תערוכת הנשף מוזיאון העיצוב חולון / צילום: אלעד שריג
גם אתם יכולים להיות רודפי שמלות
"הנשף", מוזיאון העיצוב חולון
לא מעט דובר על "הנשף" - תערוכה שמוצגת בימים אלה במוזיאון העיצוב בחולון שאצרה יערה קידר. אבל שווה להזכיר שמדובר בחוויה נהדרת גם לילדים, וממש לא בהכרח רק לילדות. אומנם באופן טבעי לשמלות המונומנטליות מכל הזמנים והמינים יימשכו בעיקר בנות שיוכלו לדמיין עצמן בהן יום אחד, אבל החוויה היא אותה החוויה לבני כל המגדרים. השיטוט בתערוכה, כשמה, מרגיש כמו השתתפות יוצאת דופן בנשף. כזה מפעם, שאנחנו רואים רק בסרטים. ומי בעצם לא היה רוצה להרגיש ככה, אפילו לרגע?
בחול המועד סוכות (25.9) גם יתקיים סיור פעיל בתערוכה להורים ולילדים בשם "בלשי עיצוב". במהלכו יסיירו המשתתפים בגלריות בליווי מדריכי המוזיאון. באמצעות משימות חקר קצרות ומהנות הם ייחשפו לעולם עיצוב האופנה דרך סיפורן של שמלות הנשף מהמאה ה־18 ועד היום. מה היא שפת לבוש? מה תפקידה של האופנה במשך ההיסטוריה? כיצד יש בכוחם של בגדים לספר סיפור, לשנות מציאות ולקחת אותנו אל עולם קסום, ולו ללילה אחד? נצא לחפש ולגלות תשובות לשאלות אלה ועוד.
שיהיה מה להעלות לאינסטוש
Plan(e)t, הגלריה האוניברסיטאית תל אביב
בתור אמא לילדים הכי עירוניים שיש - זה כנראה הכי קרוב לטבע שאגיע איתם. אבל גם אם אתם חיים בין עצים ובעלי חיים, התערוכה הזו תשפוך לכם אור על שקורה בטבע ברמה הכי גלובלית שיש: צמחים עונתיים ומיוחדים, בעלי חיים בסכנת הכחדה, משבר האקלים - כל הנושאים האלה מטופלים בתערוכה בצורה סופר-אמנותית וחווייתית.
העבודות המוצגות הן של אמנים בינלאומיים מצליחים (דיוויד ברנס ואוסטין יאנג) ואמנים ישראליים עכשווים (ליאת סגל, קולקטיב אנייה, רלי דה פריס), ומלבד העובדה שהן יפות וחכמות הן מספקות טריליון אופציות לתמונות מדהימות (כי מה יותר חשוב מלצלם את הילדים שלנו ושיצא יפה?).
אין דבר כזה שאין דבר כזה
"להביא גם את העיגולים?", גלריה גורדון
התערוכה הזאת של האמן הוותיק פיליפ רנצר יכולה להיות יופי של אתגר משפחתי, לאו דווקא בגלל הנושאים שעולים ממנה, אלא בגלל החומרים. רנצר, זוכה פרס משרד התרבות בקטגוריית מפעל חיים לשנת 2019, עושה מאז ומעולם שימוש בחומרים יוצאי דופן בעבודותיו: מקופסאות קרטון של דגני בוקר ותרופות ועד חתיכות עץ שמצא ברחוב.
במקרה הזה אפשר לאתר בעבודות לא מעט כאלה: גלילי מסקינטייפ, פטישים, חתיכות של צעצועים ועוד הרבה. כל אלה, בתיווך נכון שלכם, יכולים לעורר בילדים השראה לא מעטה, ולגרום להם להבין שאמנות אפשר לעשות בעצם מכל דבר.
זה היה ביתי
"פסגות היומיום", בית אנה טיכו, ירושלים
גם האמנית ענבל הופמן משתמשת בתערוכה שלה בחומרים יומיומיים, במקרה שלה, כדי לייצר פסגות קונספטואליות ופיזיות כאחד. חלל התערוכה דומה בחלקו למרחב ביתי שקצת סטה מהמסלול, עם שולחנות שמקבלים אלמנטים משונים, כיסאות שכמו מעופפים באוויר ועוד. הופמן משתמשת בחומרים מתכלים כמו שקיות ניילון, פלסטיקים, חוטים ובדים. באמצעותם היא בונה הרים וגבעות, מכניסה אלמנטים מהטבע אל תוך הסביבה הביתית, וגורמת לנו להרגיש הכי בבית - אבל גם הכי לא.
בטבע שלנו
"ספארי", גלריה רוזנפלד
ואם בטבע עסקינן, גם בתערוכת היחיד של האמן שי דרור יש ניסיון להכניס את הטבע אל תוך הסביבה הביתית. במקרה שלו הוא יוצא מנקודת הנחה שכולנו מנסים לעשות את זה תמיד. ותכלס, הוא צודק. אנחנו אולי לא חושבים על זה אבל העובדה שאנחנו מגדלים בבית כלב או חתול, ואפילו איזה עציץ או בטטה מושרשת - היא ניסיון שלנו לחיות לצד הטבע, אבל במקום בו נוח לנו (ולא בהכרח להם). דרור מתייחס לעניין הזה בהומור. וזו כבר נקודה לזכותו - כי תערוכות מצחיקות של אמנות עכשווית הן לא עניין של מה בכך. הוא יוצר פסלים דמויי בעלי חיים מתריסולים ישנים, מציג עבודות וידיאו בו הוא מתייחס ליחסים שלנו עם בעלי חיים "ביתיים" (אפילו יתושות), ובעצם לוקח אותנו לסיבוב בספארי - אבל מסוג שונה לגמרי.
