הממשלה פרסמה היום את תוכנית היעדים שלה לקדנציה. התוכנית שהיא מעין מצע של הממשלה - ולכן לא מעט ממנה מנוסח באופן מעט סיסמאתי - מתפרסמת במלאת 100 ימים להקמת הממשלה. לפי ההודעה שנמסרה, בין הנושאים המרכזיים שבה: שיפור השירות לאזרח ומעבר לשירותים דיגיטליים, מאבק בנגיף הקורונה, התמודדות עם משבר האקלים, קידום החברה הערבית והורדת הנטל הרגולטורי.
בהודעה נאמר כי פרסום דגשי המדיניות נעשה בדומה למדינות מתקדמות בארגון ה-OECD, המפרסמות את דגשי הפעילות הממשלתית לקדנציה בתחילת כהונתן, ונועד לשקפם לציבור ולמשק את דגשי הפעילות של משרדי הממשלה השונים בראייה רב-שנתית. זו הפעם הראשונה שפרקטיקה זו מונהגת במשרד ראש המשלה, ומהווה צעד נוסף לקידום הליכי התכנון והביצוע הסדורים בפעילות הממשלה. לאחר הפרסום הראשוני, יחלו הדרגים המקצועיים בעבודה משותפת ליישום דגשי המדיניות באמצעות תכניות עבודה לשנת 2022, אשר צפויות להתפרסם לציבור ברבעון הראשון של השנה הבאה, לרבות משימות אופרטיביות ומדדי הצלחה. אין בתוכנית מועדים קבועים למעקב יישום, אלא אמירה כללית על כך.
חשיבותו העיקרית של המסמך הזה היא קיומו, כלומר הצבה פומבית של היעדים בשקיפות, כדי להבטיח שלמשרדים השונים ולממשלה כולה יש לפחות כיוון והתוויית הדרך. החשיבות השנייה היא ברצון להראות נסיונות לפתרון כמה בעיות יסוד בחברה ובכלכלה הישראלית, תוך אמירה מוסווית שבממשלות נתניהו העדיפו לדחות לפחות חלק מהפתרונות בגלל שיקולים פוליטיים (רק חלק - במקצת הנושאים יש המשכיות ברורה כמו הטיפול בחברה הערבית, הטיפול ביוקר המחיה ועוד). אלא שגם כאן השיקולים הפוליטיים משחקים תפקיד בקואליציה, שבה מחלוקות אידאולוגיות עמוקות. כך, הנושאים המדיניים שבמחלוקת מוזכרים רק ברמז ובעקיפין, ומוחבאים תחת סעיפי קידום כלכליים וביטחוניים. המילה פלסטינים על הטיותיה מופיעה מעט מאוד וכמעט רק אצל השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג'.
ועוד אמירה שלא מבוטאת במילים יש בתוכנית - החזרת ולו חלק מהכוח לידי הפקידות המקצועית לאחר שבממשלות הקודמות שלטה תפיסת כי השרים הם הקובעים ועל הפקידים למלא את מדיניותם. לא בטוח שזה בדיוק חופף למה שאמרו בעבר ראש הממשלה נפתלי בנט, שרת הפנים איילת שקד ושר המשפטים גדעון סער.
ראש הממשלה בנט מסר כי "היעדים שמתוארים כאן הם ברי ביצוע מחד - ושאפתניים מאידך. הם משקפים את שתי משימותיה הגדולות של הממשלה ה-36 של מדינת ישראל: חיזוק מדינת ישראל, עוצמתה הביטחונית ואיתנותה הכלכלית, לצד תשומת לב ודאגה לאזרחים, בריאותם ואיכות חייהם".
מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יאיר פינס, האיש האחראי לתוכנית, אומר כי "התוכנית מהווה הכוונת הדרך עבור הדרגים המקצועיים במשרדי הממשלה לקדנציה הקרובה".
משרד ראש הממשלה: דגש על האקלים
אחד מהיעדים שבהם בחר משרד ראש הממשלה לטפל הוא בתחום משבר האקלים - עמידה ביעדי המעבר לאנרגיות לא מזהמות וגם הפיכתה של ישראל למובילה בעולם בתחום הקלינטק (אנרגיות מתחדשות בדגש על הסולארי).
עוד נושא שבראש היעדים הוא טיפול תשתיתי בגידול באוכלוסייה, בהיבטי דיור, תחבורה, תעסוקה, חינוך ובריאות. בין השאר, מדובר בהשקעה רבתי בתשתיות פיזיות, בעידוד מעבר תעסוקתי להייטק, וגם בצמצום הכלכלה השחורה.
יעדי צמצום הפערים חברתיים בין קבוצות בחברה הישראלית ובפריפריה הגיאוגרפית, יושגו בעזרת שיתופי פעולה בין-משרדיים ובין-מגזריים; יעד נוסף הוא העלאת רמת הדיגיטציה והיכולות הטכנולוגיות של הממשלה וגם שיפור הסביבה העסקית של ישראל והתאמתה לעולם המפותח באמצעות קביעת רגולציה חכמה.
משרד הביטחון: דגש על יחסים מדיניים
אחת מהנקודות הבולטות ביותר בתוכנית הפעולה של משרד הביטחון היא הרחבת תחומי פעילותו להיבטים המדיניים ולצידם גם הכלכליים. המשפט הראשון בסעיף הראשון של עיקרי המדיניות נפתח במילים: יחסים מדיניים-ביטחוניים. הדגש הזה מבהיר את האופן שבו שר הביטחון בני גנץ ממצב את עצמו בתוך הממשלה. לא רק ביטחון אלא גם מעורבות עמוקה בהיבטים המדיניים, וכך למשל הקשר שלו עם הממשל בוושינגטון, חזק במיוחד, וגם - הוא זה שמנהל את עיקר המגעים עם מדינות המפרץ, גם אלה שאין להן קשרים רשמיים עם ישראל כמו קטאר, ומן הסתם מדינות נוספות.
בשיחות לא מדברים רק על ענייני ביטחון. גנץ היה גם זה שנפגש עם אבו מאזן, יו"ר הרשות הפלסטינית. זאת לעומת בנט שנרתע ממפגש כזה ומקידום מדיני מול הפלסטינים. אף שבמפגש עם נשיא מצריים א-סיסי בשבוע שעבר ובשיחה היום (א') בין שר החוץ יאיר לפיד לעמיתו המצרי סאמח שוקרי הנושא המדיני הפלסטיני גם עלה.
בנוסף לפיתוח היחסים המדיניים-ביטחוניים של המדינה, המסמך של משרד הביטחון הציב יעד של כינון הסכמים ביטחוניים לצד הסכמי אברהם, שיכולים לשמש כ"כמנוף מדיני פיננסי לשיפור המצב הכלכלי והיחסים הבין-לאומיים ולחיזוק הגורמים המתונים באזור".
לצד זה המשרד מדגיש את שמירת העליונות הצבאית-המודיעינית-הטכנולוגית באופן כללי עם הדגשה של "הבטחת קיומה של אופציה צבאית בת-הפעלה, באם תידרש". משמע פעולה נגד הגרעין של איראן, גם אם זה לא נאמר מפרשות. סעיף שלישי נוגע לחיזוק התעשיות הביטחוניות והגדלת הייצוא הביטחוני "כמחולל התעצמות וחדשנות" .
בתוכנית מובטח לקדם תוכנית רב-שנתית לעורף ותוכנית מיגון רחבה, הכוללת, בין השאר, מיגון מתקנים חיוניים, הגנה על אזורים ביטחוניים ותשתיות לאומיות חיוניות, קידום חוק העורף להסדרת הסמכויות והאחריות של רשות החירום הלאומית לטיפול במוכנות העורף למצבי החירום השונים.
המשרד מתחייב להמשיך ביישום תוכנית המעבר של בסיסי צה"ל לנגב, ומתחייב גם להכנת מתווה שירות חדש, כזה שישלב את כל החברה הישראלית - משמע מתווה גיוס או חלופות שירות לאומי לחרדים, אבל גם לחברה הערבית "בהסכמה לאומית רחבה". בהקשר של החברה החרדית, הרקע הוא התחדשות הדיון בבג"ץ בסוגיה, והחוק שאמור לעבור בנושא. בהקשר לחברה הערבית - הנושא בדיון עם רע"ם, החברה בקואליציה.
משרד החוץ: דגש על הסברה
לפיד בחר להוסיף לעקרונות יחסי החוץ את המילה "ערכים". וכך כתב: "בניגוד למה שנהוג לומר ולחשוב, היחסים בין מדינות אינם מושתתים רק על אינטרסים, אלא גם על ערכים. מדיניות חוץ נבונה מאזנת בין האידיאלי לריאלי, בין אינטרסים מובהקים לתפיסות עולם. אם הקהילייה הבינלאומית לא תבין את הסיפור הישראלי, יקשה עלינו לקדם את הנושאים הביטחוניים והכלכליים החשובים לנו. כדי לשמר את התמיכה הדו-מפלגתית בארצות הברית, את יחסי הסחר המפותחים עם אירופה, את הקשר הטוב במזרח אסיה, את הקשרים המתפתחים עם מדינות המפרץ במסגרת 'הסכמי אברהם', את השלום עם מצרים וירדן, את היחסים הכלכליים עם סין ואת היחסים המדיניים המתפתחים באפריקה". כלומר, דגש על הסברה.
ביעדים שמציב משרד החוץ בראשות לפיד נאמר כי כדי להתמודד עם האיומים ולהיענות לאתגרים, על ישראל לפתח ולשמר סדרה של בריתות אסטרטגיות, בראש ובראשונה עם ארצות הברית, כאשר שימור והידוק היחסים איתה מהווים אבן יסוד בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל ובמדיניות החוץ שלה. משרד החוץ שוקד על שימור יחסים אלה ופיתוחם, תוך הקפדה על שימור קונצנזוס פוליטי אמריקאי בדבר חשיבות היחסים ושימור אהדה רחבה כלפי ישראל בכל רובדי הממשל והחברה. מדובר בניסיון להראות שינוי לעומת נתניהו, שכלפיו נטען כי הזניח את הקשרים עם המפלגה הדמוקרטית.
סיכול איום הגרעין ומכלול האיומים הנוספים מצד איראן הוא יעד עיקרי נוסף, לצד ביסוס והרחבה של מעגל השלום והנורמליזציה ומינופו. לפיד מוסיף כאן את הרחבת מעגל הסכמי השלום של ישראל מעבר למצרים, ירדן ו"מדינות הנורמליזציה" אל מול מדינות ערביות נוספות; יציקת תוכן אזרחי וחברתי ליחסי השלום עם מצרים וירדן כדי להעמיקם מעבר לשימור המימדים הביטחוני והממסדי; וקידום מיזמי שיתוף פעולה אזרחי מול מגוון שותפים במרחב, בדגש על תחומי הכלכלה, הפיתוח, האנרגיה, המים והחקלאות; על הפלסטינים נכתב בנייר של משרד החוץ רק זאת: והמשך נקיטת צעדים בוני אמון בינינו ובין הפלסטינים לטובת ביטחון איזורי.
יעד חשוב למשרד החוץ הוא גם "חיזוק הכלכלה הישראלית וקידום אינטרסים כלכליים תוך מינופם המדיני. חוסן כלכלי הוא מרכיב מרכזי בביצור מעמדה של המדינה, מעבר להיותו ערובה לפיתוח ולשגשוג ובסיס למכלול עוצמותיה. רתימת הפעילות המדינית לעיסוק בדיפלומטיה כלכלית נועדה לקדם שתי מטרות עיקריות: קידום אינטרסים כלכליים (סחר, זיהוי שווקים חדשים, איתור הזדמנויות בחו"ל, משיכת השקעות זרות למשק הישראלי ויצירת תשתית הסכמית); מינוף פעילות כלכלית ישראלית לטובת הישגים מדיניים ותדמיתיים. שיתוף הפעולה הכלכלי משמש עוגן חשוב לביסוס יחסים מדיניים, ותפישתה של ישראל כמוקד של מצוינות מדעית, חדשנות ויזמות, לאור ההזדמנויות הטכנולוגיות והכלכליות המתהוות על רקע משבר הקורונה, מבליטה את חשיבותה של הדיפלומטיה הכלכלית גם בשנת העבודה הקרובה" .
המשרד לשת"פ אזורי: דגש כל הקשר עם הפלסטינים
המשרד לשת"פ אזורי של השר עיסאווי פריג' נכנס כאמור לוואקום הפלסטיני. כך, בין השאר, מציין פריג' כי "לאחר שנים ארוכות שבהן לא הפעיל המשרד לשיתוף פעולה אזורי את סמכותו בנושא, עם כניסתי לתפקיד חודשה פעילות הוועדה הכלכלית המשותפת לישראל ולרשות הפלסטינית (ה-JEC), כחלק מהאינטרס הישראלי ליצור אמון בין ישראל לפלסטינים ולהביא להסרת חסמים מהכלכלה הפלסטינית, מתוך תפיסה שכלכלה פלסטינית חזקה היא אינטרס ישראלי".
פריג' מדבר גם הוא על "קידום והעמקה של שיתופי הפעולה של מדינת ישראל עם המדינות החתומות על הסכמי אברהם במטרה לקדם שפה משותפת בין העמים, היכרות אישית בין התושבים ושיתופי פעולה עסקיים, כלכליים וחינוכיים". הוא מוסיף לכך גם את הצורך בחיבור האוכלוסייה הערבית-ישראלית ליתרונות הכלכליים עסקיים של הסכמי אברהם.
