גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהחום של המזרח התיכון ועד בעיות תשתית: מסלול המכשולים של המכונית החשמלית בישראל

במשרד האנרגיה מקווים כי תוך עשור יימכרו בישראל רק מכוניות חשמליות, אבל המציאות בשטח רחוקה מהיעדים הממשלתיים ● בדרך אל ההמונים ממתינות לרכבים החשמליים כמה משוכות מקומיות ייחודיות, ממזג האוויר ועד תשתית החשמל שכבר נערכת לגבות את המחיר

טסלה בעמדת טעינה פרטית בתל אביב / צילום: בר לביא
טסלה בעמדת טעינה פרטית בתל אביב / צילום: בר לביא

אין עוררין על כך, שהרכב החשמלי שינה בשנתיים האחרונות את סדרי העולם בתעשיית הרכב והפך מטכנולוגיה אקזוטית יקרה, שבה נהגו להשתעשע עד לא מזמן רק חברות בוטיק וסטארט-אפ, לחלק מה"מיין-סטרים" של תעשיית הרכב.

אבל שיבושים בסדר גודל מכתיבים תמיד עקומת לימוד ממושכת וכרגע אנחנו נמצאים רק בתחילת העקומה. זה נכון לכל העולם ונכון שבעתיים לישראל, שבה הזינוק במכירות המכוניות החשמליות, שנרשם מתחילת השנה תפס בהפתעה את כל השחקנים בשוק: החל ברגולטורים המקומיים, שנאלצים לאלתר כיום רגולציות חפוזות תוך כדי תנועה; עבור דרך יבואני הרכב והחלפים, המוסכים, חברות הדלק וסוחרי הרכב שחוקי המשחק המוכרים להם משתנים במהירות; וכלה בצרכנים, שמתלבטים האם להמר במיטב חסכונותיהם על רכב חשמלי. אך ניצבים בפני פערי מידע משמעותיים.

היינו שמחים לשתף את קוראינו בתחזיות מלומדות וארוכות טווח בנוסח "עתיד הרכב החשמלי בישראל עד 2030" אבל אם מסתכלים על הקצב שבו משתנה כיום שוק הרכב החשמלי, ועל מבול הדגמים החשמליים שצפויים לנחות כאן החל מ-2022, ספק רב אם להערכות ארוכות טווח כאלה יש ערך מעשי. לפיכך ננסה לעדכן בתמונת מצב "מהשטח" ולהאיר כמה מהמשוכות הבולטות והייחודיות שעליהן צריך להתגבר כיום הרכב החשמלי בארץ הקודש.

הטווח החשמלי והקיץ הישראלי

הרכב החשמלי הכניס לשוק הרכב בישראל ובעולם משתנה צרכני-שיווקי חדש ובלתי מוכר ושמו "טווח הנסיעה המירבי בין טעינות" הנתון הזה משמש את יצרני הרכב כאמצעי לקידום מכירות מול המתחרים וגם לבידול של תתי דגמים בתוך ההיצע שלהם עצמם. הוא מהווה גורם מכריע בהחלטה הצרכנית לבחור בדגם חשמלי מסוים.

אלה וגם אלה מסתמכים על נתון הטווח המוצהר של היצרנים, שמבוסס על מדידה במבחן ה-WLTP האירופאי. פרוצדורת המבחן החדשה נכנסה לתוקף לפני שנתיים במטרה לשקף בצורה אמינה ומדויקת יותר את נתוני הצריכה והפליטה של רכבי בעירה פנימית ואת הטווח בין טעינות של רכב חשמלי.

אבל למרות הכוונות הטובות צריך להתייחס לנתון הזה רק כאל מדד כללי ויחסי לטווח הנסיעה האמיתי. הסיבה היא, שגם תקן WLTP החדש, שהקשיח את מבחני הצריכה והזיהום של כלי הרכב, מבוסס על פרוצדורת מבחן. זו, גובשה בתור פשרה בין הרצון של גופי הרגולציה להציג נתונים אמינים יותר לצרכנים לבין הלחץ הגלוי והסמוי של יצרני הרכב, שלא להציב דרישות מבחן קשוחות מדי, שעמידה בהן תייקר את עלויות הייצור ובסופו של דבר גם את מחירי הרכב.

במבחן ה-WLTP לרכב חשמלי הפשרה הזו כוללת בין השאר הגבלה של המהירות המרבית בה נבחן טווח הנסיעה, הגבלה של משך המבחן (כ-30 דקות), הגבלה של עוצמת המנוע המרבית, שבה נמדדת הצריכה ועוד. התוצאה היא נתונים מחמירים יותר מאלה משל תקן ה-NEDC היוצא אבל פחות מחמירים מתקנים אחרים שקיימים בעולם דוגמת ה-EPA האמריקני. הפרשי הטווח המוצהרים בשני התקנים הללו יכולים להיות למעלה מ-10% לאותו רכב חשמלי.

אבל ההטיה הגדולה ביותר, שטמונה מבחני ה-WLTP מבחינת השוק הישראלי, היא בחינת הטווח של הרכב בתנאים של טמפרטורת חוץ מתונה ומבוקרת של 23 מעלות צלזיוס, שהיא רחוקה מאוד מהטמפרטורות הטיפוסיות בקיץ הישראלי הארוך.

חשוב לציין, שבתעשיית הרכב נצבר עד כה הרבה מידע על ההשפעה השלילית של טמפרטורות נמוכות מאוד על טווח הנסיעה של רכב חשמלי. אבל בינתיים, רק מעט מאוד מידע על ההשפעה של טמפרטורות גבוהות מאוד על הטווח. אחד המקורות הבודדים הוא מחקר, שהזמין לפני שלוש שנים ארגון הנהגים האמריקני (AAA). המחקר הראה כי בטמפרטורה חיצונית של כ-35 מעלות, הטווח הריאלי יורד בעד 17% לעומת נסיעה בטמפרטורה חיצונית של 23 מעלות. הנתון הזה הוכחש בזמנו על ידי טסלה בארה"ב, שטענה שירידת הטווח בתנאי חום קיצוניים היא לא יותר מ-1%.

אין לנו כלים לבצע מבחן מדעי בנושא אולם מניסיון אישי, שמבוסס על נסיעה וטעינה של כמה דגמי רכב חשמליים בשיא הקיץ הישראלי, כשהטמפרטורות החיצוניות נשקו לעיתים ל-38 מעלות (ובאילת הן יכולות להגיע בקלות גם ל-44 מעלות בצל), נראה שלחום גבוה יש השפעה משמעותית מאוד על קיצור הטווח.

כבר נסענו בכלי רכב שרוקנו כמעט שליש מקיבולת הסוללה בנסיעה של פחות מ-40 קילומטר בלבד בשיא הקיץ. לא רק בגלל המזגן, שהוא גזלן כוח ידוע ומוכר בכל רכב חשמלי, אלא גם בגלל צריכת החשמל של מערכת קירור הסוללה ברכב, שמופעלת אוטומטית ובצורה ממושכת כשנחצה סף חום מסוים שקבע היצרן.

הטמפרטורה החיצונית היא רק משתנה אחד. הטווח הריאלי שמשיג רכב חשמלי הוא תוצר של פונקציה לא-לינארית, שמושפעת ממשתנים מקצרי-טווח כמו בחירה של הנהג במצב התכנות הספורטיבי, סגנון הנהיגה, תנאי השטח, משקל הנוסעים והמטען ברכב, המידה בה מפעיל הנהג את מערכת מיחזור האנרגיה בעת הבלימה ועוד.

בשורה התחתונה, אם אתם רוצים מדד ריאלי יותר לטווח מה-WLTP, ייתכן שתמצאו את מבוקשכם בנתונים השמרניים יותר שמפרסם ה-EPA האמריקנים המחמירים (בהנחה שמדובר בדגם עם מפרט זהה בארה"ב) או באתרים, שמתמחים במדידה עצמאית בתנאים ריאליים יותר דוגמת EV-DATABASE.COM האירופאי. ותמיד צריך לזכור כללי פיזיקה בסיסיים: רכב חשמלי כבד יותר במאות קילוגרמים מרכב בנזין רגיל, כך ששינוע המאסה העודפת דורש יותר אנרגיה ממה שאתם מצפים.

הפריסה הדלילה של עמדות הטענה

בעיקרון קיימים כיום בישראל שלושה פתרונות טעינה מרכזיים לרכב חשמלי: פרטי, ציבורי-איטי וציבורי-מהיר. המומלצת והזולה ביותר היא כמובן טעינת הרכב בעמדה פרטית בבית ו/או בעבודה כאשר הרכב אינו בשימוש, אבל בישראל המצב בתחום רחוק מלהיות אידיאלי.

נתחיל בכך, שהתקנת עמדת טעינה פרטית בבית משותף בישראל עלולה להיות כאב ראש לא קטן. אם לא קיימת בבית תשתית מוכנה מראש לתמיכה בטעינת רכב חשמלי, אם אין לכם בבית חניות רשומות ומסומנות לדיירים, או אם זכיתם בוועד בית או שכנים לוחמניים ועוינים, כאב הראש הזה יחמיר משמעותית. למרבה הצער, מדובר בתמונת מצב של לא מעט ישראלים.

מי שיחפש ברשת, יימצא תקדימים משפטיים שבהם אולצו שכנים על ידי בית המשפט להסיר התנגדות להתקנה של עמדת טעינה פרטית של אחד הדיירים. בחוק ההסדרים לתקציב 2021-2022, מוצע לאשר בחקיקה כי כל דייר בבית משותף יהיה רשאי להתקין תשתית לצורך הקמת עמדת טעינה לרכב חשמלי ללא צורך בהסכמת שאר הדיירים, אבל עוד לא ברור מתי זה יקרה. בינתיים, מאבק משפטי כזה, גם אם יצליח, עלול להיות מלחמה ממושכת, מתישה ויקרה הרבה מעבר לכדאית.

בהקשר זה חובה לציין שרשות החשמל בישראל פועלת כיום לגבש דרכים, שימנעו את העומס הבלתי נמנע שצפוי ליפול על הרשת הארצית כאשר עשרות אלפי או מאות אלפי בעלי כלי רכב פרטיים יחזרו הביתה בתום יום העבודה ויחברו את הרכב לטעינה בין השעות 18:00-23:00, שהן שעות העומס הכבדות ביותר ובהן גם החשמל הוא היקר ביותר להפקה.

בין השאר בוחנת רשות החשמל לשנות את מבנה חיובי החשמל כך שחלק גדול יותר מהתעריפים יוסב מעלויות השימוש בחשמל עצמו לעלויות הקבועות, שמותנות בקיבולת חיבור הבתים המשותפים לחשמל. מהלך כזה אמור לאלץ דיירים בבתים משותפים רבים לשקול חיבור "רזה" וזול יותר של הבניין לרשת החשמל ו/או למצוא פתרונות ל"ניהול" שעות הטעינה בין הדיירים. בקיצור, הצפי לטעינה ביתית בישראל בטווח הארוך הוא יותר כסף ופחות נוחות.

שימוש בעמדת טעינה פרטית בעבודה יכול להיות חלופה מצוינת לטעינה ביתית, אבל אם אתם לא בכירים עם הטבת חניה שמורה, אף אחד לא מבטיח לכם חניה ליד עמדת טעינה. במיוחד אם בארגון שלכם יהיו בעתיד עשרות ומאות כלי רכב חשמליים בבעלות פרטית או בליסינג.

אין הרבה מה להרחיב על עמדות טעינה ציבוריות "איטיות", שטוענות רכב חשמלי בתוך מספר שעות. לא קל למצוא כאלה בישראל ליד מוקדי מגורים ועבודה (ותאמינו לנו, ניסינו) וכאשר כבר מוצאים אותן, סביר להניח שהן תפוסות לשעות ארוכות.

הסוג השלישי, טעינה ציבורית מהירה, הפך להיות בחודשים האחרונים פתרון ברירת המחדל עבור בעלי רכב חשמלי, שלא הצליחו להתקין מטען פרטי בבית או בעבודה, או עבור מי שנוהג לנסוע למרחקים ארוכים ורוצה לוודא שלא ימצא את עצמו עם סוללה מרוקנת לצד הדרך. עמדות מהירות כאלה יכולות להוסיף לטווח הנסיעה של הרכב כמה עשרות קילומטרים תוך דקות ספורות או מאות קילומטרים תוך כמה עשרות דקות.

מחיר הטעינה בהן לא זול (למעט בתחנות הייעודיות של טסלה שלפחות כרגע הן חינמיות ללקוחותיה), אבל הבעיה העיקרית שלהן כרגע בישראל, היא פריסה גיאוגרפית דלילה למדי. הסיבה היא כלכלית: עלות ההקמה של תחנה כזו כולל החומרה, החיבור לחשמל, הקרקע וכו’ מגיע לכמה מאות אלפי דולרים, ומבחינת יזמי שירותי הטעינה בישראל הקמתן מהווה או השקעה לטווח ארוך או, במקרה הפחות טוב, הימור עסקי.

אחת הסיבות היא, שבניגוד לרוב המדינות המפותחות, התקציב בישראל לסבסוד ממשלתי של תחנות כאלה הוא כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה בלבד, סכום זניח ביחס להכנסות המדינה ממיסוי רכב ודלק, שמסתכמות ביותר מ-18 מיליארד שקל בשנה.

על פי נתוני משרד האנרגיה, נכון ליולי 2021 פעילות בישראל רק כ-28 תחנות טעינה מהירות, שזוכות לתמיכה ממשלתית, ועוד עשרות בודדות נמצאות בשלבי הקמה. חלק גדול מהתחנות הללו מרוכזות במרכז הארץ ו/או סביב מרכזים מסחריים. המשמעות היא "חורים" גדולים בפרישת רשת הטעינה בפריפריה, שעשויים להקשות מאוד על חייהם של "צרכני קילומטרים" גדולים של רכב חשמלי.

לנו כבר הזדמן להאריך בעשרות קילומטרים מיותרים נסיעות בצפון הארץ, בדרומה ובמזרחה רק כדי להגיע אל עמדת טעינה מהירה, שפועלת בסופי שבוע. גם אם הגעתם אל היעד הנכסף, לא מן הנמנע שהעמדות תפוסות על ידי בעלי רכב חשמלי, שבישראל נוטים להתייחס לחניות הצמודות לעמדות הללו בתור "בונוס" ונעלמים למשך שעות גם אחרי שהטעינה הסתיימה. זה במקרה כמובן שהחניות לא נתפסו מלכתחילה על ידי רכבי בנזין (בהעדר אכיפה).

ננצל את ההזדמנות לעוד הערה חשובה: הטעינה המהירה של רכב חשמלי היא תהליך מאוד אנרגטי, שמייצר הרבה חום. תחשבו על התחממות הטלפון הסלולארי שלכם בעת טעינה אבל במכפלות של הרבה מאוד קילוואטים. אם מוסיפים לכך טעינה באמצע היום בקיץ הישראלי, שמתבצעת בעמדת טעינה מהירה חשופות לשמש, מקבלים טמפרטורה של הסוללה ושל חלקים מסוימים ברכב שנוסקות מעבר למגבלות היצרן וגורמות להפעלה ממושכת של מערכת הקירור ולירידה בטווח הנסיעה לאחר הטעינה.

למרבה הצער בשיטוטינו ברחבי ישראל עם כלי רכב חשמליים נתקלנו במעט מאוד עמדות טעינה מקורות. אז הנה בקשה לספקי שירותי הטעינה: אם כבר השקעתם מאות אלפי דולרים בהקמת עמדה, תשקיעו עוד כמה מאות שקלים בפתרונות הצללה ואולי אפילו באיזה מאוורר תעשייתי. זה טוב לכם וטוב לבעלי הרכב החשמלי.

מה יקרה לחשמליות המשומשות?

המכוניות החשמליות החלו לעלות על כבישי ישראל בכמות משמעותית רק ב-2020 וכיום סך צי הרכב החשמלי הפעיל בישראל נע סביב עשרת אלפים יחידות בלבד, כשהגיל של רובן צעיר מאוד. המשמעות היא, שמעט מאוד מכוניות חשמליות מחליפות ידיים בשוק המשומשות ובטווח הקצר חסר לצרכנים מידע סטטיסטי אמין על שמירת הערך שלהן. העמימות הזאת קריטית נוכח העובדה שאחד הרכיבים היקרים ביותר ברכב, הסוללה, הוא רכיב שמתכלה בטווח של כמה שנים.

אפילו סוחרי הרכב, חברות הליסינג, וחברות הטרייד אין הגדולות בישראל, שיש להם כלים טובים לחיזוי שמירת הערך של מגוון דגמים והשפעה לא מעטה על מחירוני המשומשות מהשנתונים האחרונים, נוטים כרגע להתייחס לסוגיית שמירת הערך של הרכב החשמלי בגישה של "נחצה את הגשר כשנגיע אליו".

בטווח הזמן המיידי יש בענף סחר הרכב גורמים שנוטים להסתייג כרגע מרכישה של חשמליות משומשות במקרה שמכוניות כאלה מגיעות אליהם, החריגה היחידה בינתיים היא טסלה, שנדמה כי היא מצליחה לשמור על ערכי גרט גבוהים, אם כי כמובן היצע המשומשות שלה נמוך כרגע ומאוד ראשוני. סביר להניח שהמצב יתייצב ככל שייפלטו לשוק יותר ויותר חשמליות משומשות ומערכי הטרייד-אין של היבואנים הרלוונטיים יקלטו אותן כדי לתמוך במכירות של חשמליות חדשות.

שאלות האחזקה בטווח הארוך

השאלה הגדולה היא מה יקרה בטווח הזמן הארוך, שנתיים-שלוש קדימה, כאשר אלפי חשמליות משומשות יתחילו לצאת לשוק היד השנייה. הדעות על כך מקוטבות. הפסימים טוענים, שגם אם שוק הרכב החשמלי בארץ יגיע לנתח של 10% ואפילו 15% מכלל המכירות בשוק בשנתיים שלוש הבאות (בסביבות 25 אלף כלי רכב בשנה), עדיין מדובר בבסיס לקוחות קטן יחסית בשוק הרכב המשומש.

יתר על כן, בשל הצפי לעלייה משמעותית בהיצע ולשיפורים טכנולוגיים מואצים ברכבי "הדור הבא" החשמליים (כמו שיפורים בטווח, ניהול צריכה מתקדם ועוד) רכבי הדור הראשון שנמכרים כיום עשויים לאבד ערך במהירות, כפי שקורה להרבה טכנולוגיות חדישות (נסו למכור ביד 2 סלולארי משומש בן שלוש).

מנגד, האופטימים טוענים, שבקצב הצמיחה הנוכחי של שוק הרכב החשמלי בעולם, רכבי הבנזין עתידים להפוך די מהר לדינוזאורים נכחדים והביקוש להם בשוק הרכב החדש ילך וידעך במהירות, ואיתו מחירם כמשומשים. המשמעות תהיה עודפי ביקוש משמעותיים לרכב חשמלי, הן בשוק הרכב החדש והן בשוק הרכב המשומש, במיוחד לאור העובדה, שכלי הרכב החשמליים החדשים ימשיכו להיות די יקרים בשנים הבאות.

גם סוגיית עלויות האחזקה לטווח ארוך היא עדיין בגדר נעלם, ולא רק בישראל. אמנם רכב חשמלי "פטור" מהרבה עלויות כמו טיפולים תקופתיים, שמנים, פילטרים, מצתים ושאר צרות. אבל מדובר בכלי רכב שמשלבים טכנולוגיות חדישות, שעוד צריכות לעמוד במבחן הזמן. יתר על כן, מדובר בכלי רכב שנסמכים הרבה יותר על מיליוני שורות קוד של תוכנה ועל מעבדי נתונים. כך שמישהו במוסך כלשהו בארץ, עדיין יצטרך להשקיע הרבה ידע ובעיקר שעות עבודה יקרות כדי לפתור בעיות ולתקן "באגים" ויחייב בהם את הלקוח.

בשורה התחתונה, לרכב חשמלי יש בישראל יתרונות שלא ניתן להתעלם מהם, כמו מיסוי נוח ופטור מעלויות שוטפות. אבל בשלב המוקדם מאוד של עקומת הלמידה, שבו אנחנו נמצאים, האלטרנטיבות הן או לקפוץ למים העמוקים או לחכות וללמוד מניסיונם של אחרים.

עוד כתבות

ניסים ועופר חג'אג', חברת אופטיבוס / צילום: איל יצהר

עם רוח גבית מעליבאבא ומפייסבוק: הכירו את הישראלים שרוצים ללמד את העולם מהי תחבורה ציבורית יעילה

חברת אופטיבס הישראלית פועלת ב-500 ערים בעולם ובונה תוכניות לייעול התחבורה ●  בראיון לגלובס מספרים מנהלי החברה על ההשקעה של עליבאבא; השת"פ עם פייסבוק, אפל וגוגל ליצירת קווי אוטובוס שמניידים עובדים למשרדי החברות בעמק הסיליקון; ומדוע לדעתם בישראל מתעקשים להישאר מאחור

אבי באום, הדר צייטלין ואור דנון, חברת היילו / צילום: איל יצהר

בהיילו מפתחים שבבים מהפכניים לכלי רכב אוטונומיים, אבל לא מאמינים שנראה כאלה בימי חיינו

המייסדים של היילו, שהפכה בשבוע שעבר לחד קרן, משוכנעים שהשבב שהם מפתחים יחולל מהפכה בתחום הרכב האוטונומי - אבל לא מאמינים שמכוניות באמת יסתובבו להן בכבישים ללא נהג ● בראיון בלעדי הם מספרים איך בינה מלאכותית דווקא תעזור לשמור על הפרטיות שלנו, ולא מפחדים להצהיר שיילחמו ראש בראש מול גוגל ואמזון

קונאן או'בריאן / צילום: Associated Press, Evan Agostini

החיים החדשים של קונאן או'בריאן: כך הפך כוכב הלייט-נייט לאימפריית פודקאסטים

בניגוד למה שחושבים רבים, פרישתו המהדהדת של מנחה הטלוויזיה המצליח לא מסמנת את סוף הקריירה שלו, אלא את תחילתה של הרפתקה חדשה: או'בריאן מקים בימים אלה רשת פודקאסטים המתמחה בסטנדאפ וקומדיה ● "זה עסק - וזה עסק טוב, אבל בשלב הזה בחיי, זו גם מתנה לא נורמלית"

לעתים קרובות, אורחים במלונות מקבלים פיצוי על הטבות שקוצצו רק לאחר שהם מתלוננים על זה / צילום: Shutterstock, Kartashov Stas

ארוחת הבוקר שנעלמה במלונות - ושירותים אחרים שהמתארחים מתגעגעים אליהם

אורחים במלונות מגלים כי הטבות שהתרגלו לצפות להן, כמו ארוחת הבוקר ומשקאות בערב, עדיין מתפרסמות אפילו כשהן כבר לא זמינות

טוויטר / צילום: Shutterstock, tanuha2001

טוויטר: האלגוריתם שלנו מגביר חשיפה לציוצים של פוליטיקאים מהימין

המחקר נעשה ב-7 מדינות: בריטניה, ארה"ב, קנדה, צרפת, גרמניה, ספרד ויפן ●  טוויטר אמרה בבלוג שלה כי לא ברור מדוע האלגוריתם הוביל לתוצאות כאלו, וייתכן שיהיה עליה לשנות אותו

מגדל מילניה במתחם האלף, ראשון לציון / צילום: ויופוינט

שער הניצחון של הפריפריה של תל אביב

מגדל המשרדים שעתיד להיבנות בכניסה למתחם האלף בראשל"צ יורכב משני מגדלים שמעליהם מבנה אופקי ● האדריכל משה צור: "חשבנו שחובתנו היא ליצור אייקון, פסל תלת-ממדי, שהוא לא סתם מגדל מעוצב" ● מדור אדריכלות

מיצובישי אאוטלנדר 2021 / צילום: יח''צ

מיצובישי אאוטלנדר החדש: הממדים תפחו, ומה עם הביצועים?

מיצובישי אאוטלנדר החדש מציע נראות מרשימה ונוחות, אבל גם צפיפות במושב האחורי והאצה קולנית בעליות • הלקוחות בארץ, כבר מסתערים

משרדי אוורגרנד בשנחאי / צילום: Reuters, Aly Song

דיווח: אוורגרנד הסינית תצליח לעמוד בתשלום ריבית האג"ח הקרוב ולהימנע מחדלות פירעון

לפי דיווח בעיתונות הסינית, אוורגרנד ענקית הנדל"ן הקורסת, המתמודדת מול הר חובות של 300 מיליארד דולר, השיגה את הכספים לתשלום על ריבית האג"ח שלה ● החברה הודיעה כי הפקידה 83.5 מיליון דולר דרך קבוצת סיטיבנק

שטרות כסף / צילום: אייל פישר

דיל־ברייקר: בקרן ההשקעות הפרטית הזו העובדים מקבלים קנס על שימוש במילה "דיל"

בחברה "פרטנרס גרופ", שימוש במילה יכול לעלות 1,000 דולר על כל הפרה ● "אל תגלגלו עיניים אם אני תופס אתכם על חם"

מימין: כרסיטאן לינדר, אנלנה ברבוק ורוברט האבק. האם יצליחו ליישב את המחלוקות ולהקים קואליציה? / צילום: Reuters, ANNEGRET HILSE

מי יהיה שר האוצר הבא של הכלכלה הגדולה באירופה?

הדרך לקואליציה חדשה בגרמניה שתורכב ממפלגות עם כיוונים אידאולוגיים שונים עוברת בבחירת שר האוצר שינווט את דרכה הכלכלית של המדינה השנים הקרובות ● האם זה יהיה רוברט האבק ממפלגת הירוקים, כריסטיאן לינדנר ממפלגת הדמוקרטים-חופשיים או שכדי לפתור את הפלונטר יצמח מועמד נוסף?

הביטלס / צילום: Reuters, mptvimages.com

מי השר לשעבר שהתפרנס כדוגמן עירום לציירים ולמה צורפו שירים של הביטלס לגשושית של נאס"א?

מה שמו של הניצב הערבי-ישראלי המוסלמי הראשון במשטרת ישראל ומי המציא את הברקוד? ● הטריוויה השבועית 

סטיב ג'ובס ב-2010 / צילום: Reuters, Kimberly White

מכתב קצר בכתב ידו של סטיב ג'ובס עשוי להימכר בכ-300 אלף דולר

המכתב, שכתב מייסד אפל לחברו ב-1974, צפוי לעמוד למכירה בתחילת נובמבר ● לפי בית המכירות, מדובר במכתב הראשון בכתב ידו שמוצע למכירה פומבית

סטודנטים זרים למקצועות הייטק וטכנולוגיה בטכניון חיפה / צילום: ארכיון המרכז הבינלאומי בטכניון

למה השווי של סטארט-אפים מזנק ומי מתנגדים להבאת עובדי הייטק זרים

קרנות עמוסות בכסף ושיטות חדשות ונדיבות לחישוב שווי הופכים סטארט-אפים לחדי-קרן במהירות שיא ● וגם מדוע ההכנסות של הסטארט-אפ הישראלי יוטפו קפצו במעל 80% בעקבות עדכון הפרטיות של אפל ● השבוע שהיה בהייטק

הפסקת קפה. הפתעה! / איור: הילה נועם

מהיתרונות הסמויים של העבודה בבית

הפסקת קפה: שירים מעולם העבודה, גילי יובל ● השיר השבועי: הַפְתָּעָה!

חברת המוניות הלונדונית ''אדיסון לי'' / צילום: Shutterstock, Dani Berszt

חברת מוניות בלונדון מגייסת עובדים: 5,000 פאונד בחודש לנהג

הכלכלה הבריטית מתאוששת אחרי הקורונה, והחברות עושות מעל ומעבר כדי להחזיר את העובדים ● חברת המוניות המובילה בלונדון "אדיסון לי" מפתה בשכר פתיחה של 5,000 לירות שטרלינג – יותר מ-20 אלף שקל בחודש

האם מיתוג של מוצר ''ירוק'' ישפר אוטומטית את מה שהצרכנים   חושבים עליו? / צילום: Shutterstock

האם אנחנו באמת אוהבים "מוצרים ירוקים" או רק מנסים לעשות רושם

חשבתם שמיתוג של מוצר "ירוק" ישפר אוטומטית את מה שהצרכנים חושבים עליו? מחקרים מוכיחים שהמציאות הרבה יותר מורכבת

אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו / צילום: שלומי יוסף

החינוך או הביטחון? השאלה מי המשרד עם התקציב הכי גדול מורכבת משחשבנו

שר האוצר אביגדור ליברמן הכריז בדיונים בכנסת ובהופעות בתקשורת על תקדים היסטורי: תקציב משרד החינוך המיועד עוקף לראשונה את תקציב משרד הביטחון ● כשניסינו לברר האם המספרים תומכים בהצהרה החגיגית גילינו שמה שנראה כמו בדיקת עובדות פשוטה, הפך למסע ארוך בין 5 שיטות חישוב

השרות תמר זנדברג וקארין אלהרר / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

במקום חוק אקלים: הממשלה תציג ביום א' "חבילת אקלים"

התייעלות אנרגטית, השקעות בתשתיות סולאריות ועמדות טעינה לרכבים חשמליים, קידום של אוטובוסים חשמליים ואפילו פרס על טכנולוגיות אקלים ● גלובס מביא פרטים ראשונים מחבילת האקלים שתציג הממשלה ביום א' ותכלול השקעות בגובה של כ-725 מיליון שקל בסקטור האנרגיה הנקייה

קני רוזנברג / צילום: יוסי זמיר

"ההתייעלות תהיה כואבת, אבל אל על תהיה חברה רווחית"

לפני כשנה, כשהיא שקועה בחובות עתק ותחת שמיים סגורים, רכש איש העסקים האמריקאי קני רוזנברג את השליטה באל על, כי "רציתי להפוך את ישראל למקום טוב יותר" ● אלא שהענף כאן רחוק מהתאוששות, והחברה ניצבת בפני תכנית התייעלות משמעותית ● הוא עדיין אופטימי: "אני לא מתחרט לשנייה. אל על תהיה רווחית" ● ראיון ראשון ובלעדי

ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה / צילום: Associated Press, Maksim Blinov, Sputnik, Kremlin Pool

פוטין מציע עסקה לאירופה: אשרו את "נורד סטרים 2" וקבלו גז טבעי

נשיא רוסיה הודיע כי חברת גזפרום הרוסית תוכל להתחיל לספק 17.5 מיליארד מטרים מעוקבים של גז "יום אחרי" שהאיחוד האירופי יאשר הזרמה בצינור נורד סטרים 2, שבנייתו, בעלות של כעשרה מיליארד אירו, הושלמה בחודשים האחרונים