גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  ניהול וקריירה

חולמים על משרה בהייטק? אלה חמשת המכשולים שתצטרכו לדלג מעליהם

אם נדמה לכם שכולם פתאום עוברים להייטק, אתם כנראה טועים ● לרבים הדרך למשרה מאתגרת בשכר דמיוני רצופה משוכות שצריך לדלג מעליהן: מחוסר ניסיון ועד קושי לדבר באנגלית ● בדקנו עם מגייסים ומנהלים מה הם באמת מחפשים ומה צריך לעשות כדי להכניס רגל בדלת של התעשייה

מי יכול להיות הייטקיסט
מי יכול להיות הייטקיסט

כשגיוסי העובדים בהייטק נמצאים בשיא, המחסור בעובדים מיומנים מכביד על התעשייה והתחרות על הטאלנטים מזניקה את השכר לגבהים, לא מפליא שרבים רוצים להצטרף לחגיגה. רק לאחרונה פרסמנו כאן בגלובס נתונים של מאגר השכר וההטבות של הסטארט-אפ הישראלי Compete, שלפיהם דווקא במקצועות המעטפת בהייטק, חל הגידול הרב ביותר בשכר - זינוק של עד 35%. ואם אנשים לא טכנולוגיים יכולים להרוויח יפה כל כך, אולי גם אנחנו יכולים לקפוץ לרכבת?

הדרך למשרה איכותית בהייטק רצופה משוכות שתצטרכו לדלג מעליהן. בדקנו מה באמת צריך כדי להכניס רגל בדלת.

1. שירות צבאי ביחידה טכנולוגית

בליבה של תעשיית ההייטק נמצאת הטכנולוגיה, אף שבעלי המקצועות הטכנולוגיים בה, נכון ל-2020, היו רק מחצית מהעובדים בה. אלה גם בעלי השכר הגבוה ביותר בענף. יש כמה מסלולים שיכניסו אתכם לתפקיד טכנולוגי, והראשי שבהם הוא כנראה שירות ביחידה טכנולוגית בצה"ל. בוגרי היחידות האלה הם משאת נפשה של כל חברת הייטק, ולדברי שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה להייטק גוטפרנדס, 80% מהם כבר מסודרים עם עבודה ארבעה חודשים לפני שהשתחררו.

"יוצאי יחידות מוצאים עבודה תוך 8 ימים מיום שהתחילו לחפש, לעומת תוכניתנים עם ניסיון מהאזרחות שלוקח להם בממוצע 15 ימים לחתום על החוזה. לבוגרי היחידות יש גישה לעמותות של היחידות ולתוכניות יזמות של היחידות שמחברות אותם לסטארט-אפים. החברים שלהם והמנהלים שלהם מקימים או משמשים בעמדות ניהול בסטארט-אפים ומושכים אותם לעבוד אצלם", אומרת וקס.

שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה להייטק גוטפרנדס / צילום: פרטי

"זה שהם יצאו מ-8200 או מ 81 נותן להם עדיפות בגיוס השקעות מאנג'לים ומקרנות גם בארץ וגם בחו"ל. כולם רוצים להתהדר בנוצות של בוגרי ממר"מ. אבל לא סתם להתהדר - הסיבה לכך היא שסטארט-אפים מבינים שה-DNA ביחידות הצבאיות מורכב מאנשים שיצליחו להשתלב בסביבה של חדשנות ויזמות. האיתור של הצבא והניסיון בתוך היחידות מכינים אותם לעולם הזה. האיתור מתחיל בתיכון. האיתור לא נעשה על סמך פוטנציאל אלא על סמך קבלות בשטח. שוב יש הזדמנות יותר טובה לאנשים שלמדו מגמת מחשבים בתיכון, שמכירים מחשבים בבית מגיל צעיר".

לדברי וקס, "יש סיבה לביקוש של חברות ההייטק לבוגרי ממר"מ/בוגרי יחידות צבאיות. האנשים האלו עובדים בצבא במשך שלוש עד שש שנים באינטנסיביות רבה ונוגעים בהמון פיתוחים ואתגרים, יש להם עומס כמו בסטארט-אפ עם של דדליינים של משימות, ואחריות מאוד גדולה. אלה אנשים מוכשרים שעובדים קשה שמקבלים בזכות את ההזדמנויות בעת השחרור".

"בשום מתכון אחר אתה לא יוצא כל כך מבושל לשוק כמו מהיחידות האלה. עם ידע הכי עדכני וחד וניסיון של שלוש שנים עמוסות. עבור חברות, זה רק להכניס לחשמל וזה מתחיל לעבוד", אומרת קארין קאופמן מנהלת המרכז לקריירה, אוניברסיטת רייכמן-הבינתחומי הרצליה.

לדברי גל אביב, סמנכ"ל טכנולוגיות בחברת האדטק Fyber, המעסיקה 350-400 עובדים, מחציתם עובדי מחקר ופיתוח, "גם אני גדלתי ביחידת פיתוח. רוב התחרות היא עם החברות הגדולות ובאמת הגיוס מתבסס על חברים שגדלו יחד ביחידות. זה מעגל שקשה להיכנס אליו, ומי שנמצא בתוכו מרוויח מאוד".

גל אביב, סמנכ''ל טכנולוגיות ב־Fyber / צילום: פרטי

2. תואר או בוטקאמפ? הדעות חלוקות

בשנים האחרונות מדברים הרבה על כך שהאקדמיה אינה מצליחה להתאים את עצמה לצרכים של שוק העבודה ותואר כבר אינו רלוונטי בהכרח לעבודה, גם לא בהייטק. אם אתם בוגרי יחידה טכנולוגית בצה"ל, אולי באמת לא תצטרכו תואר. זה קורה כל הזמן: משוחררי צבא טריים מקבלים הצעות בסכומים של 18 אלף שקל או 25 אלף שקל ויותר בלי שחבשו את ספסלי האוניברסיטה אפילו לא שעה אחת. אבל אם אתם רוצים לעקוף את לימודי התואר ולהיכנס להייטק דרך בוטקאמפ, מעין מחנה אימון מרוכז שבו אתם אמורים ללמוד את התורה כולה בתוך כמה חודשים עד שנה, התשובה תלויה כמובן במי שואלים.

50 גופי הדרכה נבחרו על ידי רשות החדשנות לספק תוכניות הכשרה מהירות להייטק, במימון שלה. זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס, הנמנית עם 50 הגופים הנבחנים, אומר שהבוטקאמפים מגשרים על פער הניסיון והקושי של חברות לקלוט ג'וניורים, משום שהם פרקטיים מאוד.

חיים גרון, מנכ"ל אינפיניטי, המעסיקה עובדים במיקור חוץ בחברות שונות, מוסיף ואומר שבהכשרה של שנה אפשר להביא אדם שהיה מבריק בתיכון למקום דומה לזה של בוגר טכניון שלמד שלוש או ארבע שנים. לאחרונה, ערכה החברה, שזכתה גם היא במכרז של רשות החדשנות לפיתוח הכשרות, פיילוט שבו השתתפו 18 משוחררים עם רקע של חמש יחידות בפיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב בתיכון. "הלימודים נראים כמו יום עבודה בסטארט-אפ, 12-14 שעות ביום, במסגרת של צוותים. בתום התוכנית הם לא נופלים מעובדים עם שנתיים-שלוש ניסיון", אומר גרון. "יש לנו כוונה לפתוח 200 תקנים לחיילים משוחררים".

אם זה המסלול שאתם מכוונים אליו, כדאי לדעת שגם לבוטקאמפ לא תמיד מתקבלים בקלות. לדברי גרון, רק 12.5% מהמוזמנים למיונים מתקבלים בסופו של דבר.

מה אתם מחפשים?
"אלמנטים של מצוינות, ראייה ריאלית, אנגלית. אדם שהוא מצטיין בכול, מתמיד, עם יכולת התאוששות מהירה".

וכמה מרוויחים הבוגרים? לדברי גרון, אחרי שנתיים הם ירוויחו בין 24 אלף שקל ל-30 אלף שקל, או לפחות 10,000 שקל יותר מהמשרה הקודמת.

לפי נתונים בלתי רשמיים, שנה אחרי תחילת ההכשרות קצרות המועד, כ-75% מהבוגרים מוצאים עבודה, אבל רשות החדשנות צפויה לבדוק את הנתונים בחלוף שנתיים מתחילת ההכשרה. לדברי אניה אלדן, סמנכ"לית הזנק ופיתוח עסקי ברשות החדשנות, ההכשרות האלה נחוצות משום שחברות מחפשות בעלי מקצוע שאינם דווקא אלגוריתמיקאים. "פעם מחלקות פרודקט, שיווק ומכירות היו בחו"ל, ועכשיו יש פה הזדמנות חד פעמית להגדיל את התעסוקה בהייטק. אני חוששת שאם לא ננצל את ההזדמנות הזאת, חברות יתחילו להעסיק עובדים מחו"ל".

אניה אלדן, סמנכ''לית הזנק ופיתוח ברשות החדשנות / צילום: כדיה לוי

אלדן הייתה רוצה לראות מעורבות גדולה יותר של התעשייה בהכשרות פנים-ארגוניות. "לפי מחקר שנעשה בשנים האחרונות, רק בחצי אחוז מהמקרים התעשייה מעורבת בהכשרות פנים-ארגוניות. היא לא מגדירה צרכים או סילבוס ולא נותנת התמחות לג'וניורים. בגרמניה, המעורבות של התעשייה עומדת על 50%. המעורבות של התעשייה בהכשרות היא סופר-קריטית, גם בצד של ההכשרה וגם בצד של ההשמה. רואים עכשיו התחלה של שינוי".

בכל מקרה, היא אומרת, אי-אפשר להשוות בוגר של בוטקאמפ לבוגר טכניון. לא כל אחד שלומד חצי שנה יכול להגיע לאותו תפקיד שמגיע אליו בוגר טכניון.

"ברור שאם אתה בוגר הטכניון או מדעי המחשב של האוניברסיטה יש לך יתרון", אומרת גם דפנה גבר ליפשיץ, מנכ"לית עמותת תפוח, שמכשירה מועמדים להייטק מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית ונהנית גם היא מתמיכת רשות החדשנות בחלק מהמסלולים. "אבל היום מספר בוגרי הבוטקאמפ עבר את מספר המתכנתים בוגרי האוניברסיטאות בסיליקון ואלי, כי הכמות לא מדגדגת את סף הביקוש. ברור שהחברות היו מעדיפות לעשות הד האנטינג על עובדים מחברות אחרות, כי קשה להם להתמודד עם ג'וניורים ועוד יותר קשה עם ג'וניורים שהם לא בוגרי היחידות הטכנולוגיות בצה"ל, אבל חסרים להם עובדים".

עמותת תפוח עושה הכשרות בתחומים טכנולוגיים, ולדברי גבר ליפשיץ, חלק מהמועמדים הם בעלי תארים במדעי הרוח והחברה שגילו שהשכר שמחכה להם בשוק לא יאפשר להם לחיות. "אם היינו יכולים לעשות 100 בוטקאמפים כאלה, היה היום משפך מטורף לתוך ההייטק, לחברות הביטוח ולבנקים, שיש להם בתי תוכנה קטנים בתוכם. הביקוש הוא גדול גם בתעשיות המסורתיות. יש תחושה שאנחנו במרוץ מטורף".

גבר ליפשיץ לא אומרת כמה מבוגרי הבוטקאמפ מוצאים עבודה איכותית בתחום שאליו הוכשרו, אבל מבטיחה שלכל תלמיד יש מלווה תעסוקתית שמכינה אותו לראיונות עבודה ובונה איתו פרופיל לינקדאין.

וקס שופכת מים קרים על החגיגה. "לא רוצה לבאס, אבל מניסיוני, קורסים של הסבה לפיתוח או הסבה לבדיקות, שהעלות שלהם אלפים רבים של שקלים, לא מבטיחים שתתקבלו לחברת הייטק. אל תתפתו לקיצורי דרך.

"למרות המחסור החמור בידיים עובדות, אני לא מרגישה פתיחות של הסטארט-אפים שאני עובדת איתם למועמדים שמגיעים בלי ניסיון מינימלי של שנה בחברת הייטק מוכרת. למי שכבר עשה קורס כזה והשקיע מזמנו, העצה שלי היא לנסות להשיג עבודה כג'וניור בשכר נמוך באחת החברות כדי לצבור ניסיון בתעשייה. אחר כך יותר קל למצוא.

"איך בכל זאת נכנסים להייטק המנצנץ? מי שרוצה לעבוד בתחום התוכנה עדיף שירכוש תואר איכותי במדעי המחשב מאוניברסיטה או מכללה מוכרת, ואז מובטחת לו עבודה בהייטק. בעדיפות ראשונה זה הטכניון, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב, אחרי זה אוניברסיטת חיפה ובר אילן, לצד המכללה האקדמית תל אביב יפו, הבינתחומי (שקיבל הכרה כאוניברסיטה) והמכללה למינהל, והרחק מתחת מכללת סמי שמעון".

למרות הנחרצות של וקס, יש חברות שמצהירות שאפשר גם בלי תואר. עפרי בלאו, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת hired score, סטארט-אפ בתחום ה-HR Tech שמעסיק 140 עובדים, "אנחנו מעדיפים לקחת אנשים שכבר הוכשרו, כי המשאבים מעטים. בתקופה האחרונה שוק ההייטק חם ולוהט והסניורים נשארים בחברות ולא זזים. מי שנמצא בשוק אלה הג'וניורים, ואנחנו מקבלים עשרות אלפי קורות חיים. אמרנו שאנחנו יכולים לחפש שמונה חודשים סניור או לקחת ג'וניור ולקבל מישהו שעולה הרבה פחות, מאוד רוצה ללמוד והוא לוח חלק - אתה יכול לעצב אותו בדמות החברה".

"לא משנה לנו אם לאנשים יש תואר, אנחנו מסתכלים על הניסיון - מה המועמד עשה בצבא ומה היכולת שלו ללמוד דברים חדשים. אם הוא יודע כמה שפות תכנות, יכולת הלמידה שלו טובה יותר. יש אנשים בלי תואר שהיו בצבא והגיעו ישר אלינו. גם אם יש לאנשים תואר, הוא לא רלוונטי למה שהם עושים".

"עד לפני עשר שנים, מי שהתראיין לתפקידי פיתוח היה צריך להיות בוגר אוניברסיטה. היום רבים מהעובדים הם אנשים שהתפתחו באמצעות קורסים", אומר אביב. "יש מהנדסים מבריקים שלמדו אונליין ולא נופלים ממהנדסים שלמדו. יש כל כך הרבה ביקוש למהנדסים לעומת היצע, שהרף הרחיב את עצמו".

3. חברים בחברות הייטק

חברות הייטק רבות נשענות על שיטת ה"חבר מביא חבר", שכבר זלגה לתעשיות נוספות. בפרקטיקה הזאת, מעסיקים מתגמלים עובדים שמתווכים בין מכר שלהם למקום העבודה. במקרה של התאמה, העובד המתווך עשוי לקבל סכום של כמה אלפי שקלים.

חברת הפינטק פאגאיה אפילו השיקה לאחרונה תוכנית הנקראת Come together, המעודדת קבוצות חברים להתקבל לעבודה יחד. היא קוראת לקבוצות חברים או לצוותים שלמים להקים את נבחרת החלומות שלהם ולהתקבל כמקשה אחת לחברה.

"50% מהתפקידים בשוק ההייטק מאוישים בעקבות המלצות , הפניות, חבר מביא חבר וכדומה. עובדה זו בלבד מספיקה כדי להמחיש כמה חשוב להשקיע בנטוורקינג, בדגש על נטוורקינג אותנטי ורגשי, שגורם לאנשים באמת לרצות לסייע לכם", אומרת וקס. "אם תצליחו ליצור נטוורקינג אפקטיבי, תוכלו 'להפעיל' אותו כדי לפתוח דלתות, במיוחד במצבים שבהם אתם לא עונים בול לדרישות המשרה.

"מהניסיון שלנו, אנחנו רואים שמנהלים ישראלים אוהבים לגייס אנשים שיש להם איתם מכנה משותף: חברים משותפים בפייסבוק ותחומי עניין מקצועיים משותפים. הם גם שמים דגש משמעותי על תחומי עניין דומים (ספורט, סדרות אהובות ועוד), אז לפני שאתם מתחילים לחפש עבודה, תעברו על הפרופילים שלכם ותעשו את ההתאמה הנדרשת. אפשר לנצל את השימוש ברשתות לטובתנו - עבור מי שמחפשים עלינו מידע, ובהם גם מעסיקים פוטנציאליים.

"אם אתם שואפים להיכנס לחברות הייטק ואתם מגיעים ממקצועות לא טכנולוגיים, תיתקלו במצב הפוך מבחינת היצע וביקוש. לדוגמה, קולגה שיש לה תואר בעריכת דין והשאיפה שלה להיכנס לחברת הייטק בתור יועצת משפטית. היא שלחה קורות חיים ל-20 חברות ורק חברה אחת חזרה אליה, כיוון שבכל חברה יש יועץ משפטי אחד ומקבלים אלפי קורות חיים על כל משרה. למשרות כאלו אין למנהלת הגיוס יכולת לקרוא את כל הקורות חיים ולבחור מהקובץ את המתאימים ביותר בלי המלצה שתתאים ל-DNA של החברה. רק מי שיש לו מישהו שמכיר אותו ממש טוב בתוך החברה ויכול להמליץ עליו יכול איכשהו להשיג גישה לחברה".

החיסרון הידוע של הפרקטיקה הזאת הוא הדרה של אוכלוסיות שלמות שאינן שייכות לאותו מעגל סגור של חברים מהצבא או האוניברסיטה: נשים, ערבים, חרדים ואנשים עם מוגבלות. לפי מחקרים שנעשו בתחום הזה, חברות שנשענות על פרקטיקת החבר מביא חבר עשויות להפסיד בטווח הארוך - לא רק מוסרית, אלא גם כלכלית: לפי מחקר של חברת הייעוץ BCG, בחברות שבהן ההנהלה הייתה מגוונת יותר, ההכנסות מחדשנות היו גבוהות יותר.

4. אנגלית ברמת שפת אם, אבל באמת

אחד החסמים המרכזיים לעבודה בהייטק הוא ידיעת אנגלית. מערכת החינוך הישראלית, במיוחד בפריפריה, מוציאה מתוכה בוגרים שבקושי יודעים להסתדר בחו"ל עם אנגלית, וגם בוגרי חמש יחידות בציונים גבוהים מתקשים לתרגם את הלימודים לעולם האמיתי. בחברות הייטק, אי-ידיעת אנגלית היא חסם רציני שמדיר עוד יותר את אוכלוסיות הגיוון. ברובן, השיח מתנהל באנגלית לא רק מול הלקוחות בחו"ל אלא גם התקשורת הפנימית נעשית באנגלית.

מחקר שנעשה במכון אהרן למדיניות כלכלית, בהובלת פרופ' ניראון חשאי, דיקן בי"ס אריסון למינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה), הראה שבמקרים רבים לימוד של 5 יחידות אנגלית לא מהווה אינדיקציה ליכולת ניהול שיחה עסקית באנגלית ברמה מספקת. חוסר היכולת הזה הוא משמעותי במיוחד בענף ההייטק, שהוא בינלאומי במהותו, ומחריף כאשר מדובר במקצועות תומכי טכנולוגיה כגון שיווק, מכירות ותמיכה. חברות הייטק מעדיפות במידה רבה להעסיק במקצועות אלו עובדים לא ישראלים, המסוגלים לנהל שיחה עסקית באנגלית ברמה גבוהה.

לדברי קאופמן, "אצל מי שמגיע עם כישורים טכנולוגיים, השפה היא פחות קריטית, אבל אם אין כישורים טכנולוגיים האנגלית היא כלי מאוד דרמטי. אני נתקלת באנשים סופר-מוכשרים שבגלל חוסר ביטחון להתנהל באנגלית הם לא מצליחים. לא מספיק לדעת לקרוא ולכתוב, צריכים להיות מסוגלים לדבר, והדיבור עוצר המון אנשים צעירים. דבר נוסף הוא נושא התרבות. אם עלית לישראל או חיית תקופה מסוימת בחו"ל, יש לך גם ההבנה של התרבות, הניואנסים. ההתנהלות מול ספקים ולקוחות היא יותר מדויקת, חופשית ומשוחררת".

קארין קאופמן, מנהלת המרכז לקריירה ברייכמן-הבינתחומי הרצליה / צילום: גלעד קוולרצ'יק

5. אופי של תלמידים נצחיים

"אנשים מקנאים במשכורות ובהטבות בהייטק, אבל לא סתם מהנדסי תוכנה מקבלים על עבודתם תגמול גבוה", אומרת וקס. "עבודה בתכנות כרוכה בשעות ארוכות של ריכוז מול המחשב, בהמון למידה ובהתמודדות עם אתגרים. לא כל אחד בנוי לזה".

"צריך חוסן נפשי כדי להתמודד עם הרבה כישלונות וביקורת", מוסיפה גבר ליפשיץ. "החסינות הנפשית היא הכי חשובה. אנשים צריכים להיות מסוגלים לעמוד במרתון של למידה אינסופית. למדתם בבוטקאמפ שלוש שפות תכנות? דעו שהמעסיק ייתן לכם אתגר ותצטרכו להיכנס לקורסרה וללמוד בעצמכם. אתה קופץ לתוך המים ומתחיל לשחות בקצב שהוא רק מתגבר, כמו בסרט 'מבצע סבתא' - מתחיל הכי חזק ואז מגביר.

"אתה צריך לעבוד בצוות, לעמוד ביעדים קבוצתיים. לא הרבה למדו לעבוד בצורה שיתופית, בשקיפות, בתנאי לחץ של דד-ליינים. זה האתגר המנטלי - הידיעה שאתה הולך להיות תלמיד לכל החיים. בסופו של דבר זה משתלם, כי להרוויח שכר של 40 אלף שקל בחודש לאורך שנים - זה משנה את החיים".

עוד כתבות

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

מניית אנבידיה צנחה ב־14% אמש / צילום: ap, Seth Wenig

חמש הצרות החדשות שנחתו אתמול על אנבידיה

עד לפני שבועיים היא הייתה החברה הגדולה בעולם, עם שווי של 5.6 טריליון דולר ● עכשיו, אחרי צניחה של כשליש במניה, אנבידיה מתמודדת עם חקירה רגולטורית של דיווחיה החשבונאיים, חשד להברחת שבבים, מגבלות חדשות על יצוא והקמת חוות שרתים, שחיקת התגמול לעובדים ותחקירים על התנהלות מייסדה ● מחיר המניה חזר אחורה בקרוב לשנתיים - האם זו הזדמנות?

שירי וקס, מנכ''לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס / צילום: פיני סלוק

מנכ"לית חברת הגיוס: "אם תיכנסו לתחומים האלה - תהיו שווים יותר כסף"

"ההייטק הפך לשפוי יותר באופן שבו הוא מוציא כסף. יש פחות שואו אוף, משרדים ראוותניים או מסיבות חברה ענקיות. השכר הולך לעובדים ומסתכלים על כל שקל" ● שיחה קצרה עם שירי וקס, מנכ"לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס (Gotfriends)

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מימוש שני השנה: פימי מכרה מניות הייפר גלובל ב-100 מיליון שקל

קרן ההשקעות של ישי דוידי מכרה נתח נוסף ממניותיה בחברת המחשוב שבשליטתה, אשר הביאו את היקף המימושים שלה בחברה לכ-200 מיליון שקל ● בסך הכל מורווחת פימי במעל חצי מיליארד שקל על ההשקעה שבוצעה לפני כ-6 שנים

איור: Shutterstock

סגנון הלימוד הוא לא המפתח להצלחה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: לומדים "חזותית"? "שמיעתית"? "טקסטואלית"? הקשר של זה להישגים קטן משחושבים

פרסום של קטה גרופ בפתח תקווה / צילום: דרור מרמור

ארביטראז' של 1%: ככה הקבלנים מתחמקים מהוראות בנק ישראל

כפי שיצרניות הרכב עקפו בעבר את המכסים האמריקאיים, חברות הבנייה מוצאות כעת דרכים יצירתיות לעקוף את מגבלות בנק ישראל ● דוחות קטה גרופ מדגימים איך הלוואות קבלן מחזירות את מבצעי ה־90:10 לשוק ● ומי באמת מממן את ההטבה?

כוכבי ''דברים מוזרים'' בערב הבכורה בברודוויי. האימה ממלאת שני תפקידים כלכליים כמעט מנוגדים / צילום: Reuters, Janet Mayer/ INSTARimages

אחרי שעשה קופה בהוליווד: ז'אנר האימה מככב גם על הבמות

כניסת הזוועתונים לברודוויי לא מנותקת ממה שמתרחש בבתי הקולנוע, ומסוגה נישתית זה הפך למנוע שמביא נתחי שוק אדירים ● עבור הוליווד, שמתקשה להוציא את הקהל מהבית, הפחד הפך למוקד משיכה של ממש

אילוסטרציה: Shutterstock

הבורסה שנפלה ב־17.5% בשבוע

מדד המניות המרכזי בטייוואן צנח ב־6.23% ביום שישי וננעל בשפל של כשבעה חודשים ● מניית ענקית השבבים TSMC איבדה 4.8% ● שבוע גרוע כזה לא נראה מאז 1991. ומה עשו יתר הבורסות באסיה?

מניות טק / צילום: Shutterstock

מדד הפאניקה מטפס ובגולדמן זאקס מעריכים: הנפילות בוול סטריט לא הסתיימו

הנאסד"ק צנח ב־5.3% ואיבד 10% בשבוע הגרוע ביותר שלו מאז 2020 ● ב־BNP פריבה מדברים על "מכירות פאניקה" בבנק אוף אמריקה מזהירים שהמשקיעים ממעיטים בסיכון לנחיתה קשה ● ומה מעריכים בגולדמן זאקס לגבי ההמשך?

האוויר יוצא  ממניות ה–AI / איור: Shutterstock

החששות מבועה וההשוואה ל-2008: האוויר יוצא ממניות ה-AI

הביקוש לשבבים עדיין בשיא, אבל המשקיעים כבר לא מוכנים לממן הקמת חוות שרתים בחוב עתק ● בין החשש מהמינוף של קרנות הגידור לסימני השאלה המרחפים סביב ההתחייבויות של OpenAI - כך הפכה ההבטחה הגדולה של וול סטריט למבחן של רווחיות

מימין: אבי, רפי וג'ו נקש / עיבוד: אביב חופי, יח''צ

הם חשבו ששדה דב לא ייסגר לעולם. זה עלה להם ביוקר

שורה של משברים וטעויות הובילו את האחים נקש להיפרד מהשליטה בתכשיט של הקבוצה: חברת התעופה ארקיע ● מההחלטה שלא לגדר את מחירי הדלק, הצניחה בהכנסות הקו לאילת, ההפסדים בעשרות מיליוני דולרים ועד הסכסוך המשפחתי סביב מנכ"ל הקבוצה - שהפך לפנים של מהלך החילוץ

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

המוכרים הבינו שהדירה צריכה שיפוץ והורידו את המחיר. הקונה זיהתה את הפוטנציאל

דירת 4 חדרים בחולון נמכרה ב-2.24 מיליון שקל ● "המוכרים ניסו למכור את הדירה במשך תקופה די ארוכה במחיר שיווק של 2.58 מיליון שקל. אך מכיוון שהיא זקוקה לשיפוץ הבנו שצריך לתמחר אותה אחרת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

שלטי חוצות בטיימס סקוור מקדמים את השקת GTA 6 השבוע. פאניקה מוסרית / צילום: Reuters, לוקמן ווראל אליבול / Anadolu

13 שנה של ציפייה למשחק מחשב: האם הדאגה ממנו מוצדקת?

GTA 6 מגיע אחרי יותר מעשור ועמו גם גל חדש של אזהרות מפני השפעת האלימות במשחק על ילדים ובני נוער ● אלא שמחקרים לא מצאו קשר מובהק בין משחקי וידיאו אלימים לפשיעה, והמומחים חלוקים בשאלה עד כמה החששות מוצדקים ● הסכנה המיידית יותר, מתברר, היא דווקא שעות המשחק הארוכות והפגיעה בשינה ובלימודים

אוזניות Sonos Ace Ultra / צילום: יחצ

כשהאוזניות מדברות עם הרמקול: החידושים של סונוס

חברת האודיו האמריקאית משיקה את אוזניות הדגל החדשות שלה, Sonos Ace Ultra, שמתחברות ישירות למערכת הרמקולים הביתית, ה-Beam Ultra ● האקוסיסטסם כולל גם אפליקציה בשילוב כלי AI, והיתרון הבולט הוא בעיצוב ובנוחות - אך תג המחיר גבוה במיוחד

מבלים ב''רובין''. מיקום מרכזי / צילום: ויקה פלסקוב

עם צ'יפס כמו בממלכה ואוכל מבוצע לעילא: תל אביב זכתה לפאב אנגלי כהלכתו

בעיר מלאת ברי יין כמעט שכחו מההנאה שבנקניקיות, כנפיים וביסים מושחתים ● "רובין" החדש נותן מענה עם אוכל נהנתני ולא מתנצל

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

ח''כים מהמחנה הפוליטי שמוביל ח''כ איזנקוט במליאת הכנסת, השבוע / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

כשגדי איזנקוט מוחק את החוקים של יריב לוין

המחנה הפוליטי שמוביל ח"כ איזנקוט החל לבטל חוקים מרכזיים של הכנסת הקודמת, בסדרת מהלכים שזכו בשיח התקשורתי והפרלמנטרי לכינוי "חקיקת Undo" ● מה מייחד חקיקה שכזו, מה הן ההשלכות האפשריות על היציבות השלטונית ומה הם התנאים לשימוש בה? ● המשרוקית של גלובס

שבע המופלאות / צילום: צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מיהן שתי המניות מ-7 המופלאות שמצליחות להכות את S&P 500?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: Reuters, Koichi Mitsui/AFLO

הנפקת אנתרופיק הפילה את מניית סופטבנק. זאת הסיבה

סופטבנק, שהשקיעה 64.6 מיליארד דולר ב-OpenAI, צנחה בכ-15% ורשמה את יום המסחר הגרוע ביותר שלה ביותר משנתיים ●  ברקע: הפסד רבעוני של 7.1 מיליארד דולר, חשיפה כבדה לתעשיית ה-AI וחששות המשקיעים מהתשואה על ההשקעות העצומות בתחום