גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לישון במתנ"ס, להתקלח בקאנטרי: מה יקרה למי שיאבד את הדירה ברעידת אדמה?

קריסת הבניין בחולון היא רק הקדמה לאסון גדול שיקרה אם תתרחש פה רעידת אדמה ● האם קיים נוהל לטיפול באנשים שאיבדו את ביתם, על מי האחריות לספק להם קורת-גג, ומזון והאם המדינה ערוכה לכך?

מבקר המדינה בביקור בבניין שקרס בחולון / צילום: דוברות מחוז דן
מבקר המדינה בביקור בבניין שקרס בחולון / צילום: דוברות מחוז דן

בבוקר שבת ה-11.9 התקשו בני משפחה שהתגוררו ברחוב סרלין 38 בחולון לפתוח את הדלת. הם התקשרו לרשות הכיבוי וההצלה, והכבאים שהגיעו לבניין גילו שמצבו הפיזי רעוע ושהוא עלול לקרוס. הם נתנו לדיירים כמה דקות לאסוף כמה חפצים הכרחיים כמו תרופות, ופינו את כולם מהבית.

לאן מתפנים בשבת בבוקר בלי לארוז כמעט דבר? בעיריית חולון הציעו לדיירים להתפנות למתנ"ס סמוך, ולהתקלח במקלחות בקאנטרי. הדיירים לא ראו בכך פתרון משביע רצון, וכולם העבירו את הלילה במקומות אחרים.

למחרת, ביום ראשון אחר הצהריים, קרס הבניין ברעש גדול, ושאלת הפינוי הפכה לבעיה שתצטרך פתרון מקיף לחודשים ארוכים. מה יקרה בתרחיש של רעידת אדמה או של אירוע רב נפגעים? לאן יפנו אנשים שנותרו חסרי בית אם יהיו אלפים או עשרות אלפים כאלה? הנה כמה מהשאלות שדורשות פתרון.

■ לאן מתפנים?

למרות הביקורת שהופנתה כלפיה, עיריית חולון פעלה לפי העקרונות המופיעים בתוכנית הממשלתית "מלון אורחים", המפרטת את המצבים שבהם אזרחים נאלצים להתפנות מבתיהם בשעת חירום (עימות צבאי או אסון טבע) ואת המענה שיקבלו.

על פי עקרונות התוכנית, המפונים יועברו למתנ"סים או למבני ציבור פנויים אחרים, בעיקר בתי ספר. "הרשות המקומית תדאג למילוי צורכי המפונים במתקני הקליטה ברשות למשך שבוע ימים".

התוכנית יורדת לפרטים וקובעת מה מספר תאי השירותים והמקלחות הדרושים לכל 100 מפונים, מה עושים בנוגע לפינוי אסירים, איך מספקים שירותי חינוך ובריאות למפונים, ועוד.

אולם בעיה אינהרנטית שקיימת בתוכנית היא שלא תמיד ברור מי אחראי במצב חירום - צה"ל או הרשויות המקומיות. על פי לשון התוכנית, "פינוי אוכלוסייה מאורגן יבוצע בידי צה"ל או הרשויות המקומיות בהתאם לאופי האירוע".

■ מה קורה בשלב השני?

תוכנית "מלון אורחים" קובעת כי "הארכת תוקף מתן השירות מעבר לשבוע ימים, תהיה באישור משרד הפנים ובתיאום מול משרד האוצר", אולם בתרחיש של רעידת אדמה או מבצע צבאי, אפשר בהחלט ששבוע-שבועיים לא יספיקו כדי להתארגן לקליטת כמויות גדולות של פליטים.

ברשות החירום הלאומית (רח"ל), האחראית לתיאום בין גופי הממשלה השונים במקרי חירום, אומרים כי מעבר לתקופה זו, יצטרך משרד השיכון להיכנס לתמונה, אם באמצעות דירות דיור ציבורי שעומרות ריקות, ואם באמצעות בנייה מהירה, של הסבת מכולות או הצבת קרוואנים.

מנכ"ל משרד הפנים יאיר הירש אומר לגלובס: "מבצע צוק איתן, לדוגמה, ארך 51 יום. ברוב התרחישים שלנו, יש כאלה שחס וחלילה לא יהיה להם לאן לחזור ואז ייכנס לתמונה משרד השיכון, ומי שיוכל, יחזור לבית שלו. ברור שבתי הספר הם פתרון זמני, כי אי אפשר להשבית את מערכת החינוך לזמן ארוך".

יאיר הירש, מנכ''ל משרד הפנים / צילום: דוברות שרת הפנים

אפשר ללמוד גם ממקרים אחרים בעולם. מחקר שנעשה ביפן אחרי רעידת האדמה בפוקושימה, מצא שכעבור שנה וחצי מהאירוע, עשרות אלפים מהמפונים עדיין התגוררו בדיור זמני במימון העירייה, או בדיור ציבורי, ואלפים אצל קרובים וחברים.

במקרה של הבניין בחולון, מכיוון שלא מדובר בעימות צבאי או באסון טבע, הודיעו בעירייה שהמשפחות יוכלו להתגורר עד סוף תקופת החגים בבתי הארחה שונים בארץ.
לאחר מכן הם אמורים לדאוג לעצמם. מה שנשאר בבעלותם הוא הקרקע שעליה עמד הבניין - והם יכולים כעת לנסות לקדם פינוי-בינוי.

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין אמר בשבוע שעבר בעניין: "יש פה מקרה חירום וחובתה של המדינה לסייע לתושבים שביתם קרס. הנחיתי את כלל הגורמים המקצועיים במשרד לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם העירייה בכדי לקדם את כל הליכי התכנון במהרה. נמשיך לקדם תהליכי התחדשות עירונית בשיתוף השלטון המקומי למען בטיחות ואיכות חיי התושבים".

אולם גם במקרה האופטימי ביותר ובהנחה שהעירייה ומשרד השיכון יעמדו בהבטחתם לזרז הליכים, מדובר בשנים.

דיור זמני אחרי רעידת האדמה בפוקושימה. שנה וחצי אחרי, עשרות אלפים מהמפונים  עדיין התגוררו בדיור זמני / צילום: Reuters

■ מה אמורים המפונים לקבל?

נוכח הביקורת שהופנתה נגדה בעניין הסיוע לדיירי הבניין שקרס, עיריית חולון הודיעה כי הדיירים יקבלו 5,000 שקל למשפחה לצורך התארגנות ראשונית, מהם 3,000 שקל מתקציב העירייה והשאר מתרומות של רשתות רמי לוי וחצי חינם. חברת תדהר הזמינה את המפונים להתארח במלון שבבעלותה עד לאחר החגים.

אין זו הפעם הראשונה שחברות עסקיות נחלצות לעזרת מפונים: במלחמת לבנון השנייה הקים ארקדי גאידמק עיר אוהלים בניצנים לאזרחים שהתפנו מגבול הצפון. וזורק דוגמה אחת.

תוכנית "מלון אורחים" הממשלתית מבטיחה סיוע מצומצם מאוד להתארגנות: "משרד האוצר יקצה 150 שקל לאדם אשר פונה ממקום מגוריו ע"י הרשויות המוסמכות וזאת לצורך התארגנות ראשונית של המשפחה". עוד קובעת התוכנית תקציב של 30 שקל לשירותי כביסה, כלומר "5 ק"ג כביסה אחת לשבוע עבור ארבע נפשות". מינימלי, ללא ספק.

תא"ל זאב צוק רם, לשעבר ראש רח"ל, רשות החירום הלאומית, סבור שאפשר וצריך היה לעשות הרבה יותר: "גם כאזרח המדינה וגם כאיש מקצוע, אני סבור שזו תקלה חמורה וחוסר רגישות מוחלט של עיריית חולון. הם היו צריכים לקחת את המשפחות ולשכן אותן בבתי מלון. יש מספיק בתי מלון באזור, לפחות לתקופת החגים, ועד אז אפשר להתארגן ברמה של מדינה, לתת מענה.

"נכון שיש פה בעייתיות מסוימת כי בית שנפגע מאירוע זה לא טרור או אסון טבע, אין לו פתרון מהממשלה, אבל אם רוצים, אפשר למצוא פתרונות ועכשיו. זה חלק מהחוסן הלאומי שלנו. את הבסיס שזה מגורים ומזון, המדינה צריכה לעשות כאן ועכשיו. והיא יכולה".

אבל מה יקרה במקרה של רעידת אדמה ועשרות אלפי אנשים שיישארו ללא בית?

"יקרסו הרבה בתים ולא תהיה ברירה, וצריך יהיה להשתמש במקומות הפנויים ביותר, כמו בתי ספר. משפחות עם בעיה של נכות כן יקבלו בתי מלון.

"ללא ספק יהיו הרבה בתים שייהרסו ברעידת אדמה כי אנחנו מתקרבים לטווח של מאה שנה מהרעידה הקודמת. המדינה צריכה לתמוך ברשות המקומית והמגזר השני והשלישי מאוד רוצים להיות שותפים בדברים האלה וכך מחברים אותם לתהליך".

■ לכמה אנשים יהיה פתרון?

מנכ"ל משרד הפנים יאיר הירש: "התוכנית מיועדת לתת מענה ל-300 אלף איש או 4% מהיקף האוכלוסייה. להיקף של רעידת אדמה הנחת העבודה היא שצריך למצוא פתרון לכ-180 אלף איש. אנחנו מצפים מכל עירייה שתוכל לתת מענה ל-4% מהאוכלוסייה שלה. למשל אם בירושלים יש כמיליון איש, העירייה צריכה לתת מענה ל-40 אלף איש.

"בימי שגרה הרשויות אמורות לאתר מתקני קליטה - והפינוי עצמו מתבצע על ידי צה"ל, לבתי ספר ולמתקני קליטה מקומיים, ורק בעדיפות שנייה לאכסניות נוער או בתי מלון, בגלל העלות".

ברח"ל מציינים כי בישראל יש לכל היותר 100 אלף חדרי מלון (כולל אכסניות ומוסדות דומים), אז ברור שאי אפשר יהיה לתת מענה לכולם במלונות. "זה מענה חירומי מידי, שבו המדינה יכולה לעשות שימוש בנכסים שלה שזה בתי הספר, הצוותים החינוכיים והציוד", מסבירים שם.

הירש: "יש לנו ציוד שפרוס במחסנים ברחבי הארץ למקרה של קליטה המונית לאחר רעידת אדמה: 300 אלף מזרנים, שק"ש או שמיכה, כ-10,000 מיטות לקשישים, אוהלים משפחתיים, מסתורי שירותים - אוהלים ניידים עם שקיות כימיות ומתחמי ברזיות ניידים שאפשר לחבר למקורות מים. יש עוד ציוד סניטרי ושקיות חימום.

"יש גם עניין של להכשיר את המורים להפוך את בתי הספר למקומות מקלט - הכשרנו 25 אלף מורים שעל פי החוק הם אחראים בזמן חירום למתקן קליטה. יש 1,300 בתי ספר שמוכנים לקליטה".

■ מי מחליט על תוכנית פינוי?

הבעיה עם תוכנית "מלון אורחים" ועם התוכניות הייעודיות האחרות (לפינוי עוטף עזה או צפון הארץ במקרה של מבצע צבאי) היא שהדרג המדיני צריך להחליט להפעיל אותה, בהתאם להמלצה של גורם רלוונטי. אבל כיוון שלהפעלה של "מלון אורחים" יש משמעויות תקציביות וגם פוליטיות, לעתים נוח לא להפעיל אותה. במבצע "שומר החומות" התוכנית לא הופעלה ומי שהתפנה - התפנה עצמאית. ברח"ל אומרים כי משרד הביטחון שיפה את המתפנים עצמאית ב-7 מיליון שקל שהועברו דרך הרשויות המקומיות כנגד קבלות.

"הרשויות המקומיות מאוד מאוד מקשות על תוכניות. בסוף אנשים ימותו"

תא"ל (מיל) ד"ר חיליק סופר, לשעבר רמ"ח אוכלוסיה בפיקוד העורף, משתמש במילים קשות: "אני חושב שב-2006, במלחמת לבנון השנייה, פיקוד העורף נתפס לא מוכן, ומאז המדינה עשתה קפיצה קדימה במוכנות של העורף. יש פערים במיגון אבל יש מערכת אפקטיבית של התרעה, האוכלוסייה יותר מוכנה. אבל בכל הקשור לרעידות אדמה אנחנו במצב של ערב מלחמת לבנון השנייה.

"הישימות של תוכנית הפינוי טובה לנייר. את התוכנית לפינוי אזרחים אפשר אולי להציג יפה בכנסת, אבל במבחן המציאות זה לא יעבוד. זה טוב לשבוע, מקסימום חודש, וגם ככה זה יהיה קשה. אנשים לא ירצו ללכת לבתי ספר אלא לאכסניות או לבתי מלון. מי שיש לו כסף ילך למלון, ומי שיוכל יתארח אצל קרובים עם בית גדול. זה לא נותן מענה לרוב הגדול".

תא''ל (מיל') ד''ר חיליק סופר / צילום: תמונה פרטית

מאז השתחרר סופר מהצבא הוא הקים חברה שמתמחה בפרויקטים של תמ"א 38, מצד הדיירים. "הרשויות המקומיות מאוד מאוד מקשות. בעיריית חולון אומרים שהם לא קיבלו בקשות לגבי המבנה הזה, אבל בפרויקט אחר שאני מכיר באופן אישי העירייה כל הזמן משנה את התוכניות. זו השיטה שלהם למסמס את התהליך, ובסוף אנשים בארץ ימותו. כל המבנים שנבנו לפני 1975 הם לא עמידים. נניח שהבניין הזה אמור לעמוד ברעידת אדמה של 6.5, אבל גם אם תהיה רעידה חלשה יותר הם עלולים ליפול.

"לדעתי יהיו עוד הרבה בניינים שיקרסו גם בלי רעידת אדמה, כמו שראינו לאחרונה ברמת גן ובחולון. פה ראו את הסדקים בזמן אבל זה גם יכול לקרות ברגע, כמו שראינו לפני כמה חודשים במיאמי.

"הפתרון המבני לרעידת אדמה ולכשל המבנים הוא חיזוק באמצעות פינוי-בינוי ותמ"א 38. זה ייתן מענה גם לאיום הטילים. מעבר לממ"דים, צריך לזכור שטיל שנופל בשכונת מגורים, יוצר הדף גדול שעלול לגרום למבנים ישנים לקרוס, גם אם הטיל נופל 100-200 מטר מהם. אבל הפרויקטים הללו מתממשים הפוך ממפת הסיכונים - בבית שאן ובטבריה זה לא קורה, ושם צריך למצוא פתרון ממשלתי וזה דחוף".

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

תקיפה בלבנון (ארכיון)

צה"ל מאשר את הדיווחים: מספר רב של מחבלי חיזבאללה חוסלו

מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור • שר החוץ האיראני: "ארה"ב לא דרשה מאיתנו במשא ומתן אפס העשרה. ביומיים שלושה הקרובים נגבש הצעת טויטה להסכם גרעין" ● עדכונים שוטפים

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"