גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין לוינסקי לכרם התימנים: בתל אביב התאהבו ברחובות ללא רכבים, והאופי העירוני משתנה במהירות

הניסיון של עיריית תל אביב לסגור רחובות שלמים לתנועת כלי רכב נועד לחזק את הולכי הרגל אבל משפיע על תמהיל העסקים ועל חיי התושבים

כרם התימנים. 11 מקטעים הפכו ל'מוטי הליכה' / צילום: איל יצהר
כרם התימנים. 11 מקטעים הפכו ל'מוטי הליכה' / צילום: איל יצהר

עיריית תל אביב-יפו הסבה כבר יותר מ-20 רחובות בעיר לרחובות מוטי הליכה שסגורים לכלי רכב. אחרי שוק לוינסקי ונחלת בנימין, לפני כחודש גם כרם התימנים ושוק הכרמל נכנסו לתמונה. "כבר שנים מנסים לייצר סדר בכרם התימנים", אומרת מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו ומחזיקת תיק התחבורה בעיר. "זו הזדמנות שאמורה לשרת את ה־DNA השכונתי. כרם התימנים נבנתה לפני למעלה מ-100 שנה, עוד לפני קום העיר תל אביב-יפו. חייבים לייצר סדר במערך הלחצים החדש שנוצר בשנים האחרונות", הוסיפה.

11 מקטעים באזור הפכו למוטי הליכה, ביניהם מקטעים בין רחוב הכרמל לרחוב נחליאלי, ומקטע מרחוב אלישיב. בעלי הדוכנים והעסקים בשוק הכרמל נאלצים כעת לפרוק ולטעון סחורה בבקרים בלבד. בעוד כחצי שנה יוקם עבורם אזור פריקה וטעינה בחניון הדרום-מערבי של השוק, ותוך כשלוש שנים אמור להיבנות גם מרכז לוגיסטי. "כל הרחובות שהגדרנו בכרם יהיו סגורים לאורך כל היממה, למעט סמטת הכרמל, שתהיה פתוחה מ-06:00 עד 10:00 לטובת פריקת סחורה, וגם זה באופן זמני", מפרטת להבי.
העירייה יישמה את המהלך אחרי תהליך שקיימה עם תושבי השכונה. להבי, שנפגשה איתם כמה פעמים, אומרת: "הם היו מעורבים מההתחלה. שינינו את התוכניות שלוש פעמים כתוצאה מהדיונים עם התושבים. כמובן שיש מי שמוחים נגד כל שינוי יש גם מי שמתנגדים. יש אנשים שרגילים לחנות ליד הבית משום שזו שכונה לא מוסדרת. פתאום לא יהיה להם את זה. אם זה לא היה במרכז תל אביב, זה יכול היה להיחשב אי-סדר כמו בשכונת הארגזים. המיקום של השכונה, בסמיכות לשוק, ללב העיר, לים, מזמין הרבה מבקרים ומזמין אי-סדר, ואי אפשר להכניס אי-סדר לשכונה שנבנתה לפני יותר מ-100 שנה. זה לא מחזיק".

"בהתחלה כולם היו בעד המיזם, ואז עלו החששות, כמו מה יקרה אם רכב חירום רוצה להגיע בעת שריפה. כמובן שמותרת כניסה לרכבי חירום", היא מציינת. "היו חששות גם לגבי הפחתת חניות, כי כשאתה עושה סדר אתה מפחית חניות, אבל ברגע שאנחנו מקצים את מה שנשאר לחניה מועדפת לתושבים, בחשבון שלנו הם נהנים ולא חסרים".
היעד הבא מבחינת להבי הוא פלורנטין. "זו שכונה שיכולה להיות מוטת הליכתיות, שהעומסים שנותרו סביבה הם מאוד מאוד כבדים, שיש בה מחסור בשטחים ירוקים ובמרחבי שהייה ראויים. אנחנו שוקלים עכשיו לסגור שם כמה רחובות על מנת לייצר רשת צירים ירוקה בתוך השכונה, שתהווה מרחב שהייה איכותי".

להבי מבהירה שבעירייה לא נעולים על העניין: "אנחנו לא פנאטים. במקום שמתברר שאין תועלת, או שהנזק רב מהתועלת, עושים אחורה פנה. אנחנו שוקלים עכשיו לסגת מהמדרחוב ברחוב הארבעה. מתברר שהתחביר עם הסינמטק לא מספיק עוצמתי, וכל המערכות התפעוליות לא מצדיקות את זה".

כרם התימנים. רחוב סגור לתנועת מכוניות / צילום: איל יצהר

"ברחוב הרצל עשו מהפך, והוא לא חיובי"

שרון בנד, מתכננת ערים. שותפה בחברת "במידה" לתכנון עירוני ופיתוח אסטרטגיה עסקית, תיירותית וקהילתית, חושבת שהעיקרון נכון אבל שצריך להסתכל גם על ההשלכות ולבצע שינויים באופן זהיר ומושכל. "התפיסה של לצמצם את תנועת כלי הרכב היא מצוינת, אבל חשוב גם לשמור על איזונים מול תפקודי הרחוב האחרים כמו מסחר", היא אומרת.

לדבריה, כל החשיבה על מהפך כזה צריכה להיות מורכבת משלושה היבטים: פתרונות תחבורה אלטרנטיביים, שמירה על מגוון העסקים ומתן פתרונות לוגיסטיים.

"כראש עירייה מאוד ותיק וחזק, רון חולדאי נמצא במקום שהוא יכול להרשות לעצמו לעשות את זה. ראשי רשויות אחרים מתקשים כי מדובר במהלכים לא פופולריים. בנוסף, בתל אביב יחסית יש תשתיות תחבורה ציבורית מפותחות לערים אחרות. אלו שני יתרונות שמקלים על מהלכים כאלה.

"לגבי המגוון, צריך לעשות הבחנה בין סוגים של רחובות, ואני לא בטוחה שבתל אביב עושים את זה. העיר מעודדת את תרבות מסעדות ובתי הקפה, ולהם זה מתאים כמובן. אבל יש עוד בעלי עסקים, בעיקר בשכונות מגורים רגילות. טמבוריה למשל לא צריכה שטח של שולחנות וכיסאות. היא חיה על קהל מזדמן שרוצה לעצור ליד ולקנות, וללא חניה מתחלפת יעדיף ללכת לרשתות גדולות.

"תסתכלו למשל על רחוב הרצל, שהיווה אקו סיסטם אינטנסיבי לעסקי הרהיטים בגוש דן. עשו בו מהפך ולא במובן החיובי. הרחוב היום הרבה יותר דליל מבחינת תנועת קונים, ומספר חנויות הריהוט, שהיו בעבר הלב של הרחוב, התדלדל באופן ניכר, הרבה בגלל שביל האופניים החדש ששיבש את היכולת של בעלי העסקים לנהל את המסחר שלהם בדרך המסורתית והמבורדקת שבה הוא התנהל שנים.

"בכל מקרה של רצון לשנות שינוי רדיקלי את התפקוד התנועתי במרחב, חייבים לנתח בפינצטה את חתך הרחוב והצרכים של העסקים ולספק להם פתרונות. גם במקום שהוא מוטה להסעדה ופנאי כמו כרם התימנים אין מספיק מקום לפריקה וטעינה עבור העסקים. בעולם עובדים על פתרונות כמו מרכזים לוגיסטיים עירוניים של Last Mile. בתל אביב עושים אמנם עבודת מטה בנושא אבל זו רק ההתחלה, ברמת פיילוט".

כרם התימנים / צילום: איל יצהר

"המון נזקי רעש בגלל השינוי התחבורתי"

ליאור קיי אבישי, ממובילי ארגון תושבי כרם התימנים והפרלמנט האזרחי של ת"א-יפו, טוען שהשינוי מזיק לתושבי השכונה. "יש המון נזקי רעש בגלל השינוי התחבורתי", הוא אומר. "לעירייה יש אסטרטגיה לצמצם את התחבורה הנכנסת לעיר, אבל מה עם אנשים שגרים בשכונה ומה עם המכוניות שלהם? פה לא נתנו לנו מענה. כמות הדוחות שנתנו בחודש האחרון גדלה מאוד, על אף שלנו הובטח שתהיה תקופת הסתגלות, שייתנו לאנשים אזהרות ולא דוחות".

לדבריו, השינוי ברחובות מיטיב בעיקר עם בתי העסק שבאזור: "את החלל של המכוניות מילא מהר מאוד החלל של העסקים שמוציאים שולחנות, בעיקר בימי חמישי ושישי. העירייה קוראת לזה ‘מוטה הליכה’, אבל זה לא באמת מקום שנעים ללכת בו".
"כבר לפני שלוש שנים הצענו לסגור את השכונה בצורה מדודה ולא טוטאלית, בזמנים ובמקומות מסוימים. העירייה יצרה סגירה הרמטית או כמעט הרמטית של השכונה. זה מייצר בלגן חדש", מציין קיי אבישי. "הפגישו אותנו עם גורמים בעירייה בערך שבוע לפני סגירת התוכנית. היינו בסיור או שניים, אבל זה לא היה משהו שניתן לחשיבה מחדש. נתנו לנו שתי חלופות מאוד דומות עם שינויים מינוריים, לא הייתה חשיבה אסטרטגית עם התושבים", הוסיף.

"הובטח לנו שהתוכנית תהיה תוכנית נושמת - שנוכל להיפגש עם העירייה ולעשות תיקונים תוך כדי תנועה. שלחנו מכתב למיטל להבי והיא אמרה באופן עקרוני שהיא מוכנה להיפגש איתנו, אבל בינתיים לא נקבעה פגישה", אומר קיי אבישי. "מאז שזה יצא לפועל לא היה שיח עם התושבים. כשהם רצו להציג לנו את התוכנית הם עשו את זה מהר מאוד, אבל עכשיו לוקח זמן. תמיד יש תירוצים - חגים, חופשה מרוכזת".

הוא מוסיף כי "היום כשאומרים לי ‘מדרחוב בסגנון הולנדי’ אני הרבה יותר חשדן מאי פעם. תל אביב היא לא אמסטרדם, גם התכנון וגם הביצוע בפועל זה לא אמסטרדם ולא ברצלונה".

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו / צילום: ינאי יחיאלי

תגובת העירייה: "צעד חשוב למתן עדיפות להולכי רגל"

תגובת עיריית תל אביב-יפו: "הפיכת רחובות למוטי הליכה וחסימת כניסת הרכבים אליהם הן צעד חשוב במהלך שמובילה העירייה למתן עדיפות להולכי הרגל ומשתמשי הכלים הדו-גלגליים על פני הרכב הפרטי. המהלך יצא לפועל לאחר תהליך ארוך ומקיף שנעשה במשך חודשים ארוכים בשיתוף עם בעלי העסקים ועם תושבי השכונה, במסגרתו נעשו סיורי שטח מקצועיים לצורך הבנת הצרכים והוצגו חלופות תכנון.

"התכנון הסופי עודכן בהתאם להערות התושבים והוא שם דגש על שמירת מעברי חירום, כניסת רכבים לחניות פרטיות בשכונה והוספת חניות לאופניים וקורקינטים. בניגוד לנטען, הגורמים העירוניים עומדים בקשר עם התושבים, וככל שיש פערים הם ייבחנו. מדובר במהלך תקדימי ומהפכני שנעשה לטובת תושבי השכונה, מעלה את הבטיחות של הולכי הרגל והרוכבים, מביא לירידה בזיהום הרעש ולשיפור באיכות האוויר ולחיזוק המרקם הקהילתי והעסקים המקומיים.

"הגורמים העירוניים עומדים בקשר עם התושבים. כחלק מהמהלך יוסדרו היתרי השולחנות והכיסאות של העסקים, על מנת ליצור איזון נכון בין חיי התושבים להצלחת העסקים בשכונה. בכל מקרה, העירייה אוכפת שם מפגעי רעש באופן יזום כאשר נשמעת מוזיקה מחוץ לכותלי העסק בשעות המנוחה. חשוב לציין שהתקבלו פניות מועטות בלבד בנושא וכולן טופלו בזמן אמת. לגבי אכיפת חניה, מעולם לא הותרה חניה בניגוד לחוק, והעירייה אוכפת כלי רכב החונים בניגוד לתמרור המוצב במקום.

מטעמה של מיטל להבי נמסר בתגובה לדבריו של קיי אבישי: "לפונה נמסר שיעביר לנו רשימת נושאים לפגישה באופן מסודר על מנת שנוכל לספק תשובות מקצועיות ופתרונות הולמים אם נדרשים כאלה. כמו כן, נמסר לו שהפגישה תיקבע לאחר תקופת החגים, בשל העובדה שרבים מאנשי המקצוע בעירייה מצויים בחופש".

עוד כתבות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

צבי אקשטיין מסביר: תרחיש הקיצון שיגרום לבנק ישראל להתערב

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - אך מדוע הסתפק בפסיקת הוצאות משפט נמוכות?

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטלטלה העולמית בשווקים דילגה על הבורסה בת"א, אבל המניות האלו נחתכו ביותר משליש

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?