גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חולמים על משרה בהייטק? אלה חמשת המכשולים שתצטרכו לדלג מעליהם

אם נדמה לכם שכולם פתאום עוברים להייטק, אתם כנראה טועים ● לרבים הדרך למשרה מאתגרת בשכר דמיוני רצופה משוכות שצריך לדלג מעליהן: מחוסר ניסיון ועד קושי לדבר באנגלית ● בדקנו עם מגייסים ומנהלים מה הם באמת מחפשים ומה צריך לעשות כדי להכניס רגל בדלת של התעשייה

מי יכול להיות הייטקיסט
מי יכול להיות הייטקיסט

כשגיוסי העובדים בהייטק נמצאים בשיא, המחסור בעובדים מיומנים מכביד על התעשייה והתחרות על הטאלנטים מזניקה את השכר לגבהים, לא מפליא שרבים רוצים להצטרף לחגיגה. רק לאחרונה פרסמנו כאן בגלובס נתונים של מאגר השכר וההטבות של הסטארט-אפ הישראלי Compete, שלפיהם דווקא במקצועות המעטפת בהייטק, חל הגידול הרב ביותר בשכר - זינוק של עד 35%. ואם אנשים לא טכנולוגיים יכולים להרוויח יפה כל כך, אולי גם אנחנו יכולים לקפוץ לרכבת?

הדרך למשרה איכותית בהייטק רצופה משוכות שתצטרכו לדלג מעליהן. בדקנו מה באמת צריך כדי להכניס רגל בדלת.

1. שירות צבאי ביחידה טכנולוגית

בליבה של תעשיית ההייטק נמצאת הטכנולוגיה, אף שבעלי המקצועות הטכנולוגיים בה, נכון ל-2020, היו רק מחצית מהעובדים בה. אלה גם בעלי השכר הגבוה ביותר בענף. יש כמה מסלולים שיכניסו אתכם לתפקיד טכנולוגי, והראשי שבהם הוא כנראה שירות ביחידה טכנולוגית בצה"ל. בוגרי היחידות האלה הם משאת נפשה של כל חברת הייטק, ולדברי שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה להייטק גוטפרנדס, 80% מהם כבר מסודרים עם עבודה ארבעה חודשים לפני שהשתחררו.

"יוצאי יחידות מוצאים עבודה תוך 8 ימים מיום שהתחילו לחפש, לעומת תוכניתנים עם ניסיון מהאזרחות שלוקח להם בממוצע 15 ימים לחתום על החוזה. לבוגרי היחידות יש גישה לעמותות של היחידות ולתוכניות יזמות של היחידות שמחברות אותם לסטארט-אפים. החברים שלהם והמנהלים שלהם מקימים או משמשים בעמדות ניהול בסטארט-אפים ומושכים אותם לעבוד אצלם", אומרת וקס.

שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה להייטק גוטפרנדס / צילום: פרטי

"זה שהם יצאו מ-8200 או מ 81 נותן להם עדיפות בגיוס השקעות מאנג'לים ומקרנות גם בארץ וגם בחו"ל. כולם רוצים להתהדר בנוצות של בוגרי ממר"מ. אבל לא סתם להתהדר - הסיבה לכך היא שסטארט-אפים מבינים שה-DNA ביחידות הצבאיות מורכב מאנשים שיצליחו להשתלב בסביבה של חדשנות ויזמות. האיתור של הצבא והניסיון בתוך היחידות מכינים אותם לעולם הזה. האיתור מתחיל בתיכון. האיתור לא נעשה על סמך פוטנציאל אלא על סמך קבלות בשטח. שוב יש הזדמנות יותר טובה לאנשים שלמדו מגמת מחשבים בתיכון, שמכירים מחשבים בבית מגיל צעיר".

לדברי וקס, "יש סיבה לביקוש של חברות ההייטק לבוגרי ממר"מ/בוגרי יחידות צבאיות. האנשים האלו עובדים בצבא במשך שלוש עד שש שנים באינטנסיביות רבה ונוגעים בהמון פיתוחים ואתגרים, יש להם עומס כמו בסטארט-אפ עם של דדליינים של משימות, ואחריות מאוד גדולה. אלה אנשים מוכשרים שעובדים קשה שמקבלים בזכות את ההזדמנויות בעת השחרור".

"בשום מתכון אחר אתה לא יוצא כל כך מבושל לשוק כמו מהיחידות האלה. עם ידע הכי עדכני וחד וניסיון של שלוש שנים עמוסות. עבור חברות, זה רק להכניס לחשמל וזה מתחיל לעבוד", אומרת קארין קאופמן מנהלת המרכז לקריירה, אוניברסיטת רייכמן-הבינתחומי הרצליה.

לדברי גל אביב, סמנכ"ל טכנולוגיות בחברת האדטק Fyber, המעסיקה 350-400 עובדים, מחציתם עובדי מחקר ופיתוח, "גם אני גדלתי ביחידת פיתוח. רוב התחרות היא עם החברות הגדולות ובאמת הגיוס מתבסס על חברים שגדלו יחד ביחידות. זה מעגל שקשה להיכנס אליו, ומי שנמצא בתוכו מרוויח מאוד".

גל אביב, סמנכ''ל טכנולוגיות ב־Fyber / צילום: פרטי

2. תואר או בוטקאמפ? הדעות חלוקות

בשנים האחרונות מדברים הרבה על כך שהאקדמיה אינה מצליחה להתאים את עצמה לצרכים של שוק העבודה ותואר כבר אינו רלוונטי בהכרח לעבודה, גם לא בהייטק. אם אתם בוגרי יחידה טכנולוגית בצה"ל, אולי באמת לא תצטרכו תואר. זה קורה כל הזמן: משוחררי צבא טריים מקבלים הצעות בסכומים של 18 אלף שקל או 25 אלף שקל ויותר בלי שחבשו את ספסלי האוניברסיטה אפילו לא שעה אחת. אבל אם אתם רוצים לעקוף את לימודי התואר ולהיכנס להייטק דרך בוטקאמפ, מעין מחנה אימון מרוכז שבו אתם אמורים ללמוד את התורה כולה בתוך כמה חודשים עד שנה, התשובה תלויה כמובן במי שואלים.

50 גופי הדרכה נבחרו על ידי רשות החדשנות לספק תוכניות הכשרה מהירות להייטק, במימון שלה. זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס, הנמנית עם 50 הגופים הנבחנים, אומר שהבוטקאמפים מגשרים על פער הניסיון והקושי של חברות לקלוט ג'וניורים, משום שהם פרקטיים מאוד.

חיים גרון, מנכ"ל אינפיניטי, המעסיקה עובדים במיקור חוץ בחברות שונות, מוסיף ואומר שבהכשרה של שנה אפשר להביא אדם שהיה מבריק בתיכון למקום דומה לזה של בוגר טכניון שלמד שלוש או ארבע שנים. לאחרונה, ערכה החברה, שזכתה גם היא במכרז של רשות החדשנות לפיתוח הכשרות, פיילוט שבו השתתפו 18 משוחררים עם רקע של חמש יחידות בפיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב בתיכון. "הלימודים נראים כמו יום עבודה בסטארט-אפ, 12-14 שעות ביום, במסגרת של צוותים. בתום התוכנית הם לא נופלים מעובדים עם שנתיים-שלוש ניסיון", אומר גרון. "יש לנו כוונה לפתוח 200 תקנים לחיילים משוחררים".

אם זה המסלול שאתם מכוונים אליו, כדאי לדעת שגם לבוטקאמפ לא תמיד מתקבלים בקלות. לדברי גרון, רק 12.5% מהמוזמנים למיונים מתקבלים בסופו של דבר.

מה אתם מחפשים?
"אלמנטים של מצוינות, ראייה ריאלית, אנגלית. אדם שהוא מצטיין בכול, מתמיד, עם יכולת התאוששות מהירה".

וכמה מרוויחים הבוגרים? לדברי גרון, אחרי שנתיים הם ירוויחו בין 24 אלף שקל ל-30 אלף שקל, או לפחות 10,000 שקל יותר מהמשרה הקודמת.

לפי נתונים בלתי רשמיים, שנה אחרי תחילת ההכשרות קצרות המועד, כ-75% מהבוגרים מוצאים עבודה, אבל רשות החדשנות צפויה לבדוק את הנתונים בחלוף שנתיים מתחילת ההכשרה. לדברי אניה אלדן, סמנכ"לית הזנק ופיתוח עסקי ברשות החדשנות, ההכשרות האלה נחוצות משום שחברות מחפשות בעלי מקצוע שאינם דווקא אלגוריתמיקאים. "פעם מחלקות פרודקט, שיווק ומכירות היו בחו"ל, ועכשיו יש פה הזדמנות חד פעמית להגדיל את התעסוקה בהייטק. אני חוששת שאם לא ננצל את ההזדמנות הזאת, חברות יתחילו להעסיק עובדים מחו"ל".

אניה אלדן, סמנכ''לית הזנק ופיתוח ברשות החדשנות / צילום: כדיה לוי

אלדן הייתה רוצה לראות מעורבות גדולה יותר של התעשייה בהכשרות פנים-ארגוניות. "לפי מחקר שנעשה בשנים האחרונות, רק בחצי אחוז מהמקרים התעשייה מעורבת בהכשרות פנים-ארגוניות. היא לא מגדירה צרכים או סילבוס ולא נותנת התמחות לג'וניורים. בגרמניה, המעורבות של התעשייה עומדת על 50%. המעורבות של התעשייה בהכשרות היא סופר-קריטית, גם בצד של ההכשרה וגם בצד של ההשמה. רואים עכשיו התחלה של שינוי".

בכל מקרה, היא אומרת, אי-אפשר להשוות בוגר של בוטקאמפ לבוגר טכניון. לא כל אחד שלומד חצי שנה יכול להגיע לאותו תפקיד שמגיע אליו בוגר טכניון.

"ברור שאם אתה בוגר הטכניון או מדעי המחשב של האוניברסיטה יש לך יתרון", אומרת גם דפנה גבר ליפשיץ, מנכ"לית עמותת תפוח, שמכשירה מועמדים להייטק מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית ונהנית גם היא מתמיכת רשות החדשנות בחלק מהמסלולים. "אבל היום מספר בוגרי הבוטקאמפ עבר את מספר המתכנתים בוגרי האוניברסיטאות בסיליקון ואלי, כי הכמות לא מדגדגת את סף הביקוש. ברור שהחברות היו מעדיפות לעשות הד האנטינג על עובדים מחברות אחרות, כי קשה להם להתמודד עם ג'וניורים ועוד יותר קשה עם ג'וניורים שהם לא בוגרי היחידות הטכנולוגיות בצה"ל, אבל חסרים להם עובדים".

עמותת תפוח עושה הכשרות בתחומים טכנולוגיים, ולדברי גבר ליפשיץ, חלק מהמועמדים הם בעלי תארים במדעי הרוח והחברה שגילו שהשכר שמחכה להם בשוק לא יאפשר להם לחיות. "אם היינו יכולים לעשות 100 בוטקאמפים כאלה, היה היום משפך מטורף לתוך ההייטק, לחברות הביטוח ולבנקים, שיש להם בתי תוכנה קטנים בתוכם. הביקוש הוא גדול גם בתעשיות המסורתיות. יש תחושה שאנחנו במרוץ מטורף".

גבר ליפשיץ לא אומרת כמה מבוגרי הבוטקאמפ מוצאים עבודה איכותית בתחום שאליו הוכשרו, אבל מבטיחה שלכל תלמיד יש מלווה תעסוקתית שמכינה אותו לראיונות עבודה ובונה איתו פרופיל לינקדאין.

וקס שופכת מים קרים על החגיגה. "לא רוצה לבאס, אבל מניסיוני, קורסים של הסבה לפיתוח או הסבה לבדיקות, שהעלות שלהם אלפים רבים של שקלים, לא מבטיחים שתתקבלו לחברת הייטק. אל תתפתו לקיצורי דרך.

"למרות המחסור החמור בידיים עובדות, אני לא מרגישה פתיחות של הסטארט-אפים שאני עובדת איתם למועמדים שמגיעים בלי ניסיון מינימלי של שנה בחברת הייטק מוכרת. למי שכבר עשה קורס כזה והשקיע מזמנו, העצה שלי היא לנסות להשיג עבודה כג'וניור בשכר נמוך באחת החברות כדי לצבור ניסיון בתעשייה. אחר כך יותר קל למצוא.

"איך בכל זאת נכנסים להייטק המנצנץ? מי שרוצה לעבוד בתחום התוכנה עדיף שירכוש תואר איכותי במדעי המחשב מאוניברסיטה או מכללה מוכרת, ואז מובטחת לו עבודה בהייטק. בעדיפות ראשונה זה הטכניון, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב, אחרי זה אוניברסיטת חיפה ובר אילן, לצד המכללה האקדמית תל אביב יפו, הבינתחומי (שקיבל הכרה כאוניברסיטה) והמכללה למינהל, והרחק מתחת מכללת סמי שמעון".

למרות הנחרצות של וקס, יש חברות שמצהירות שאפשר גם בלי תואר. עפרי בלאו, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת hired score, סטארט-אפ בתחום ה-HR Tech שמעסיק 140 עובדים, "אנחנו מעדיפים לקחת אנשים שכבר הוכשרו, כי המשאבים מעטים. בתקופה האחרונה שוק ההייטק חם ולוהט והסניורים נשארים בחברות ולא זזים. מי שנמצא בשוק אלה הג'וניורים, ואנחנו מקבלים עשרות אלפי קורות חיים. אמרנו שאנחנו יכולים לחפש שמונה חודשים סניור או לקחת ג'וניור ולקבל מישהו שעולה הרבה פחות, מאוד רוצה ללמוד והוא לוח חלק - אתה יכול לעצב אותו בדמות החברה".

"לא משנה לנו אם לאנשים יש תואר, אנחנו מסתכלים על הניסיון - מה המועמד עשה בצבא ומה היכולת שלו ללמוד דברים חדשים. אם הוא יודע כמה שפות תכנות, יכולת הלמידה שלו טובה יותר. יש אנשים בלי תואר שהיו בצבא והגיעו ישר אלינו. גם אם יש לאנשים תואר, הוא לא רלוונטי למה שהם עושים".

"עד לפני עשר שנים, מי שהתראיין לתפקידי פיתוח היה צריך להיות בוגר אוניברסיטה. היום רבים מהעובדים הם אנשים שהתפתחו באמצעות קורסים", אומר אביב. "יש מהנדסים מבריקים שלמדו אונליין ולא נופלים ממהנדסים שלמדו. יש כל כך הרבה ביקוש למהנדסים לעומת היצע, שהרף הרחיב את עצמו".

3. חברים בחברות הייטק

חברות הייטק רבות נשענות על שיטת ה"חבר מביא חבר", שכבר זלגה לתעשיות נוספות. בפרקטיקה הזאת, מעסיקים מתגמלים עובדים שמתווכים בין מכר שלהם למקום העבודה. במקרה של התאמה, העובד המתווך עשוי לקבל סכום של כמה אלפי שקלים.

חברת הפינטק פאגאיה אפילו השיקה לאחרונה תוכנית הנקראת Come together, המעודדת קבוצות חברים להתקבל לעבודה יחד. היא קוראת לקבוצות חברים או לצוותים שלמים להקים את נבחרת החלומות שלהם ולהתקבל כמקשה אחת לחברה.

"50% מהתפקידים בשוק ההייטק מאוישים בעקבות המלצות , הפניות, חבר מביא חבר וכדומה. עובדה זו בלבד מספיקה כדי להמחיש כמה חשוב להשקיע בנטוורקינג, בדגש על נטוורקינג אותנטי ורגשי, שגורם לאנשים באמת לרצות לסייע לכם", אומרת וקס. "אם תצליחו ליצור נטוורקינג אפקטיבי, תוכלו 'להפעיל' אותו כדי לפתוח דלתות, במיוחד במצבים שבהם אתם לא עונים בול לדרישות המשרה.

"מהניסיון שלנו, אנחנו רואים שמנהלים ישראלים אוהבים לגייס אנשים שיש להם איתם מכנה משותף: חברים משותפים בפייסבוק ותחומי עניין מקצועיים משותפים. הם גם שמים דגש משמעותי על תחומי עניין דומים (ספורט, סדרות אהובות ועוד), אז לפני שאתם מתחילים לחפש עבודה, תעברו על הפרופילים שלכם ותעשו את ההתאמה הנדרשת. אפשר לנצל את השימוש ברשתות לטובתנו - עבור מי שמחפשים עלינו מידע, ובהם גם מעסיקים פוטנציאליים.

"אם אתם שואפים להיכנס לחברות הייטק ואתם מגיעים ממקצועות לא טכנולוגיים, תיתקלו במצב הפוך מבחינת היצע וביקוש. לדוגמה, קולגה שיש לה תואר בעריכת דין והשאיפה שלה להיכנס לחברת הייטק בתור יועצת משפטית. היא שלחה קורות חיים ל-20 חברות ורק חברה אחת חזרה אליה, כיוון שבכל חברה יש יועץ משפטי אחד ומקבלים אלפי קורות חיים על כל משרה. למשרות כאלו אין למנהלת הגיוס יכולת לקרוא את כל הקורות חיים ולבחור מהקובץ את המתאימים ביותר בלי המלצה שתתאים ל-DNA של החברה. רק מי שיש לו מישהו שמכיר אותו ממש טוב בתוך החברה ויכול להמליץ עליו יכול איכשהו להשיג גישה לחברה".

החיסרון הידוע של הפרקטיקה הזאת הוא הדרה של אוכלוסיות שלמות שאינן שייכות לאותו מעגל סגור של חברים מהצבא או האוניברסיטה: נשים, ערבים, חרדים ואנשים עם מוגבלות. לפי מחקרים שנעשו בתחום הזה, חברות שנשענות על פרקטיקת החבר מביא חבר עשויות להפסיד בטווח הארוך - לא רק מוסרית, אלא גם כלכלית: לפי מחקר של חברת הייעוץ BCG, בחברות שבהן ההנהלה הייתה מגוונת יותר, ההכנסות מחדשנות היו גבוהות יותר.

4. אנגלית ברמת שפת אם, אבל באמת

אחד החסמים המרכזיים לעבודה בהייטק הוא ידיעת אנגלית. מערכת החינוך הישראלית, במיוחד בפריפריה, מוציאה מתוכה בוגרים שבקושי יודעים להסתדר בחו"ל עם אנגלית, וגם בוגרי חמש יחידות בציונים גבוהים מתקשים לתרגם את הלימודים לעולם האמיתי. בחברות הייטק, אי-ידיעת אנגלית היא חסם רציני שמדיר עוד יותר את אוכלוסיות הגיוון. ברובן, השיח מתנהל באנגלית לא רק מול הלקוחות בחו"ל אלא גם התקשורת הפנימית נעשית באנגלית.

מחקר שנעשה במכון אהרן למדיניות כלכלית, בהובלת פרופ' ניראון חשאי, דיקן בי"ס אריסון למינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה), הראה שבמקרים רבים לימוד של 5 יחידות אנגלית לא מהווה אינדיקציה ליכולת ניהול שיחה עסקית באנגלית ברמה מספקת. חוסר היכולת הזה הוא משמעותי במיוחד בענף ההייטק, שהוא בינלאומי במהותו, ומחריף כאשר מדובר במקצועות תומכי טכנולוגיה כגון שיווק, מכירות ותמיכה. חברות הייטק מעדיפות במידה רבה להעסיק במקצועות אלו עובדים לא ישראלים, המסוגלים לנהל שיחה עסקית באנגלית ברמה גבוהה.

לדברי קאופמן, "אצל מי שמגיע עם כישורים טכנולוגיים, השפה היא פחות קריטית, אבל אם אין כישורים טכנולוגיים האנגלית היא כלי מאוד דרמטי. אני נתקלת באנשים סופר-מוכשרים שבגלל חוסר ביטחון להתנהל באנגלית הם לא מצליחים. לא מספיק לדעת לקרוא ולכתוב, צריכים להיות מסוגלים לדבר, והדיבור עוצר המון אנשים צעירים. דבר נוסף הוא נושא התרבות. אם עלית לישראל או חיית תקופה מסוימת בחו"ל, יש לך גם ההבנה של התרבות, הניואנסים. ההתנהלות מול ספקים ולקוחות היא יותר מדויקת, חופשית ומשוחררת".

קארין קאופמן, מנהלת המרכז לקריירה ברייכמן-הבינתחומי הרצליה / צילום: גלעד קוולרצ'יק

5. אופי של תלמידים נצחיים

"אנשים מקנאים במשכורות ובהטבות בהייטק, אבל לא סתם מהנדסי תוכנה מקבלים על עבודתם תגמול גבוה", אומרת וקס. "עבודה בתכנות כרוכה בשעות ארוכות של ריכוז מול המחשב, בהמון למידה ובהתמודדות עם אתגרים. לא כל אחד בנוי לזה".

"צריך חוסן נפשי כדי להתמודד עם הרבה כישלונות וביקורת", מוסיפה גבר ליפשיץ. "החסינות הנפשית היא הכי חשובה. אנשים צריכים להיות מסוגלים לעמוד במרתון של למידה אינסופית. למדתם בבוטקאמפ שלוש שפות תכנות? דעו שהמעסיק ייתן לכם אתגר ותצטרכו להיכנס לקורסרה וללמוד בעצמכם. אתה קופץ לתוך המים ומתחיל לשחות בקצב שהוא רק מתגבר, כמו בסרט 'מבצע סבתא' - מתחיל הכי חזק ואז מגביר.

"אתה צריך לעבוד בצוות, לעמוד ביעדים קבוצתיים. לא הרבה למדו לעבוד בצורה שיתופית, בשקיפות, בתנאי לחץ של דד-ליינים. זה האתגר המנטלי - הידיעה שאתה הולך להיות תלמיד לכל החיים. בסופו של דבר זה משתלם, כי להרוויח שכר של 40 אלף שקל בחודש לאורך שנים - זה משנה את החיים".

עוד כתבות

משתתפי שדולת התעופה בכנסת, השבוע (המסכות הוסרו לטובת הצילום) / צילום: יח''צ

"אוהבים לטוס אבל לא מבינים בתעופה": ענף התעופה מחפש יד מכוונת ולא מוצא

לראשונה התקיים השבוע דיון של שדולת התעופה בכנסת ● סביב השולחן נשמעו טענות על "אי שוויון", וחילוקי דעות סביב שדה התעופה ברמת דוד, שהקמתו בוטלה ● שרת התחבורה מרב מיכאלי: "יש צורך אסטרטגי בשטחים פתוחים". השר לשעבר בצלאל סמוטריץ': "שגיאה קשה"

תחנת דלק באיראן / צילום: Reuters, סוכנות הידיעות WANA

"חמינאי, איפה הדלק?": מתקפת סייבר על תחנות דלק באיראן

דוברה של החברה הממשלתית האחראית על הפצת הדלק פרסם הודעה ולפיה אין להגיע לתחנות עד להשלמת הטיפול במה שכינה "תקלה טכנית" ●  במקביל, השתלטו האקרים על מאות שלטי חוצות אלקטרונים וכתבו עליהם "חמינאי איפה הדלק שלנו"

מידול תלת מימדי של אדם שוכב על מיטת חדר ניתוח / צילום: מתוך מצגת של Dassault Systèmes

החברה שרוצה למדל את הגוף האנושי ולשנות את האופן שבו עושים ניסויים קליניים

חברת דאסו סיסטמס, ספין אוף של תאגיד התעופה הצרפתי דאסו, יוצרת "תאומים וירטואליים" לבני אדם, שאפשר לנסות עליהם תרופות

ראש הממשלה נפתלי בנט / צילום: יואב דודקביץ, פול ידיעות אחרונות

הפלונטר של בנט: תקציב של מאות מיליוני שקלים ממתין למינוי שר

משרד ההתיישבות אינו מתפקד; הסיבה: רה"מ, שמחוייב למנות למשרד את חגית משה מהבית היהודי, הבטיח את המשרד מאוחר יותר לניר אורבך ממפלגתו

קבוצת תיירים בירושלים / צילום: Shutterstock

מתווה התיירות אושר: התיירים יחזרו לישראל בעוד שבוע. אלו התנאים

החל מ-1 בנובמבר תותר כניסת תיירים מחוסנים או מחלימים לישראל ● המתווה "יעודכן בהתאם להתפתחויות ולגילוי וריאנטים חדשים"

בזוס, גייטס, צוקרברג, מאסק ובאפט. מה צריך לדעת על מיסוי המיליארדרים / צילום: Associated Press

מס המיליארדרים: מה צריך לדעת על התוכנית של הדמוקרטים

הדמוקרטים במירוץ להעברת מס חדש על רווחי הון לא ממומשים של מיליארדים

מגדל TOHA2 / הדמיה: ויו פוינט

1,600 חניות ל-20 אלף עובדים: האם המגדל הזה יהפוך לשער החדש של תל אביב

אמות וגב ים ישקיעו 3 מיליארד שקל במגדל TOHA2 בפינת הרחובות יגאל אלון ודרך השלום, תוך שהן בונות על חברות ההייטק, המטרו וקירוי האיילון ● "עוד נצטרך להתלבט מה לעשות עם השטח של החניון" ● האם ההימור ישתלם? שלוש הערות

אבי ברגר, מנכ''ל משרד התקשורת לשעבר, מעיד במשפט נתניהו / צילום: רפי קוץ

מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר: לא נכנעתי ללחצים ממשרד רה"מ לאשר את עסקת בזק-yes

הדיונים במשפט נתניהו נמשכים, והיום נפתח החלק הנוגע לעסקת בזק-yes, שלפי כתב האישום היוותה את התמורה לעסקת השוחד לכאורה המיוחסת לנתניהו ולבני הזוג אלוביץ' ● בית המשפט לא אישר לפרקליטות לחקור את מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר על תיק 1000, בנוגע לאירועים שלא מתוארים בכתב האישום

משחקי הדיונון / צילום: Associated Press, Youngkyu Park/Netflix

משחק הדיונון הרג את ה"נבל הקלאסי". מי יתפוס את מקומו?

עשור אחרי שנאסרה לשיווק, הסדרה "משחק הדיונון" הפכה לסחורה חמה בנטפליקס ● זה לא מקרי: הגלובליזציה גרמה לאנושות להבין עד כמה הבעיות בעולם משותפות, והחברות המסחריות שינו כיוון

''ישראל היא שוק קטן, אז קשה להאשים את חברות הפינטק בכך שהן רוצות לפרוץ בשווקים גדולים יותר'', אומר שמוליק בן טובים, יו''ר קהילת הפינטק הישראלית / צילום: Shutterstock, Joyseulay

הפינטק הישראלי כובש את העולם. אבל למה החברות לא פועלות בארץ?

תעשיית הפינטק הישראלית פורחת, עם 650 חברות ישראליות והתעניינות רבה מצד משקיעים זרים. אבל הפעילות שלהן מתרחשת בעיקר בחו"ל ● מדוע זה כך, והאם יש מה לעשות? ● האזינו 

פינוי בינוי בבת ים / צילום: כדיה לוי

שיעור ההסכמה יירד ל-66%: המהפכה בפינוי בינוי אושרה בוועדת הפנים

ועדת הפנים אישרה היום את הפרק שעוסק בהתחדשות העירונית בחוק ההסדרים ● בין השינויים: יפחת הרוב לתביעת דיירים סרבנים לשני שליש מבעלי הדירות, בעלי דירות שעשו עבירות בנייה לא יכללו במניין הדיירים הנדרש לצורך רוב וגם היזם יוכל להגיש תביעה נגד דייר סרבן

נשיא סין, שי ג'ינפינג / צילום: Associated Press, Nicolas Asfouri

הפועלים מעלה המלצה לסין – "התמתנות רגולטורית ותמחור נוח"

לאחר שהורידו המלצה ביוני האחרון על רקע קשיי רגולציה בסין, האנליסטים בבנק הפועלים מעריכים כי הרוחות נרגעו, ולמרות הזינוק במחירי האנרגיה, העלו המלצה לסין ל"תשואת יתר"

אסדת תמר / צילום: אלבטרוס

הבורר קבע: ישראמקו תשלם לנפטא תמלוגים נוספים בהיקף 49.1 מיליון דולר

פסק הבורר צפוי להגדיל ב-108 מיליון שקל את הרווח המיוחס לבעלים שתציג נפטא בדוחות הרבעון השלישי ● במקביל צפויה שותפות ישראמקו לרשום בגין פסק הבורר הוצאה נוספת של כ-5 מיליון דולר בדוחות

קתי ווד, מייסדת ומנכ''לית ARK Invest / צילום: יוטיוב

בניגוד לרוב המומחים: קת'י ווד מנבאת דפלציה אמריקאית מיד אחרי החגים שם

קת'י ווד נגד ג'ק דורסי והנבואה שלו על היפר-אינפלציה שמאיימת על ארה"ב: ווד טוענת כי מיד אחרי חגי דצמבר וינואר דווקא תגבר שם המגמה הדפלציונית בשוק – בגלל נחשלות של טכנולוגיה חדשנית ובגלל עודפי מלאי חריגים אצל היצרנים

אורנה ברביבאי / צילום: יוסי זמיר

חוק חדש יסדיר את העבודה מהבית: כך תעבוד התוכנית של שרת הכלכלה

איך מגדירים עבודה מרחוק, ומה מעסיקים יצטרכו לעשות כדי למנוע אפליה לרעה של אלה שעובדים מחוץ למשרד - אלה רק חלק מהנושאים שמשרד הכלכלה מתכוון להתייחס אליהם בהצעת החוק שהוא מגבש בימים אלה להסדרת עבודה מרחוק ● בינתיים, מעסיקים מוצאים פתרונות משלהם לבעיות שיוצרים כמה מהטרנדים הנלווים לעבודה היברידית - מהרעיון של חופשה ללא הגבלה ועד הרצון לאפשר עבודה מכל מקום בעולם

ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Susan Walsh

המאבק על התקציב בארה"ב: מה יישאר מהביידנומיקס?

הדיונים הקדחתניים לקראת אישור התוכניות השאפתניות של הנשיא מגיעים לרגע האמת ● כשברקע בחירות אמצע הקדנציה שצפויות להקטין עוד יותר את כוחו בוושינגטון, הנשיא מוכן להתפשר, והרבה ● הסעיפים, אלה שיישארו בפנים ואלה שבחוץ, יגדירו במידה רבה את "מורשת ביידן"

רו''ח חן שרייבר / צילום: כדיה לוי

עכשיו זה רשמי: רו"ח חן שרייבר נכנס לתפקיד נשיא לשכת רואי החשבון

שרייבר נכנס לתפקידו הערב לאחר שהאסיפה הכללית הכריזה באופן רשמי על תוצאות הבחירות ללשכת רואי החשבון בישראל ● שרייבר ניצח את המועמדת היריבה, רו"ח אלינה פרנקל, בפער קולות משמעותי

הישרדות VIP / צילום: יח''צ

קרב ההישרדות של הישרדות: רשת דחתה ברגע האחרון את שידור הפרק

קצת יותר משעה לפני שידורו, ברשת החליטו לדחות את הפרק למחר ● שלא לייחוס בהפקה טוענים כי הסיבה הייתה שינויים שנדרשו בעריכה, אך הערכה בשוק היא שהפרק נדחה בשל החשש מקרב הרייטינג מול "הזמר במסיכה" של קשת

עמיר פרץ / צילום: שלומי יוסף

ועדת המינויים פסלה את מועמדותו של עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית

בין הנימוקים לפסילה: מהלך ההנפקה האמור להתחיל בתעשיה האווירית בקרוב, והצורך באישיות בכירה מעולם העסקים והפיננסים שיוביל את התהליך האמור ● פרץ הוצע לתפקיד על ידי שר הביטחון בני גנץ לפני כשלושה חודשים

מימין: סער יוסקוביץ׳, גל שאול / צילום: Augury

הסטארט-אפ הישראלי שמקשיב לרעש של מכונות הפך לחד-קרן

חברת אוגורי, שמנתחת פעולת מכונות ע"י רישום הוויברציות, הטמפרטורה והקול שהן מפיקות, גייסה 180 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר ● המתחרה החדשה של אוגורי בשוק היא אמזון AWS