אוסלו, בירת נורבגיה / צילום: Shutterstock, Madrugada Verde
מהפך פוליטי במדינה בת חמישה מיליון תושבים השוכנת בשיפוליה הצפונים של אירופה לא אמור בד"כ לעורר רעש רב. ואולם נורבגיה אינה סתם מדינה קטנה. שטחה זהה פחות או יותר לזה של איטליה (כ-65,000,000 תושבים) אך בקופתה טריליון ורבע דולר בזכות היותה אחת מיצואניות הנפט והגז הטבעי המובילות בעולם.
דווקא העושר הגדול שהפיק מגזר האנרגיה הנורבגי גרם לטלטלה שהפילה את הממשלה שכיהנה בשמונה השנים האחרונות. סלע המחלוקת הייתה השאלה האם להמשיך בהפקה מוגברת של נפט וגז בים הצפוני ובאוקיינוס הארקטי (רוב המשאבים שנותרו לנורבגיה נמצאים בצפון הרחוק). מפלגות הימין מרכז ששלטו עד עתה צידדו במידה שונה של תמיכה בהמשך הקצב הנוכחי וכן בפיתוח בארות חדשות.
מפלגת העבודה מתנגדת לקידוחים חדשים ולמרות שאיבדה מנדט בודד גרפה קרוב ל-% 30 מהקולות ונהנית מרוב יציב ביחד עם בעלות בריתה הוותיקות -מפלגת המרכז (שתומכיה בעיקר חקלאים ודייגים וחלקם אוהד את ישראל) ומפלגת השמאל הסוציאליסטית שכשמה הינה מפלגת שמאל קיצוני.
שתי האחרונות זכו בתוספת גדולה של מנדטים - כל אחת מסיבותיה וביחד מעניקות למפלגת העבודה 41 מנדטים נוספים. בסך הכול תמנה קואליציה כזאת 89 מנדטים בפרלמנט שבו 169 חברים. בעוד שמפלגות העבודה והמרכז דוגלות במדיניות כלכלית של שמאל-מרכז ולכן גם דעתן בנושא המשך ייצור הנפט והגז מתונה יותר, המפלגה השמאלית הקטנה תומכת בהפחתה הדרגתית של יצור הנפט והגז.
מפלגת שמאל חדשה בשם 'האדומים' ומפלגת ה'ירוקים', שהייתה צפויה לגרוף קולות רבים אך הכזיבה עשויות להצטרף לממשלתה החדשה של נורבגיה שתצבע בגווני אדום-ירוק. הימין מרכז הנורבגי הכולל בעיקר את מפלגות השמרנים (מפלגת השלטון הקודמת) ואת ה'קידמה' שהיא מפלגה ימנית יותר ותומכת גדולה של ישראל ספג מהלומה קשה. בנוסף הצטמצמה מאוד התמיכה במפלגת העם הנוצרית, מפלגה קטנה שהשתתפה בקואליציה היוצאת וחלק מחבריה תומכים ותיקים של ישראל. אגב הממשלה היוצאת נשענה על חודו של קול וחלק מהזמן אף הייתה ממשלת מיעוט - תופעה מוכרת ואפשרית בנורבגיה.
המסקנה החד משמעית הינה שמשבר האקלים העולמי דחף את הציבור הנורבגי להעדיף ממשלה חדשה שתשמור על איכות הסביבה גם אם זה יגרום כרגע לירידת רווחיה של נורבגיה ממשאביה הטבעיים. מעניין לציין שתי עובדות: במדיניות הפנים האקולוגית שלה שומרת נורבגיה בקפדנות כבר היום על מיעוט פליטת גזי חממה. ארץ נורדית זו הינה (באופן יחסי) הצרכנית הגדולה ביותר של רכב חשמלי בעולם (בעיקר טסלה). רובו המכריע של החשמל בנורבגיה הינו הידרו אלקטרי שמקורו במפלי המים אשר בכל פינה.
דווקא יצרנית גדולה זו של אנרגיה פוסילית איננה משתמשת בעצמה כמעט בנפט וגז ומכאן רווחיה הגדולים ליצוא ליתר מדינות אירופה. לפיכך, תיזהר בוודאי מאוד הממשלה החדשה מלפגוע יתר על המידה בהכנסות מגזר האנרגיה שהם בעצם הבסיס הנוכחי של הכלכלה הנורבגית לרבות מקורות תעסוקה של חלק ניכר מהתושבים. ראש הממשלה המיועד יונס גור סטורה הינו פוליטיקאי ותיק ומנוסה שכיהן תקופות ארוכות כשר החוץ.
הוא משמש יו"ר מפלגת העבודה משנת 2014 ומעניין לציין שמוצאו מהמגזר העסקי כתעשיין מצליח. שליטתו בשפות זרות והשכלתו הגבוהה שנרכשה בצרפת ובבריטניה מוסיפות לניסיון ולכישורים הפוליטיים המלוטשים שרכש. ניתן לצפות אפוא שממשלתה החדשה של נורבגיה בה מתחזקות עמדותיו של השמאל וכשבראשה עומד סטורה בעל ניסיון בינלאומי נרחב כולל בקיאות רבה בתשבץ המזרח תיכוני תפגין ענין מחודש בהגברת הניסיון לקרב בין הישראלים והפלשתינאים. בהקשר זה יש לזכור תמיד שהסכמי אוסלו היו מבחינת הנורבגים ההישג המדיני המשמעותי העיקרי שלהם מאז מלחמת העולם השנייה ולכן הם אינם מרפים מהמזרח התיכון.
נורבגיה תמשיך להיות ידידת ישראל כמובן עם דיאלוג פעיל שתוכנו ייגזר על ידי עמדותיהן של שתי הממשלות החדשות בשתי המדינות. בתחום שיתוף-הפעולה הכלכלי נחתם בין שתי המדינות ב-2017 הסכם עקרוני לשיתוף-פעולה במחקר ופיתוח וקיימת התקדמות איטית אך ממשית בעיקר בתחום הרפואה. ערב תחילת משבר הקורונה התקיימה בתל-אביב ועידה טכנולוגית מחקרית ישראלית נורבגית בה השתתפו כ-200 איש משתי המדינות ולפני כשנה נערכו שני וויבינרים שהפגישו בין אנשי מפתח ישראלים ונורבגים בתחום הבריאות אשר יש לקוות שאת תוצאותיהם המעשיות ניתן יהיה לקדם מול הממשלה החדשה.
הכותב משמש כיו"ר לשכת המסחר ישראל-נורבגיה