אתר הבנייה של חוות השרתים של אמזון באזור התעשייה הר טוב / צילום: איל יצהר
לפני חמש שנים גוגל ואמזון, שתי שחקניות גדולות בתחום מחשוב הענן, קיבלו הצעה להתארח על מתקנים של חוות שרתים ישראלית. "השוק הישראלי קטן מדי", הייתה התשובה שקיבל המנכ"ל המקומי. בראייה לאחור, הייתה זו טעות גדולה מצדן. כיום נמצאות שתי הענקיות במרוץ מהיר במיוחד לבניית חוות שרתים גדולות כדי לשרת בהקדם האפשרי את השוק הישראלי בהתאם להנחיות מכרז הענן הממשלתי שבו זכו.
מחשוב ענן הוא תחום המאפשר לעסקים להיפטר מחלק גדול מתשתית המחשוב שלהן ולהעביר את הפעילות הדיגיטלית למחשבים מרוחקים. גוגל ואמזון זכו במכרז "נימבוס", מכרז של משרד האוצר שקבע את זהות החברות שיעבירו את משרדי הממשלה, יחידות הסמך שלהן וצה"ל אל מחשוב הענן, והוא צפוי להסתכם בהוצאות ממשלתיות בסך 4 מיליארד שקל על פני שבע שנים. הן גוגל והן אמזון התחייבו לאחסן את כלל הנתונים הממשלתיים והביטחוניים שהן יארחו על מתקנים בשטח ישראל בלבד, החל משנת 2023, תחילת תקופת הזיכיון שלהן.
פרסום מכרז נימבוס בשנת 2019 - שפנה אך ורק לענקיות הטכנולוגיה הזרות - הפך לקו פרשת המים בכל מה שקשור למעבר המשק לענן. שנתיים לאחר מכן, נראה כי השקעה בחוות שרתים הפך לטרנד הנדל"ני המוביל; הזמר עומר אדם הכריז על שותפויות בהשקעה בחוות שרתים, במקרה זה, שותפות עם אירופה ישראל וקבוצות נוספות להקמת חוות שרתים תת-קרקעית בעפולה.
העולם העסקי מעביר את תשתיות המחשוב המקומיות לשרתים מרוחקים, תחום המכונה מחשוב ענן, בגלל חוסר הכדאיות הכלכלית החזקת שרתי אחסון, תקשורת, עיבוד גרפי ובינה מלאכותית במשרדי החברה. תשתית שכזו מתאפיינת בצריכת חשמל גדולה, בצורכי מיזוג אוויר מיוחדים ובזמינות של מומחי מחשוב, וסביב הצורך הזה התפתחה תעשיית שירותי מחשוב ענן שהמובילות בה הן אמזון, מיקרוסופט, אורקל, גוגל, יבמ, סאפ ואפילו עליבאבא הסינית.
הפוטנציאל בתחום בישראל אף גדול במיוחד מאחר והיא "מאחרת" ביחס לשאר העולם במעבר לענן. רק 30% מכלל העסקים המחזיקים תשתיות מחשוב ביצעו הגירה שכזו. בשנתיים האחרונות גילו גם יזמי הנדל"ן את השוק. חברות הנדל"ן המסחרי הבולטות בישראל כבר הכריזו על כניסה לתחום: עזריאלי, באמצעות רכישת חברת קומפאס; ים סוף נדל"ן תוך שותפות עם סרבר פארם של אבנר פפושדו; מליסרון בשותפות עם חברת קיריסה; גב ים שמתכננת לשרת את השוכרות שלה באמצעות חוות שרתים בפארקי התעשייה שלה; אמות שמתכננת בניית דאטה סנטר בפארק הלוגיסטי בצריפין. גם חברת רני צים מרכזי קניות בוחנת השקעות בתחום.
קרנות פרייבט אקוויטי שרואות בישראל בדרך כלל כר פורה להשקעות בסטארט-אפים, זיהו את ההזדמנות. ענקית הפרייבט אקוויטי KKR הודיעה כי תשיק בפתח תקווה חוות שרתים בשטח של כחמישה דונם בהיקף צריכת חשמל של 10.5 מגה־ ואט. על פי ההערכה, קצב הגידול במטר מרובע של רצפת חדרי שרתים בשנה עומדת על כ-2,000 בשנה.
הכניסה המהירה לתחום יוצרת לא מעט חיכוכים מקומיים, בין השאר משום שמרבית הבנייה החדשה מתבצעת על ידי חברות חסרות ניסיון רלוונטי בישראל או כאלה שאינן מנוסות בתפעול ותחזוקה של חוות שרתים. מרכזי הדאטה סנטר עדיין נתפסים בציבור יותר כמשרדי הייטק ממוזגים ולא מזיקים מאשר כמפעלי תעשייה, ורבים מתעלמים מההשלכות הסביבתיות שבנייתם מביאה.
רגולציה מסודרת בתחום הקמת חוות שרתים - מכיוון משרד התשתיות, התקשורת, המדע או הפנים - הייתה יכולה למנוע זאת, ובכך גם לסייע גם לשאר חברות הנדל"ן להימנע מתכנון לקוי. בניית חוות שרתים דורשת תשתית תקשורת בעל רוחב פס גבוה במיוחד וקו חשמל בעל הספק גבוה שנדיר למצוא במרבית אזורי הארץ ויש צורך להיערך אליה, הן בפריסת סיבים אופטיים והן בעבודה מול חברת החשמל, אשר איננה נוטה להקצות קווי חשמל מיוחדים כל עוד המתקן המדובר טרם אוכלס.
לעובדה שמכרז ממשלתי היווה זרז לבהלה המקומית לחוות שרתים יש כמה השלכות שליליות. הראשונה היא הסודיות שבדבר, והשנייה היא התכנון הלקוי. תנאי המכרז פורסמו אך ורק לענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות שהורשו לגשת למכרז - שדרש מינימום הכנסות שנתיות של מיליארד דולר, רף שמלכתחילה פסל חברות ישראליות; לוח הזמנים, דרישות הבנייה, ואיכות השירות הדרושות חוסות תחת מעטה חשאיות אף שהמכרז עוסק בגורל הנתונים הלאומיים של כלל משרדי הממשלה ושל צה"ל.
אם הכוונה המקורית הייתה לשמור על מעטה סודיות כדי להגן על הדאטה הלאומי, הרי שההפרטה של תפעול והקמת החוות לענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות, חברות בנייה בפרופיל גבוה, ותוכניות בנייה בסביבה כפרית רוויה, גרמה לכך שהמידע זלג לציבור. יש בכך גם פוטנציאל לסכנה ביטחונית, מאחר שחוות השרתים - ובמיוחד אלה שבנויות מעל פני הקרקע- צפויות להפוך למטרות עבור מתקפות טילים. המדינה חייבה את הזכיינות לבנות מינימום של שני חוות שרתים במרחק של 25 ק"מ זו מזו, ללא חובה לבנות את החווה בתת-הקרקע.
אך גם לאחר בניית חוות השרתים, יש למדינה עוד דרך ארוכה בבניית מערך שירותי ענן מתפקד. למרות שמשרד האוצר מעודד בחודשים האחרונים את משרדי הממשלה באופן נמרץ לעבור לשירותי הענן של הזוכות במכרז גוגל ואמזון, מבקר המדינה טוען כי ארוכה הדרך למדיניות ענן סדורה ולריכוז התחום תחת רשות אחת.
למעשה, התחום מפוצל כיום בין משרד האוצר שאחראי על רכש שירותי ענן, רשות התקשוב במשרד הכלכלה שאמורה לתכלל את מדיניות המחשוב הממשלתית, וועדת יה"ב ברשות התקשוב שאחראית על אישור פרויקטי ענן ממשלתיים.
האם סופו של טרנד חוות השרתים כבר נראה באופק? האם ישראל קטנה מדי עבור עשרות חוות שרתים הנבנות בימים אלה בכל אזור מסחרי בישראל? "בטוח שאין מקום לכולם", אומר לגלובס מנכ"ל של אחת מחוות השרתים שאיתם דיברנו. "בעוד כמה שנים המצב יתאזן, ומארבע שחקניות גדולות שמחזרות אחר החברות הישראליות נישאר אולי עם שתיים. שאר חוות השרתים ייאלצו לקצץ במחירים", הוא מסכם. מנכ"ל של חוות שרתים אחרת אומר כי ללא חיבור לרשת חוות שרתים בינלאומיות אין הצדקה כלכלית לגודל השוק. "חברות במזרח הרחוק או באירופה מחפשות לחסוך בעלויות התעבורה אם אלה ידרשו להעביר מידע ממרכז למרכז. רוב התקלות שיש בדאטה סנטרים קשורות לא לטילים - הם קשורים בחוסר ידע בניהול, בתחזוקה לא טובה, בחוסר במערכות אוויר מתאימות, כך שהקירבה הגיאוגרפית ועלויות התעבורה משנות".
אמזון: נכנסת כהרגלה - בגדול
מנהל אחראי: הראל יפער, מנהל פעילות אמזון AWS בישראל. אמזון היא יזמת הפרויקט באמצעות קומפאס, חברה־בת של עזריאלי
סכום השקעה: כ־400 מיליון דולר לכל חוות שרתים
תאריך השקה: 2023
הספק חשמלי: 16 מגה ואט כל אחד
תוואי: מעל פני הקרקע
שירותי הענן של ענקית הקמעונאות נכנסים לישראל בצורה האופיינית לה: בגדול. אמזון היא היחידה מבין ארבע ענקיות הטכנולוגיה שמחזיקה בבעלות על חוות השרתים שהיא בונה בישראל. בניגוד אליה, גוגל, מיקרוסופט ואורקל מתארחות במתקנים שהן חוכרות מחוות שרתים בבעלות ישראלית למשך כמה שנים. בצורה זו הן יוכלו באופן תיאורטי לצמצם בקלות רבה את פעילות האחסון שלהן בישראל, אם יחפצו בכך בעתיד.
אמזון משקיעה סכום אדיר בבניית שלוש חוות שרתים עיליות - בתנובות שבשרון, בשוהם ובמטה יהודה - ומרכיבה בימים אלה צוות מכירות ייעודי שמונה לפי ההערכה כמה מאות עובדים ישראלים, לצד מערך המכירות הקיים של שירותי הענן של אמזון בארץ. ההערכה היא כי שתיים מהן צפויות להיות מוכנות לפעילות ב-2023 - מספר חוות השרתים המינימלי הדרוש למתן שירות במכרז מחשוב הענן הממשלתי נימבוס.
את עבודת הבנייה וההקמה מבצעת עבורה חברת קומפאס, חברה-בת של עזריאלי המתמחה בחוות שרתים, שהתחייבה להעמיד את שלושת המרכזים בתוך עד שלוש שנים מיום החתימה.
"הפועלים עובדים כמו מטורפים עם כוונה למסור את המבנה במהירות האפשרית", אומר גורם במועצה האזורית לב השרון, שתנובות נמצאת בשטחה. "תושבי המקום, רבים מהם חקלאים לשעבר, משפשפים את העיניים ולא מאמינים איך לב השרון הפכה לבירת אמזון בישראל".
לגלובס נודע כי לאחר עיכוב בלוח הזמנים באתרי הבנייה השונים, דווקא חוות השרתים באזור התעשייה הר טוב הסמוך לבית שמש בשטח המועצה האזורית מטה יהודה תושק ראשונה מבין השלוש.
המתקן, המשתרע על שטח של 25 דונם מעל לפני הקרקע, ניצב בנקודה אסטרטגית: ארבע דקות נסיעה מכביש 1 ובאמצע הדרך בין תל אביב לירושלים. אמזון משקיעה בתשתית של סולר וגז המיועדים לגיבוי למקרה של הפסקות חשמל, כדי שהמתקן יעבוד שבועות רבים גם ללא אספקת חשמל סדירה. במועצה המקומית מטה יהודה מספרים כי העבודה נעשית גם בלילה וכי אמזון מפקחת על קצב הבנייה באמצעות מעקב אונליין.
ההשקעה האדירה של אמזון נובעת מהמדיניות שלה: לכבוש נתחי שוק גדולים במהירות באמצעות הון עתק בטכנולוגיה ובכוח אדם, ובה בעת להציג את חוות השרתים בעלות הביצועים החזקים בשוק. על פי ההערכות בשוק, אמזון משקיעה כ-400-500 מיליון דולר בבת אחת בבניית חוות השרתים, בעוד שהמתחרות, בהן גוגל ומיקרוסופט, משקיעות כ-150-200 מיליון דולר לכל חוות שרתים ובפריסה על זמן רב יותר. כלל ההשקעה הראשונית, כולל ציוד ותפעול ראשוני, מוערכת בכמיליארד דולר.
"בניגוד לגוגל ומיקרוסופט שנותנים מענה לכ־50% מכלל האוכלוסייה הפוטנציאלית במכרז שירותי הענן הממשלתי, ומתכננות להשלים את השאר עם הזמן, אמזון הולכת על הגישה המחמירה והיא מאפשרת יכולת מחשוב ופעילות רציפה לכלל האוכלוסייה הפוטנציאלית כדי לעמוד גם בזמני ה’פיקים’", מסביר בכיר בשוק המחשוב. "כך שבמקרה חירום, כמו מתקפה צבאית, כלל משרדי הממשלה והפעילות הביטחונית יוכלו לתפקד ללא הפרעות. כלל לא בטוח שהמתחרות יודעות להציע שירות דומה".
גודל ההשקעה של אמזון בא לידי ביטוי גם בהיקף הבנייה. בעוד מכרז נימבוס הגדיר את המספר המינימלי לבניית חוות שרתים עיליים בשניים בלבד, באמזון התחייבו לבניית שלושה מרכזים נפרדים זה מזה. ובכל זאת, יש לתהות מדוע חברת אחסון המידע הגדולה בעולם בוחרת לבנות את חוות השרתים שלה מעל לפני הקרקע, ובאתרים הקרובים יחסית זה לזה. חוות השרתים של החברות המפסידות במרכז - זו של אורקל וזו של מיקרוסופט, בנויות שתיהן מתחת לפני הקרקע, דבר שמאפשר להן להסתפק בחוות שרתים אחת כל אחת.
שלוש חוות השרתים של אמזון מרוחקות זו מזו רק כמה עשרות קילומטרים ושלושתן מצויות באזור המרכז. במקרה של קטסטרופה, כמו מתקפת טילים, אין לאמזון מספיק עומק אסטרטגי. עם זאת, אמזון ממלאת אחר דרישות המכרז.
הבנייה של אמזון בישראל היא למעשה שכפול של תצורת הבנייה שלה במדינות אחרות. היא מכנה את חוות השרתים המגבות זו את זו בכל אזור "אזורי זמינות" (Availability Zones), כלומר חוות המרוחקות זו מזו במרחק סביר כך שאחת תוכל לפעול במקום האחרת במקרה אסון, אך קרובות דיין כדי לספק זמני תגובה קצרים ליישומים בעלי זמינות גבוהה. את הבנייה של אמזון בישראל יש לראות כחלק מבליץ בינלאומי, במסגרתו מתכננת ענקית הקמעונאות להשיק 21 "אזורי זמינות" בשש מדינות נוספות, בהן אוסטרליה, הודו, אינדונזיה, ספרד, שוויץ ואיחוד האמירויות.
"כפי שמיקרוסופט הפכה לשם נרדף לספקית שירותי תוכנה למגזר הממשלתי בעשורים האחרונים, אמזון רוצה למצב את עצמה כספקית שירותי מחשוב ענן הממשלתית, כך שעוד כמה שנים יגידו שממשלה זה אמזון", אומר לגלובס בכיר בתחום מחשוב הענן. "החזון של אמזון הוא לראות קופות חולים ובתי חולים, חברות ציבוריות, אפילו ביטחוניות, ואוניברסיטאות עוברות לענן שלה". באמזון צופים הכנסות של 10 מיליארד דולר על פני עשור מההשקעה, אלא שהרוויה בבניית חוות שרתים בארץ עשויה לשים נתון זה בסימן שאלה.
במקביל אמזון משווקת באגרסיביות לאלפי מהנדסי מחשוב ענן את קורסי ההכשרה המקוונים והיוקרתיים שלה ללא תשלום.
גוגל: האחרונה להצטרף למרוץ
מנהל אחראי: בועז מעוז, מנכ״ל גוגל קלאוד ישראל
מתארחת על חוות השרתים של שלוש שותפות: SDS, גלובל דאטה סנטר וסרבר פארם
סכום השקעה: כ־100 מיליון דולר לכל חוות שרתים (השקעה כוללת של 4 מיליארד דולר)
תאריך השקה: 2022
הספק חשמלי: 10־15 מגה ואט כל אחד
תוואי: שתי חוות שרתים תת־קרקעיות ואחת מעל לפני הקרקע
האחרונה להצטרף למרוץ לפריסת חוות שרתים בישראל היא גוגל, שזכייתה במכרז הענן הממשלתי נימבוס נחשבת לתמוהה מכולן. גוגל איננה סובלת מחוסר תקציב, אבל תכנון הקמת חוות השרתים, בכלל זה חישוב העלויות, הכדאיות הכלכלית והליך בחירת השותפים הישראלים עיכבו את תוכניותיה והביאו לפינג פונג מתמשך בין הסניף בתל אביב למטה גוגל בארה"ב. מסכת העיכובים לא נשלמה, ולפי חשיפת גלובס, תושבי בני ציון עתרו נגד בניית חוות השרתים של גוגל במושב עד שיתבררו ההשלכות בריאותיות וסביבתיות. כך נוצר מצב שהזוכה במכרז נימבוס - זו שאמורה לשרת את כל משרדי הממשלה, יחידות הסמך שלה ואת צה"ל - תשיק את חוות השרתים השלישית שלה בישראל רק בעוד שנתיים בתסריט האופטימי.
בניגוד לאמזון, גוגל איננה היזמת והבעלים של חוות השרתים, אלא היא מתארחת בחוות השרתים של שותפיה. היא היחידה שתפרוס את האחסון שלה בין שלוש חוות שרתים, כל אחת בידי בעלים שונה, ותידרש להוכיח למדינה שתוכל להעביר את המידע במהירות בין חווה לחווה במקרה של קטסטרופה.
גוגל תוכל לעמוד במשימה ככל הנראה, כיוון שבניגוד לענקיות האחרות היא מעורבת גם בפריסת תשתיות תקשורת בישראל: הן כחלק מפרויקט הנחת כבלי האינטרנט התת-ימיים בין אירופה להודו, והן כחלק ממהלך פריסת סיבי תקשורת. סלקום וסיינה פורסות בימים אלה רשת סיבים אופטיים בעלי רוחב פס של 800 גיגה ונפח תעבורה של עד 33 טרה-ביט לשנייה.
לאחר חיפוש ממושך בחרה גוגל שלוש שותפות להקמת שלוש חוות שרתים באזור המרכז. האחת היא, כאמור, סרבר פארם, בבעלות אבנר פפושדו, הפועלת בשותפות עם קרן תש"י, שהחלה בשלבי חפירה ודיפון לבניית חוות שרתים בת 10 דונם במושב בני ציון. לסרבר פארם אין ניסיון בבניית חוות שרתים בארץ, ובחירתה בשטח כפרי מיושב כבר גררה ניסיון עיכוב ראשון של התושבים המקומיים.
השותפה השנייה היא גלובל דאטה סנטר בבעלות משה לסמן, שנרכשה בחודש שעבר על ידי אדג׳ קונקס בתמורה ל-400 מיליון דולר. היא אמורה לסיים את בניית חוות השרתים שלה בסוף השנה. השלישית היא מתקן SDS במודיעין שבו מתארח גם שירות הענן של מיקרוסופט, הנמצא בשלבי הצטיידות סופיים, כך שלקוחות ראשונים של גוגל יוכלו להתארח על שרתיה כבר בשנה הבאה.
המאמץ לזכות במכרז נובעת מההחלטה האסטרטגית להתחרות במיקרוסופט ובאמזון על שוק חברות הענק והמגזר הממשלתי והציבורי. בישראל, סובלת גוגל מתדמית של חברה המעניקה בעיקר שירותים לסטארט-אפים. מחוץ לישראל זוכה גוגל להצלחה רבה יותר.
בפני גוגל עומד אתגר המכירות. אמזון נמצאת בשלב מתקדם יותר בבניית חוות השרתים וגם בגיוס צוותי מכירות הגדולים פי חמישה מצוות אנשי המכירות של שירות גוגל קלאוד בניהולו של איש סיסקו לשעבר, בועז מעוז. לגלובס נודע כי צוות המכירות המקומי מתכונן להשקה ראשונה של חוות השרתים המקומיות ב־2023. אם לא, בחשכ"ל מבהירים כי מידע מסוים שניתן לאחסן בענן בחו"ל, יאוחסן שם באישור ועדת הענן, ועדה מיוחדת בה חברים נציגי רשות התקשוב, מערך הסייבר ומשרד המשפטים, כל עוד גוגל תבטיח הגנה על המידע ויכולת הגירה נוחה לאתר שיוקם לישראל.
ובכל זאת, מתחריה של גוגל, כמו למשל אורקל, תמהו מה תהיה מדיניות שיתוף המידע שלה עם ממשלות שבשטחן יאוחסן המידע הישראלי.
אורקל: לא אבדה התקווה לזכות
מנהל אחראי: ערן פייגנבאום, מנכ"ל אורקל ישראל. מתארחת על חוות השרתים של בינת
סכום השקעה: 200 מיליון דולר
תאריך השקה: אוקטובר 2021
הספק נדרש: 15 מגה ואט
תוואי: תת־קרקעי
אורקל היא הראשונה מבין ארבע ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות להשיק חוות שרתים גדולה לשירותי ענן בישראל, בזכות ההימור המוקדם שלה על מכרזי הממשלה, שבהם הפסידה בסופו של דבר. כבר לפני כמה שנים התקשרה עם בינת, חברת שירותי מערכות מידע, לאחר שנודע לה על בניית חוות השרתים התת-קרקעית הגדולה, וחכרה את שירותיה כאורחת. הייתה זו עסקה חלוצית, כיוון שאורקל השקיעה 200 מיליון דולר בחווה תת-קרקעית במשותף עם חברת מערכות מידע כמו בינת. אמזון, לשם השוואה, מסתפקת בשלוש חוות שרתים זולות יותר מעל לפני הקרקע.
כשבאורקל הסתכלו על השוק הביטחוני והממשלתי, היה להם ברור שאין מה לדבר על חוות שרתים עילית. "חוות שרתים תת-קרקעית אחת עדיפה על פני שלוש מעל לפני הקרקע", אומר גורם בכיר בשוק מערכות המידע שמכיר היטב את אורקל. "במדינה שמותקפת בטילים מדי כמה חודשים, זו לא אופציה לבנות מקום שבו נשמרים כל הנתונים הממשלתיים מעל פני האדמה, במיוחד לא במצב שבו מיקומם אינו עניין סודי. מה מפריע לאויב לנסות ולטווח את המרכזים ואת סביבתן?".
אלא שאת רוח החלוציות יש לייחס לא פחות לבינת מאשר לאורקל. כבר לפני שש שנים תכננה בינת לבנות חוות שרתים תת-קרקעית היקרה בכ-30% ביחס לחווה עילית. תכנון המבנה החל לפני שלוש שנים והבנייה ארכה שנה וחצי בלבד והיא מסתיימת, כאמור, בימים אלה. אורקל חיפשה חוות שרתים להתארח עליה ומצאה את בינת, לאחר שגיששה גם בקרב ספקיות אחרות דוגמת וואן טכנולוגיות ואמת מחשוב.
המבנה התת-קרקעי שחכרה בהר חוצבים בירושלים הוא חוות השרתים הגדולה ביותר בישראל, הפרוסה על 14 דונם, ונמתחת על פני ארבע קומות עד עומק של 50 מטר מתחת לפני האדמה. היא עומדת בתקן המחמיר "טיר 3", שבו צפויות לעמוד גם חוות השרתים של גוגל בפתח תקווה ושל אמזון בהר-טוב, ובהספק של 15 מגה־ואט, הגבוה ביותר בארץ לחוות שרתים נכון להיום.
מתקן הר חוצבים משרת כבר כמה עשרות לקוחות בחודשיים האחרונים באופן לא רשמי, וההשקה מתוכננת לאחר החגים. בין לקוחות הענן של אורקל: שטראוס, שעברה לחברה האמריקאית מסאפ הגרמנית, רשת האונליין טרמינל איקס ו־וואלה טורס.
אורקל מעוניינת לבנות חוות שרתים נוספת בארץ. הסכמי אברהם יאפשרו לה להפעיל עבור לקוחות שיחפצו בכך שרתים באיחוד האמירויות על מנת לקבל שירותים זמינים ומהירים בתוך דקות. בינתיים, במקרה של קטסטרופה, מחויבת בינת להעביר את המידע לחוות שרתים נוספות שבבעלותה בלוד או בתל אביב בטווח זמן של דקות ספורות.
ההימור של אורקל נעשה לפני כחמש שנים עוד בטרם נודע על מכרז נימבוס, במטרה לקבל דריסת רגל משמעותית בשוק הביטחוני הישראלי, אולם בסופו של דבר היא הפסידה במכרז לאמזון וגוגל. נציגים במערכת הביטחון טענו בפני ועדת המכרזים הממשלתית כי הענן של אורקל חסר יכולות תמיכה בעבודה מרחוק, ביג דאטה וביכולות הצפנה מרחוק. מנגד, באורקל כיום שואבים עידוד ממחקר חדש שפורסם בגרטנר שלפיו יכולות אורקל עולות לראשונה על אלה של גוגל בתחום שירותי הענן. עם המחקר הזה מעוניינים באורקל להרחיב את דריסת הרגל שלהם גם בענף הסטארט-אפים וחברות הטכנולוגיה.
אורקל הגישה עתירה לבית המשפט נגד תוצאות המכרז, שכרה משרד לובי, הטיסה את יו"ר החברה צפרא כץ לישראל ומנהלת קמפיין כדי לזכות בכל זאת. כעת מעריכים בתעשייה כי כפי שהדבר קרה עם מכרזים דומים בארה"ב, קיים סיכוי גבוה כי בית המשפט יתיר לשחקניות נוספות לספק שירותי ענן למשרדי הממשלה.
מיקרוסופט: "קירות של מטר וחצי"
מנהלת אחראית: רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל. מתארחת על חוות השרתים SDS של שונפלד הנדסה
סכום השקעה: 150 מיליון דולר
תאריך השקה: תחילת פריסה ברבעון הרביעי של 2021, השקה רשמית רק ב־2022
הספק חשמלי: 20 מגה ואט
תוואי: מתחת לפני הקרקע
את המרוץ להשקת חוות שרתים ומרכזי נתונים לשירות הענן שלה בישראל מסיימת מיקרוסופט שנייה אחרי אורקל, הרבה לפני אמזון וגוגל, שישיקו את השירות המתחרה רק בשנתיים הקרובות. זאת, על אף ההימור שנטלה בבחירת בניית מרכז השרתים שלה באמצעות החברה המסתורית שונפלד הנדסה. החברה היא בבעלות יוסי שונפלד, וזוהי חוות השרתים הראשונה שהיא בונה, לאחר שבנתה קודם מרכזים לוגיסטיים בסמוך. על אף זאת, נוסף על מיקרוסופט גם גוגל בחרה להתארח בה בשלב הראשוני לפעילותה בישראל.
השקת מרכז הענן של מיקרוסופט במודיעין התעכבה כמה פעמים אף שהיא בבנייה כבר חמש שנים, הידועה שבהן היא רצף תאונות עבודה שאירעו בשנה שעברה. מנכ"ל שונפלד הנדסה ובעלי תפקידים נוספים זומנו לשימוע במינהל ולחברה נרשם קנס בגובה 70 אלף שקל בשל תנאי עבודה מסוכנים.
מיקרוסופט תכננה להשיק את חוות השרתים שלה השנה, אך ההשקה הרשמית תהיה ככל הנראה רק בשנה הבאה. עם זאת, מנהלי מערכות מידע שדיברנו מדווחים על מבנה מוכן לתהליך קליטת שרתים ועל הכנות לכניסה ללקוחות ראשוניים מהרבעון הראשון של 2022. "מדובר בבונקר תת-קרקעי בעל קירות בעובי מטר וחצי שמכיל הכפלה של כל המערכות: השרתים, מערכות מיזוג, בקרה וגנרטורים", אומר לגלובס בכיר שביקר באתר לא מזמן. "הכוונה הייתה לזכות במכרז נימבוס והיה לחץ גדול לבנות ולצייד אותו בזמן. כשמיקרוסופט הפסידה במכרז באפריל ובהמשך משכה את העתירה שלה מההפסד, גם הלחץ להשיק אותו בזמן ירד".
למרות ההפסד במכרז נימבוס, למיקרוסופט דריסת רגל משמעותית בתחום הממשלתי, והיא שואבת עידוד מהעובדה שמשרדי ממשלה רבים ועובדיהם רגילים לעבוד עם תוכנות מיקרוסופט ומבקשים מיוזמתם לעבור לשירות הענן שלה.