גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תל אביבים, סגרתם את המרפסת? תצטרכו לפתוח אותה בשביל תמ"א 38/1

ברבעים 3 ו־4 דורשת עיריית תל אביב לפתוח מרפסות שנסגרות, מה שמוריד מזכויות הבנייה של היזם ומקטין את הדירה החדשה שיקבלו הבעלים ● עו"ד מיטל טויסטר רוזנטל: "הסיכוי של יזם לשכנע דייר לשתף פעולה בפרויקט התחדשות תמורת ויתור על שבעה מ"ר מהסלון הוא קלוש"

הבית ברחוב מלצ'ט 59 בת''א. ''לא יכולים להרשות לעצמנו שיפוץ'' / צילום: איל יצהר
הבית ברחוב מלצ'ט 59 בת''א. ''לא יכולים להרשות לעצמנו שיפוץ'' / צילום: איל יצהר

המרפסות הסגורות אחד הדברים שמאפיינים את תרבות המגורים בישראל, וזה תקף במיוחד לדירות שנבנו בעשורים הראשונים שאחרי קום המדינה. מי שמשוטט במרכזי הערים הוותיקות לא יכול לפספס את ויטרינות הזכוכית והתריסולים, שהופכים את מה שהיו מרפסות, לעוד חדר, או להמשך טבעי של הסלון. עתה יזמים טוענים שעיריית תל אביב-יפו מתנה מתן היתר למיזמי התחדשות עירונית במתכונת תמ"א 38/1 במרכז העיר בפתיחה של המרפסות הסגורות.

הדרישה של העירייה מתייחסת רק לפרויקטים ברבעים 3 ו-4. גבולותיו של רובע 3 הם רחוב אבן גבירול במזרח, חוף הים במערב, נחל הירקון בכיוון צפון, ורחוב בוגרשוב מדרום. ואילו רובע 4 ממוקם בין הרחובות בני דן/הרב קוסובסקי בצפון; רחוב אבן גבירול במערב; רחוב שאול המלך בדרום ונתיבי איילון/דרך נמיר במזרח. בשני הרבעים האלה קודמו בשנים האחרונות תוכניות בניין עיר (תוכניות הרבעים) שמעודדות התחדשות עירונית, בעיקר במתכונת של הריסה ובנייה מחדש, תוך שימור המרקם הקיים.

המינוח "תחום ההכרזה", מכוון לאזור של הכרזת העיר הלבנה על ידי אונסק"ו. אזור זה ממוקם ברובו ברבעים 3 ו-5, ובחלקו הקטן ברבעים 4 ו-6. מסמך ההנחיות שהוציאה עיריית ת"א למדיניות התכנון בתחום אזור ההכרזה מקנה למרפסות חשיבות מיוחדת במינה: "המרפסות הן מאפיין אדריכלי בולט של אזור ההכרזה והן בעלות חשיבות חברתית, פונקציונלית ואקלימית, כמו גם משקל מרכזי בעיצוב חזיתות הבניינים והנוף העירוני".

"גם ככה אין הרחבה"

עו"ד מיטל טויסטר רוזנטל מסבירה: "נספחי העיצוב של תוכניות הרבעים 3 ו-4, קובעים שהעירייה תדרוש פתיחה של המרפסות רק במקרים של מרפסות עגולות, מצולעות, או פינתיות. כל זה בהתאם לשיקול דעת של הוועדה המקומית. אבל זה לא מה שקורה. לאחרונה אנחנו נתקלים בהמון מקרים שבהם העירייה מתנה את היתרי הבנייה לחידוש הבניינים בפתיחת המרפסות. הסיכוי של יזם לשכנע דייר לשתף פעולה בפרויקט התחדשות תמורת ויתור על שבעה מ"ר מהסלון הוא קלוש. אנחנו מדברים על אזור ההכרזה של 'העיר הלבנה’, שבו אין במילא זכויות בנייה. גם ככה הפרויקטים מציעים הרחבה מינימלית של הדירות, או בלי שום הרחבה".

העירייה: "לא מעכבים"

מעיריית תל אביב-יפו נמסר בעניין: "ב־20 השנה האחרונות, ובמיוחד לאחר ההכרה בעיר הלבנה כאתר מורשת עולמי בשנת 2003, מדגישה העירייה את חשיבותן של המרפסות כאחד ממאפייניה הבולטים של העיר תל אביב-יפו ומרכיב אדריכלי בעל משקל מרכזי בעיצוב בחזיתות הבניינים והנוף העירוני. למרפסות חשיבות חברתית, פונקציונלית ואקלימית. לראיה, גם התושבים הבינו את תרומתה של המרפסת הפתוחה לאטרקטיביות של דירת המגורים. בשנים האחרונות קיימת מגמה של פתיחת מרפסות בשיפוץ דירות והעירייה מברכת על כך. מגמה זו אף התחזקה עוד יותר בתקופת הסגרים שנכפו בזמן משבר הקורונה.

"הדרישה לפתיחת מרפסות שסגירתן לא אושרה כדין או החורגות מקווי הבניין המותרים, נעשית בהתאם להנחיות עיצוב באזור ההכרזה, המהוות נספח בלתי נפרד מהוראות תוכניות הרבעים. בניגוד לנטען, דרישה זו לעמוד בהוראות התוכנית אינה מעכבת קידום פרויקטים או היתרים".

"אחד יכול להטיל וטו"

עמית קסטן יחזקאלי מתגוררת בבניין ברחוב מלצ’ט 59 בתל אביב. היא מספרת שדיירי הבניין שבו היא מתגוררת אינם מוכנים לפתוח את המרפסות הקדמיות, וזה מה שמפריע לקידום שיפוץ הבניין: "הבניין שלנו הוא משנות ה-30, בן שתיים וחצי קומות, והדרישה של העירייה היא לפתוח את כל המרפסות כפי שהיו במקור. מה שאומר שאנחנו מאבדים בערך 20% משטח הדירה שלנו, כי כולם סגרו מרפסות בדרך זו או אחרת. יש שכנה מתחתיי שזה פוגע לה בחדר השינה.

"נוסף לכך, זה גורם לקצת סכסוכים בין השכנים כי החזיתות צריכות לפתוח והעורף לא - הם מקבלים את מה שהיה להם בלי בעיה. מה שיקרה זה שלא יהיה פרויקט תמ"א. שיפוץ בניין זה לא רלוונטי כי אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו. זה עולה הון תועפות. לא תהיה מעלית. התמ"א הייתה יכולה לפתור את כל הבעיות האלה".

יוסי חסון, מחברת יזמות הנדל"ן My Town שמתמחה בהתחדשות עירונית, מספר לגלובס ש"לנו לוקח שלוש שנים עד שאנחנו יורדים לביצוע מיום חתימת ההסכם הדיירים.
"אף אחד לא תיאר לעצמו במעמד חתימת ההסכם שתצוץ פתאום דרישה כזו לפתיחת המרפסות והקטנת הדירות. יש לי הרבה פרויקטים בקונפיגורציה כזאת. בחלקם, במקומות שיש תוספות ניכרות, הצלחתי לשכנע דיירים. בפרויקטים אחרים נוצר מצב שבו מספיק שיש דייר אחד שלא מוכן לפתוח את המרפסת ואני לא יכול לקדם את הפרויקט.

"כדי לחדד את הנקודה. בתמ"א 38, או בתוכנית הרבעים, ניתן להתקדם בפרויקט כשיש שני שלישים מהדיירים שמסכימים. דרישת העירייה לפתיחת מרפסות נותנת לדייר אחד סרבן זכות וטו".

עוד כתבות

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

תאגיד בנקאי לקח רכב כמשכון. ואז השופט גילה שהוא שייך למילואימניק

הגנה מפני הליכי הוצאה לפועל, הקדמת תשלומים באמצעות הלוואה חברתית והצעת הסדר שהגיעה אחרי קריסת החברה: שלושה פסקי דין שניתנו לאחרונה ממחישים כיצד מערכת המשפט מנסה למצוא את האיזון ולהגן על המילואימניקים

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

בפה אחד: ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של החברה הישראלית

ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של V-Wave הישראלית, שרק לפני כשנה עשתה אקזיט ● רק לפני כחודש מונה ראש תחום תרופות ב-FDA אך הוא סיים את תפקידו לאחר חילוקי דעות עם בכירים בארגון ● החברה הישראלית שפיתחה מערכת לשיקום ממשיכה בגל הרכישות ● הפיתוח שיאפשר לנטר באופן לא פולשני צהבת יילודים ● וזו הזוכה בתחרות איתור טכנולוגיות להתמודדות עם סרטן השד ● השבוע בביומד

טראמפ לוחץ את ידו של אמיר קטאר, השייח' תמים בן חמד אאל ת'אני / אילוסטרציה: ap, Alex Brandon

ישראל, קטאר וארה"ב מקיימות פסגה משולשת בניו יורק

על הפרק: שיקום היחסים אחרי התקיפה הכושלת ● צה"ל והשב"כ חשפו רשת חלפנות חשאית שחמאס מפעיל בלב טורקיה, בהכוונה איראנית ● גורם ישראלי מאשר: חודשו החיפושים אחר החטוף האחרון רן גואילי בשכונת זייתון ● השיחות הליליות של בכירי צה"ל ב-7.10 - גילויים חדשים, וההנחיות שלא בוצעו ● מסוק קרב פגע ב-7.10 ברכב מחבלים שהיו בו גם חטופות, שנפצעו מהתקיפה ● עדכונים שוטפים

אוניית LNG של צים / צילום: Craig Cooper

הקשר הקטארי וההצעה של גליקמן: ועד עובדי צים מבקש ממירי רגב שתשתמש במניית הזהב

הוועד צפוי לפגוש השבוע את שרת התחבורה מירי רגב ולדרוש שהמדינה תפעיל את "מניית הזהב" שלה בחברת הספנות ● זאת בניסיון למנוע מכירה אפשרית של צים לחברת הפג לויד מגרמניה, שבין בעלי המניות הגדולים שלה גופים בשליטת קטאר וערב הסעודית

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

דמי ניהול בקרנות נאמנות יעלו. איך אפשר להיערך? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לידיעת משקיעי קרנות הנאמנות: יכול להיות שדמי הניהול שלכם יעלו בקרוב. מה אפשר לעשות?

גורמים בשוק קרנות הנאמנות מעריכים כי בקרוב צפויה עלייה רוחבית בדמי הניהול ● אחרי שנה של תשואות פנומנליות, למנהלי הקרנות קל למכור התייקרות ● המשקיעים בפלונטר: אם יעבירו את הכסף, ישלמו 25% מס על הרווח, אבל אם יישארו מה ימנע העלאה נוספת בשנה הבאה?

מושגים לאזרחות מיודעת. סקר כוח אדם / צילום: Shutterstock

אתה גר בדירה בבעלותך? כך השאלה הזאת משפיעה על כל המדינה

מצב שוק העבודה משפיע על קבלת ההחלטות הכלכליות החשובות ביותר • כיצד הוא משתקף בפני קובעי המדיניות? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters

טראמפ חושש מרכישת הענק של נטפליקס. האם הוא יתערב?

בסוף השבוע נטפליקס הכריזה על רכישת חטיבת האולפנים והסטרימינג של וורנר ברדרס, וכעת דונלד טראמפ מביע חששות: "גודלן המשותף יכול להוות בעיה" ● הנשיא האמריקאי אף ציין כי הוא יהיה מעורב באופן אישי בהחלטה אם לאשר את העסקה

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

עם ניסיון בארגון ידידי צה"ל: המנכ"לית המפתיעה בחברה החדשה של כצמן

חברת אוריון השלימה את הפיצול מג'י סיטי והחלה להיסחר בבורסה ● מנכ"לית החברה היא עו"ד ששימשה עד כה כמנהלת בארגון ידידי צה"ל בארה"ב והיו"ר הוא ערן יעקב, מנהל רשות המיסים לשעבר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציג את תקציב 2026 / צילום: מירי שמעונוביץ

בשוק חוששים: הנחות היסוד מאחורי התקציב אופטימיות מדי, יחס החוב ייפגע

הצעת התקציב עברה משוכה משמעותית בדרך לאישורה הסופי בכנסת בחודשים הקרובים ● המחלוקת על תקציב הביטחון נפתרה, לפחות זמנית, והסוגייה שמדאיגה את הכלכלנים כעת היא שיעור הגירעון ● החשש: צעדי התכנסות יצומצמו, הטבות יורחבו ויחס החוב תוצר ייפגע ● ההשלכות האפשריות: הפחתות הריבית יידחו

זיו יעקובי, מנכ''ל קבוצת אקרו נדל''ן / צילום: אלכס פרגמנט

למרות הירידה במניה: מנכ"ל אקרו מכר מניות בכ-26.5 מיליון שקל

זיו יעקובי, מנכ"ל חברת הבנייה, הצטרף לגל המימושים בבורסה ומכר בימים האחרונים חלק מהמניות שברשותו - בשתי עסקאות מחוץ לבורסה ● המכירה מגיעה אחרי שבשנה החולפת ירדה מניית אקרו בכ-14% בניגוד למגמה בשוק

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא / צילום: יחצ - רפי דלויה -

"רעננה אינה תפאורה לפריימריז בליכוד": פוצץ אירוע חתימת הסכם הגג בעיר

טקס החתימה הופסק לאחר שראש עיריית רעננה חיים ברוידא סירב שיו"ר הליכוד וסגנה בעיר ישתתפו, ואילו שר הבינוי והשיכון חיים כץ התעקש על נוכחותם ● לפי ההסכם, המדינה צפויה להשקיע 1.75 מיליארד שקל להקמת שכונה חדשה

ערן וינטרוב, מנכ''ל ארגון לתת / צילום: שלומי מזרחי

האם דוח העוני של "לתת" מציג מציאות כלכלית מעוותת?

דוח העוני האלטרנטיבי של "לתת" מציג עליות חדות בעלויות המחיה - אך מאחורי המספרים מסתתרת מתודולוגיה שמבלבלת בין הוצאה לבין מחיר ● חלק מהרכיבים כלל לא מודדים יוקר מחיה, אלא צריכה בפועל של אוכלוסיות מסוימות, מה שמוביל לכשלים בולטים ולהצגת הנתונים בצורה מטעה

מדד חדש למיתוג מעסיק / צילום: פלייטיקה

סקר מיתוג המעסיק של גלובס: הצביעו והשפיעו

חווית הקליטה לעבודה, מיתוג גלובלי או פנייה לאוכלוסיות מגוונות: דרגו את הערכים והקריטריונים שחשובים לכם במיתוג המעסיק במקום העבודה שלכם ● תוצאות מדד "מיתוג המעסיק" של גלובס ופלייטיקה יפורסמו בשבוע הבא

סופר פארם. מפרסם ענק במונחי דיגיטל / צילום: אייל טואג

מבצעי נובמבר הקפיצו את ביצועי האתרים הישראליים, הרבה יותר מהבינלאומיים

מספר ההזמנות באתרים המקומיים זינק ב־32% לעומת עלייה של 18% באתרים הבינלאומיים במהלך נובמבר ● כחמישית מהישראלים פיצלו את ההזמנות מחו"ל כדי ליהנות מהפטור ממע"מ, שאמור להכפיל עצמו בחודש הבא ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

תאונת דרכים / צילום: Shutterstock

"כאוס": האם בקרוב לא יהיה אפשר לתקן בישראל כלי רכב אחרי תאונה?

משרד התחבורה מתעכב בחתימה על תקנות חדשות, ויותיר 800 שמאים ללא רישיון החל מינואר ● המשמעות: הם לא יתנו חוות דעת, חברות הביטוח לא ישלמו - ומוסכים לא יתקנו את כלי הרכב