ממותה / הדמיה: Shutterstock, Dotted Yeti
חיבור בין יזם טכנולוגי לגנטיקאי של אוניברסיטת הרווארד הוליד סטארט-אפ עם חזון אקולוגי מהפכני ומסלול עסקי מבטיח, שמתכנן להציג גור ראשון של ממותה בתוך שש שנים. את הפרויקט כונן יזם הטכנולוגיה הסדרתי בן לאם, אחרי פגישה במעבדות הגנטיות של אוניברסיטת הרווארד עם פרופ' ג'ורג' צ'רץ', אחד מבכירי הגנטיקאים בעולם.
צ'רץ' סיפר ל-CNBC שעד הפגישה הזאת, החלום להחזיר את הממותה לחיים באמצעות הנדסה גנטית של פילים אסייתיים, היה בעיקר "חלומות ודיבורים" - לא היה מספיק כסף כדי להגשים אותו באמת. אלא שעכשיו כבר מדובר בעסקים. החברה הצליחה לגייס ממגוון משקיעים הון ראשוני של 15 מיליון דולר - עם כוונות להרוויח, בסופו של דבר.
וברגע שהגיעו המשקיעים, אי אפשר להימנע מלדבר על לוחות זמנים. "עד עכשיו, כשאנשים שאלו אותי תוך כמה זמן אפשר לגדל ממותה במעבדה, עניתי שאין לי מושג, כי אין לנו מימון. אבל עכשיו, אני כבר לא יכול להתחמק מזה", פרופ' צ'רץ' מספר. אם הכל יתנהל כמתוכנן, תוך שש שנים ילכו פה ממותות על פני האדמה. לוח הזמנים אכן צפוף, אבל בא בחשבון.
"קולוסאל" מתכננת להנדס פילים אסייתיים, הדומים במבנה הגנטי שלהם לממותות ונמצאים כרגע בסכנת הכחדה, כך שיוכלו לעמוד בטמפרטורות נמוכות מאד. המטרה של הפרויקט היא להחזיר מחדש את עדרי הממותות ולשלב אותם בתהליך הריפוי של האזורים הארקטיים. הניסיון לרפא את הקטבים על ידי חזרה למצב גולמי ופראי יאט את המסת הקרחונים וכך גם את ההתחממות הגלובלית. כך גם הפילים האסייתיים יהיו מוגנים מסכנת הכחדה. לאחר מכן, אותה טכנולוגיה יכולה לשמש למטרות נוספות, בעיקר שימור של זנים הנמצאים בסכנה, אבל לא רק.
אחד המשקיעים ב"קולוסאל", ריצ'רד גריוט, יזם סטארט-אפ של משחקי וידיאו, שרק עכשיו רכש כרטיס טיסה לחלל ב-30 מיליון דולר, מדבר על המשמעויות העסקיות של הטכנולוגיה שבבסיס הפרויקט הזה. היישומים העתידיים של ביולוגיה סינתטית, מעבר לגידול מחדש של גורי ממותות, יאפשרו ליצור צורות חיים חדשות, שיוכלו לנקות כתמי נפט באוקיינוס, או לעכל את הפלסטיק שמציף את העולם, ואולי אפילו יתאפשר באמצעותן ליצור רחם מלאכותי.
כל זה נשמע כמו מדע בדיוני, ומהדהד רחוק עד פארק היורה: "קולוסאל" מתכננת למקם את הממותות בפארק העידן הגיאולוגי - שמורת טבע על גדול נהר קולימה בצפון מזרח סיביר. כך מצטרפות הממותות לניסיון הכולל להאט את ההתחממות הגלובלית, שלמרבה הצער, אינה בדיונית כלל.