התנהלות חברות מחשש שהן עשויות להיתבע אם הן צפויות לעבור ליתרת הפסד. השופט כבוב הביע חשש כי אי-הוודאות תטיל חובה מוגברת על דירקטורים שתוביל להרתעת יתר גם ביחס לחלוקות שראוי לבצען. ההחלטה של כבוב לא גוברת על זו של רונן, כיוון שמדובר באותה הערכאה, ולכן ההכרעה התגלגלה לעליון.

התביעה הוגשה ע"י מחזיק האג"ח אמיר ברוט באמצעות עו"ד עידן איידן ממשרד איידן תירוש ושות'. דסק"ש מיוצגת ע"י עוה"ד אלקס הרטמן ונועם זמיר ממשרד ש.הורוביץ; אלשטיין והדירקטורים ע"י עוה"ד פיני רובין, כפיר ידגר ושירין גבאי מצגר ממשרד גורניצקי; דולפין ע"י משרד פירון. (ע"א 1734/21).

אילן בן דב וסקיילקס: טענה לחלוקת דיבידנד אסורה בהיקף רבע מיליארד שקל ופרסום הערכות שווי שגויות

העליון ידון ביוני 2022 בערעור על החלטת השופט כבוב לדחות תביעת ענק נגד בעל השליטה לשעבר בסקיילקס ונושאי משרה בחברה, שהייתה בעלת השליטה בפרטנר, ונגד משרד רו"ח המבקר ארנסט אנד יאנג (EY). זאת, בגין טענה לחלוקת דיבידנד אסורה בהיקף של כרבע מיליארד שקל ופרסום הערכות שווי שגויות. התביעה הוגשה על ידי בעל התפקיד בסקיילקס, עו"ד אופיר נאור, ועוה"ד שחר בן מאיר ויצחק אבירם.

סקיילקס נקלעה להליכי חדלות פירעון ב-2012 עקב אי-עמידה בהתחייבויותיה למחזיקי אג"ח. בתביעה נטען כי חלוקת הדיבידנד הפחיתה משמעותית את הון החברה עד לאיפוס שוויה הכלכלי.

כבוב דחה את הטענה כי היה על הדירקטוריון לצפות שהרפורמה בשוק הסלולר תפגע קשות בהכנסות פרטנר. השופט כבוב קבע כי בזמן אמת הדירקטורים לא היו יכולים לצפות את הפגיעה הקשה ברווחיה של פרטנר, וכי מדובר לכל היותר בהחלטות עסקיות שהתבררו בחלוף הזמן כשגויות. העליון יכריע אם חלוקת הדיבידנדים נעשתה כדין ואם נושאי המשרה בסקיילקס היו אמורים לצפות את הפגיעה בפרטנר לאור הרפורמה בשוק התקשורת.

הדירקטורים מיוצגים ע"י עוה"ד ד"ר גיל אוריון, עודד רביבו, רועי שטינמץ וזוהר בלנקיטני ממשרד פישר (FBC); בן דב ע"י עו"ד רון ברקמן; ו-EY על ידי עו"ד ירון קוסטליץ (2373-12ׂׂ).

מגדל נגד בעל השליטה: טענות כי שלמה אליהו גרם לתחלופה חריגה של נושאי משרה בכירים בחברה

בשנה הקרובה עתיד שופט ביהמ"ש הכלכלי בת"א, מגן אלטוביה, לדון בבקשה לאישור תביעה נגזרת שהגיש פרופ’ חיים לוי, חתן פרס ישראל ובעל מניות בחברת מגדל אחזקות. פרופ’ לוי מבקש מביהמ"ש שיתיר לו להגיש בשם מגדל אחזקות תביעה נגזרת נגד בעל השליטה במגדל אחזקות וביטוח, שלמה אליהו. זאת, בטענה כי אליהו גרם לתחלופה חריגה של נושאי משרה בכירים - מנכ"לים ויו"רים בשתי החברות - וכי בכך גרם להן לחוסר יציבות ניהולי והביא לנזק כספי לחברה של כ-330 מיליון שקל.

מגדל ואליהו טוענים כי ועדה בלתי תלויה שבדקה את האירועים מצאה כי לא נגרם נזק לחברה. הוועדה בראשות השופט בדימוס יורם דנציגר הוקמה לפני הגשת התביעה והיא המליצה לדירקטוריון מגדל אחזקות שלא להגיש את התביעה הנגזרת.

השופט אלטוביה ידון בחובותיו של בעל שליטה כלפי החברה, ואם יימצא כי הפר את חובותיו, האם עליו לפצות את החברה על נזקיה. ביהמ"ש גם ידון בשאלה אם "כלל שיקול הדעת העסקי" חל על החלטת דירקטוריון חברה שלא להגיש תביעה נגד בעל השליטה בה, כאשר הדירקטוריון בחר לאמץ בעניין החלטה של ועדה בלתי תלויה.

פרופ’ לוי מיוצג ע"י עו"ד זיו עירוני; שלמה אליהו ע"י עו"ד ברק טל ממשרד יגאל ארנון; ומגדל אחזקות ע"י עו"ד ד"ר גיל אוריון ממשרד פישר (FBC) (50048-11-20).

נמל אשדוד: טענה לפיה ניצל נמל אשדוד לרעה את מעמדו כמונופול על מנת לתת הנחות ליבואני רכב

במאי 2022 ידון בית ביהמ"ש העליון בערעורים שהגישו רשות התחרות ונמל אשדוד על החלטה תקדימית של הממונה על התחרות שאישר ביה"ד לתחרות ב-2020, ולפיה נמל אשדוד ניצל לרעה את מעמדו כמונופול בשל שיטת מתן ההנחות ליבואני רכב.

במרכז הפרשה עומדים הסכמים סודיים של נמל אשדוד עם יבואני הרכב הגדולים בישראל. הנמל קבע עבור כל יבואן יעד של כמות רכבים שעליו לפרוק בנמל כתנאי לקבלת ההנחה. יבואן שלא עמד ביעד השנתי, בגלל שהחליט לפרוק רכבים גם בנמל חיפה, היה צפוי לאבד את כל ההנחות גם על הרכבים שכן פרק בנמל אשדוד.
ביה"ד אישר את קביעת רשות התחרות מ-2015, שלפיה מתווה ההנחות עלול היה לפגוע בתחרות מול נמל חיפה. נקבע כי המתווה גרם לכך שנמל חיפה נדרש לפצות כל יבואן על הפסד ההנחה באשדוד, כדי להצליח להתחרות. לכן, נקבע כי נמל אשדוד יצר חסם תחרות שאינו מבוסס על תחרות לגופו של עניין בפני נמל חיפה.

החלטת ביה"ד אישרה החלטה תקדימית להטלת עיצום כספי על נושאי משרה בנמל אשדוד. גובה העיצום הכספי שהוטל על נמל אשדוד הופחת מ-9 מיליון שקל ל-3.46 מיליון שקל. עוד נקבע כי יוותר על כנו עיצום אישי בגובה 20 אלף שקל על בכירים לשעבר בנמל, בהם המנכ"ל לשעבר שוקי סגיס וסמנכ"ל הלקוחות אלי בר יוסף.

רשות התחרות הגישה ערעור בשל הפחתת סכום העיצום, ונמל אשדוד ערער על הקביעה כי ניצל לרעה את מעמדו. החלטת ביה"ד הייתה הפעם הראשונה שבה הממונה על התחרות הטיל עיצומים מינהליים על מונופול ונושאי משרה בו. העליון טרם הכריע בסוגיה של הטלת עיצומים מינהליים על מונופול שניצל מעמדו לרעה.

נמל אשדוד מייוצג ע"י שני רפפורט מיגאל ארנון; נושאי המשרה בנמל מיוצגים ע"י טלי סולומון מהרצוג פוקס נאמן; ורשות התחרות ע"י עוה"ד יעל שיינין וטל ארנון (ע"א 8387/20).

בנק דיסקונט: שאלת אחריותו של הבנק אל מול פעילות מסחר ספקולטיבית חריגה של לקוח

מתי בנקים צריכים להתערב בהתנהגות של לקוח בפעילות בחדר השקעות של הבנק? בסוגיה זו ידון העליון באוקטובר במסגרת ערעור שהגישו בנות משפחתו של משקיע על דחיית תביעתן בגובה 33 מיליון שקל נגד בנק דיסקונט על ידי המחוזי בחיפה.

את התביעה הגישו אפטרופוסיו של משקיע ורעייתו שהפסידו עשרות מיליוני שקלים בעקבות שורת עסקאות ספוקלטיביות שביצע אב המשפחה באופן יומיומי במשך ארבע שנים. זאת, לאחר שמכר את חלקו בחברה שאותה ניהל ב-70 מיליון שקל.

בתביעה שנדחתה נטען כי הבנק התרשל כלפי התובעים, בכך ש"עצם עיניו" אל מול פעילות מסחר ספקולטיבי אינטנסיבית וחריגה שביצע האב, אז בשנות ה-80 לחייו (הלך לעולמו בזמן ניהול התביעה). זאת, באמצעות חדר העסקאות של הבנק, בעודו בלתי כשיר נפשית לבצע פעולות אלה. לטענת התובעים הבנק התרשל בכך שלא זיהה סימנים שלכאורה היה בהם כדי להעיד על אי-כשירותו של התובע ולא התריע בפני רעייתו, שותפתו בחשבון, על הפעילות בחשבון.

בנק דיסקונט הציג שלל ראיות, לרבות הקלטות של שיחות התובע מזמן אמת עם נציגי הבנק, המעידות לשיטתו כי המשקיע הציג את עצמו בפני הבנק כאדם כשיר לחלוטין, בעל ידע נרחב, הבקיא בתחום עיסוקו, וכי כך גם התרשמו ממנו עובדי הבנק.
דיסקונט מיוצג ע"י עוה"ד אהוד ארצי, רן פלדמן ותום דרמן ממשרד ש. הורוביץ; ומשפחת המשקיע ע"י עוה"ד בעז בן צור ואסף ברם (6016-02).

עוד כתבות

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?