גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהחום של המזרח התיכון ועד בעיות תשתית: מסלול המכשולים של המכונית החשמלית בישראל

במשרד האנרגיה מקווים כי תוך עשור יימכרו בישראל רק מכוניות חשמליות, אבל המציאות בשטח רחוקה מהיעדים הממשלתיים ● בדרך אל ההמונים ממתינות לרכבים החשמליים כמה משוכות מקומיות ייחודיות, ממזג האוויר ועד תשתית החשמל שכבר נערכת לגבות את המחיר

טסלה בעמדת טעינה פרטית בתל אביב / צילום: בר לביא
טסלה בעמדת טעינה פרטית בתל אביב / צילום: בר לביא

אין עוררין על כך, שהרכב החשמלי שינה בשנתיים האחרונות את סדרי העולם בתעשיית הרכב והפך מטכנולוגיה אקזוטית יקרה, שבה נהגו להשתעשע עד לא מזמן רק חברות בוטיק וסטארט-אפ, לחלק מה"מיין-סטרים" של תעשיית הרכב.

אבל שיבושים בסדר גודל מכתיבים תמיד עקומת לימוד ממושכת וכרגע אנחנו נמצאים רק בתחילת העקומה. זה נכון לכל העולם ונכון שבעתיים לישראל, שבה הזינוק במכירות המכוניות החשמליות, שנרשם מתחילת השנה תפס בהפתעה את כל השחקנים בשוק: החל ברגולטורים המקומיים, שנאלצים לאלתר כיום רגולציות חפוזות תוך כדי תנועה; עבור דרך יבואני הרכב והחלפים, המוסכים, חברות הדלק וסוחרי הרכב שחוקי המשחק המוכרים להם משתנים במהירות; וכלה בצרכנים, שמתלבטים האם להמר במיטב חסכונותיהם על רכב חשמלי. אך ניצבים בפני פערי מידע משמעותיים.

היינו שמחים לשתף את קוראינו בתחזיות מלומדות וארוכות טווח בנוסח "עתיד הרכב החשמלי בישראל עד 2030" אבל אם מסתכלים על הקצב שבו משתנה כיום שוק הרכב החשמלי, ועל מבול הדגמים החשמליים שצפויים לנחות כאן החל מ-2022, ספק רב אם להערכות ארוכות טווח כאלה יש ערך מעשי. לפיכך ננסה לעדכן בתמונת מצב "מהשטח" ולהאיר כמה מהמשוכות הבולטות והייחודיות שעליהן צריך להתגבר כיום הרכב החשמלי בארץ הקודש.

הטווח החשמלי והקיץ הישראלי

הרכב החשמלי הכניס לשוק הרכב בישראל ובעולם משתנה צרכני-שיווקי חדש ובלתי מוכר ושמו "טווח הנסיעה המירבי בין טעינות" הנתון הזה משמש את יצרני הרכב כאמצעי לקידום מכירות מול המתחרים וגם לבידול של תתי דגמים בתוך ההיצע שלהם עצמם. הוא מהווה גורם מכריע בהחלטה הצרכנית לבחור בדגם חשמלי מסוים.

אלה וגם אלה מסתמכים על נתון הטווח המוצהר של היצרנים, שמבוסס על מדידה במבחן ה-WLTP האירופאי. פרוצדורת המבחן החדשה נכנסה לתוקף לפני שנתיים במטרה לשקף בצורה אמינה ומדויקת יותר את נתוני הצריכה והפליטה של רכבי בעירה פנימית ואת הטווח בין טעינות של רכב חשמלי.

אבל למרות הכוונות הטובות צריך להתייחס לנתון הזה רק כאל מדד כללי ויחסי לטווח הנסיעה האמיתי. הסיבה היא, שגם תקן WLTP החדש, שהקשיח את מבחני הצריכה והזיהום של כלי הרכב, מבוסס על פרוצדורת מבחן. זו, גובשה בתור פשרה בין הרצון של גופי הרגולציה להציג נתונים אמינים יותר לצרכנים לבין הלחץ הגלוי והסמוי של יצרני הרכב, שלא להציב דרישות מבחן קשוחות מדי, שעמידה בהן תייקר את עלויות הייצור ובסופו של דבר גם את מחירי הרכב.

במבחן ה-WLTP לרכב חשמלי הפשרה הזו כוללת בין השאר הגבלה של המהירות המרבית בה נבחן טווח הנסיעה, הגבלה של משך המבחן (כ-30 דקות), הגבלה של עוצמת המנוע המרבית, שבה נמדדת הצריכה ועוד. התוצאה היא נתונים מחמירים יותר מאלה משל תקן ה-NEDC היוצא אבל פחות מחמירים מתקנים אחרים שקיימים בעולם דוגמת ה-EPA האמריקני. הפרשי הטווח המוצהרים בשני התקנים הללו יכולים להיות למעלה מ-10% לאותו רכב חשמלי.

אבל ההטיה הגדולה ביותר, שטמונה מבחני ה-WLTP מבחינת השוק הישראלי, היא בחינת הטווח של הרכב בתנאים של טמפרטורת חוץ מתונה ומבוקרת של 23 מעלות צלזיוס, שהיא רחוקה מאוד מהטמפרטורות הטיפוסיות בקיץ הישראלי הארוך.

חשוב לציין, שבתעשיית הרכב נצבר עד כה הרבה מידע על ההשפעה השלילית של טמפרטורות נמוכות מאוד על טווח הנסיעה של רכב חשמלי. אבל בינתיים, רק מעט מאוד מידע על ההשפעה של טמפרטורות גבוהות מאוד על הטווח. אחד המקורות הבודדים הוא מחקר, שהזמין לפני שלוש שנים ארגון הנהגים האמריקני (AAA). המחקר הראה כי בטמפרטורה חיצונית של כ-35 מעלות, הטווח הריאלי יורד בעד 17% לעומת נסיעה בטמפרטורה חיצונית של 23 מעלות. הנתון הזה הוכחש בזמנו על ידי טסלה בארה"ב, שטענה שירידת הטווח בתנאי חום קיצוניים היא לא יותר מ-1%.

אין לנו כלים לבצע מבחן מדעי בנושא אולם מניסיון אישי, שמבוסס על נסיעה וטעינה של כמה דגמי רכב חשמליים בשיא הקיץ הישראלי, כשהטמפרטורות החיצוניות נשקו לעיתים ל-38 מעלות (ובאילת הן יכולות להגיע בקלות גם ל-44 מעלות בצל), נראה שלחום גבוה יש השפעה משמעותית מאוד על קיצור הטווח.

כבר נסענו בכלי רכב שרוקנו כמעט שליש מקיבולת הסוללה בנסיעה של פחות מ-40 קילומטר בלבד בשיא הקיץ. לא רק בגלל המזגן, שהוא גזלן כוח ידוע ומוכר בכל רכב חשמלי, אלא גם בגלל צריכת החשמל של מערכת קירור הסוללה ברכב, שמופעלת אוטומטית ובצורה ממושכת כשנחצה סף חום מסוים שקבע היצרן.

הטמפרטורה החיצונית היא רק משתנה אחד. הטווח הריאלי שמשיג רכב חשמלי הוא תוצר של פונקציה לא-לינארית, שמושפעת ממשתנים מקצרי-טווח כמו בחירה של הנהג במצב התכנות הספורטיבי, סגנון הנהיגה, תנאי השטח, משקל הנוסעים והמטען ברכב, המידה בה מפעיל הנהג את מערכת מיחזור האנרגיה בעת הבלימה ועוד.

בשורה התחתונה, אם אתם רוצים מדד ריאלי יותר לטווח מה-WLTP, ייתכן שתמצאו את מבוקשכם בנתונים השמרניים יותר שמפרסם ה-EPA האמריקנים המחמירים (בהנחה שמדובר בדגם עם מפרט זהה בארה"ב) או באתרים, שמתמחים במדידה עצמאית בתנאים ריאליים יותר דוגמת EV-DATABASE.COM האירופאי. ותמיד צריך לזכור כללי פיזיקה בסיסיים: רכב חשמלי כבד יותר במאות קילוגרמים מרכב בנזין רגיל, כך ששינוע המאסה העודפת דורש יותר אנרגיה ממה שאתם מצפים.

הפריסה הדלילה של עמדות הטענה

בעיקרון קיימים כיום בישראל שלושה פתרונות טעינה מרכזיים לרכב חשמלי: פרטי, ציבורי-איטי וציבורי-מהיר. המומלצת והזולה ביותר היא כמובן טעינת הרכב בעמדה פרטית בבית ו/או בעבודה כאשר הרכב אינו בשימוש, אבל בישראל המצב בתחום רחוק מלהיות אידיאלי.

נתחיל בכך, שהתקנת עמדת טעינה פרטית בבית משותף בישראל עלולה להיות כאב ראש לא קטן. אם לא קיימת בבית תשתית מוכנה מראש לתמיכה בטעינת רכב חשמלי, אם אין לכם בבית חניות רשומות ומסומנות לדיירים, או אם זכיתם בוועד בית או שכנים לוחמניים ועוינים, כאב הראש הזה יחמיר משמעותית. למרבה הצער, מדובר בתמונת מצב של לא מעט ישראלים.

מי שיחפש ברשת, יימצא תקדימים משפטיים שבהם אולצו שכנים על ידי בית המשפט להסיר התנגדות להתקנה של עמדת טעינה פרטית של אחד הדיירים. בחוק ההסדרים לתקציב 2021-2022, מוצע לאשר בחקיקה כי כל דייר בבית משותף יהיה רשאי להתקין תשתית לצורך הקמת עמדת טעינה לרכב חשמלי ללא צורך בהסכמת שאר הדיירים, אבל עוד לא ברור מתי זה יקרה. בינתיים, מאבק משפטי כזה, גם אם יצליח, עלול להיות מלחמה ממושכת, מתישה ויקרה הרבה מעבר לכדאית.

בהקשר זה חובה לציין שרשות החשמל בישראל פועלת כיום לגבש דרכים, שימנעו את העומס הבלתי נמנע שצפוי ליפול על הרשת הארצית כאשר עשרות אלפי או מאות אלפי בעלי כלי רכב פרטיים יחזרו הביתה בתום יום העבודה ויחברו את הרכב לטעינה בין השעות 18:00-23:00, שהן שעות העומס הכבדות ביותר ובהן גם החשמל הוא היקר ביותר להפקה.

בין השאר בוחנת רשות החשמל לשנות את מבנה חיובי החשמל כך שחלק גדול יותר מהתעריפים יוסב מעלויות השימוש בחשמל עצמו לעלויות הקבועות, שמותנות בקיבולת חיבור הבתים המשותפים לחשמל. מהלך כזה אמור לאלץ דיירים בבתים משותפים רבים לשקול חיבור "רזה" וזול יותר של הבניין לרשת החשמל ו/או למצוא פתרונות ל"ניהול" שעות הטעינה בין הדיירים. בקיצור, הצפי לטעינה ביתית בישראל בטווח הארוך הוא יותר כסף ופחות נוחות.

שימוש בעמדת טעינה פרטית בעבודה יכול להיות חלופה מצוינת לטעינה ביתית, אבל אם אתם לא בכירים עם הטבת חניה שמורה, אף אחד לא מבטיח לכם חניה ליד עמדת טעינה. במיוחד אם בארגון שלכם יהיו בעתיד עשרות ומאות כלי רכב חשמליים בבעלות פרטית או בליסינג.

אין הרבה מה להרחיב על עמדות טעינה ציבוריות "איטיות", שטוענות רכב חשמלי בתוך מספר שעות. לא קל למצוא כאלה בישראל ליד מוקדי מגורים ועבודה (ותאמינו לנו, ניסינו) וכאשר כבר מוצאים אותן, סביר להניח שהן תפוסות לשעות ארוכות.

הסוג השלישי, טעינה ציבורית מהירה, הפך להיות בחודשים האחרונים פתרון ברירת המחדל עבור בעלי רכב חשמלי, שלא הצליחו להתקין מטען פרטי בבית או בעבודה, או עבור מי שנוהג לנסוע למרחקים ארוכים ורוצה לוודא שלא ימצא את עצמו עם סוללה מרוקנת לצד הדרך. עמדות מהירות כאלה יכולות להוסיף לטווח הנסיעה של הרכב כמה עשרות קילומטרים תוך דקות ספורות או מאות קילומטרים תוך כמה עשרות דקות.

מחיר הטעינה בהן לא זול (למעט בתחנות הייעודיות של טסלה שלפחות כרגע הן חינמיות ללקוחותיה), אבל הבעיה העיקרית שלהן כרגע בישראל, היא פריסה גיאוגרפית דלילה למדי. הסיבה היא כלכלית: עלות ההקמה של תחנה כזו כולל החומרה, החיבור לחשמל, הקרקע וכו’ מגיע לכמה מאות אלפי דולרים, ומבחינת יזמי שירותי הטעינה בישראל הקמתן מהווה או השקעה לטווח ארוך או, במקרה הפחות טוב, הימור עסקי.

אחת הסיבות היא, שבניגוד לרוב המדינות המפותחות, התקציב בישראל לסבסוד ממשלתי של תחנות כאלה הוא כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה בלבד, סכום זניח ביחס להכנסות המדינה ממיסוי רכב ודלק, שמסתכמות ביותר מ-18 מיליארד שקל בשנה.

על פי נתוני משרד האנרגיה, נכון ליולי 2021 פעילות בישראל רק כ-28 תחנות טעינה מהירות, שזוכות לתמיכה ממשלתית, ועוד עשרות בודדות נמצאות בשלבי הקמה. חלק גדול מהתחנות הללו מרוכזות במרכז הארץ ו/או סביב מרכזים מסחריים. המשמעות היא "חורים" גדולים בפרישת רשת הטעינה בפריפריה, שעשויים להקשות מאוד על חייהם של "צרכני קילומטרים" גדולים של רכב חשמלי.

לנו כבר הזדמן להאריך בעשרות קילומטרים מיותרים נסיעות בצפון הארץ, בדרומה ובמזרחה רק כדי להגיע אל עמדת טעינה מהירה, שפועלת בסופי שבוע. גם אם הגעתם אל היעד הנכסף, לא מן הנמנע שהעמדות תפוסות על ידי בעלי רכב חשמלי, שבישראל נוטים להתייחס לחניות הצמודות לעמדות הללו בתור "בונוס" ונעלמים למשך שעות גם אחרי שהטעינה הסתיימה. זה במקרה כמובן שהחניות לא נתפסו מלכתחילה על ידי רכבי בנזין (בהעדר אכיפה).

ננצל את ההזדמנות לעוד הערה חשובה: הטעינה המהירה של רכב חשמלי היא תהליך מאוד אנרגטי, שמייצר הרבה חום. תחשבו על התחממות הטלפון הסלולארי שלכם בעת טעינה אבל במכפלות של הרבה מאוד קילוואטים. אם מוסיפים לכך טעינה באמצע היום בקיץ הישראלי, שמתבצעת בעמדת טעינה מהירה חשופות לשמש, מקבלים טמפרטורה של הסוללה ושל חלקים מסוימים ברכב שנוסקות מעבר למגבלות היצרן וגורמות להפעלה ממושכת של מערכת הקירור ולירידה בטווח הנסיעה לאחר הטעינה.

למרבה הצער בשיטוטינו ברחבי ישראל עם כלי רכב חשמליים נתקלנו במעט מאוד עמדות טעינה מקורות. אז הנה בקשה לספקי שירותי הטעינה: אם כבר השקעתם מאות אלפי דולרים בהקמת עמדה, תשקיעו עוד כמה מאות שקלים בפתרונות הצללה ואולי אפילו באיזה מאוורר תעשייתי. זה טוב לכם וטוב לבעלי הרכב החשמלי.

מה יקרה לחשמליות המשומשות?

המכוניות החשמליות החלו לעלות על כבישי ישראל בכמות משמעותית רק ב-2020 וכיום סך צי הרכב החשמלי הפעיל בישראל נע סביב עשרת אלפים יחידות בלבד, כשהגיל של רובן צעיר מאוד. המשמעות היא, שמעט מאוד מכוניות חשמליות מחליפות ידיים בשוק המשומשות ובטווח הקצר חסר לצרכנים מידע סטטיסטי אמין על שמירת הערך שלהן. העמימות הזאת קריטית נוכח העובדה שאחד הרכיבים היקרים ביותר ברכב, הסוללה, הוא רכיב שמתכלה בטווח של כמה שנים.

אפילו סוחרי הרכב, חברות הליסינג, וחברות הטרייד אין הגדולות בישראל, שיש להם כלים טובים לחיזוי שמירת הערך של מגוון דגמים והשפעה לא מעטה על מחירוני המשומשות מהשנתונים האחרונים, נוטים כרגע להתייחס לסוגיית שמירת הערך של הרכב החשמלי בגישה של "נחצה את הגשר כשנגיע אליו".

בטווח הזמן המיידי יש בענף סחר הרכב גורמים שנוטים להסתייג כרגע מרכישה של חשמליות משומשות במקרה שמכוניות כאלה מגיעות אליהם, החריגה היחידה בינתיים היא טסלה, שנדמה כי היא מצליחה לשמור על ערכי גרט גבוהים, אם כי כמובן היצע המשומשות שלה נמוך כרגע ומאוד ראשוני. סביר להניח שהמצב יתייצב ככל שייפלטו לשוק יותר ויותר חשמליות משומשות ומערכי הטרייד-אין של היבואנים הרלוונטיים יקלטו אותן כדי לתמוך במכירות של חשמליות חדשות.

שאלות האחזקה בטווח הארוך

השאלה הגדולה היא מה יקרה בטווח הזמן הארוך, שנתיים-שלוש קדימה, כאשר אלפי חשמליות משומשות יתחילו לצאת לשוק היד השנייה. הדעות על כך מקוטבות. הפסימים טוענים, שגם אם שוק הרכב החשמלי בארץ יגיע לנתח של 10% ואפילו 15% מכלל המכירות בשוק בשנתיים שלוש הבאות (בסביבות 25 אלף כלי רכב בשנה), עדיין מדובר בבסיס לקוחות קטן יחסית בשוק הרכב המשומש.

יתר על כן, בשל הצפי לעלייה משמעותית בהיצע ולשיפורים טכנולוגיים מואצים ברכבי "הדור הבא" החשמליים (כמו שיפורים בטווח, ניהול צריכה מתקדם ועוד) רכבי הדור הראשון שנמכרים כיום עשויים לאבד ערך במהירות, כפי שקורה להרבה טכנולוגיות חדישות (נסו למכור ביד 2 סלולארי משומש בן שלוש).

מנגד, האופטימים טוענים, שבקצב הצמיחה הנוכחי של שוק הרכב החשמלי בעולם, רכבי הבנזין עתידים להפוך די מהר לדינוזאורים נכחדים והביקוש להם בשוק הרכב החדש ילך וידעך במהירות, ואיתו מחירם כמשומשים. המשמעות תהיה עודפי ביקוש משמעותיים לרכב חשמלי, הן בשוק הרכב החדש והן בשוק הרכב המשומש, במיוחד לאור העובדה, שכלי הרכב החשמליים החדשים ימשיכו להיות די יקרים בשנים הבאות.

גם סוגיית עלויות האחזקה לטווח ארוך היא עדיין בגדר נעלם, ולא רק בישראל. אמנם רכב חשמלי "פטור" מהרבה עלויות כמו טיפולים תקופתיים, שמנים, פילטרים, מצתים ושאר צרות. אבל מדובר בכלי רכב שמשלבים טכנולוגיות חדישות, שעוד צריכות לעמוד במבחן הזמן. יתר על כן, מדובר בכלי רכב שנסמכים הרבה יותר על מיליוני שורות קוד של תוכנה ועל מעבדי נתונים. כך שמישהו במוסך כלשהו בארץ, עדיין יצטרך להשקיע הרבה ידע ובעיקר שעות עבודה יקרות כדי לפתור בעיות ולתקן "באגים" ויחייב בהם את הלקוח.

בשורה התחתונה, לרכב חשמלי יש בישראל יתרונות שלא ניתן להתעלם מהם, כמו מיסוי נוח ופטור מעלויות שוטפות. אבל בשלב המוקדם מאוד של עקומת הלמידה, שבו אנחנו נמצאים, האלטרנטיבות הן או לקפוץ למים העמוקים או לחכות וללמוד מניסיונם של אחרים.

עוד כתבות

אמזון תכה שוב את התחזיות? / צילום: Shutterstock, Jonathan Weiss

אמזון נערכת למבצעי נובמבר ומקדימה עם מבצע משלה: משלוח חינם לישראל בקנייה מ-49 דולר

הפטור ממס לקונים באונליין עומד כיום על רף של 75 דולר ● עפ"י מנהל קבוצת הפייסבוק "I need it", המבצע בשלב זה לא מופיע על כל המוצרים והקטגוריות, אבל עוד ועוד מוצרים מתעדכנים כשהם נכללים בשילוב השילוח החינמי

שר האוצר אביגדור ליברמן בדיון בכנסת על חוק ההסדרים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

"אגף התקציבים חזק על חלשים וחלש על חזקים. אין בעיה בשיטה, אלא בשוטים"

בעוד שבועות ספורים חוק התקציב וחוק ההסדרים צפויים לעבור את אישור הכנסת ● השניים חייבים להיות מאושרים יחד, כדי שהתקציב יעבור והכנסת לא תפוזר. לכן חברי הכנסת נמצאים עם הגב לקיר ומרגישים מחויבים לאשרו ● אילו עוד בעיות טמונות בחוק, ולמה החשב הכללי באוצר לשעבר, פרופ' ירון זליכה, חושב שהוא היה צריך לשמש כדי להילחם במונופולים ● האזינו

גיל בלוטרייך / צילום: תמר מצפי

ג'ורג' חורש וגיורא אקרשטיין לא לבד: מיהו יזם הנדל"ן שהעביר מניות בשווי 50 מיליון שקל לילדיו

לאחר שורה של בעלי הון, ובהם ג'ורג' חורש, צדיק בינו, גיורא אקרשטיין וקובי מימון, העביר גיל בלוטרייך מניות מישורים בשווי של כ-50 מיליון שקל לילדיו ● עוד קודם לכן מימש את רוב החזקותיו בחברה תמורת כ-110 מיליון שקל, ונותר בעל מניות מיעוט בחברה שייסד

גיורא סניפר, מנכ''ל וממייסדי החברה / צילום: יח''צ

אוטוטק בבורסה בת"א? קונטיניואל מבקשת להנפיק למרות ההפסדים והערת עסק חי

קונטיניואל, שמספקת שירותים מבוססי תוכנה (SaaS) למטרת ניתוח, ניטור וטיוב של תקשורת לתחבורה מתקדמת, הגישה טיוטת תשקיף לקראת הנפקה בת"א ● מבקשת לגייס כ-20 מיליון שקל ● נכון לסוף 2020 עמד הגירעון בהונה העצמי על 6.6 מיליון דולר

ילדים אפגנים משחקים בשכונה ענייה בפאתי קאבול שבה מתגוררים מאות אנשים עקורים / צילום: Associated Press, Felipe Dana

העוני הנורא באפגניסטן מביא הורים למכור את ילדיהם כדי לשרוד

באו"ם אומרים ש־95% מהאפגנים לא מקבלים מספיק מזון לקראת חודשי החורף

בורסת וול סטריט בניו יורק / צילום: תמר מצפי

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה קפצה ב-3.2% לקראת הדוחות

בורסות אירופה ננעלו בירידות קלות ● קולמקס שוקי הון: המלצת קנייה חזקה לבנק אוף אמריקה ● טסלה צפויה לפרסם דוחות ביום רביעי

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

החברה לישראל תשקיע 74 מיליון דולר באקווה גרופ הנורווגית

בהמשך לדיווח מספטמבר האחרון: החברה לישראל שבשליטת עידן עופר דיווחה כי היא מבקשת לרכוש 18% מהון המניות של חברת החקלאות הימית ● מחר תתקיים אספת בעלי המניות לאישור ההצעה ● אקווה נסחרת באוסלו בשווי של כ-370 מיליון דולר

דודי עזרא / צילום: אביב חופי

הבשר המהודר שמסדר לדודי עזרא רווחים גדולים במיוחד

נטו מלינדה רוכשת את חלק השותפה (50%) במיזם לשיווק עופות ובשר בהכשרים מהודרים תמורת 113 מיליון שקל ● המיזם מניב הכנסות של 690 מיליון שקל בשנה

כשעובד חזק עוזב, גם אחרים שוקלים להתפטר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

כשעובד חזק עוזב, גם אחרים שוקלים: איך עוצרים את הסחף?

מחקר חדש מגלה כי התפטרות של עובד עם ביצועים טובים עלולה להיות מידבקת ● איך מונעים התפטרויות נוספות? מומחים מזהירים שהדבר האחרון שארגון צריך לעשות זה להעמיד פנים שהכול בסדר, ומסבירים אילו צעדים כן כדאי לנקוט

תעודת כשרות / צילום: Shutterstock

רפורמת הכשרות המתגבשת: האם היא תייקר את העלויות?

מתנגדי הרפורמה מכנים אותה "מתווה הפרטת הכשרות" וטוענים כי היא תייקר את הכשרות בישראל ● במשרד האוצר טוענים טענה הפוכה לחלוטין

יובל גלוז / צילום: קובי בן עזרא

"הקורונה נתנה לנו בוסט רציני, כי הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לראות ולחוש מוצרים גם בלי להיות בחנות"

יובל גלוז, ממייסדי אוגמיינד ● בן 38, נשוי ואב לשלושה, גר ברעננה ● בעל תואר בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב ● "בתחילת הדרך הייתי מאוד בטוח בעצמי, ובמצב כזה אתה עושה המון טעויות. אתה לא מקשיב לאחרים - ואז אתה נופל" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

ראש הממשלה נפתלי בנט / צילום: חיים צח-לע''מ

שישה דברים שבנט צריך להבין לפני שהוא יוצא לכנס האקלים של האו"ם

ראש הממשלה יצא בעוד כשבועיים לכנס השנתי של האו"ם בנושא שינויי האקלים ● בזמן שהוא יעמוד על במה אחת עם ביידן, מקרון וג'ונסון, בנט צריך לזכור כי השינוי שהבטיח עם הקמת הממשלה חייב לכלול גם שינוי גישה למשבר האקלים - שעד כה כללה בעיקר הבטחות ריקות ממשלות ישראל

שכונת שורדיץ' האופנתית בלונדון / צילום: Shutterstock, Tupungato

לונדון מתאוששת? מחירי השכירות בשכונות היקרות שבו לרמתם לפני המגפה

המחירים בשכונות היוקרתיות ביותר בלונדון עלו בספטמבר האחרון בכ-11.7%, לעומת ספטמבר בשנה שעברה, לפי נתוני חברת המידע הנדל"ני הבריטית LonRes ● ההתאוששות המסתמנת מתרחשת שלושה חודשים בלבד אחרי שהמשק בבריטניה נפתח מחדש ללא הגבלות קורונה. עד למועד זה, שוק השכירות בלונדון היה בצלילה

בדיקת אולטרסאונד / צילום: Shutterstock

ארה"ב: משרד המשפטים מבקש מהעליון לחסום את חוק ההפלות בטקסס

פנייה דחופה של הממשלה מכריחה את בית המשפט העליון האמריקאי להתמודד עם האיסור בטקסס על רוב ההפלות, בפעם השנייה בכמה שבועות

השופטת דהן קבעה כי נראה שאומד דעתו של האב לעת פטירתו היה, כי בנו יירש את רכושו ולא אחיו / אילוסטרציה: Shutterstock, New Africa

האב נישל את בנו מהירושה לפני 35 שנה; ביהמ"ש קבע שהצוואה בטלה

בפסק דין חריג קבע ביהמ"ש למשפחה כי מאחר שהצוואה נכתבה בעת שהאב לא היה בקשר עם בנו אך בהמשך חודש הקשר, היא אינה משקפת את רצונו

יוליאן רייכלט / צילום: Reuters

שערוריית מין בעיתון הגדול בגרמניה: העורך פוטר אחרי חשיפת החשדות

אתמול פרסם ה"ניו יורק טיימס" כתבה שמציגה לקהל הקוראים באנגלית את החשדות נגד יוליאן רייכלט, עורך העיתון הגרמני "בילד", הנוגעים למערכות יחסים עם עובדות וניצול לרעה של יחסי מרות ● הכתבה הפכה לשיחת היום בעיתונות הגרמנית, ורייכלט סולק מהתפקיד באופן מיידי

שר התקשורת יועז הנדל. במשרד מביעים סיפוק ממספר מבקשי הרישיונות / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הציבו חיבורי תקשורת פיראטיים - ועשויים לקבל פרס מהמדינה

הצלחה זמנית במאבק במפעילי התקשורת הפיראטיים, לאחר שלמעלה מ-20 מהם פנו למשרד התקשורת והסדירו את פעילותם ● יינקטו צעדי אכיפה נגד כל מפעיל פיראטי שלא ילבין את פעילותו עד סוף החודש ● עכשיו, רגע המבחן של משרד התקשורת מתקרב: האם הוא יאכוף את פריסת הרשתות הלא חוקית?

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יניב נדב, דוברות הכנסת

ליברמן במהלך דרמטי: מקדם חוק להוזלת העסקת עובדים זרים

השר הודיע כי הנחה את אנשי משרדו להביא הצעת חוק לביטול היטלים על עובדים זרים ● ההצעה אמורה להפחית בין 15-25% מעלות העסקתם

משה פדלון, ראש עיריית הרצליה / צילום: שלומי יוסף

"תחטפו תביעה": כך הגיב ראש העיר לבקשת "השולמנים" להיפגש איתו

שתי מתנדבות מטעם "השולמנים" ביקשו להיפגש עם ראש עיריית הרצליה משה פדלון, ובתגובה, פדלון איים עליהן בתביעה בסך מיליון שקל במזומן לכל אחת ● מעיריית הרצליה לא נמסרה התייחסות בנוגע לשיחת האיום, אולם נמסר כי "עיריית הרצליה תמשיך ותפעל ללא משוא-פנים על-מנת לשרת את האינטרס הציבורי"

מטרו. רשות הצעת החוק תוציא לדרך את רשות המטרו / אילוסטרציה: אייל פישר

חוק המטרו אושר להצבעה סופית בכנסת: התושבים יסבסדו את עלויות העתק

בעלי נכסים לאורך תוואי הרכבת התחתית בגוש דן ישלמו "מס מטרו" מיוחד ● היטלי ומסי ההשבחה יגיעו לכ-75% מעליית ערך הנכס, למימון פרויקט התשתית היקר בתולדות המדינה, שעלותו עלולה לצמוח לרבע טריליון שקל ● חלק מחברי הכנסת התנגדו להטלת המס: "ההתעצמות הכלכלית של גוש דן אחרי המטרו תחזיר את הכסף לבד לקופת המדינה"