גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהנזק שגורמת אינסטגרם לנערים ועד להנחות הסלב: תחקיר ענק חושף את הסודות האפלים של פייסבוק

תחקיר מהדהד של "וול סטריט ג'ורנל" מציג איך מכופפת הרשת החברתית את הכללים עבור משתמשים בעלי פרופיל גבוה, כיצד הסתירה מידע שקושר בין פגיעה נפשית בצעירים להתמכרות לאינסטגרם, ואיך משמשת הפלטפורמה בידיעתה לסחר בבני אדם ולהזמנות של רצח ● סגן נשיא בפייסבוק: "מבינים את האחריות של תפעול פלטפורמה גלובלית. המאמרים הכילו טענות שגויות"

חברות ענק כמו פייסבוק מורגלות בשנים האחרונות לביקורות מכל כיוון אפשרי. אבל תחקיר ענק וממוקד בן חמישה פרקים כמו זה שהוטח בחברה על ידי וול סטריט ג’ורנל הוא בכל זאת ציון דרך. התחקיר של הג’ורנל חושף את האופן שבו החברה התעלמה מבעיות ומכשולים, אבל לא באמת פעלה כדי לתקן אותם.

מה מכיל התחקיר העיתונאי של הג’ורנל, ועם איזה שאלות קשות מתמודדת פייסבוק בימים האחרונים.

תחקיר ראשון: פייסבוק מאפשרת הנחות סלב ל־5.8 מיליון משתמשים

מארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד פייסבוק, אמר בעבר שפייסבוק מאפשרת ליותר מ-3 מיליארד משתמשים לדבר באופן שווה, ושהכללים חלים על כולם באותה צורה. אלא שהוול סטריט ג’ורנל חושף את קיומה של מערכת שמגנה על לפחות 5.8 מיליון משתמשים בעלי פרופיל גבוה בשנת 2020 כמו מפורסמים ופוליטיקאים. המערכת, בשם "cross check" שומרת על משתמשים מסוימים מפני פעולות אכיפה של כללי הרשת החברתית - משמע: אותם משתמשים רשאים לפרסם מה שהם רוצים, גם אם זה מפר את הכללים של פייסבוק.

אחת הדוגמאות שהוצגו בתחקיר הייתה סיפור האונס של ניימאר. בשנת 2019, פרסם הכדורגלן הברזילאי צילומי מסך משיחה עם אישה שטענה כי אנס אותה, וכעת היא סוחטת אותו. בשיחות נכללו שמה ותמונות עירום שלה, בניגוד לנוהל של פייסבוק שמחייב הסרת תכנים שמשולב בהם עירום. בבדיקה פנימית של החברה התגלה כי המערכת חסמה למשך יממה את מנהלי התוכן של פייסבוק מהסרת הסרטון - מה שהוביל לכך ש-56 מיליון משתמשים ראו את מה שפייסבוק תיארה במסמך נפרד כ"פורנו נקמה".

לא רק ניימאר ברשימה, אלא דמויות מוכרות כמו נשיא ארצות-הברית לשעבר דונלד טראמפ שהיה ברשימה עד שהושעה מהזירה. בסקירה פנימית של פייסבוק בשנת 2019, נכתב כי "בניגוד לשאר הקהילה, אנשים אלה יכולים להפר את הכללים שלנו בלי השלכות". לפי התחקיר, פייסבוק ביקשה משותפים בודקי עובדות רטרואקטיבית לשנות ממצאים לגבי פוסטים של חשבונות חשובים, ו-ויתרה על עונשים רגילים על הפצת "פייק ניוז" להגדרתה כדי להימנע מתקריות פוליטיות.

אז איך זה עבד? אם משתמש VIP היה מפר את המדיניות, פייסבוק הייתה יוצרת עימו קשר ומספקת לו חלון זמן של 24 שעות כדי לתקן - אחרת היא תסיר את התוכן בעצמה. לפי התחקיר, התעסקות עם תוכן של משתמש VIP דורשת אישור של בכירים בפייסבוק, לעתים עד התערבות של צוקרברג עצמו או סגניתו שריל סנדברג.

דובר פייסבוק, אנדי סטון, אמר ש"פייסבוק עצמה זיהתה את הבעיות עם המערכת ופעלה לטפל בהן". סטון הוסיף כי החברה שמה לה למטרה לחסל את החסינות המוחלטת הזו במחצית הראשונה של 2021.

תחקיר שני: פייסבוק ידעה שאינסטגרם מזיקה לנוער, אך המשיכה

התחקיר של הג’ורנל חושף מסמכים לפיהם פייסבוק גילתה שוב ושוב שאינסטגרם - הרשת החברתית אותה רכשה ב-2012 תמורת מיליארד דולר - מזיקה לבני נוער.
לפי התחקיר, כ-22 מיליון בני נוער נכנסים לאינסטגרם בארצות-הברית מדי יום, מול 5 מיליון בני נוער שנכנסים לפייסבוק. הממצא המרכזי - בנות נוער נפגעות במיוחד מהאלגוריתם של אינסטגרם. במצגת פנימית של פייסבוק הובאו הנתונים הבאים: "32% מבנות נוער אמרו שכשהרגישו רע עם הגוף שלהן, אינסטגרם גרמה להן להרגיש יותר גרוע", נכתב. עוד הוצג כי בקרב בני נוער שדיווחו על מחשבות אובדניות, 13% מהמשתמשים הבריטים ו-6% מהאמריקאים תלו את הבעיה באינסטגרם.

על פי מסמכים שהובאו בתחקיר, החוקרים הזהירו שאינסטגרם היא מוצר ממכר וכי "בני נוער מאשימים את אינסטגרם בעלויות בשיעור החרדה והדיכאון". על פי המסמכים, "בני נוער אמרו לנו שהם לא אוהבים את משך הזמן שהם מבלים באפליקציה אבל הם מרגישים שהם חייבים להיות נוכחים". על פי החוקרים, פייסבוק התקשתה לנהל את הבעיה ולטפל בה לצד שמירה על האפליקציה כממכרת.

צוקרברג אמר בדיון בקונגרס במרץ 2021, כי "במחקר ראינו כי לשימוש באפליקציות חברתיות יכול להיות יתרונות חיוביים לבריאות הנפש". כשסנטורים ביקשו לראות את המחקרים הפנימיים, פייסבוק אמרה שמדובר במחקר קנייני והוא "נשמר חסוי לקידום דיאלוג גלוי ופתוח וסיעור מוחות בצורה פנימית בחברה".

בבלוג החברה הגיבו על התחקיר: "המדיה החברתית אינה טובה או רעה מטבעה לאנשים. רבים מוציאים אותה מועילה ביום אחד, ובעייתית למחרת. מה שנראה הכי חשוב הוא האופן שבו אנשים משתמשים במדיה חברתית, ובמצב הרוח שלהם כאשר הם משתמשים בה".

תחקיר שלישי: למה בפייסבוק שינו את "הניוז פיד" כדי שיעודד שליליות

חברות רבות וגופי מחקר מנסים להבין איך האלגוריתם של פייסבוק עובד ואיך הוא משתנה עם הזמן. לפחות במקרה אחד, ב-2018, פייסבוק סיפרה בצעד חריג כי ביצעה שינוי משמעותי לאלגוריתם שלה ל"ניוז פיד". לפי המסמכים, פייסבוק יצרה נוסחה כדי לבדוק עד כמה פוסט מסוים גורף אינטראקציה משמעותית - ולפי המידע הזה סידרה את הניוז פיד. צוקרברג הציג את המהלך כהקרבה, ואמר כי "זה לא מספיק רק לחבר אנשים, אנחנו צריכים לוודא שהקשרים הם חיוביים. עלינו לוודא שאנשים לא משתמשים בפייסבוק כדי לפגוע באחרים או להפיץ מידע שגוי".

אבל לפי המסמכים שהוצגו בוול סטריט ג’ורנל, זו לא כל האמת. החוקרים זיהו שמפרסמים ומפלגות פוליטיות כיוונו מחדש את הפוסטים שלהם "למחוזות הזעם והסנסציות", כך נכתב בתחקיר. ככל שיש יותר זעם, כך יש יותר תגובות ומעורבות גדולה יותר.

כמה מפלגות פוליטיות באירופה אמרו לפייסבוק שהאלגוריתם שלהם גרם להם לשנות עמדות מדיניות, כדי שיהדהדו יותר בזירה, כך לפי המסמכים. אותן מפלגות אמרו שהשינוי הגדול הזה דחף אותם לייתר פוסטים שליליים ומקטבים.

עובדים בצוות מיוחד עבדו על מספר שינויים כדי לטפל בבעיה הזו. אלא שצוקברג בעצמו התנגד לכמה מהתיקונים, כך עולה מהמסמכים, מכיוון שחשש שהם עלולים לפגוע במטרה אחרת של החברה - לגרום למשתמשים לייצר מעורבות בזירה.

תחקיר רביעי: פייסבוק התעלמה מפעילות גלויה של קרטל סמים

על פי עשרות מסמכים פנימיים של פייסבוק, עובדים בחברה הדליקו נורות אדומות לגבי אופן השימוש בפייסבוק במדינות מתפתחות מסוימות. העובדים ציינו כי סוחרי בני אדם במזרח התיכון השתמשו בפייסבוק כדי לפתות נשים לתעסוקה פוגענית כמו עבדות או עבודות מין. במקרה אחר, עובד שהיה שוטר הזהיר על קרטל סמים במקסיקו שמשתמש בגלוי בפייסבוק כדי לגייס, לאמן ולשלם עבור רוצחים שכירים. למרות האזהרות של אותו עובד פייסבוק לא מנעה מהקרטל לפרסם בזירות שלה.

במקרה אחר, עובדים הזהירו כי קבוצות חמושות באתיופיה משתמשות בגלוי בפייסבוק כדי לעודד אלימות נגד מיעוטים אתניים.

עובדים מתארים את האלימות במיאנמר כקריאת השכמה לאחריות של פייסבוק בעולם המתפתח. צוקרברג כתב מכתב התנצלות לפעילים על התפקיד של פייסבוק והתחייב לעשות יותר. לפי המסמכים, פייסבוק לא הצליחה לבנות מערכות אוטומטיות כדי לטפל בתוכן הבעייתי שם, ואין לה מספיק עובדים הדוברים בשפות הרלוונטיות. במסמך פנימי של פייסבוק, נכתב "רוב פעולות היושרה הגדולות שלנו בשנתיים האחרונות אינן פועלות ברוב העולם". נוסף על כך, פייסבוק לא מפרסמת את כללי הקהילה שלה בכל השפות הרלוונטיות, משמע יש משתמשים שפשוט לא יודעים מה מותר ומה אסור.

ולמה? מכיוון שחששו בחברה על פגיעה בעסקים המקומיים וששותפים עסקיים לא יחששו מזה.

פייסבוק אמרה השבוע שהיא החלה לתרגם את המדיניות לשפות אחרות.
על פי המסמכים, עובדים הזהירו את הממונים עליהם על סחר באיברים, פורנוגרפיה פעולות ממשלתיות נגד התנגדויות פוליטיות. כשבפועל, החברה מסירה דפים מעטים - בעוד שרבים מתוכם עדיין פועלים בגלוי.

בריאן בולנד, סגן נשיא פייסבוק לשעבר, שהתפטר מתפקידו בשנה שעברה, אמר שפייסבוק מיקדה את מאמצי הבטיחות שלה בשווקים עשירים יותר ועם ממשלות חזקות. פייסבוק אומרת שיש לה "אסטרטגיה מקיפה" במדינות בסיכון לאלימות, שמסתמכת על צוותים דוברי שפת אם ומשאבים ושיתופיות עם מומחים כדי לשמור על בטיחות האנשים.

תחקיר חמישי: צוקרברג ניסה לעודד חיסונים, אבל יצר את ההיפך

במרץ השנה פרסם מארק צוקרברג בדף הפייסבוק שלו מטרה שאפתנית במיוחד: החברה תשתמש בכוחה האדיר כדי לעודד 50 מיליון אנשים להתחסן נגד הקורונה. בהודעה הזו הוא חשף שיתופי פעולה עם ארגוני בריאות עולמיים ואף אמר שהחברה כבר חיברה שני מיליארד משתמשים למידע מהימן על הקורונה. עם זאת, עובדים בתוך פייסבוק הזהירו אותו שהמערכות של פייסבוק יכולות להוות בעיה.

החוקרים הזהירו כי בפייסבוק אכן מעודדים פוסטים מהימנים ואף מקדמים אותם, אך אותם פוסטים בנושאי החיסונים היו מלאי תגובות אנטי-חיסון שמטרתן לערער את המסר שצוקרברג פרסם. ההערות נעות מהתנגדויות אישיות לחיסונים ועד לתיאוריות קונספירציה.

המגמה הזו הדאיגה את ארגוני הבריאות בעולם. החוקרים אמרו שאפילו "מקורות מידע מהימנים לחיסונים הפכו למאגרים של תגובות נגד החיסונים", נכתב בתזכיר פנימי. "זו בעיה אדירה ואנחנו חייבים לתקן אותה", הוסיפו החוקרים. על פי המסמכים, גם כשמערכות האכיפה עבדו כמו שצריך, המערכות ששימשו לאיתור עמודי חיסונים להסרה לא התמקדו בתגובות אלא על הפוסטים עצמם.

אפשר לומר שפייסבוק שמה בראש סדר העדיפויות שלה את נושא הפצת החיסונים. פייסבוק נערכה לעזור לרשויות בתחומי הבריאות כדי לעודד את החיסונים. החברה פתחה את המשרדים שלה בקליפורניה כדי לקיים פגישה עם ענקיות האינטרנט האחרות, גוגל וטוויטר, כדי לדון על הפצת מידע בריאותי מציל חיים. על פי התכתבויות שנמסרו לוול סטריט ג’ורנל כחלק מבקת חופש מידע, צוקרברג פנה למנהל המכון הלאומי למחלות זיהומיות, אנתוני פאוצי’, ושאל איך יוכל לסייע באופן אישי.

ולמרות הרצון הטוב של המנכ"ל והחברה, פייסבוק הציפה את הרשת במה שהחוקרים הגדירו כ"מכשול לחיסון". מתנגדי חיסונים השתמשו בזירה כדי להפיץ ספקות על האיום במגיפה ועל החיסונים. נשיא ארצות-הברית ביידן אף אמר שהמידע השקרי שרץ בפייסבוק על הקורונה "הורג אנשים", אך אחר כך חזר בו.

פייסבוק ניסתה להילחם במידע השגוי והמטעה בפייסבוק, אך עדיין פוסטים בעייתיים פורסמו והגיעו למשתמשים. "אנחנו מתמקדים בתוצאות והנתונים מראים כי עבור אנשים בארצות-הברית בפייסבוק, ההיסוס לגבי החיסונים ירד בכ-50% מאז ינואר", אמר דובר פייסבוק, אהרון סימפסון.

פוסט־תחקיר: מה פייסבוק אומרת על מטחי הביקורת נגדה?

סגן נשיא בפייסבוק, ניק קלג, פרסם פוסט בבלוג החברה בתגובה לסדרת המאמרים הג׳ורנל, ואמר שהנושאים הם רציניים ומורכבים וזה "לגיטימי בהחלט שאנו נדרשים לתת דין וחשבון על ההתמודדות שלנו איתם. אבל מאמרים אלה הכילו טענות שגויות לגבי מה שאנו מנסים לעשות, וייחסו מניעים לא נכונים לעובדי ובכירי פייסבוק".

"במרכזה של סדרת המאמרים הזו ישנה טענה שהיא פשוט שקרית - כאילו פייסבוק עורכת מחקרים ואז מתעלמת מהם באופן שיטתי ומכוון, אם ממצאיהם אינם נוחים לחברה. הטענה מתאפשרת רק באמצעות בחירה סלקטיבית של אמירות ודוגמאות בודדות מתוך חומרים שהודלפו, תוך רידוד סוגיות מורכבות כאילו יש להן רק תשובה אחת נכונה". עוד הוסיף: "העובדה שלא כל רעיון שחוקר מעלה גם מיושם - אין משמעה כי פייסבוק אינה שוקלת כל הזמן מגוון שיפורים שונים".

"פייסבוק מבינה את האחריות המשמעותית הכרוכה בתפעול פלטפורמה גלובלית. אנו מתייחסים לכך בשיא הרצינות, ואיננו נרתעים מבדיקה וביקורת. אך אנו דוחים מהיסוד את העיוות והאפיון השגוי של עבודת החברה ומניעיה. הלוואי שיהיו תשובות קלות לנושאים אלה, ושבחירות שאנו עשויים לעשות לא יביאו להחלטות קשות - אך זה לא העולם שאנו חיים בו. נמשיך להשקיע במחקר בנושאים רציניים ומורכבים אלה, נמשיך לשאול את עצמנו את השאלות הקשות, ונמשיך לשפר את המוצרים והשירותים שלנו כתוצאה מכך", חתם.

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

אזעקות נוספות במרכז; 16 פצועים במטח הקודם

אישה אחת במצב אנוש, 2 במצב קשה, צה"ל בגל תקיפות באיראן ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שני, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס