איילת שקד, שרת הפנים / צילום: יוני קלברמן
שתיקה רמה נשמעת בשבועות האחרונים משרדי האוצר, הפנים והשיכון, לגבי תוכנית הדיור ששלושת המשרדים אמורים לפרסם בתקופה הקרובה, ואולם לא נראה שיש יותר מידי אפשרויות לבלום את עליות המחירים. עליית מדד מחירי הדירות השנתית הגיעה אמנם ל-8%, ואולם אם מבודדים את חצי השנה הראשונה של 2021, קצב העליות חוצה את ה-10%.
מדד מחירי הדירות של יוני-יולי הגיע ל-1.3%, בדומה למדד מרץ-אפריל. עד כמה שמדובר בתופעה לא שכיחה ניתן לשפוט מזה, שהפעם האחרונה לפני 2021 שרמה כזו של עליית מחיר נרשמה, היתה במרץ-אפריל 2016; בנובמבר-דצמבר 2013 נרשם מדד חודשי אף גבוה יותר, של 1.5%. והנה, רמה כזו חריגה של עליות הופיעה ב-2021 בתוך 3 חודשים בלבד, וכפי שנראה עכשיו - היד עוד נטויה.
ההתפתחות הנמרצת ביותר מתרחשת בשוק הדירות החדשות. המדד שמשקף את השתנויות המחירים שלהן, עלה בשנה האחרונה בלא פחות מ-12.5% אחוז, כלומר ב-50% מעבר למדד הכללי. לפני שנה למעלה מ-40% מהעסקאות שבוצעו בדירות החדשות היו במסגרת מחיר למשתכן; בתקופה האחרונה מדובר על כ-20% בלבד, והמשמעות היא, שככל שהדירות בתוכניתו של כחלון היוו מעין ממתן עליות בתחום זה, כיום הוא מוסר, והעליות משקפות את עליות המחירים האמיתיות בשוק הדירות החדשות. ברבעון השני לבד של 2021, עלו מחירי הדירות החדשות ב-8%, קצב ששווה לעלייה השנתית בשוק הכללי. ניכר כי המחירים עברו ממצב של עלייה למצב של דהירה החל מחודש פברואר האחרון, שאז שיעור הדירות של מחיר למשתכן ירד מרמה של רבע מכלל הדירות החדשות שנרכשו. רשת הבטחון שסיפקו הדירות המסובסדות - נקרעה, והשוק החופשי אמר, או יותר נכון זעק את דברו.
שוב עולה השאלה, מדוע הציבור נוהה לרכוש "דירות מהנילון", ולאור עליות המחירים המהירות במיוחד בסקטור הזה - היא צריכה להשאל בייתר שאת. התשובות לשאלה מדכאות למדי, שכן הן מחזירות אותנו למצב הלא מספק של הדירות הישנות.
כי דירה ישנה לא חייבת להיות ממוקמת בבניין קורס בחולון, כדי שלא לספק את הצרכים של משק בית ישראלי ב-2021: משק בית שחושש מהתחדשות התפוצצות רקטות מסביבו ועל כן דורש שבדירה שלו יהיה ממ"ד; שמבין שלקורונה אין מענה אבסולוטי, ולכן צריך שהבית יספק מענה לעבודה וללימודים; ושרוצה שקצת יהיה חלל מאוורר למקרה של סגר או בכלל. רצוי גינה אבל מוכנים לחתפשר גם על מרפסת סבירה; שלאור מצב החניה ברחובות רוצה שתהיה לו חנייה פרטית. היכן הדרישות הללו - והיכן הדירות הישנות.
התוצאה של זה - שיאים חודשיים של רכישת דירות חדשות, וזאת על אף המחירים הממריאים, שלהם נוסף גם מדד תשומות הבנייה, שהוא הרוצח השקט של רוכשי הדירות החדשות. בחודש האחרון המדד הזה עלה ב-0.6%, שזה כעשרת אלפים שקל בממוצע. מתחילת השנה המדד הזה עלה ב-4.5%, כך שמי ששוקל לרכוש דירה חדשה, צריך לכלול את המדד הזה בחישוביו.
ואם נשוב לפתיח של הניתוח, משרדי הממשלה אולי מכינים תוכנית דיור מאחרי הקלעים, ואולם שום מתח, שום דריכות ושום ציפייה ציבורית אין לקראתה. להיפך - היקפי העסקאות מוסיפים להיות חריגים בגובהם ברמה היסטורית.
הסיבה לכך פשוטה: רוב הצעדים, בהם השבת הותמ"ל לפעילות, ו"מחיר מטרה" כבר פורסמו; עניין המיסוי על משקיעים כמעט ודאי, בטח לאור המדד האחרון; הציבור מרגיש שהוא היה כבר בסרט הזה, אבל כשמחיר הכרטיס כל הזמן עולה, אז עדיף שלא להמתין לסוף, כי אין למה.